פרשת כי תבוא- מהו הסוד בהבאת ביכורים?/מאת: אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת כי תבוא- מהו הסוד בהבאת ביכורים?/מאת: אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 19 ספטמבר 2016, 23:22

פרשת כי תבוא - מהו הסוד בהבאת ביכורים?
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
מאת : אהובה קליין
פרשת כי תבוא פותחת במילים: "והיה כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל- פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל- המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם: ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו: ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלוקיך: וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד וירד מצרימה ויגר שם במטי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב::וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה: ונצעק...ויוציאנו ה' ממצרים...ויביאנו אל המקום הזה,, ועתה הנה הבאתי את- ראשית פרי האדמה אשר—נתת לי ה'.. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" [דברים כ"ו- א- י"ב]
השאלות הן:
א] איזו שמחה מתגלה בהבאת הביכורים?
ב] מהו הסוד הטמון בהבאת ביכורים?
תשובות.
השמחה במצוות ביכורים.
בהבאת הביכורים לבית המקדש מתגלית שמחה גדולה לאותו אדם העוסק בכך ומאין לנו שכך פני הדברים?
מתברר כי המילה: "והיה" מבטאת את השמחה – את זאת אנו לומדים במסכת מגילה- שם מוסבר שכאשר כתוב: "ויהי בימי "- זה מורה על לשון צער.
לעומת זאת: המילה :"והיה"- היא לשון שמחה, ישנו פתגם קדמונים יפה האומר: "העבר אין העתיד עדיין והווה כהרף עין"- המשמעות היא: העבר כבר התרחש, העתיד עדיין לא הגיע ואילו הווה- המציאות בה אנו חיים היא כרגע מתקיימת ,אך כהרף עין עוברת.
בכל השפות שבעולם, האדם משייך את האירוע תמיד לאחד מהזמנים: עבר- אם דבר מסוים קרה בעבר, ואם מדבר על ההווה הוא מתייחס למציאות העכשווית החולפת "כהבל פה" [דברי דוד המלך בתהלים.] או לעתיד.
לעומת זאת, אין הדבר כן בלשון הקודש :כאן ישנה מהפכה, כשמדברים על העבר- זה במובן כאילו זה עומד להתרחש. ועל דבר שעתיד להיות- כאילו כבר היה !
זוהי הסגולה המיוחדת הטמונה בלשון הקודש-המבטאת דבקות בה'.
בעצם ישנו כאן סוד אלוקי- כל מציאות האדם בעולם הזה- קשורה לזמנים וכאשר העתיד נהפך לעבר-יש צער- וזה במובן - כי העתיד הוא תקוותו של האדם. העתיד לבוא- המצב האידאלי שאדם שואף אליו הוא הדבר שמעניק לו שמחה- בחיים.
מנגד, בעבר התרחשו דברים שאנו צריכים בלית ברירה להתפשר איתם וכאשר אותו עתיד אידאלי שאנו מייחלים לו - מתהפך לעבר, זו מן רשעות – העתיד נראה לא כלום- על כל מרכיביו ותקוותיו, אמונותיו ורצונותיו ונחמותיו- זה מכאיב מאד לאדם ולכן המילה: "ויהי" מבטאת צער כי כל הציפיות לעתיד נהפכו אצלו לעבר, לעומת זאת המצב הפוך לגבי העבר- דבר שחשבנו שהיה וחלף ,ואותו עבר מקבל משמעות של עתיד- על כך נאמר כי ריבונו של עולם: "קורא הדורות מראש" [ישעיהו מ"א, ד]
מה שנראה בעין אנושית לגבי מה שהיה- בעבר, לא כן אצל הקב"ה: העבר מתגלה כעתיד. וזה שיא השמחה ומתי הכוח האלוקי הזה מתגלה כאשר- ישנה תשובה מתוך אהבה , התשובה הופכת את העוונות לזכויות.
והנה כאן השמחה מתבטאת על עצם ההגעה לארץ כדברי- האור החיים הקדוש. ואילו על חוץ לארץ נאמר: "ונתן ה' לך שם לב רוגז" [דברים כ"ה, ס"ה] ואילו כאן בארצנו השמחה מתקיימת כפי שנאמר: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה'...." [תהלים]
גם המילה: "ראשית" מבטאת שמחה כי כל "ראשית" חביבה על האדם כפי שכתוב: "כבכורה בתאנה בראשיתה" [הושע ט] במילים אחרות- כל דבר חדש משמח את האדם.
הסוד הטמון בהבאת ביכורים.
נשאלת השאלה מדוע היהודי ,המביא ביכורים - מזכיר את כל ההיסטוריה שהיה עבד במצרים – בעודו מגיש את הביכורים לכהן?
על כך קראתי בספרו של הרב אליהו שלזינגר - "אלה הדברים" : כעת היהודי מרגיש - הרגשה של רעננות והתחדשות עם הבאתו את ביכורי הפירות שבידו, אך למרות זאת הוא מדגיש לכהן שהוא יודע כי ההיסטוריה היהודית היא ארוכת שנים ומכילה הרבה תחנות: גאולת מצרים , היציאה מארץ מצרים,, ואחר כך מתן תורה על הר סיני שעל זה נאמר: "היום הזה נהיית לעם ". ועד הכניסה לארץ ישראל שבעצם התחילה- לא עם הצהרת בלפור. אלא: "כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" [דברים כ"ו ט"ו]
לא רק שאנו איננו שוכחים את העבר שלנו אלא שכל העוצמה העתידית שלנו נובעת מהעבר שלנו , לכן היהודי מצהיר: "עשיתי ככל אשר ציוויתני" [שם כ"ו, י"ד] עכשיו אני מצפה ממך ה' שתעשה גם אתה את המוטל עליך: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך את ישראל.."[שם כ"ו ט"ו]
וכאן טמון הסוד החשוב בפרשתנו.
לסיכום, לאור האמור לעיל: כל עניין הביכורים מלווה בשמחה גדולה על עצם היותנו בארץ ישראל ועל היבול החדש שבידנו - בו זכינו בסייעתא דשמיא ,תוך כדי עמל ויגע בארצנו המובטחת.
מי ייתן ובזכות קיום המצוות נזכה בע"ה לחיות בארץ ישראל מתוך שמחה תמיד והשכינה תשרה עלינו. אמן
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 622
הצטרף: 16 יוני 2009, 09:46

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־6 אורחים