פרשת ויחי- מה המשותף לסוד הצלחת יוסף ועתיד עם ישראל?אהובה ק.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת ויחי- מה המשותף לסוד הצלחת יוסף ועתיד עם ישראל?אהובה ק.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 10 ינואר 2017, 09:17

פרשת ויחי - מה המשותף לסוד הצלחת יוסף ועתיד עם ישראל?
מאת: אהובה קליין .
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
פרשה זו המסיימת את חומש בראשית מתארת לנו איך יעקב נפרד מבניו בטרם מותו ,כפי שהכתוב מציין:
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵיאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם". [בראשית מ"ט, א-ב]
על כך אומר רש"י: ביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ של כל הגלויות אך נסתלקה ממנו השכינה באותו רגע. התחיל לומר להם דברים אחרים. הוא פונה לכל אחד מהם בנפרד ואומר לו את הדברים האופייניים לו. כאשר יעקב פונה ליוסף הוא אומר לו את הדברים הבאים: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר. וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים. וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. כה מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם. כו בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד-תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".[ בראשית מ"ט, כ"ב-כ"ז]
השאלות הן:
א] מהו המסר החשוב שיעקב מעביר לבניו ?
ב] מה היו עיקרי הדברים שאמר יעקב ליוסף?
התשובות.
יעקב מעביר מסר לבניו.
הרב שמשון רפאל הירש סובר: יעקב כולל בדבריו שתי אמירות:
א] "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם..."- יעקב מבקש מבניו שיתאחדו כדי שיוכל להגיד להם מה יקרה לבניהם באחרית הימים.
יעקב ראה שהאחים שונים באופיים זה מזה ולכן ביקש מהם שלמרות זאת - יתמסרו אל הרוח האחת והיחידה אשר מאחדת אותם ורק אז יוכל לגלות להם את אשר יקרה באחרית הימים.
התנאי: שיהיו מאוחדים ברוח אחת - אז תבוא "אחרית הימים" ,אבל עד שלא יתאחדו גם לא יבינו את מהות: "אחרית הימים".
ב] "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ"- שתי מילים אלה מהוות יסוד חשוב לכל ההיסטוריה היהודית עד ל: "אחרית הימים"
מבחינה חומרית הבנים הם מיעוט חסר אונים, אך למרות זאת המסר הוא: עליהם להיכנס כעם אחד ולא חלוקים זה על זה. ובנוסף לשמוע ולהתחבר לערכים הרוחניים- רק כך יוכלו לנצח מעטים את הרבים- זאת מורשת יעקב-"אחדות ורוח", רק כאשר ישתו ממעיינות הרוח היהודית ויתאחדו-כאיש אחד ועל כך גם מדבר זכריה הנביא: "האמת והשלום אהבו" [זכריה ח', י"ט]
דברי יעקב ליוסף.
יעקב פותח את דבריו על יוסף במילים:" בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר.."
רש"י מסביר: המשמעות של המילים: "בן פורת" - בן = חן בשפה ארמית. מזכיר את מה שנאמר בסוף מסכת בבא מציעא [דף קי"ט] "אפריון נמטייה לרבי שמעון" והפירוש: יקבל רבי שמעון חן מאתנו.
"בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" יוסף נושא חן בעיני כל הנושאים עיניהם אליו.
"בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר" על כך רש"י מביא כמה פירושים:
א] בנות מצרים היו צועדות על החומה כדי להתבונן ביופיו של יוסף.
ומתוך כך שהמשפט פותח בלשון רבים-"בנות":- אבל מסתיים בלשון יחיד: "צעדה"- מכאן המסקנה: כי היו הרבה בנות שהתבוננו בו, אך לא תמיד כולן צעדו יחד, אלא כל אחת עמדה במקום בו תוכל לצפות על יוסף משם.
ב] "עֲלֵי-שׁוּר":- בשביל ראייתו - "שור"- לשון ראייה היו הבנות צועדות כדי לראות את יוסף כמו שנאמר בברכתו של בלעם:"אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" - הכוונה- רואה אני שיבחם של ישראל שיתממש אצלם בעתיד.
תרגום אונקלוס מפרש באופן אחר: "בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר.."- הפירוש הוא: ששני שבטים עתידים לצאת מבני יוסף - מנשה ואפרים וייקחו חלק בארץ בשני עברי נהר הירדן, ההוכחה לכך: חצי שבט מנשה התנחל בחלק מעבר הירדן לצד מזרח עם שבט גד וראובן ואילו חציו השני של שבט מנשה התנחל בעבר הירדן לצד מערב[כמו שהכתוב מציין: במדבר ל"ב, ל"ו, יהושע כ"ב, ז]
ומדוע נכתב בנות- שזה בלשון נקבה ולא בנים בלשון זכר? התשובה: על שם "בנות צלופחד" שנטלו חלק בשני חלקי עבר הירדן והן היו צועדות וחוצות את הירדן לכאן ולכאן בתוך נחלתן ולפי זה נהר הירדן נקרא: "שור" היות והוא משמש חומה וגבול. והמילה :"" פֹּרָת"- זה מלשון ריבוי- במילים אחרות- מלשון פרייה ורביה.
יש מדרש אגדה על המילה: "פֹּרָת" מלשון - "גדולה". לפי זה- בשעה שהלך עשיו לקראת יעקב החוזר מבית לבן- אל ארץ כנען ניגשו נשותיו של יעקב וגם בניו - אל עשיו כדי להשתחוות לפניו. בכל המקרים מצאנו כי האימהות קדמו לבניהם על מנת להשתחוות לו. אך בעניין רחל הכתוב מציין [בראשית ל"ג, ז]
"ניגש יוסף ורחל וישתחוו" כאן יוסף הקדים לגשת לפני אמו לפי שאמר: "רשע הזה [עשיו] עינו רמה- [גבוהה וגסה ] וירא אני שמא ייתן עיניו באמי" [לכן] יצא לפניה[ לפני רחל] ושרבב [הגביה] קומתו לכסותה - להסתירה מעיני עשיו ועל זה ברכו אביו: "בן פורת" [מלשון גידול] לפי שהגדלת והגבהת את עצמך בני יוסף, והיכן הגדלת את עצמך? "עלה עין" של עשיו,- כדי להסתיר את רחל, לפיכך זכית לגדולה- מידה כנגד מידה, אשר בנות צעדו שור. זוהי הגדולה
שזכית שבנות מצרים יהיו צופות בך בצאתך -משנה למלך- למלוך על מצרים.
ועוד דרשו בדרך נוספת: "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן"- שיהיו מסולקים משליטת עין הרע וגם כאשר בירך יעקב את בני יוסף מנשה ואפרים" בברכת "וידגו לרוב- התכוון יעקב שיהיו כמו הדגים המוסתרים במים מעין הרע ואין עין הרע שולטת בהם.
בהמשך יעקב אומר :כי הרבה היו אלה אשר מיררו והציקו ליוסף עד שהגיע לגדולה ,בחלק זה השתתפו: האחים כשהשליכו אותו לבור ואחר כך מכרהו ובמצרים הציקו לו- פוטיפר ואשתו שהכניסו אותו לבית האסורים -בגלל האשמות שקריות וכל ההצקות האלה נחשבו לכך שמיררו את חייו, בדומה למה שקרה יותר מאוחר לבני ישראל במצרים כאשר היו עבדים שם, כפי שנאמר: "וימררו את חייהם בעבודה קשה"[ שמות א, י"ד].
האחים היו מריבים עמו ונוקמים בו ולשונם של אחיו היה כחץ שנון כאשר דיברו עליו קשות באומרם זה לזה:" ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות"
ולפי אונקלוס הכוונה: בעלי חיצים- בעלי מחלוקות.
"וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ", הכוונה שיוסף התגבר על אחיו בחוזקו. בסוף אף מלך עליהם.
"וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו"- הכוונה שידיו נתקשטו בפז וזהב ,וזה מלשון-"זהב מופז" שמינו את יוסף למשנה למלך , ומידת החוזק שהתחזק בה יוסף הייתה מאת: ה' -שהוא אביר יעקב גיבור ישראל. וכך משם יוסף התעלה להיות " רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל".
מכאן תפקידו של יוסף היה להנהיג את אחיו ואף למלוך עליהם והם מכונים בשם: "אבן ישראל"- כי המילה "אבן " היא לשון: עיקר ויסוד, דוגמת המילים:
"האבן הראשה" [זכריה ד, ז]
הכוונה לאבן שהבונה מיישר בה את יסוד הבנייה
" רֹעֶה"—לשון מלכות.
אונקלוס מפרש: כי חלומותיו של יוסף התגשמו ,אותם חלומות שחלם על אחיו שהוא בעתיד ימלוך עליהם כי איתנו- חוזקו של ה' הייתה ליוסף לקשת- שהמשיך לבטוח בו גם בעת צרה - לכן התעלה יוסף, זכה לטבעת זהב על ידיו והמילים: "אבן ישראל"- הוא ראשי תיבות:= אב ובן והם יעקב ובניו שיוסף נתעלה למלך ורועה עליהם. ומשום שיוסף לא נפל ברשתה של אשת פוטיפר ובטח תמיד בה' – לכן יתברכו גם הגברים וגם הנשים בכוח של הולדת צאצאים ללא קשיים.
יעקב מציין: כי הברכות שהקב"ה בירך אותו- גברו על הברכות שבירך את הוריו- כי הם ברכות ללא קצבה- ללא נחלה ללא גבולות. כמו שנאמר:[שם כ"ח,י"ד] "ופרצת ימה וקדמה ו צפונה ונגבה" . ולכן התכוון להגיד:כל הברכות שהתברכתי אני והוריי מאת ה' כולם יחולו על ראש יוסף שהיה כנזיר[לפי אונקלוס] הנבדל מאחיו.
לסיכום, לאור האמור לעיל.
המסר המשותף לבני יעקב באופן כללי וגם ליוסף:
הוא: אחדות העם והביטחון בה"- שני אמירות אלה: הם, הם אשר מזכים את יוסף וגם את עם ישראל לעלות ולהתעלות ולנחול הצלחות בעתיד.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 639
הצטרף: 16 יוני 2009, 09:46

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־4 אורחים