פרשת בשלח- מה המשותף לראיה ויראה?/אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת בשלח- מה המשותף לראיה ויראה?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 06 פברואר 2017, 23:37

פרשת בשלח - מה המשותף לראיה ויראה?
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
פרשת בשלח מתארת לנו את – יציאת ישראל ממצרים - הניסים הגדולים על הים והכרת עם ישראל בגדולת אלוקים, שבת זו קרויה: "שבת שירה"-על שום שירתם של משה ובני ישראל בתום קריעת ים סוף.
וכך הכתוב מתאר את האירוע: "ַויֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם, נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם: לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות י"ד ,כ"ז- ל"א]
השאלות הן:
א] מה הכוונה במילים:" וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם"?
ב] "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה"- מה משמעות ראיה זו ?
ג] למה הובילה הראייה של עם ישראל ?
תשובות.
"ויְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם",
רש"י מבסס את דבריו על פי מכילתא: "כאדם שמנער את הקדרה, התחתון עולה למעלה ועליון יורד למטה,
דבר אחר: - נתן להם כוח נערות כדי לקבל את הפורענות " [בשלח פ"ו] במילים אחרות: הקב"ה היה מנער את המצרים בתוך הים ממש כשם שמנערים סיר עם מזון שפעם עולה למעלה ופעם למטה ,באופן זה היו עולים ויורדים המצרים בתוך הים וכך טובעים.
ולפי ההסבר השני: ה' נתן למצרים כוח מיוחד כדי שיוכלו לקבל את הייסורים.
רש"י מפרש גם את דברי אונקלוס: מדוע המקום: "שנער"- מכונה כך? לראשונה אנו פוגשים מקום זה בחומש בראשית: ושם כתוב: "וְכוּשׁ, יָלַד אֶת- נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר"
שנער- זו בבל. דבר אחר: שנער- שהם מתים בניעור.
הרש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מפרש: הכוונה - לנענע להרעיד או להשליך מעליו, והמובן הכללי הוא: לרוקן. רכב פרעה הורם על ידי הים והתהפך כך שהנוסעים ברכב "נוערו" אל תוך המים והיות ולא יכלו לזוז לא ניסו להציל את עצמם -על ידי תנועות שחייה במים וכך שקעו לתוך המעמקים כאבן וכעופרת.
הספורנו נותן הסבר דומה: "ויְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם"- ה' ניער את פרעה המלך וגם את עמו - מעל המרכבות אל קרקע הים, כמו שנאמר: "גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל אָמֵן וַיְהַלְלוּ אֶת יְהוָה וַיַּעַשׂ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה".[ נחמיה ה', י"ג]
"אור החיים" מבהיר: כי בדרך כלל אותם אנשים הבקיאים לשוט בים, גם כאשר הים סוער מאד, הם יכולים להתחכם ולהתגבר על קצפו של הים ולנתב לעצמם את הדרך כדי להתגבר על המכשולים ,אבל כאשר ה' ניער את המצרים בים הוא למעשה נטל מהם את הכוח הזה - היכולת המיוחדת הזו.
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה"
רש"י מסביר: היד הגדולה- הכוונה- הגבורה הגדולה שעשתה ידו של הקב"ה. ורש"י בהמשך מביא דוגמאות בנושא: לשון נופל על לשון בנושא היד.
דוגמאות:
א] לשון רשות: "מן הבא בידו" [בראשית ל"ב, י"ד].
ב] לשון מקום: "ויד תהיה לך" [דברים כ"ג, י"ג]
ג] לשון כוח: "ולא היה בהם ידיים" [יהושע ח', כ']
ד] לשון גבורה- כאן בפרשה שלנו:"...היד הגדולה"
רבינו בחיי מסביר :באמצעות שלושה פירושים את המשמעות של היד הגדולה:
א] על דרך הפשט- "יד"- לשון נופל על לשון,
כגון:
"הִנֵּ֨ה יַד־ יְהֹוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד" [שמות ט, ג]
ב] "כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם".[שמואל-א, ה, י"א]
על דרך המדרש: דרשו רז"ל "על הים לקו חמישים מכות, והעניין מפני שבעשר המכות - מצינו כתוב : "אצבע אלוקים היא" ומאחר שעשר מכות הן אצבע והיד היא חמש אצבעות ועל כל אצבע ואצבע י' מכות- הנה הם חמישים מכות.
ועל דרך הקבלה: "אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה" - היא ה"א אחרונה שבשם והיא מסמלת את מידת הדין רפה של מטה הנקראת: מלכות- שהקב"ה שהוא מלך - על ידו נקרע הים ולכן כאשר אנו מתפללים, אנו אומרים: "מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה זה אלי ענו הודו והמליכו, רמז לזה: "זה אלי ואנווהו".
בני ישראל כאשר חצו את ים סוף אמרו שירה- לפי ששאבו את הכוח מן החסד שעשה עימם ה' על ידי שהצילם מיד המצרים.
רבינו בחיי מביא גם את הפירוש של אונקלוס: הגבורה של אלוקים הייתה: מידת הדין - מכה את המצרים והחסד שבה - מצילה את עם ישראל.
הראייה - של עם ישראל.
לעניות דעתי, מתוך הראיה של עם ישראל את גודל הניסים שה' חולל במצרים וגם בים- הם הגיעו ליראה ואמונה , כפי שנאמר:
"וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".
נאמר:"וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".
רבינו בחיי מסביר: כי היראה והאמונה הם העיקר לכל התורה.
ועל כך כתב רבינו חננאל: האמונה מתחלקת לארבעה חלקים: וזה מקביל למילים: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"
א] אמונה בקב"ה, שנאמר: "האמינו בה' אלוקיכם ותאמנו" [דברי הימים ב, כ]
ב] אמונה בנביאים: לפי שהתחייבנו לשמוע את דבריהם, שנאמר: "מי האמין לשמועתנו.[ישעיהו נ"ג]
ג] אמונה בעולם הבא:- יש להאמין כי קיים עולם הבא ויש שכר טוב בעתיד להינתן לצדיקים. ועל כך אמר דוד המלך: "לולא האמנתי לראות בטוב ה'" [תהלים כ"ז]
ד] אמונה בביאת הגואל, כפי שנאמר: "הנני יסד בציון אבן, אבן פינת יקרת מוסד, מוסד המאמין לא יחיש. "
וכל מי שמאמין יש לו זכויות רבות לפי שנאמר על אברהם שהיה שורש האמונה: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" והוא זכה להגיע לגן עדן, כמו שנאמר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים"
ואותו אדם צדיק זוכה גם לעולם הבא, לפי שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה" [חבקוק ב],ומי שאינו מאמין בכל אלו עליו נאמר: "לא יאמין שוב מיני חושך וצפוי הוא אלי חרב, ואינו זוכה לגאולה, שנאמר: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי"[יחזקאל כ] ועוד כתוב: "אמונים נוצר ה' ומשלם על יתר עושה גאווה"[תהלים ל"א] לפי זה ה' - שומר על בעלי האמונה ואילו על אותם האנשים שאינם בעלי אמונה - מעניש אותם בגלל גאוותם, כפי שנאמר: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה".
היות והאמונה מהווה את יסוד התורה כולה, רז"ל תיקנו: להגיד :"אמן" בתפילות ובברכות לפי שמילה זו נגזרה מהמילה - אמונה ומלשון הודאה- שהמברך מקבל את הדברים מה' וגם מודה לו. ועוד אמרו רז"ל:
"אמן"- קבלה.
"אמן"- שבועה.
"אמן"- קיום.
ועל כך הוסיפו ואמרו: גדול העונה אמן יותר מן המברך".
הרש"ר- הרב שמשון רפאל הירש מסביר: כי- "יראה" ו"אמונה" הן שתי התכונות הבסיסיות הצריכות לשכון יחדיו בלב היהודי העומד לפני ה', כי רק אלוקים - האחד והיחיד מידת אהבתו היא כמידת צדקו בדין וכמידת צדקו כן מידת אהבתו, ואין עוד מלבדו - רק הוא הכול יכול!
לסיכום, לאור הנאמר לעיל ניתן להסיק כי: הראייה הרוחנית של עם ישראל, אשר ראו בהתבוננות עמוקה את כל הניסים בים, את מידת הדין שה' נקט עם המצרים והענישם ומנגד גם את מידת החסד - שה' שמר על עם ישראל ובקע להם את הים-ראיה זו הביאה ליראה את ה' ויראה זו חיזקה בהם את האמונה בבורא עולם.
יהי רצון שניטיב לראות את חסדי ה' תמיד ונתחזק באמונה בו ונודה לקב"ה על כל הטוב - מתוך שמחה. ומתוך כך נזכה לברכות תמיד . אמן ואמן.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 607
הצטרף: 16 יוני 2009, 09:46

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron