כאן נעים

זבולון כתב:אבי, איך אתה מיישם את הסודה, בצורה אבקתית, או מומסת במים?

מומסת במים.

אבי אלימלך כתב:

זבולון כתב:אבי, איך אתה מיישם את הסודה, בצורה אבקתית, או מומסת במים?

מומסת במים.

שאלה
סודה מוכן מהבקבוק לא טוב ?

אבי אלימלך כתב:לא מחכים לקימחון עושים טיפול מונע לאחר החנטה. ואחר כך מדי שבועיים בערך.
כדאי לשנות. פעם גיפור,פעם סודה,.....וכו. אני משתמש גם בשמנים.

אז אתה לא משקק אשכולות? אני מניח שאי אפשר לגפר או לרסס דרך האוגנזה (ולהוריד ולשים שקיות כול שבועיים זה עונש אכזרי ובלתי רגיל)
הגיפור והסודה מונעים גם עקיצות, חוץ מקימחון?

חזי כתב:שאלה
סודה מוכן מהבקבוק לא טוב ?

אתה מתכוון לסיפולוקס? (למבוגרים שבינינו )

אגב, הסודה לשתייה זה מה שקונים בסופר או שיש אריזות יותר גדולות בחנויות גינון או כימיקלים?

חזי כתב:

אבי אלימלך כתב:

זבולון כתב:אבי, איך אתה מיישם את הסודה, בצורה אבקתית, או מומסת במים?

מומסת במים.

שאלה
סודה מוכן מהבקבוק לא טוב ?

אלו 2 דברים שונים !סודה מהבקבוק זה מים עם גז (פחמן דו-חמצני) - זה טוב בשביל.. גרעפסים..


אבקת סודה לשתיה - 'סודיום ביקרבונט' - היא 'בסיס' מהבחינה הכימית - ('בסיס' ו'חומצה')
כשהעלים או הפירות עם שכבה של 'חומצייות נמוכה' (כלומר, בגלל הסודה, יש 'בסיסייות' גבוהה) החרקים נרתעים משם! לא נראה להם בסדר, 'לעקוץ' ולהטיל בפנים ביצה.

הרבה מהחרקים (במיוחד פרפרים) חוש הטעם שלהם, נמצא ב... כרייות ברגלים !!
אז.. שום, ניקוטין, סודה, גופרית... מרחיקים אותם !

תמיר אילן כתב:

אבי אלימלך כתב:לא מחכים לקימחון עושים טיפול מונע לאחר החנטה. ואחר כך מדי שבועיים בערך.
כדאי לשנות. פעם גיפור,פעם סודה,.....וכו. אני משתמש גם בשמנים.

אז אתה לא משקק אשכולות? אני מניח שאי אפשר לגפר או לרסס דרך האוגנזה (ולהוריד ולשים שקיות כול שבועיים זה עונש אכזרי ובלתי רגיל)
הגיפור והסודה מונעים גם עקיצות, חוץ מקימחון?

משקק.
אפשר,החומרים עוברים דרך האורגנזה.
השקיות מונעות עקיצות,אבל ככל שנכנסים לקיץ יש יותר פחת ענבים באשכול.
זה תלוי גם בזן.
למשל ב"בן חנה" אחוז ה"רקובים" גדול מה"גנדלי" כששניהם באותו טיפול ומשוקקים.
ביוני יולי כמעט אין "רקובים" עכשיו יש יותר.

החברונית שלי, שצומחת צמוד לפינה המערבית של הבית, הגיעה כבר לגזע עבה (כ-40 ממ קוטר) ועולה כיום לגובה של כ-3 מטר ואז מתפרשת לצדדים.
עשיתי זאת כי רציתי לייצר איתה צל על החלונות שאצלי נגמרים בגובה של כ-2.40 מטר.
זה גורם לכל הטיפול בגפן (שיקוק, בדיקת הבשלה, וכנראה שאצטרך גם לגפר או לרסס עם סודה לשתייה) לעבודת פרך.
הייתי רוצה להוריד את הגובה שלה לסביבות מטר וחצי (מתחת לחלונות), אבל היא לא מוציאה ענפים חדשים בגובה כזה.
אם אקצוץ אותה בחורף לגובה 1.5 מטר האם היא תוציא ענפים קרוב לחיתוך? או שאצטרך לעשות לה הרכבה?
אם הרכבה, האם אפשר לקחת מהענפים העבים (האופקיים) שחתכתי למעלה ולהרכיב אותם בגובה נמוך על הגדם שיווצר?
אשמח לשמוע אם יש נסיון עם "ניתוח השתלה" כזה.

שאלה טובה...
לי יש בעייה / מצוקה דומה עם עץ הלימון הננסי.. חייב לקצרר אותו ולא יודע מה לעשות...

מה שמתרוצץ לי בראש זה.. אולי.. לבצע הרכבה.. מענף של הלימון הזה ! בגובה המתאים לי ולאחר שייקלט (אינשאללה) לקצרר את העץ...

הרגע קראתי:
אם אין ענף נמוך שאפשר לעשות לו הרכבת ראש (יתד) של כנה ורוכב באותו קוטר, אז אפשר לעשות הרכבת צד יתדית:

"הרכבת צד יתדית – מתאים לכנות עבות. קטע הענף של הרוכב, ננעץ כמו יתד אל חתך עומק אלכסוני (בזווית של 30-20 מעלות) שנעשה בכנה – שאין הכרח לקטום אותה."

אז אפשר לעשות את זה לפני שמקצרים את העץ, ורק אחרי שנקלט, גוזמים מה שמיותר. זה גם תשובה בשבילי!

אפשר גם לעשות הרכבת טלאי אם רואים בבירור היכן יש עיניים ברוכב:
בהרכבת טלאי – שמתאימה לכנות עבות, משתמשים בפיסת קליפה של הרוכב, שצורתה מלבנית והיא מכילה לפחות עין אחת פעילה. הטלאי מחליף קטע קליפה תואם שסולק מהכנה

לגבי עצי פרי.. קראתי פעם משהו...

לגבי גפנים... קטונתי... אנסה למצוא איזה מומחה ולשאול אותו..

ראובן אורן כתב:לגבי עצי פרי.. קראתי פעם משהו...

לגבי גפנים... קטונתי... אנסה למצוא איזה מומחה ולשאול אותו..

אם תמצא, תשאל אותו גם מתי כדאי לעשות הרכבה על גפן (באיזה עונה/חודש) - הנחת עבודה היא שזה איזור ט"ו בשבט.

החיפוי החדש שקיבלתי משלומי, מלאכנו הנודד (רסק עצים מפרדס מאחורי הבית שלו)

בצילומים למטה מדגמן האבוקדו החדש, אבל השתמשתי בחיפוי על הרבה עצים

חומר משובח..

ראובן אורן כתב:חומר משובח..

חיפוי ישן + חדש = 5-10 ס"מ

שאלה: תגיד תמיר, איך אצלך מתקדמת ההבשלה של הציליאנית? מבחינת הצבע, האשכולות תפסו צבע או שזה קורה באיטיות? (אצלי ברד גלוב עדיין לא כולם תפסו צבע, וחלק מהאשכולות עדיין ירוקים, והם מבשילים משום מה באיטיות.) סתם מעניין להשוות בינהם...

זבולון כתב:שאלה: תגיד תמיר, איך אצלך מתקדמת ההבשלה של הציליאנית? מבחינת הצבע, האשכולות תפסו צבע או שזה קורה באיטיות? (אצלי ברד גלוב עדיין לא כולם תפסו צבע, וחלק מהאשכולות עדיין ירוקים, והם מבשילים משום מה באיטיות.) סתם מעניין להשוות בינהם...

זבולון, הצ'יליאנית שלי כבר מזה זמן רב סיימה לשנות צבע לאדום. לא רק שסיימה לשנות צבע אלא שחלק מהאשכולות הפכו לצימוקים - כנראה בגלל החום הרב ו/או השקייה לא מספקת, ו/או העובדה שגזמתי לה חלק מהענפים בטעות וחשפתי האשכולות לשמש היוקדת. חצי הכוס המלאה: אני נהנה מהאשכולות שלא ניזוקו (אלה שעדיין בצל הענפים); הטעם משובח.

מזכיר שוב שכלל לא בטוח שהצ'יליאנית שלי היא רד גלוב או אפילו קרובת משפחה. יש בצ'ילה הרבה מאד זני ענבים שמקורם בספרד (מתקופת הכיבוש הספרדי) או צרפת (מהגירה במחצית המאה הקודמת) ואין לדעת איזה זן יש לי. אולי אורנה יודעת (כי השתילים שלי הם מתנה שלה) מאיפה היא קיבלה אותם ומה שמם המדעי.

בחיפוש שעשיתי על זני ענבים בצ'ילה הגעתי לגפן שהאשכול שלה מאד דומה לאשכולות שלי (מכול הבחינות, צבע, גודל ענב, צורת האשכול). הזן נקרא Pinot Gris (ולפי הכתוב עושים ממנו ...יין לבן). בתמונה אשכול של פינו גריס מחבל אלזס שבצרפת (בגבול עם גרמניה)
http://www.bkwine.com/features/wine-reg ... d-tasting/

יפה יפה. זריזה הגפן... אצלי הם תופסים צבע לאט לאט ועדיין לא ממש בשלים. באמת אני צריך להתעניין אצל אורנה לגבי הציליאנית.

זבולון כתב:יפה יפה. זריזה הגפן... אצלי הם תופסים צבע לאט לאט ועדיין לא ממש בשלים. באמת אני צריך להתעניין אצל אורנה לגבי הציליאנית.

הגפן שלך בשמש?

שמש מלאה, אבל מה שכן, היא בנויה נמוך, ומודלית על חוטים. והאשכולות יצאו למטה והשריגים צמחו ועלו מלמעלה והצלו על האשכולות, וכעת הם בצל. וגם השקתי טוב. אז אולי בגלל זה התעכבה ההבשלה.

זבולון כתב:שמש מלאה, אבל מה שכן, היא בנויה נמוך, ומודלית על חוטים. והאשכולות יצאו למטה והשריגים צמחו ועלו מלמעלה והצלו על האשכולות, וכעת הם בצל. וגם השקתי טוב. אז אולי בגלל זה התעכבה ההבשלה.

טוב שהאשכולות בצל. העלים צריכים להיות בשמש!