גלעד כתב:שלום
אני גם מתנסה בגידול במיכלים, ומחפש את התערובת המושלמת, חינמית ככל האפשר.
הבנתי שקומפוסט רגיל לא יועיל לצמחים בעציץ, כי בעציץ חסרים המפרקים. לכן יש להשתמש בהומוס. האם זה נכון?
בהקשר הזה- למה הכוונה שהאדמה תתעורר? האם יש פעילות ביולוגית בעציץ בכלל?
בנוסף, אני כל הזמן מנסה להשתמש באדמה מקומית- אצלי חמרה, אבל היא נאטמת צ'יק צ'ק ולא מאפשר ניקוז וחמצן לשורשים. עכשיו אני מנסה תערובת שמכילה גם רקבובית מהגינה, במחשבה שזה יצור אוורור.
דעתך?
האם יש עוד חומרים שאפשר להשתמש בהם כמו נייר? קרטונים, שבבי עץ???
ושאלה אחרונה בבקשה- מה עושים עם האדמה לאחר שהצמח סיים את חייו? אפשר למחזר ולקמפסט??
תודה
שאלות יפות שאלת
אכן, קומפוסט בעיקרו נועד לשיפור המבנה הטכני של האדמה, במיוחד כשמדובר באדמה כמו 'חמרה' שמתנהגת בצורה מאוד 'חרסיתית' - כשהיא יבשה היא קשה ובלתי חדירה וכשהיא לחה, היא מתנהגת כמו 'חימר'. כלל החומרים המזינים והמינרלים הזמינים בקומפוסט קנוי, עולה לכדי כ 5% בלבד. שאר החומר יכול לשמש, מעבר לחלק ה'טכני' שלו, כדשן איטי תמס' המתפרק לאיטו באדמה ויוצר סביבה סימיוטית האהובה על יצורי האדמה שחלקם הגדול לא נראה בכלל לעין - פטריות וחיידקים שונים.
ככל שהמיכל יהיה גדול יותר, רמת הפעילות הסימביוטית, תהייה גדולה יותר.
לגבי דישון רוטיני של עציצים - ישנן 2 אפשרויות" האחת, השקייה רוטינית ב'תה קומפוסט' והדרך הטובה יותר היא השקייה ב'תה הומוס' שהוא 'חומר סופי' הזמין מיידית לשורשי הצמחים.
עם סיום מחזור של צמחים עונתיים, רצוי לרוקן את העציצים לתוך מיכל גדול, לפורר ולערבב את האדמה עם קומפוסט, להשקות ולערבב שוב ולתת ל'אדמה' לנוח ולאתאושש למשך שבוע עד שבועיים.
אני עושה זאת כל שנה, עם עציצי הנענע והמנתה שאיני מגדל אותם באדמה, אלא בעציצים כדי שלא יתפשטו בכל הגינה.