שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?
דן אבגי כתב:שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?
מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום
דן אבגי כתב:שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?
מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום
צברי נוגן כתב:מיכאל, ככל הידוע לי על כל תצרוכת שאנו קוטפים בגינה בין אם זאת עגבניה אחת או אם אנחנו קוטפים עלים לתה או לסלט
נכון וראוי לעשר, אם אני לא טועה מעשרים ללא ברכה אבל צריך לעשר.
http://www.kipa.co.il/ask/show/290552-% ... 7%A0%D7%94
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=72779
בהצלחה
אלקנה כתב:נדמה לי שאם מדובר בעלים שלא אוכלים אותם - למשל תה - מעשרים בלי ברכה.
נראה לי שלסלט כן צריך לעשר בברכה.
גילכ כתב:לגביי המעשר, אשמח להסבר מה ההבדל בין המעשר הראשון לשני וכו'.
ולאן בימנו מגיע בפועל המעשר?
דובי כתב:דן אבגי כתב:שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?
מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום
למה עוד שלוש שנים? אם כמות האדמה שבעציץ יכולה להחזיק ארבעים יום, והוא היה בעציץ נקוב הרי שייתכן והספירה עד היום כן עולה לו למניין ערלה.
בכל מקרה אם אתה הולך להשלים ערלה עוד שנה שלמה הרי שגם בשנה הרביעית אתה בבעיה כי זו תהיה שנת שמיטה.
אלקנה כתב:גילכ כתב:לגביי המעשר, אשמח להסבר מה ההבדל בין המעשר הראשון לשני וכו'.
ולאן בימנו מגיע בפועל המעשר?
משתדל להשיב כמיטב ידיעתי, ייתכן שידיעתי לוקה בחסר פה ושם.
1. תרומה גדולה - במקור הייתה ניתנת לכוהנים. מן התורה אין לה שיעור מינימלי ומספיקה כמות כלשהי, חכמים קבעו שיעור של בין אחד לארבעים מהסך הכול ("עין טובה") לאחד משישים ("עין רעה"). היום הכוהנים נחשבים טמאים וממילא אינם יכולים ליהנות ולכן מפרישים כמות כלשהי מהפרות, עוטפים בשקית ומשליכים לאשפה.
[יוצא מן הכלל: שמן למאור - כוהנים טמאים יכולים להשתמש בשמן למאור של תרומה בשבת ובחנוכה, אך לא בחגים]
2. ממה שנשאר אחרי שמפרישים תרומה גדולה, מפרישים מעשר ראשון. שיעורו: עשירית מהנותר האחרי התרומה הגדולה. מיועד ללויים. היום קובעים שחלק מהפרות מוגדר מעשר ראשון, ועכשיו הלוי צריך לבוא לקחת. אם הוא לא בא, הבעלים יכולים לאכול את הפרות ("המוציא מחברו עליו הראיה" - אדוני הלוי, תוכיח שאתה לוי ותקבל את המגיע לך). אין במעשר ראשון קדושה ברמה של תרומה גדולה.
3. תרומת מעשר - עשירית ממה שקיבל הלוי עליו לתת לכוהן. היום קובעים שעשירית מסוימת מהכמות שהוגדה "מעשר ראשון" היא תרומת מעשר, ואותה מצרפים ל"תרומה הגדולה" ועוטפים ומשליכים.
4. מעשר שני/מעשר עני - תלוי בשנים לשמיטה: בשנה השלישית והשישית מפרישים מעשר עני, בשאר השנים - מעשר שני (השנה הנוכחית היא השנה החמישית לשמיטה, תשע"ד תהיה השישית ותשע"ה שמיטה).
מעשר שני: עשירית מהפרות שנותרו אחרי ההפרשות הקודמות. בזמן בית המקדש היו מעלים לירושלים ואוכלים שם בטהרה, או - במקרה שאי אפשר להעלות את הפרות עצמם לירושלים שמא יירקבו או יתקלקלו - ממירים את הפרות בכסף ובכסף קונים בירושלים דברי מאכל אחרים ואותם אוכלים בטהרה.
היום ממירים ("מחללים") את המעשר השני על פרוטה ממטבע שמייחדים לשם כך, והפרות מותרים באכילה. בשנה השלישית והשישית (אם אינני טועה) צריכים לחלל את המטבע ש"התמלא" על פרוטה ממטבע חדש, או על כף סוכר ואותה להמס ולשפוך לביוב [אני לא סגור בדיוק על הפרטים האלה בדיוק].
מעשר עני: נותנים לעני. גם כאן חל הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל העני לבוא ליטול את המעשר שלו, ואם לא יבוא יהיו הפרות מותרים. היום כנראה שום עני לא ישקיע לבוא לאדם פרטים ולדרוש את המעשר שלו, זו כמות קטנה בדרך כלל.
יש "המצאה" חדשה בעניין הזה והיא לתת הלוואה לעני מסוים (או מוסד שמטפל בעניים וכדומה) ובכל הפרשה של מעשר עני "לוותר" לעני על חלק מסוים מהחוב שלו. כך השווי של הפרות באמת מגיע לעניים. אפשר להיעזר בעניין הזה במכון התורה והארץ.
http://toraland.org.il/1961
חזור אל גינון אורגני ואקולוגי - של פורטל 'כאן נעים'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־92 אורחים