"הלכות גינה"

הגעגועים ל"ירוק" על כל היבטיו, כבר הפכו לעובדה. האנשים רוצים ירוק ליד הבית במקום מפלצות הבטון, האנשים רוצים להתחבר לטבע. לבריאות. לריח הירק של פעם, כן, כן, תתפלאו פעם (עד לפני עשרות בודדות של שנים) היה ריח לצנון לעגבנייה לגזר, לשסק, לשזיף ולרימון, שלא לדבר על הטעם הנפלא של פעם. עכשיו, אנו מביאים לכם במה/פורום לגינון האורגני, ובה כל מה שרציתם לדעת על גינה אורגנית המשלבת עצי פרי, פרחים, צמחי תבלין וירקות. והכי חשוןב, איך להעיר את האדמה מהבחינה האורגנית, איך לחיות בהרמוניה עם האדמה, ללא מזיקים וללא מחלות.

כיצד מגדלים באופן אורגני? כאן תקבלו מידע מקיף מטובי המומחים. תוכלו גם להיעזר בכתבות בפורטל כאן נעים – בקטגוריה החדשה; גינון אורגני.
http://www.kan-naim.co.il/naim.asp?cid=531


כתובת ' ירוק נעים - גינון אורגני, אקולוגי, סביבה' בפייסבוק;
http://www.facebook.com/pages/%D7%99%D7 ... 56?sk=wall

כתובתנו: kan-naim@bezeqint.net
gardennaim@gmail.com

גלישה נעימה.

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דובי » 31 יולי 2013,14:04

כנראה שאתה שואל על ערלה.

מתי ייחרו אותו? באיזו שנה ובאיזה תאריך בתוך השנה?

איזה גודל של כלי הוא ייוחר?


סתם הערה מעניינת שראיתי לאחרונה: עציץ הנקוב שיש פרי, ומעבירים אותו באוויר מעל כרם ענבים, קיימת סברה בתלמוד הבבלי שהדבר הוא כלאים במידה והכרם גדול וזמן המעבר מעלה השדה הוא לאורך זמן ארוך (אינני זוכר את אורך הזמן המדוייק). אינני יודע האם להלכה אכן פוסקים כך, אולם עצם קיומה של הסברה מלמדת אותנו משהו.
דובי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 516
הצטרף: 21 מאי 2013,14:04
מיקום: ישעי

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי שי.ה » 31 יולי 2013,14:04

מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?
שי.ה
גנן עם עתיד
 
הודעות: 331
הצטרף: 31 ינואר 2012,14:04
מיקום: קרית אונו

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דן אבגי » 02 אוגוסט 2013,14:04

שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?

מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום
דן אבגי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 533
הצטרף: 11 אוקטובר 2011,14:04
מיקום: אשדוד

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דובי » 02 אוגוסט 2013,14:04

דן אבגי כתב:
שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?

מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום


למה עוד שלוש שנים? אם כמות האדמה שבעציץ יכולה להחזיק ארבעים יום, והוא היה בעציץ נקוב הרי שייתכן והספירה עד היום כן עולה לו למניין ערלה.

בכל מקרה אם אתה הולך להשלים ערלה עוד שנה שלמה הרי שגם בשנה הרביעית אתה בבעיה כי זו תהיה שנת שמיטה.
דובי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 516
הצטרף: 21 מאי 2013,14:04
מיקום: ישעי

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי שי.ה » 04 אוגוסט 2013,14:04

דן אבגי כתב:
שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?

מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום


הוא הועבר כבר פעם אחת לעציץ יותר גדול עם תוספת של קומפוסט והומוס
ובהמשך יועבר הלאה לעציצים יותר גדולים- אין לי רצון לשתול באדמה נכון לעכשיו..

לפי מה שהבנתי- אם אני שותל עם כל גוש האדמה,
נחשבות לי 3 השנים בהן עמד בעציץ לעורלה ואין צורך לספור שוב..

אבל דובי צודק- לא לקחתי בחשבון את שנת השמיטה שתגיע :doh:

להבא כשאקנה עץ אדע לבדוק את הנושא הזה טוב יותר.. :?:
שי.ה
גנן עם עתיד
 
הודעות: 331
הצטרף: 31 ינואר 2012,14:04
מיקום: קרית אונו

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי אורנה » 04 אוגוסט 2013,14:04

בוקר טוב
ראשית רוצה לומר ברכות
לשרשור זה העוסק בהלכות גינה וגינון .
נכון הדבר למקום המשקיע ב
רעיון של גידול כב"טבע"
על כל פרושיו

:sun: :clap: :f: :rain:


שאלת דוגרת .

בלול הנקבות שלי יש מחזורי דוגרות
ומאחר ואין זכר לרוב העונה אני מביאה ביצים מופרות ...
המצב כרגע הוא שמטילה נוספת נכנסה למצב דגירה ואין לי רצון בכך ....
הבעיה שהיא יושבת בתא ההטלה שכולן אוהבות
ובתוך הריבים ובמצבי הדחיקה שלה
היא רוב שוברת את הביצים שלאותו יום .

כדי למנוע זאת לקחנו אותה בתוך ועם התא
והעברנו למרחב אחר מוגן,
כפי שעושים אנו עם כל הדוגרות ,
הן ממשיכות לדגור
ולמטילות מונח תא חלופי באותו מקום
ובה השלום לכולם
הן בתוצרת מצייצת והן בתוצרת הביצים למאכל .
גם הפעם נהגנו כך .....
אך היא קמה יצאה מהתא
וסרבה לשוב למצב הדגירה
היום כבר אינה ראית כדוגרת
ש.
1.מהי ההלכה בנושא ,
2.מהו ה'שילוח'?
3.מדוע יש לבצע טכס שילוח .
4.האם בשינוי מיקום העברת הדוגרת על תאה
ללול המיוחד לדוגרות (כבכל פעם )היה שלוח?
אשמח לכל הרחבה בנושא בשפה קלה
תודה מראש לתשובותיכם

אורנה
"כי האדם עץ השדה"(דברים כ'19)

כוורת דבורים בחצר הבית - viewtopic.php?f=9&t=6472
סמל אישי של המשתמש
אורנה
גנן אורגני
 
הודעות: 3053
הצטרף: 03 אוגוסט 2011,14:04
מיקום: ראש פינה

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי מיכאל » 04 אוגוסט 2013,14:04

שלום ,

האם יש לעשר עשב חיטה ? (ברכה\בלי)?

בדרך כלל קוצר "חופן" בכל יום מעציץ לא נקוב.


מיכאל
מיכאל
גנן חדש
 
הודעות: 2
הצטרף: 28 יולי 2013,14:04
מיקום: ראשון לציון - אשדוד

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 04 אוגוסט 2013,14:04

נתחיל איתך אורנה,
בעופות משק אין מצוות שילוח הקן, למה מקיימים מצוות שילוח הקן, אלה רק בעופות בר כשרים לאכילה שבהם הנקבה דוגרת ולא הזכר.
יש טעמים שונים שמרכזי והנכון ביותר הוא פשוט כי הקב"ה ציווה אותנו.
יש מחלוקת בפוסקים בגדר מצווה זו: יש הסוברים שקיימת מצווה לשלח את האם גם כאשר עושה זאת רק לשם קיום המצווה וללא צורך בביצים,
ואילו אחרים סוברים שהמצווה נאמרה רק על אדם הזקוק לביצים למטרת אכילה, ושאם ישלח ללא צורך בביצים אף יעבור בכך על איסור צער בעלי חיים.
שלושה ספרים מודרניים שנכתבו על מצווה זו (ספר "קן ציפור", ספר "שלח תשלח", ספר "הבנים תקח לך") כתבו שלהלכה אפשר לקיים את המצווה גם כשאין צורך בביצים.
המצווה נוהגת רק בציפורי בר שאינן שייכות לאף אחד, ורק בציפורים כשרות שיכולה להיות תועלת בלקיחת הביצים שלהן,
ובנוסף, המצווה היא רק כאשר הציפור הנקבה דוגרת על הביצים ולא הזכר. כמו כן אין לקימה בימי ספירת העומר.
יש הסוברים כי חובה לגעת בציפור האם וכך להבריחה- פעולה הנעשית על ידי מקל או כל עצם אחר שמקיים המצווה מזיז אותו ונוגע בעזרתו בציפור.
הרמב"ם פירש את המשנה כך:
ענין מה שאמרו, על קן צפור יגיעו רחמיך, שיאמר כמו שחמלת על קן הצפור, ואמרת "לא תקח האם על הבנים" כן רחם עלינו, וכל מי שאמר כן בתפלתו משתקין אותו,
מפני שהוא תולה טעם זאת המצווה, בחמלת הקב"ה על העוף, ואין הדבר כן שאילו היה מדרך רחמנות לא צוה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצווה מקובלת אין לה טעם...
על פי הרמב"ן, יש למצווה שני טעמים: הטעם הראשון הוא לקבע באדם את מידת הרחמנות, שלא ייקח את הגוזלים לעיני האם. הטעם השני הוא שלא לקלקל את המשך בנין העולם - אם תילקח האם,
הבנים ימותו שלא לצורך.
בעבר שמעתי פירוש מעניין שמתאים קצת עם דברי הרמב"ן
והיא אומרת שכשאדם יוצא לדרך בעלי חיים שונים לדוג' שועלים, תנים וזאבים שהיו עוקבים אחריו ואוכלים
את השאריות, במידה ואתה פוגש בדרך קן עם ביצים או גוזלים/אפרוחים יש סיכוי גבוה שבעל החיים שמתלווה
אליך יראה את הקן וישמיד אותו אם על בנים, כי ידוע שבדרך כלל הנקבה לא בורחת מהר, ולעיתים אפילו צריך לשוב ולסלקה שוב ושוב.
ובשביל לא לפגוע במין אז יש את המצווה. שוב זה טעם דיי חדש לדעתי שבה להתאים למצב כיום בו המודעות על איכות הסביבה והכחדת מינים רבה יותר.
ושוב כמו בהתחלה בעופות מבוייתים שרגלים לאדם אין מצוות שילוח הקן.
אפשר לקרוא עוד ברחבה בקישורים הבאים:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1987
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%A7%D7%9F
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-22-0607.html

מיכאל, ככל הידוע לי על כל תצרוכת שאנו קוטפים בגינה בין אם זאת עגבניה אחת או אם אנחנו קוטפים עלים לתה או לסלט
נכון וראוי לעשר, אם אני לא טועה מעשרים ללא ברכה אבל צריך לעשר.
http://www.kipa.co.il/ask/show/290552-% ... 7%A0%D7%94
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=72779

בהצלחה
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי שי.ה » 05 אוגוסט 2013,14:04

צברי נוגן כתב:מיכאל, ככל הידוע לי על כל תצרוכת שאנו קוטפים בגינה בין אם זאת עגבניה אחת או אם אנחנו קוטפים עלים לתה או לסלט
נכון וראוי לעשר, אם אני לא טועה מעשרים ללא ברכה אבל צריך לעשר.
http://www.kipa.co.il/ask/show/290552-% ... 7%A0%D7%94
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=72779

בהצלחה


מתי מעשרים ללא ברכה? לא נתקלתי..
שי.ה
גנן עם עתיד
 
הודעות: 331
הצטרף: 31 ינואר 2012,14:04
מיקום: קרית אונו

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי אלקנה » 05 אוגוסט 2013,14:04

נדמה לי שאם מדובר בעלים שלא אוכלים אותם - למשל תה - מעשרים בלי ברכה.
נראה לי שלסלט כן צריך לעשר בברכה.
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי גילכ » 08 אוגוסט 2013,14:04

לגביי המעשר, אשמח להסבר מה ההבדל בין המעשר הראשון לשני וכו'.
ולאן בימנו מגיע בפועל המעשר?
גילכ
גנן חדש
 
הודעות: 14
הצטרף: 17 ינואר 2013,14:04

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דובי » 09 אוגוסט 2013,14:04

אלקנה כתב:נדמה לי שאם מדובר בעלים שלא אוכלים אותם - למשל תה - מעשרים בלי ברכה.
נראה לי שלסלט כן צריך לעשר בברכה.


גם במידה ויש ספק האם הסחורה עושרה אם לא, גם במקרה כזה מעשרים בלי ברכה. רק שצריך להקפיד שלא לעשר מן הפטור (הספק) על החייב.


ובקשר לאורנה

אני חושב שגם ביונים שאדם מגדל אין לו מצוות שילוח, כי כתוב 'כי יקרה קן ציפור לפניך', רק במידה וזה נמצא שלא במתכוון, מן ההפקר, אולם בקן שאדם מגדל אין לו בכלל מצווה של שילוח.
דובי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 516
הצטרף: 21 מאי 2013,14:04
מיקום: ישעי

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי אלקנה » 10 אוגוסט 2013,14:04

גילכ כתב:לגביי המעשר, אשמח להסבר מה ההבדל בין המעשר הראשון לשני וכו'.
ולאן בימנו מגיע בפועל המעשר?


משתדל להשיב כמיטב ידיעתי, ייתכן שידיעתי לוקה בחסר פה ושם.
1. תרומה גדולה - במקור הייתה ניתנת לכוהנים. מן התורה אין לה שיעור מינימלי ומספיקה כמות כלשהי, חכמים קבעו שיעור של בין אחד לארבעים מהסך הכול ("עין טובה") לאחד משישים ("עין רעה"). היום הכוהנים נחשבים טמאים וממילא אינם יכולים ליהנות ולכן מפרישים כמות כלשהי מהפרות, עוטפים בשקית ומשליכים לאשפה.
[יוצא מן הכלל: שמן למאור - כוהנים טמאים יכולים להשתמש בשמן למאור של תרומה בשבת ובחנוכה, אך לא בחגים]

2. ממה שנשאר אחרי שמפרישים תרומה גדולה, מפרישים מעשר ראשון. שיעורו: עשירית מהנותר האחרי התרומה הגדולה. מיועד ללויים. היום קובעים שחלק מהפרות מוגדר מעשר ראשון, ועכשיו הלוי צריך לבוא לקחת. אם הוא לא בא, הבעלים יכולים לאכול את הפרות ("המוציא מחברו עליו הראיה" - אדוני הלוי, תוכיח שאתה לוי ותקבל את המגיע לך). אין במעשר ראשון קדושה ברמה של תרומה גדולה.

3. תרומת מעשר - עשירית ממה שקיבל הלוי עליו לתת לכוהן. היום קובעים שעשירית מסוימת מהכמות שהוגדה "מעשר ראשון" היא תרומת מעשר, ואותה מצרפים ל"תרומה הגדולה" ועוטפים ומשליכים.

4. מעשר שני/מעשר עני - תלוי בשנים לשמיטה: בשנה השלישית והשישית מפרישים מעשר עני, בשאר השנים - מעשר שני (השנה הנוכחית היא השנה החמישית לשמיטה, תשע"ד תהיה השישית ותשע"ה שמיטה).

מעשר שני: עשירית מהפרות שנותרו אחרי ההפרשות הקודמות. בזמן בית המקדש היו מעלים לירושלים ואוכלים שם בטהרה, או - במקרה שאי אפשר להעלות את הפרות עצמם לירושלים שמא יירקבו או יתקלקלו - ממירים את הפרות בכסף ובכסף קונים בירושלים דברי מאכל אחרים ואותם אוכלים בטהרה.
היום ממירים ("מחללים") את המעשר השני על פרוטה ממטבע שמייחדים לשם כך, והפרות מותרים באכילה. בשנה השלישית והשישית (אם אינני טועה) צריכים לחלל את המטבע ש"התמלא" על פרוטה ממטבע חדש, או על כף סוכר ואותה להמס ולשפוך לביוב [אני לא סגור בדיוק על הפרטים האלה בדיוק].

מעשר עני: נותנים לעני. גם כאן חל הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל העני לבוא ליטול את המעשר שלו, ואם לא יבוא יהיו הפרות מותרים. היום כנראה שום עני לא ישקיע לבוא לאדם פרטים ולדרוש את המעשר שלו, זו כמות קטנה בדרך כלל.

יש "המצאה" חדשה בעניין הזה והיא לתת הלוואה לעני מסוים (או מוסד שמטפל בעניים וכדומה) ובכל הפרשה של מעשר עני "לוותר" לעני על חלק מסוים מהחוב שלו. כך השווי של הפרות באמת מגיע לעניים. אפשר להיעזר בעניין הזה במכון התורה והארץ.

http://toraland.org.il/1961
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי שי.ה » 15 אוגוסט 2013,14:04

לא יודע אם זה השרשור המתאים,
אבל בהחלט שווה צפייה, רלוונטי לפורום ורלוונטי לזמן בשנה :wink:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=zO9z4ewKVOA[/youtube]
שי.ה
גנן עם עתיד
 
הודעות: 331
הצטרף: 31 ינואר 2012,14:04
מיקום: קרית אונו

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 15 אוגוסט 2013,14:04

יפה
תודה :bow:
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 30208
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי שגיא » 15 אוגוסט 2013,14:04

יפה מאוד!!
שגיא
גנן עם עתיד
 
הודעות: 736
הצטרף: 29 אפריל 2013,14:04
מיקום: הרצליה

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דן אבגי » 16 אוגוסט 2013,14:04

דובי כתב:
דן אבגי כתב:
שי.ה כתב:מזל ששמרתי את הפתק המקורי שהיה על הייחור- ינואר 2012
הכלי בו קיבלתי אותו היה עציץ סטנדרטי בערך 3-4 ליטרים
אבל אני לא יודע באיזה כלי הוא נשתל מלכתחילה..
גודל הכלי באמת משנה?

מובן מדבריך שהוא באותו עציץ משעת הקניה והוא על האספלט,
אם ככה יש לך עוד זמן (שנה וחודשיים +-)
אפילו שהוא בעציץ על אספלט, להלכה מחמירים שיש לו ערלה מדרבנן. ועוד משהו, אם עכשיו תשתול אותו באדמה אתה תצטרך לספור שלוש שנים מהתחלה.
שבת שלום


למה עוד שלוש שנים? אם כמות האדמה שבעציץ יכולה להחזיק ארבעים יום, והוא היה בעציץ נקוב הרי שייתכן והספירה עד היום כן עולה לו למניין ערלה.

בכל מקרה אם אתה הולך להשלים ערלה עוד שנה שלמה הרי שגם בשנה הרביעית אתה בבעיה כי זו תהיה שנת שמיטה.

דובי, בעציץ נקוב על ריצפה/עציץ לא נקוב להלכה הערלה מדרבנן, ולכן, אם עבר עליו 3 שנים בעציץ כזה, אפשר לאכול ממנו. (מדאורייתא מותר כבר ביום הראשון ששתלו אותו..) כיון שכן, אם תלך ותעביר את העציץ לאדמה הוא יהיה חייב בערלה מדאורייתא, והשלוש שנים שהוא היה בעציץ לא נחשבות כלום מדאורייתא כי אז לא היה עליו בכלל "דין ערלה".
לפ"ז ההצעה שלי היא להשאיר אותו העציץ על ריצפה, לא על אדמה, לתמיד, אפשר להעביר מעציץ לעציץ יותר גדול שהוא גם על הריצפה וזה ממשיך את ה3 שנים הנ"ל.
מקווה שהובנתי :) שבת שלום :)
דן אבגי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 533
הצטרף: 11 אוקטובר 2011,14:04
מיקום: אשדוד

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי דובי » 16 אוגוסט 2013,14:04

אבל יש לי חבר עם פרדס של אתרוגים ואת שנות הערלה מדאורייתה הוא מתחיל לספור החל מרגע ההשרשה (שבועיים לאחר הכנסת הגבעול לאדמה עם חומר ההשרשה). את הייחורים הוא עושה בשקים המחוררים ארבעה חורים. לכן לא מבין מה שונה בין שק לעציץ?
דובי
גנן עם עתיד
 
הודעות: 516
הצטרף: 21 מאי 2013,14:04
מיקום: ישעי

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי אלקנה » 17 אוגוסט 2013,14:04

דן, חוששני שאינך מדייק: אם העציץ אינו נקוב לא נספרות לו שנות ערלה עד שיישתל.
אם אינני טועה במקרה שהעציץ נקוב, גם אם הוא מונח על רצפה, נחשב לעניין ערלה כאילו הוא שתול באדמה.
אם יש תחתיו ניילון זה הופך אותו ל"לא נקוב" והשנים אינן נספרות.
אני מקווה שאני צודק, אם מישהו מהקוראים יודע בוודאות, אנא יעדכן לטובת כולנו.
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: "הלכות גינה"

הודעהעל ידי גילכ » 20 אוגוסט 2013,14:04

תודה רבה על התשובה!

אלקנה כתב:
גילכ כתב:לגביי המעשר, אשמח להסבר מה ההבדל בין המעשר הראשון לשני וכו'.
ולאן בימנו מגיע בפועל המעשר?


משתדל להשיב כמיטב ידיעתי, ייתכן שידיעתי לוקה בחסר פה ושם.
1. תרומה גדולה - במקור הייתה ניתנת לכוהנים. מן התורה אין לה שיעור מינימלי ומספיקה כמות כלשהי, חכמים קבעו שיעור של בין אחד לארבעים מהסך הכול ("עין טובה") לאחד משישים ("עין רעה"). היום הכוהנים נחשבים טמאים וממילא אינם יכולים ליהנות ולכן מפרישים כמות כלשהי מהפרות, עוטפים בשקית ומשליכים לאשפה.
[יוצא מן הכלל: שמן למאור - כוהנים טמאים יכולים להשתמש בשמן למאור של תרומה בשבת ובחנוכה, אך לא בחגים]

2. ממה שנשאר אחרי שמפרישים תרומה גדולה, מפרישים מעשר ראשון. שיעורו: עשירית מהנותר האחרי התרומה הגדולה. מיועד ללויים. היום קובעים שחלק מהפרות מוגדר מעשר ראשון, ועכשיו הלוי צריך לבוא לקחת. אם הוא לא בא, הבעלים יכולים לאכול את הפרות ("המוציא מחברו עליו הראיה" - אדוני הלוי, תוכיח שאתה לוי ותקבל את המגיע לך). אין במעשר ראשון קדושה ברמה של תרומה גדולה.

3. תרומת מעשר - עשירית ממה שקיבל הלוי עליו לתת לכוהן. היום קובעים שעשירית מסוימת מהכמות שהוגדה "מעשר ראשון" היא תרומת מעשר, ואותה מצרפים ל"תרומה הגדולה" ועוטפים ומשליכים.

4. מעשר שני/מעשר עני - תלוי בשנים לשמיטה: בשנה השלישית והשישית מפרישים מעשר עני, בשאר השנים - מעשר שני (השנה הנוכחית היא השנה החמישית לשמיטה, תשע"ד תהיה השישית ותשע"ה שמיטה).

מעשר שני: עשירית מהפרות שנותרו אחרי ההפרשות הקודמות. בזמן בית המקדש היו מעלים לירושלים ואוכלים שם בטהרה, או - במקרה שאי אפשר להעלות את הפרות עצמם לירושלים שמא יירקבו או יתקלקלו - ממירים את הפרות בכסף ובכסף קונים בירושלים דברי מאכל אחרים ואותם אוכלים בטהרה.
היום ממירים ("מחללים") את המעשר השני על פרוטה ממטבע שמייחדים לשם כך, והפרות מותרים באכילה. בשנה השלישית והשישית (אם אינני טועה) צריכים לחלל את המטבע ש"התמלא" על פרוטה ממטבע חדש, או על כף סוכר ואותה להמס ולשפוך לביוב [אני לא סגור בדיוק על הפרטים האלה בדיוק].

מעשר עני: נותנים לעני. גם כאן חל הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל העני לבוא ליטול את המעשר שלו, ואם לא יבוא יהיו הפרות מותרים. היום כנראה שום עני לא ישקיע לבוא לאדם פרטים ולדרוש את המעשר שלו, זו כמות קטנה בדרך כלל.

יש "המצאה" חדשה בעניין הזה והיא לתת הלוואה לעני מסוים (או מוסד שמטפל בעניים וכדומה) ובכל הפרשה של מעשר עני "לוותר" לעני על חלק מסוים מהחוב שלו. כך השווי של הפרות באמת מגיע לעניים. אפשר להיעזר בעניין הזה במכון התורה והארץ.

http://toraland.org.il/1961
גילכ
גנן חדש
 
הודעות: 14
הצטרף: 17 ינואר 2013,14:04

הקודםהבא

חזור אל גינון אורגני ואקולוגי - של פורטל 'כאן נעים'

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־92 אורחים

cron