"הלכות גינה"

[שי.ה]

חשבתי שיהיה נחמד לפתוח שרשור בנושא..
הדיוט שכמוני- עד שלא התחלתי להתעסק עם גידולים לא ידעתי הרבה בנושא,
לא שעכשיו אני יודע..

עולות לי תוך כדי ההתעסקות בגינה- שאלות בנושא ההלכתי:
היה נחמד לדוגמא לקבל תשובה מצברי נוגן
ודוגמה נוספת למצב בו עדיין לא קבלתי תשובות
אז אם אפשר ארכז אותן כאן ואשמח לקבל תשובות מהמנוסים בדבר...

[ראובן אורן]

חשבתי שיהיה נחמד לפתוח שרשור בנושא..
הדיוט שכמוני- עד שלא התחלתי להתעסק עם גידולים לא ידעתי הרבה בנושא,
לא שעכשיו אני יודע..

עולות לי תוך כדי ההתעסקות בגינה- שאלות בנושא ההלכתי:
היה נחמד לדוגמא לקבל תשובה מצברי נוגן
ודוגמה נוספת למצב בו עדיין לא קבלתי תשובות
אז אם אפשר ארכז אותן כאן ואשמח לקבל תשובות מהמנוסים בדבר...

הנושא נידון כאן בפורום מספר פעמים
בכמה מהמקרים הובאו תשובות מ'שו"ת' באתרים שונים
מאחר ובעוונותינו הרבים, אנו עדיין ב'גלות' ובהתבזרות', הרי שלכל אחד ואחד יש את ה'רב' שלו בבחינת 'עשה לך רב' שעליו הוא נסמך ומסתמך.

הכלל המוביל הוא שאין צורך להפריש מעשר כל עוד 'מנשנשים' בגינה, 'מזה ומזה'. רק כאשר אוספים יבול של ממש ('באיזה שיעור?' ), יש להפריש מעשר עם הכנסת היבול הביתה.

ככהן, אני תמיד זמין ומוכן לקבל את המעשרות האורגנייות בלבד..

[תמיר אילן]

גם אצלנו, נישנוש בגינה פטור; הכנסת יבול הביתה מחייב מעשר.
לכן אני משתדל לעשות קטיף/קציר בימי שישי כדי שניתן יהיה לעשר בבת אחת הכל (ירקות, פירות, עלים לתה)
אני מעשר ואשתי או אחת הבנות הגדולות קוראות את הטכסט הנדרש...

יש הרבה מעבר למעשר בהלכות גינה כשהמסובך יותר זה נושא הקירבה בין זנים השתולים באדמה.
אשמח להחכים בנושא - לא חשוב לי הרב אלא הרוב...

[ראובן אורן]

היו כבר כמה וכמה דיונים והארות בפורום, בנושא 'כלאיים'

הנושאים המובילים בדיונים אלו הם:
כלאי זרעים - מרחקי זריעה בין סוג אחד לשני - המקור.., כנראה שמתוך שלילה של מנהגים 'גויים' פגאניים של זריעה מעורבת של דגניים עם צמחי בר - שיטה 'ביודינאמית' עתיקה.

כלאי צמחים - 'מין בשאינו מינו' וכו' - שמירה על מרחקים מינימליים על פי צורת הערוגה

כלאי הרכבה - ביצוע הרכבות על עצים בני אותו המין


למיטב זכרוני, יש ב'ויקי' ערך די מושקע בנושא

[אלקנה]

בקישור מופיע הנוסח לאמירה בעת הפרשת תרומות ומעשרות.
הנוסח על פי מכון התורה והארץ

[דובי]

אני הייתי מציע להפוך את האשכול, לאשכול תלמודי.

אשכול שיעסוק לא רק בנושא ההלכתי אלא גם בכל נושא הטבע והצומח מהזווית היהודית.

אני אהיה ראשון להביא כאן דבר שהוא כנראה חידוש לכולם.

'כי האדם עץ השדה', אנחנו תמיד משתמשים בפסוק זה כדי לומר ולהשוות את הדברים בהם אנו והעצים דומים האחד לשני.

מן הראוי גם להכיר את המשמעות המילולית הפשוטה של הפסוק.

התורה מצווה אותנו כי כאשר נכבוש עיר לא נשחית את העצים, למה? מסבירה לנו התורה בלשון שאלה: וכי האדם הוא עץ השדה, הלא העצים לא נלחמים בנו, רק האנשים. ולכן בגלל שהאדם והעץ הם שני דברים שונים לחלוטין אין סיבה להשחית את העצים.

זאת אומרת שהתורה בעצם באה להבדיל בין האדם לעצים, ולא להשוות.

ולמי שחושב שאני טועה, אני ממליץ לבדוק את העניין בגדול פרשני המקרא הלא הוא רש"י

[שי.ה]

אהבתי
תודה על השיתוף

[דובי]

רעיון מעניין ששמעתי.

הזרע מתחיל להנביט רק לאחר שהוא לגמרי בטל לסביבה שלו, רק לאחר שהוא מאבד מערכו העצמי לגמרי ומתחיל להתפרק, או אז הוא מוציא את השתיל וממנו יכול לצאת שיח / עץ עם פירות.

גם אנחנו אם אנחנו באמת רוצים להביא תועלת צריכים דבר ראשון לבטל את עצמנו ולהבין שאנחנו בסך הכל בורג מיקרוסקופי במערכת גדולה.

סתם רעיון מעניין

[דן אבגי]

רעיון מעניין ששמעתי.

הזרע מתחיל להנביט רק לאחר שהוא לגמרי בטל לסביבה שלו, רק לאחר שהוא מאבד מערכו העצמי לגמרי ומתחיל להתפרק, או אז הוא מוציא את השתיל וממנו יכול לצאת שיח / עץ עם פירות.

גם אנחנו אם אנחנו באמת רוצים להביא תועלת צריכים דבר ראשון לבטל את עצמנו ולהבין שאנחנו בסך הכל בורג מיקרוסקופי במערכת גדולה.

סתם רעיון מעניין

חבל שאין לייק

[ראובן אורן]

רעיון מעניין ששמעתי.

הזרע מתחיל להנביט רק לאחר שהוא לגמרי בטל לסביבה שלו, רק לאחר שהוא מאבד מערכו העצמי לגמרי ומתחיל להתפרק, או אז הוא מוציא את השתיל וממנו יכול לצאת שיח / עץ עם פירות.

גם אנחנו אם אנחנו באמת רוצים להביא תועלת צריכים דבר ראשון לבטל את עצמנו ולהבין שאנחנו בסך הכל בורג מיקרוסקופי במערכת גדולה.

סתם רעיון מעניין

[דובי]

היום בלימוד הדף היומי נפגשתי בתקנה שתיקנו חכמינו, תקנה מעניינת שבאה להגן על הזורעים.

חכמים תיקנו שאסור לילך בבקעה (שם כנראה היה נהוג לזרוע את שדות החיטה) בימי החורף, זאת על מנת שלא לפגוע בעמלם של זורעי השדות. הזרעים הטריים, הנביטות של החיטה הצעירות, היו נפגעים ממדרס רגלם של הולכי הדרכים. תיקנו חכמים שלא ללכת בשדות.

התקנה הזו השפיעה עד כדי כך שאיזורי הבקעה היו נחשבים לרשות פרטית בהקשרים של דיני טומאה. ברשות הרבים הקילו חכמים וספק טומאה היה מותר, וברשות היחיד - הפרטית החמירו חכמים ודנו לחומרה. בקעה בימי החורף נחשבה כשרשות יחיד והחמירו בה.

כיף ללמוד עוד ועוד מהחכמה היהודית, אבל כל פעם שאני נפגש בהוראות ותקנות שנועדו להגן על האנושיות שלנו אני מתרגש ביותר. וחבל שדווקא ההוגנות הזו ('המענטשלאכקייט' בלע"ז אידיש) לא מצאה את הפרסום כמו תקנות בנושאים אחרים.

[דובי]

שותלי עצים - זה הזמן לייחר ולשתול

שבועיים להשרשה, חודש כדי ששנה זו תהיה הראשונה בספירה לשלוש שנות ערלה.

שנה הבאה, תהא השנה השניה

והשנה השלישית תשע"ה היא שנת שמיטה תהא השנה השלישית, כך תרוויחו את השנה השלישית שתהא בכל מקרה שמיטה.

(שנה רביעית נטע רבעי אנו נוהגים שפודים את הפירות)

[אלקנה]

בשנה הרביעית (תשע"ו) אפשר לאכול את הפירות אחרי פדיון רק אם חנטו אחרי ט"ו בשבט.

[דובי]

בשנה הרביעית (תשע"ו) אפשר לאכול את הפירות אחרי פדיון רק אם חנטו אחרי ט"ו בשבט.

צודק

[נתנאל874]

שאלה - מותר ללכת לשטח חקלאי ולאסוף את הפירות / ירקות שנפלו על האדמה שעתידים להתקלקל? אבל המצב שלהם בסדר?
כי היום הייתי בשטח חקלאי וראיתי שם מלא עגבניות חלקם במצב של רך [לרסק] וחלקם במצב מצווין אבל חמות מהשמש, ולידם אפשר לראות עגבניות שנפלו והתרקבו / מקולקלות, אז אספתי את מה שנפל אבל לא הורדתי מהשיח עצמו.
זה מותר? כי לפי הראש שלי נראה לי שכן כי הם עתידיים להתקלקל כמו האחרות

[צברי נוגן]

אם אני לא טועה זה בגדר של 'לקט שכחה ופאה'
כי החקלאי בכל מקרה לא יאסוף אותם, אבל הכי טוב לשאול
רב ויותר טוב לשאול את בעל השטח

[אלקנה]

לעניות דעתי אין לזה דין של לקט שכחה ופאה (כי הוא לא נוהג היום למעשה), אלא של הפקר.
כדאי לוודא שבעל השדה אכן מפקיר את העגבניות האלה ולא מתכנן בעצמו לאסוף אותן לצורך רסק וכדומה, כמוך.
בפרות שנפלו על הארץ יש חשש גדול יותר להימצאות תולעים, ויש לזה כידוע השלכות הלכתיות.

[נתנאל874]

זהו גם אני חשבתי שיותר עדיף לבקש רשות כי זה יפתור ויפטור את הכל, אבל לעגבניות אין חורים ואם יש בהם חורים של תולעים אני לא לוקח אותם

[צברי נוגן]

נתנאל ב99% מהמקרים נשארות כמויות גדולות של פירות/ירקות במטעים/שדות/חממות
שלחקלאי אין ערך כלכלי לאסוף, וסיבותיו עמו ברוב המקרים הפירות/ירקות נערמים לאחר
העונה בערימות גדולות שנרקבות בשמש.

[שי.ה]

הבשילה לי תאנה ראשונה על הייחור שקניתי בטיול בסטף...
עכשיו אני צריך לברר האם ניתן לאכול אותה?!
נ.ב: כל הזמן הזה נשאר הייחור בעציץ אשר נח על אספלט