הי ארז,
הנה כמה תובנות, בהמשך למה שכתבת:
ארז כתב:אולם להבנתי כל הרעיון מאחורי גינון אורגני הוא להתערב כמה שפחות בטבע תוך שימוש בתהליכים טבעיים שקורים בטבע
לדוגמא: סוקסציה,נשירת עלים ,רקבון חומרים אורגניים וכו'
להבנתי הרעיון מאחורי גינון אורגני/ אקולוגי, לא מדבר על כמות ההתערבות בטבע כערך, אלא על תוצאות ההתערבות, ותועלתה לבני האדם - מתוך ראיה, והבנה, ששמירה על חיי הטבע, שומרת גם על חיי האדם - ופגיעה בחיי הטבע, פוגעת גם בנו בסופו של דבר. ישנן שיטות גידול אורגניות שמגדירות התערבות מעטה ככל שניתן - כחלק מהשיטה. (לדוגמה, שיטות בהן נמנעים לחלוטין מתיחוח הקרקע - ומשאירים זאת לשוכני הקרקע והשורשים...). ומצד שני, יש שיטות "ביו-
אינטנסיב" - שמנסות למקסם את הגידול על יחידת שטח, תוך יצירת תנאים של עושר ושגשוג למינים רבים ככל שניתן.
דוגמה טובה להתערבות בטבע, שאני מניח שהיית רוצה לראות ממנה כמה שיותר, היא נטיעת עצים, חיזוק החורש ובתי הגידול, וכו' - זו התערבות גסה בטבע, אך היא משפרת בטווח הארוך את סיכויי ההישרדות שלנו - בני האדם.
ארז כתב:להבנתי כל השיטות שהועלו מציעות הפרת האיזון המיקרוביאלי באדמה באמצעות החדרה של כמות גדלה של חיידקים שנחשבים טובים
גם אם ההחדרה הזו מובילה לתוצאות טובות היא עלולה להביא להתפחות אחרת בעייתית יותר של ריבוי בקטריופאג'ים שיתקפו דווקא את החיידקים הטובים ויובילו למצב הפוך
לדעתי במקום לנסות ולשנות את האיזון בקרקע במהירות כדאי לנסות ולשנות את האיזון הזה באיטיות יחסית על ידי הדרכים שציינתי
כך האיזון הטבעי יעבור שינוי הדרגתי ויותר יציב לרמה הרצויה לגינון אורגני ועם השקעה בזמן , בכסף ובעבודה נמוכה יותר
בעניין זה, למיטב ידיעתי (שמבוססת על מספר מצומצם של הרצאות ומאמרים שקראתי ושמעתי בנושא - אינני מומחה לעניין), רוב אוכלוסיות המיקרואורגניזמים בטבע (כ 80%), הן בעצם אוכלוסיות "אופורטוניסטיות" - אוכלוסיות שבתנאים מסויימים מועילות לנו, ובתנאים אחרים מזיקות לנו. יתר 20 האחוזים מתחלקים בערך שווה בשווה בין אלה שמושכים את הנדנדה לכיוון המועיל, לבין אלה שמושכים אותה לכיוון המזיק. הפעולה המתבצעת באילוח, היא הוספת מיקרואורגניזמים מקבוצת 10 האחוזים המועילים, במטרה להטות את הנדנדה לכיוון בו היינו רוצים שהיא תהיה.
לעניות דעתי, ולמיטב הבנתי, תוצרי הלוואי של המצב הזה לא רק שלא מעודדים את האוכלוסיות המזיקות להתרבות, אלא להיפך.
בשאלת הבקטריופאג'ים (מונח חדש עבורי), הייתי פונה אל אשר מימון - יבואן EM בישראל. (אולי דייב יכול להביא לנו ציטוטים נבחרים כלשהם לסוגייה זו).
עובדתית, אנחנו מבצעים אילוח קרקע ושבירת איזון, בכל הצנעת קומפוסט, הומוס, או שימוש בתמציות עשבי בר, חיפוי, וכו'... (שאנחנו משתדלים ליצור בתנאים בהם יתפתחו המיקרואורגניזמים המועילים, ולא המזיקים).
ארז כתב:לא בכדי הבאתי את עניין הפרוביוטיקה במקום לקחת פרוביוטיקה יקרה שרק אחוז מזערי ממנה יגיע ליעדו ניתן לעשות דבר פשוט בהרבה
לאכול הרבה ירקות ופירות ועל הסיבים התזונתיים שבהם תשגשג אוכלוסיית החיידקים הטובים (וזאת מעבר לעובדה שלסיבים תזונתיים יש יכולת לספוג רעלים מסויימים מהגוף)
ומה דעתך על נטילת פרוביוטיקה לאחר שימוש ממושך, ומציל חיים, באנטיביוטיקה?
בגינה בריאה ומניבה, יש לשקול בכובד ראש כל התערבות נוספת, או שבירת שגרת טיפול - לא נותנים אנטיביוטיקה (ולא פרוביוטיקה?), לגוף בריא.
אבל כשהגוף חולה, מנסים לטפל בו - החל בשינויים תזונתיים, וכלה באנטיביוטיקה וקורטיזונים במצב חירום...
בגינה שסובלת ממזיקים ומחלות, וירוסים ופטריות, צימוח לקוי וכו' - בהחלט שווה לנסות גם שימוש במיקרואורגניזמים מועילים.
אני חוזר למסקנה שניסיתי להעביר בהודעתי הקודמת...
כדאי מאד לחקור, ללמוד ולהכיר את כל השיטות והגישות - כך ניתן ליישם את השיטה המתאימה למצב הגינה, ולמצב הגנן.
יום טוב,
אמיר