תמיר אילן כתב:אני מבין שהוספת סוכר היא כדי להוציא באוסמוזה את הנוזלים מהגרעינים אבל זה לא יצא מתוק מדי?
הרימונים שלי מזן מתוק; אחרי שאני אוכל כמה כפות של גרעינים חייב לשתות מיים כי מאד מתוק
אנסה כמות מסוימת עם השיטה הזאת; אני מניח שצריך להחזיק את הכלי עם הגרגרים והסוכר במקרר; נכון?
לגבי השיטה של ההרתחה, נראה לי שזה יגמור את הויטמינים
רק המינרלים ישארו...)
שיטת הסחיטה - גם אותה אנסה.
לא התייחסת לשימור הגרעינים בהקפאה; אפשרי בלי להרוס את המרקם?
אם אין נסיון, אהיה השפן ואקפיא כמות קטנה לנסיון
כן, יוצא מתוק מאוד, לא כל כך אהבתי. לא, לא במקרר! זה יאט הפעילות האוסמוטית. משאירים המיכל לעמוד באיזו פינה קרירה ואפלה. יש 'אגדות' על 45 יום ויש על חודש.. אנחנו הסתפקנו בכ 3 שבועות ויצא מתוק משהו!
לכן הלכתי על סחיטה עם מסחטה ידנית. סינון גס ולבקבוקים ולמקרר. נשמר ולא התקלקל, תקופה ארוכה, כחודש וחצי או חודשיים. גם התייחסנו אליו כ'תרכיז' להכנת כד שתייה עם מים או עם סודה
לא יודע לגבי הקםאה, לא ניסיתי. שווה לנסות.., כמו 'הקפואים של גת'..
לגבי ליקר, רעייתי שתחייה, עסקה בזמנו בייצור ליקרים שונים, עם תוצאות טובות. לגבי רימון, עדיף בלי סוכר - למלא מיכל / בקבוק בגרעיני רימון ולהציף / לכסות באלכוהול 96%.
בפירות יותר 'צפופים' יש צורך להקדים עם סוכר למיצוי הסוכרים ואח"כ, האלכוהול ממצה שמנים אתריים.