בזכות יכולת התנשמת לטרוף מכרסמים המזיקים לחקלאות היא מצליחה לצמצם את השימוש
בחומרי הדברה כימיים
עד לפני כמה שנים מעמדה של התנשמת היה של ינשוף מפואר המעניין בעיקר חובבי צפרות. אבל
התנשמת הפכה לבעלת תפקיד ציבורי: נתונים חדשים מוכיחים שהיתה סיבה לבטוח בה, ובזכות
יכולתה לטרוף מכרסמים המזיקים לחקלאות היא מצליחה לצמצם את השימוש בחומרי הדברה
כימיים. מסיכום הפעילות לשנת 2014 של המיזם הלאומי לשימוש בעופות דורסים כמדבירים
ביולוגיים, עולה כי מאז נכנס הפרויקט לתוקף, מספר האישורים שחקלאים מבקשים לשימוש בחומרי
הדברה ירד משמעותית.
המיזם הלאומי להדברה ביולוגית שבראשו עומד פרופסור יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב מבוסס על
הקמת תיבות קינון באזורים חקלאיים שנועדו לעודד נוכחות של תנשמות ובזים. הוא החל לפני
כשמונה שנים בתמיכה של מספר משרדי ממשלה ובשיתוף החברה להגנת הטבע והמרכז הבינלאומי
לחקר נדידת עופות של אוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה גם עם
חקלאים פלסטינים וירדנים. כמו כן נעשה ניסיון לעודד גם חקלאים ערבים בישראל לאפשר הקמת
תיבות קינון בשדות שהם מעבדים.
עד היום הוצבו באזורים שונים כ–3,000 תיבות קינון. הבזים ובעיקר התנשמות טורפים כמויות גדולות
של מכרסמים המזיקים לגידולים חקלאיים ובהם נברנים, מריונים ועכברים. בשנה שעברה בדק אחד
המומחים במיזם, ד"ר יואב מוטרו, את מגמות השימוש ברעלים נגד מכרסמים אלה בעקבות השימוש
בתנשמות.
מוטרו ערך השוואה בין היקף השימוש בתיבות קינון ובין מספר ההיתרים לשימוש בחומר ההדברה
רוש 80, שהוא היחיד המותר לשימוש נגד מכרסמים בשדות ובמטעים. מדובר בחומר רעיל לאדם,
שיכול גם להזיק לסביבה.
על פי הבדיקה של מוטרו, חלה ירידה של %90%–50 מאז 2008 במספר הבקשות להיתרי שימוש
בחומר ההדברה. באותה תקופה היתה עלייה משמעותית בהיקף תיבות הקינון שהוצבו באזורים
חקלאיים והוא עלה בשנים 2014–2008 מ–600 תיבות עד ל–3,000. בשנת 2013 היתה עלייה
מחדש בשימוש בחומר ההדברה בעקבות שנה שבה היה מספר גדול במיוחד של מכרסמים, אבל
עדיין מדובר בכמות קטנה בהרבה מזו שבה היו החקלאים מבקשים לעשות שימוש לפני שהחל
השימוש הנרחב בתיבות הקינון.
"אם נביא בחשבון שמטרה המרכזית של פרויקט התנשמות הארצי היא להביא חלופה ידידותית
לסביבה כנגד מכרסמים, ניתן לומר שעד כה, המטרה הושגה באופן מרשים", כתב מוטרו. "עם זאת,
אל לנו לנוח על זרי הדפנה. יש להמשיך להגדיל את החלק של התנשמות בהדברה ולשאוף לכך
ששימוש ברעל ייעשה רק כאשר כל החלופות מוצו".
כחלק מהמחקרים המתבצעים במיזם תיבות הקינון, נערך סקר ב1,400 תיבות ונמצא שהתנשמות
מקננות ב%22 מהן. כמחצית מהתיבות היו ריקות ואילו בשאר התיבות היה קינון של בזים וקאקים
(עופות ממשפחת העורבים). קרוב ל–%80 אחוזים מהתנשמות הצליחו לגדל לפחות גוזל אחד שפרח
מהקן.
http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2536569
