לא קל.. לא קל העניין של המדשאה הזו..
אז כן, קבלן הגינון שמע בקולי והרים הלהבים (כבר סיפרתי למעלה.. וגם קיבלתי באלה של חצי קוב, מלאה בכסחת - חומר נפלא!)
ו..כמובן שהדשא, כשלא מפריעים לו (ומושקה כל יום!! בבוקר) מתחיל לעבוד כמו שהבטחתי - הקרחות נסגרות יפה, לאט לאט והדשא השתלטן והאגרסיבי, בולע וחונק בקלות את ה'תלתן' הזעיר (מקווה שאני צודק בהגדרתו.. )
הנה כמה דוגמאות, לסגירת הקרחות - 'ריפוי עצמי' :
אבל.. ל'מישהו' אין זמן ! רוצה "עכשיו"
אז ה'מישהו' הזה, נתן הוראה לקבלן הגינון להניח על כמה קרחות... מרבדי דשא.. שיארגן מאנשהו..
אז הניחו. ולא תיחחו קודם! הניחו ורקדו על זה עם הרגלים..
טוב, אז הערתי בעדינות ש.. כדאי ורצוי להשקות עם צינור/ידנית..., את האזורים עם ה'טלאים' הללו, כי הם לא יסתפקו בהשקיית הבוקר הרגילה..
אז הערתי.. אז מה?! הם מבינים יותר טוב !
אז ככה זה נראה הבוקר..
ה'טלאים כמובן התייבשו והתפגרו..
העורבים החלו במלאכה , הרימו ותלשו והשליכו אותם הצידה (אולי ימצאו מתחת קצת 'חלבונים'?!)
וההמשך, עם כלבים פעלתניים ונערים חוליגנים ש'בילו' שם בלילה.. וכך זה נראה:
[אבל, אל תתעצבו.. הדשא המת הזה.. שימש כ'חיפוי' נחמד לאדמה החשופה ב'קרחות'. שמר על לחות גבוהה, בלי שהשמש תייבש יותר מדי ו..בקרוב.., מתחת לדשא המת הזה, נראה את השלוחות העוצמתייות של הדשא שמסביב, משתלטות בקלות על הקרחות ו..אחרי עוד גשם טוב אחד.., לא יהיו קרחות יותר.. ]