הפֵּיגָם ופרפר 'זנב הסנונית'
פִיגֵ'ן – פיגֵ'ם – פיגֵ'ל – רוּטָה – רוּדָה – שַאדַאב
שמות רבים לו לצמח הזה. לכל שפה ועדה יש את השם שלה וזה נותן לנו רמז לגבי חשיבותו של צמח זה כצמח רפואי יעיל.
בטבע שסביבנו, מורדות הכרמל ו'חוטם הכרמל', הוא גדל בשטח, בצורה חופשית ומתפתח לשיח המגיע לגובה של 1 מטר. מדובר בצמח ירוק עד עם מבנה עלים קל מאוד לזיהוי – עלים בעלי 5 פסיגים המזכירים צורה של כף יד, ממש 'חמסה'. לא בכדי, זכה הפיגם להיות גם צמח 'מגרש שדים', עקב צורת העלים הזו – 'חמסה'. בעדות רבות, נוהגים לשותלו בפתח הבית כדי לדחות שדים ורוחות ולשמור על הבית מפני 'עין הרע' – טפו.. טפו.. טפו
אחד משמותיו, המוזכרים מעלה הוא רוּטָה. המתייחס למאפיין מיוחד של הצמח והוא ריחו המיוחד והאופייני, אותו ריח המוכר לנו מירקות כבושים בסגנון ערבי. רבים מוסיפים ענף קטן לצנצנת ההחמצה של זיתים או מלפפונים, כדי לקבל את הריח והטעם המיוחדים הללו. ריח מיוחד זה מגיע מהכמות הרבה של חומר הנקרא רוּטנין, הנמצא בצמח ובעליו. החומר רעיל וחריף ואין הרבה חרקים המציקים לצמח זה, עקב תכולת הרוטנין שבו, למעט זחליו של 'פרפר זנב הסנונית' הלהוטים אחריו ואוכלים אותו בכל פה.
אותו חומר, רוטנין, הינו בעל תכונות רפואיות רבות ומגוונות ובעיקר ידוע חומר זה כתרופה מעולה לשיכוך והרגעת כאבי פרקים, כאבים ריאומטיים, דלקות פרקים, כאבי גב וכאבי ראש.
הכנת – שמן פיגם
קל מאוד להכין ממנו שמן – ממלאים בקבוק פלסטי בשמן זית, עד למחצית גובהו ואחר, דוחסים לתוכו עלי פיגם, עד שהשמן יגיע למרומי הבקבוק. פוקקים ומעמידים במקום קריר ואפל למשך חודש ימים. ניתן לזרז את התהליך ע"י העמדת הבקבוק בתוך סיר מים שהגיעו לרתיחה. הרוטנין הנמצא בעלים כ'שמן אתרי' יופרש מהעלים לשמן ונקבל שמן זית בניחוח מיוחד.
טיפול
מריחת איבר כואב – רגל, יד או גב ועיסויים למשך כמה דקות – ההקלה מובטחת, בטוחה ומנוסה.
לכאבי ראש - לעסות את המצח או הרקות עם השמן
ל'מכת כינים' – לעסות את הקרקפת. מחסל כינים, ביצים ודוחה אותן בהמשך.
זה בדוק וזה עובד !
גידול הפיגם בגינת הבית
קל מאוד לגדל את הפיגם לאורך שנים בגינת הבית. מומלץ לשתול צמח פיגם מתחת לכל עץ פרי עקב תכונת הרחקת המזיקים שלו. כמו כל צמח תבלין, רצוי מאוד שיגדל בשמש מלאה ועם השקיה מינימאלית כדי שיהיה קרוב ביותר לצורת גידולו הטבעית וכך נקבל טעמים וריחות חזקים יותר.
כאמור, בסביבתנו נמצא הפיגם בצורה חופשית בשטח וקל מאוד לאתר אותו ולמלא את תרמילנו בענפים ועלים, לצרכינו.'
פרפר 'זנב הסנונית'
רווח נוסף שלנו מגידול הפיגם בגינתנו הוא ההנאה שבביקוריהם הבטוחים של פרפרי 'זנב הסנונית' המקסימים ביופיים. הם יריחו את הפיגם מרחוק ויגיעו לגינתכם, יעמדו על הצמח ויטילו בתחתית העלים את ביציהם. מהר מאוד בוקעים הזחלים הזעירים והכהים ומתחילים לנגוס בכל פה, את עלי הצמח. לא לחשוש מהם ! זה לא 'מזיק' מדובר בהנאה מלאה מיופיו של הזחל המקסים הזה וצבעיו המיוחדים.
זחלי זנב הסנונית הם הזחלים היחידים המסוגלים לאכול את עלי הפיגם המכילים את אותו חומר – רוטנין. הם יודעים לאגור חומר זה, בצורה מרוכזת בגופם, ולהשתמש בו כאמצעי הגנה, נגד אויבים, ע"י שליפת 2 משושות מקדמת ראשם, משושות המשמשות כצינורות התזה שדרכם מתיז הזחל את החומר הצורב על אויביו. זה לא כל כך עוזר לו מול ה'בולבולים' החובבים מאוד את 'ארוחת החלבונים' הזו וזוללים את הזחלים בכל פה.
אם מדובר בצמח בוגר, לא ייגרם לו נזק על אף תאבונם האדיר של הזחלים.. צמח הפיגם מוציא פריחה צהובה עם סיום החורף ולקראת האביב ובהמשך, מוציא הלקטי זרעים שעם התייבשותם ושינוי צבעם לצבע חום, ניתן ללקט אותם ולזורעם באזורים נוספים בגינה.
לחובבי הטבע והיופי, יש להשגיח על הזחלים – בסוף התפתחותם, הם מגיעים לגודל של כמעט 'זרת' ואז, מחפשים להם מקום מתאים להתגלם בו. אפשר בשלב זה להעבירם עם ענף לקופסה או מיכל מוארים ומאווררים ולחזות מקרוב בהתגלמותם. הזחל בוחר לו את המקום המתאים וקושר עצמו לענף או לדופן הקופסה בנקודת דבק אחת בזנבו ובנוסף, מעגן עצמו עם "חגורת קורים" מסביב למרכז גופו. משך ההתגלמות כ 25 יום. אם מזג האוויר עדיין קר, ישהה הזחל את בקיעתו כפרפר בוגר.
לקראת היום ה 25 יש לפקוח עין ולעקוב אחר הגולם ואז חווים את החוויה המקסימה של בקיעת הפרפר הבוגר החוצה. עונג רב ייגרם לכם ולילדיכם, מהחזקתו של ה'בוגר' על קצה האצבע והבטה מקרוב על פרישת הכנפיים שלו, בשמש ו..תוך מספר דקות, הוא מתחיל להניע את כנפיו וממריא מכף ידינו לשמים.
כמה הערות:
הכנת 'סוויטה' - פשיט מאוד. קופסת קרטון כלשהי, עם 2 'חלונות' שחותכים, לצפייה נוחה, שמדביקים עליהם רשת כלשהי או 'אורגנזה' או ניילון מחורר... לצפייה נוחה
מזון - מעבירים זחלים מהצמח הגדול שבגינה, אל ה'סוויטה', עם ענף פיגם שישמש להם כמזון עד להתגלמות - יש לבדוק שהם לא חיסלו אותו ונשארו רעבים !
את הענף מציבים בתוך כוס עם מים, שימשיך לחיות ולא יתייבש. את הכוס לכסות בנייר כסף, כדי שהזחלים לא יפלו לכוס ויטבעו !!
כדאי להכניס ל'סוויטה' כמה ענפים יבשים לצרכי טיפוס והתגלמות שלהם.
רוב הנאה