לא אצלם את
הדשא שלי, כדי לא לעצבן ...
פשוט, להשקות כל יומיים שלושה, עד שיהיה גבוה (לא לקצור נמוך כמו קוצים. שיהיה בגובה של 6 ס"מ ומעלה.. כייף לרבוץ עליו)
ולאט לאט לעבור להשקייה כל שבוע ו..כל שבוע וחצי.. ו...
כשבאים ימי חמסין ושרב.. לא מתייחסים להנחיות שלי שלמעלה.. פשוט משקים היטב - 20-30 דקות ו..
בבוקר מוקדם, עם עליית השמש.
ואז המים יורדים לשורשים והאדמה למעלה מתייבשת ולא סימפטית למזיקים - פרודניה, דרני חיפושית, ערצבים - וכשמאוד חם, העלים של הדשא מתכווצים ונראים כמו מחטי אורן. זאת כדי להקטין חשיפה לשמש. אבל אחה"צ הם נפתחים מחדש.
אם הם לא נפתחים ונשארים קוציים, דוקרניים, חומים ופריכים.., משמע.. לא קיבלו מספיק מים... אלללה ירחמם..
אין מה להדריך בכמויות רצוייות או משך השקייה - אצל כל אחד ואחד, תנאים שונים של אקלים, סוג אדמה וכמובן.. סוג דשא
ולגבי דשא על הטוף --- מסכן ! פשוט כך. כי הטוף האדום או השחור, קולט חום ומחזיק אותו ו..'מבשל' את הדשא !
מה עושים? משאירים מתזים / מרססים / מערפלים שיתיזו על הדשא / טוף "כל הזמן", כלומר.. צריך לדגום ולאבחן מתי ותוך כמה זמן הטוף מתייבש ואז.. מכת התזה על המשטח, כל 20 או 30 דקות.. למשך 5 דקות.
כי.. אין דבר כזה בטבע
-
דשא שצומח בתוך טוף -
אין ! זו המצאה ישראלית של
"מהנדס" גינות שקנה מכסחת דשא ומגרפה והדפיס 'דיפלומה'
ראיתי ב'שאטני הילס' - גבעות השטן, בקניה, אפריקה, גבעות שחורות של טוף מהתפרצות געשית מלפני כמה מאות שנים. הדבר היחיד שמצליח לגדול שם (מזרעים שעפו באויר..) זה מינים ירודים ופרימיטיבים של עשבונים ו..חלבלובים.