פרשת אמור-מדוע התורה קבעה שישה חגים בלבד?/אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת אמור-מדוע התורה קבעה שישה חגים בלבד?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 23 אפריל 2013,14:04

פרשת אמור- מדוע התורה קבעה שישה חגים בלבד לישראל?מאמר מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
בפרשת אמור ישנם נושאי אבל,אך גם נושאי שמחה-והם מופעים בסוף הפרשה
הכוונה למועדי ישראל כפי שהדבר בא לביטוי בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל- בני ישראל ואמרת אליהם:מועדי ה' תקראו אותם מקראי קודש,אלה הם מועדיי:ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא- קודש,כל מלאכה לא תעשו:שבת היא לה' בכל מושבותיכם:אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר-תקראו אותם במועדם:בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש בין הערביים,פסח לה',ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות לה',שבעה ימים מצות תאכלו:וביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם,כל מלאכת עבודה לא תעשו...."[ויקרא כ"ג,א-ח]
השאלות הן:
א] מדוע תוך כדי הזכרת המועדים התורה פותחת ,דווקא, בנושא השבת,האם ישנו קשר בין הנושאים?
ב] מה הטעם בקביעת, שישה חגים בשנה בלבד?
ג] האם הוזכרו בפרשה גם חגים-שהם מדרבנן?
התשובה לשאלה א]על כך תשובת רש"י:"ללמדך,שכל המחלל את המועדות-מעלים עליו כאילו חילל את השבתות:וכל המקיים את המועדות-מעלים עליו כאילו קיים את השבתות" בכך הכתוב קישר את השבת למועדים- במטרה להשוות את תוקפם של המועדים הנקבעים על ידי בית הדין[על ידי שקובעים ומקדשים את החודש-כפי שמופיע במסכת ב"ב,קכ"א.] לתוקפה של השבת שקיימת עוד מימי ששת ימי הבריאה-לעד.
הגאון אליהו מווילנא מביא רעיון מעניין במיוחד:
לפי דבריו ניתנו לעם ישראל שבעה ימים טובים: ראש השנה,יום הכיפורים היום הראשון של חג הסוכות ושמיני עצרת.ראשון של חג הפסח, האחרון-שביעי של פסח,חג השבועות. בסך הכול שבעה ימים טובים.
לכן נאמר:"ששת ימים תיעשה מלאכה,וביום השביעי שבת שבתון"
שהרי במשך שישה ימים טובים ישנו התר לבשל ולאפות,כפי שהדבר מוזכר במסכת ביצה[פרק ה, ב]
אך ביום הכיפורים שהוא יום שבתון בודאי שמלאכת:"אוכל נפש" אסורה בהחלט בנוסף לשאר האיסורים.
רבינו בחיי מביא פירוש:"הזכיר השבת בכלל המועדים כי יום מועד הוא..."
התשובה לשאלה ב]לפי דברי חז"ל:התורה קבעה דווקא שישה מועדים לעם ישראל מהטעם:
שישה החגים שקולים כנגד שישה ימי הבריאה:
פסח וסוכות-הם שני חגים שחוגגים אותם במשך שבעה ימים.
וישנם ארבעה חגים נוספים:שבועות,שמיני עצרת-[=שמחת תורה],ראש השנה
ויום הכיפורים.
החגים מעניקים מעין סם חיים ליתר ימי החול במשך השנה.
שלושת החגים:פסח,שבועות וחג הסוכות-שייכים לשלושת הרגלים-בהם היו נוהגים לעלות לרגל לירושלים-בתקופת המקדש.
ראש השנה ויום הכיפורים-הם חטיבה אחת -הנקראת בשם:"הימים הנוראים"
ראש השנה הוא יום הדין-יום משפט לכל הברואים,על פי התורה הוא נחגג יום אחד,כפי שכתוב:"בחודש השביעי באחד לחודש"[ויקרא כ"גד,כ"ד]
ומהטעם שהיה קיים ספק בימים עברו,האם ראש השנה נחגג ביום השלושים של אלול,או יום השלושים ואחד-לכן נחגג החג במשך יומיים.
יום הכיפורים,הוא יום חתימת הדין.
התשובה לשאלה ג]חז"ל אומרים:כי ישנם רמזים בתורה לחג חנוכה ולחג הפורים שנקבעו בתקופת בית שני, ההוכחה לכך שנאמר:"צו את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך,כתית למאור,להעלות נר תמיד"[ויקרא כ"ד,ב]כאן מצאנו רמז לחג החנוכה - בו נעשה נס כד השמן שהתגלה בבית המקדש ושימש להדלקת מנורת הזהב.
הפסוק:"ולקחת סולת ואפית אותם שתים עשרה חלות.."[שם,כ"ד,ה]- מרמז:
על חג הפורים שבו אנו חוגגים במשתה ושמחה ובסעודה אוכלים חלה לכבוד החג.
ישנו מנהג יפה אצל החסידים:בימי חג ושבת נוהגים להניח על שולחנם-י"ב חלות- וזאת לזכר לחם הפנים שהיה נהוג תחילה במשכן ואחר כך במקדש.
לסיכום לאור האמור לעיל,המסקנה היא:
חגי ישראל מכונים בפי התורה:"מועדי קודש" יש בכך לשון הזמנה,כי הם מזמינים את עם ישראל לזמני שמחה.
ועלינו לזכור:כי הם נקבעו על ידי בורא עולם-לנצח נצחים.
לכל חג אופי מיוחד משלו,החגים מאחדים את עם ישראל,מרוממים את רוחם ונשמתם ופעמים רבות משכיחים מהם מועקות ובעיות של ימי החול.
יש בהם סגולה מיוחדת ובכוחם להעניק מקור של קדושה ורוחניות גם לימים רגילים בשאר ימות השנה.
מי ייתן ובזכות קיום החגים והמועדים-עם ישראל ישאב את מלוא הכוח לאחדות בעם ויזכה בקרוב לגאולה שלמה.אמן ואמן.
:) :) :) :) :D
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1205
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד