פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?/מאת:אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?/מאת:אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 20 ינואר 2014,14:04

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
פרשת משפטים מכילה דינים,הלכות וציוויים בעיקר בתחום שבין אדם לחבירו-ומנחה אותנו- כיצד יש לנהוג לאורך כל הדרך על פי התורה-למען עם ישראל שילך בדרך ישרה- אמת וצדק - ובכך ישמש אור לגויים לנצח.
הנה כמה דוגמאות:
"ודל לא תהדר בריבו"[שמות כ"כ,ג]
"ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[שם כ"ג,ח]
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ? עזוב תעזוב עמו"
[שמות כ"ג,ה]
השאלות הן:
א] אילו הנחיות ניתנות לדיינים בבתי המשפט?
ב] כיצד ינהג השופט עם הדל בבית המשפט?
ג] מדוע אסור לקחת שוחד?
ד] כיצד ינהג אדם במידה ונתקל בחמור השייך לאדם הרוחש כלפיו שנאה?
התשובה לשאלה א]על כך עונה "בעל הטורים"[רבנו יעקב בן אשר]:
ישנן הנחיות מרומזות באמצעות ראשי תיבות - במשפט:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
"ואלה"-ראשי תיבות- וחייב אדם לחקור הדין.מכאן שהדיין חייב לנקוט בדרך של חקירת העדים במטרה להגיע אל האמת.
"המשפטים"- ראשי תיבות- הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר"- ראשי תיבות-אם שניהם רוצים-כלומר:אם שני בעלי הדינים מוכנים להגיע לפשרה.
"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים-שהרי אסור לשופט להאזין לדברי בעל דין אחד בהעדר נוכחות חבירו.
"לפניהם"- ראשי תיבות- לא פני נדיב יהדר- הדיין חייב להיזהר לא לכבד במיוחד פני איש גדול,אלא עליו לנהוג באופן רגיל כלפי שני בעלי- הדין.
התשובה לשאלה ב]לפי רש"י: השופט חייב לנקוט בזהירות רבה בראותו את הדל מופיע לפניו ולא ייפול ברחמים כלפיו- יזהר לא לחלוק לו כבוד במטרה לזכותו בדין ולהגיד:הוא עני ועל כן אכבד אותו ואזכה אותו בדין.
שאם אחייב אותו לשלם את החוב ויצטרך לפרוע, אך אין לו כסף לשלם-כבודו עלול להיפגע.
התשובה לשאלה ג]לפי רש"י:אסור לקחת שוחד בכל מצב- בין אם מטרת השופט –לשפוט אמת וכל שכן במצב שהוא רוצה להטות את הדין לטובת המשלם-שהרי לגבי מצב זה התורה הזהירה:"לא תטה משפט"
"השוחד ייעוור פיקחים"-שאפילו נחשב לחכם בתורה,אבל אם נוטל שוחד-התוצאה תהיה שתיטרף דעתו עליו וישתכח כל מה שלמד והדבר יחליש את מאור עיניו.-ויגיע גם למצב ש- "יסלף דברי צדיקים"-יסלף את האמת בדיני המשפט.
התשובה לשאלה ד]לפי רש"י:אם אדם נתקל בחמור שונאו והוא רואה-כי הוא נופל תחת נטל של משא כבד,וכי יש בכך שאלה אם לעזור לו? ברור שכן:"עזוב תעזוב עמו" ,כאן המילה:"עזיבה" היא מלשון עזרה.
רש"י מבסס את הפירוש על הפסוק:"ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה "-הכוונה שמילאוה עפר לעזור ולסייע את חוזק החומה.[נחמיה ג,ח]
ועוד דוגמא:"עצור ועזוב"[דברים ל"ב,ל"ו]
לפי דברי רבינו בחיי:כאן התורה מדברת במצוות פריקה,כי יש שני מצבים:
מצוות פריקה ומצוות טעינה.
ובגמרא במסכת בבא מציעא דרשו חכמים: שפסוק זה מיותר,לפי שהלכה זו נאמרה כבר במקום אחר בתורה:"לא תראה את חמור אחיך,או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם-הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]ושם נאמר במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי חיים,לכן יש כאן קל וחומר,אם במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי אומרת התורה :"הקם תקים עימו",הרי מצוות פריקה שיש בה עניין של צער בעלי חיים,ברור שיש לעזור.
ובכל זאת הפסוק נכתב ללמדך שיש שני דינים שונים, מצוות פריקה היא- בחינם ומצוות טעינה -היא בשכר.
לסיכום:
לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד כמה התורה מקפידה על נושא המשפט שיעשה בצדק וביושר.
למען חברה בריאה- ולמען שמירת הסדר הטוב בחיינו.
רבי שמחה בונים מפשיסחה היה אומר על הפסוק:
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"- כי מטרת התורה ללמדנו שיש להקדים את המשפטים -שהם מצוות שבין אדם לחבירו- לפני מצוות בין אדם למקום,
מהטעם:"דרך ארץ קדמה לתורה"[ויקרא רבה ט,ג]
מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק:"אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"[תהלים פ"ה,י"ב]ובכך עם ישראל ישמש אור לכל אומות העולם.אמן ואמן.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1576
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־70 אורחים

cron