פרשת עקב- האם יש שכר על קיום מצוות?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת עקב- האם יש שכר על קיום מצוות?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 05 אוגוסט 2020,14:04

פרשת עקב - האם יש שכר על קיום מצוות?
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow:

פרשה זו פותחת בהסברים - כיצד ניתן להתברך במיטב הברכות מאת: בורא עולם וכיצד ניתן להגיע לבריאות טובה – ע"י חיסון רוחני כנגד המחלות .
כך נאמר:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים: לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ. וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ. וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם.." [דברים, ז, י"ב- י"ז]
השאלות הן:
א] " והָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן,.."-מה המשמעות ?
ב] מה השכר שהתורה מבטיחה עבור קיום המצוות-ואימתי?
תשובות
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"
הרב רבי בונם מפשיסחה מסביר:
משל למה הדבר דומה? לבן שאביו פונה אליו ודורש ממנו שירצה ללמוד תורה, ואם יסרב- אביו ילקנו - עד שהבן ייכנע ויגיד: "רוצה אני" ברור שהיה רצוי שהבן ירצה מיד לכבד את רצון אביו - כדי לחשוך את המלקות.
באופן זה פונה גם משה רבינו אל בני ישראל ואומר: "וְהָיָה עֵקֶב.."
הרי בסופו של דבר, "תִּשְׁמְעוּן" תהיו מוכרחים לשמוע ,שהרי יכפו עליכם לציית לדברי ה' ,לכן מוטב שתשמעו לאלתר!
על פי "אור- צדיקים" בשם הה"ק רמ"ל מססוב:
לפני כל צעד שאדם הולך לעשות, עליו לעצור ולחשוב: האם הדבר הוא בהתאם לרצון ה' ? ואם- לא, שלא יעשה זאת. לכן הכוונה במילה: " תִּשְׁמְעוּן" תשמעו תחילה, אם הדבר שאתם חושבים לעשות - הוא לרצון ה' ? ואם הדבר נוגד את רצון הקב"ה- אז אין לקיים זאת!
חז"ל אומרים: המילה –" והָיָה"- זוהי לשון שמחה.
"אורח חיים" סבור: עתידה להיות שמחה גדולה בשמים "עקב"- כאשר בתום ימי הגלות, בעקבתא דמשיחא" יבואו ניסיונות קשים על היהודי מישראל למרות זאת עם ישראל יקיים את : "תִּשְׁמְעוּן"
עם ישראל ימשיך לשמוע בקול ה' ולשמור את התורה ומצוותיה- אז ישמח ה' שמחה גדולה.
"משך חכמה" מתייחס למילים: "...תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים" ושואל: מה הוא הטעם שהכתוב מזכיר כאן רק את "המשפטים"
התשובה: בני ישראל שנדדו במדבר היו "דור דעה"- אשר במשך ארבעים שנות נדודים במדבר- עברו הרבה ייסורים ועמדו בניסיונות קשים מאד ולכן מצוות התורה השתרשו אצלם - נעשו חלק מן "האני" שלהם באופן שאפילו החוקים – היו להם למשפטים, כי כלל לא יכלו להבין אחרת ונפשם הגבוהה השיגה גם את החוקים כמו את המשפטים.
הבטחת שכר המצוות.
על פי "תולדות פרץ" [ספר "מטה שמעון"]
שכר המצוות שמור לאדם לעולם הבא - אך כדי שנוכל גם ליהנות בעולם הזה, צריכים לקיים את המצוות בשמחה - לכן כתוב: "והיה " – המילה הזו מרמזת על שמחה. היות ושכר שמחת מצווה - מקבלים בעולם הזה,
ישנה חשיבות גדולה מאד - בעבודת ה' מתוך שמחה- לפי שכתוב: "תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל. וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹויְבֶיךָ" [דברים כ"ח, מ"ז]
"וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה", [קהלת ח, ט] הכוונה לשמחה המלווה עשיית מצווה- שאין השכינה שורה- לא מתוך עצלות ,מתוך עצבות ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ודברים בטלים.- אלא מתוך שמחה של מצווה, לפי שנאמר:
"ְעַתָּה, קְחוּ-לִי מְנַגֵּן; וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד-יְהוָה". [מלכים ב', ג', ט"ו] מילים אלו נאמרו על הנביא אלישע היות וכעס על יהורם בן אחאב .
עוד נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע [אל יהורם ] אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מַה-לִּי וָלָךְ--לֵךְ אֶל-נְבִיאֵי אָבִיךָ, וְאֶל-נְבִיאֵי אִמֶּךָ"; [שם י"ג] ובעבור שכעס לא חלה עליו הנבואה- כי אין הנבואה שורה ,אלא מתוך שמחה, לכן כאשר החל לנגן שרתה עליו רוח הנבואה ועוד נאמר: כי מיום שנסתלק אליהו הנביא – רבו - לא שרתה עליו רוח הנבואה - כי עדיין היה באבל, אבל כעת – "כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן"- שרתה עליו רוח הנבואה.,

חז"ל אומרים: אומנם שכר מצווה בעולם הבא - אבל בעניין שמיעה - יש גם שכר בעולם הזה כפי שכתוב:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ"
מכאן לומדים: כי חייבים לשמוע דברי תורה, תוכחות ומוסרים תלמידי חכמים. כפי שנאמר על אברהם אבינו. בזמן שהיה רעב בארץ ויצחק בנו –הלך לגרר ומשם רצה ללכת למצרים, אמר ה' ליצחק:
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" [בראשית כ"ו, ב'-ו']
ועוד נאמר:
"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". [שמות ט"ו, כ"ו]
על פי דוגמאות אלה - לומדים אנו : שאם שכר מצווה בעולם הבא, הרי שכר שמיעה בעולם הזה.
יש לשים לב, כי הפרשה פותחת בלשון רבים ומסיימת בלשון יחיד.
ארז"ל [ בתורת כוהנים כ"ו, ח] אינו דומה המצב בו רבים מקיימים את המצווה למצב שבו מעטים עושים את המצווה.
רש"י [בפרשת שלח] "משא שמרים אדם לבד, אינו ,אלא שליש המשא שמסייעין אותו להרים"
כך גם בלימוד תורה: ישנה סגולה גדולה יותר - כאשר קבוצה גדולה ,היינו- רבים מצטרפים ללימוד., אך בעניין קבלת שכר- הדבר משתנה מיחיד ליחיד- כל אחד ואחד נוטל שכר באופן נפרד- כפי מידת הכוונה שלו בלימוד- שהרי אין הכוונה זהה אצל כולם במידה שווה.
כפי שנאמר במסכת אבות:
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א,), וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.
אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג,), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם". [מסכת אבות ג, ב]
אבל גם אדם שלומד תורה לבדו- לשמה- גם הוא מקבל שכר על הלימוד. [על פי: אבות דרבי אליעזר]
על כך משל: "אחד שהיה לו בן קטן, השאיר אותו בביתו והלך לשוק, לקח הבן את המגילה –היה מניחו על ברכיו- יושב ולומד. כשחזר אביו מן השוק, אמר: הנה בני הקטן על דעת עצמו למד תורה- שכרו ודאי מתקבל בשמים וזוהי הכוונה: שה' קובע לו שכר.
אחד הדברים החשובים בחיי האדם : הבריאות שאלוקים מבטיח- למקיימי המצוות:
"וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ". [דברים ז, ט"ו]
רבינו בחיי מסביר בשני פירושים:
א] החולי הוא ממנהגו של עולם וכל מדווי מצרים היו מחוץ למנהגו של עולם.
ב] כל חולי שבא מחוץ לגוף, כגון שינוי מזג האוויר וקלקולו.
וכל מדווי מצרים- מחלות הנובעות- מתוך גופו של האדם- אלוקים לא ישים על יהודים- המקיימים את התורה – ומצוותיה.
הרמב"ם סבור: כי לגבי הבטחת הברכות החומריות- מטר ארצכם ועוד כיוצא בזה- - אין זה מתן שכר- אלא- הבטחה מה' שייתן את התנאים המתאימים כדי שאפשר יהיה לקיים תורה ברוגע, שהרי, מחלות וייסורים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ישנה חשיבות גדולה לקיום מצווה מתוך שמחה, כי שמחת המצווה- גורמת לאדם להיות שרוי באושר וליהנות מזיו השכינה, למעשה- השכר האמתי על המצוות- יקבל היהודי- בעולם הבא, אך בעולם הזה- יזכה תמורת קיום המצוות- בתנאים גשמיים טובים- כולל בריאות טובה ואיתנה- רוגע ושלווה- אשר יאפשרו לו – להמשיך ללמוד בהנאה. ויפים דברי המשנה:
"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.
הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין"
[מסכת אבות ד', ט"ז]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1033
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־6 אורחים

cron