פרשת כי תבוא- ברוך אתה בבואך- אימתי?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת כי תבוא- ברוך אתה בבואך- אימתי?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 02 ספטמבר 2020,14:04

פרשת כי תבוא - ברוך אתה בבואך- אימתי ?
מאת: אהובה קליין
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
פרשה זו נאמרת אחרי שקראנו בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן שיש בכך רמז , דווקא טרם ראש השנה הבא עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת השנה החדשה.
אכן, הפרשה מתארת לנו את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה, הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ" [דברים כ"ח, א-ה]
השאלות הן:
א] מהו התנאי להשגת הברכות?
ב] מה המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?
תשובות.
התנאי להשגת הברכות
כפי שהכתוב מציין:
"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."
דעת מקרא מסביר: כי המילה:" וְהָיָה" : כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]
וכך נאמר גם:
"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]
עוד נאמר:
"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים כ"ו, ט"ו- ט"ז]
"דעת מקרא" מוסיף ואומר: המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם תשמעו בקול ה'- אז יבואו הברכות ויחולו עליכם כל הישועות ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי האדם ולא אתה רודף אחריהן אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.
רבי שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים, עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.
משל למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]
אם כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה, כי אם אינו לומד מגיע לו פחות עונש - ממי שלומד ואינו מקיים.
אך האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד, או לא?
רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר: לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".
אשרי האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות שהתורה מבטיחה.
הרב יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים ,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"- "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" [דברים ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב הטוב שיש לאדם, מורד בה'- חלילה. לכן ישנה כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם בימי השפע- כשם ששמעו בקולו גם בתקופות קשות.
"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";
רש"י מסביר: ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו לעזרה משמים בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא יכשלו בדבר עבירה.
רבי אברהם אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
הרש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מפרש רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.
תרגום יונתן בן עוזיאל מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר: "ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"
ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל לה' למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר, כ"ז, י"ז]

לעניות דעתי: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר עליה נאמר:
"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]
זוהי ארץ אשר בניגוד לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לרעהו.
כמו שנאמר בהמשך בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.
בספר "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"
לקראת השנה החדשה- הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת ההתחדשות כאומר לכל אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי ואשובה אליכם".
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית
הדבק בתורה הקדושה – בוחר בדרך חיים מבורכת והראיה שהתורה עצמה פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך אתה בבואך.
יהי רצון שנשכיל לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.
כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם". [משלי ב, י]
על דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1033
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־6 אורחים

cron