חג סוכות וענני הכבוד- מהי המשמעות?/ אהובה קליין (c)

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

חג סוכות וענני הכבוד- מהי המשמעות?/ אהובה קליין (c)

הודעהעל ידי אהובה קליין » 01 אוקטובר 2020,14:04

חג סוכות וענני הכבוד –מהי המשמעות?
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
מאת: אהובה קליין.
כידוע, חג סוכות נקרא: זמן שמחתנו . שמחת חג הסוכות מוזכרת שלוש פעמים בתורה:
א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]
"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"
ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]
"חג הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."
ג] שם, שם, ט"ו]
".....והיית אך שמח"
השאלות הן:
א] מה מייחד את חג סוכות משאר המועדים?
ב] כיצד נבטא את שמחת החג?
ג] הישיבה בסוכה –מהי המשמעות ?
תשובות.
ייחודו של חג הסוכות.
נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ". [ויקרא ט"ו, י"ג- ט"ז]
הסוכה מייחדת את חג הסוכות משאר חגי ישראל- היא נחשבת לבית ארעי הסכך מכוסה בענפים, הסוכה משמשת ליהודי בית במשך כל שבעת ימי החג. ובה הוא נוהג לאכול ולישון, בהיות הסכך עשוי מן הצומח הוא ממחיש את ארעיות הסוכה - לפי שאין היא מגינה על היהודי מפני הגשם- כמו ביתו במהלך השנה.
נאמר: "..בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא כ"ג, מ"ב- מ"ד]
ישיבה זו בסוכות מזכירה לנו את כל הקשיים והייסורים שעם ישראל עבר בדרכו לעצמאות - הליכתו במדבר, מעמד הר סיני והישיבה בסוכות במדבר.
בגמרא מובאת מחולקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות? תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר,
ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם. נמצאנו למדים מדברי הגמרא - שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות.
לדעת ר' אליעזר: זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים,
לדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר.
בהיות הסוכה - דירת ארעי - מרמזת היא: על הגלות של העם. והדינים הקשורים לחג - מסמלים את קשייו של היהודי בזמן היותו בגלות. על פי הדין הסכך אינו יכול להיות מחובר לקרקע – הדבר מרמז על תלישותו של היהודי בגלות, בדומה לסוכה כשרה שגובהה אפילו עשרה טפחים בלבד. כך עם ישראל הנחשב לנמוך בעיני הגויים.
ישנו דין נוסף לגבי הסוכה: "תעשה ולא מן העשוי"- הדבר מסמל: היהודי צריך ליצור כל דבר בעצמו ובכל פעם - עליו להתחיל מהתחלה ,כך הם נדודיו של היהודי לאורך הגלויות ורמז לכך: יושבים אנו בסוכתנו שהקמנו בעצמנו ומתפללים ומייחלים: שהרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
מבחינה חינוכית- הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים אנו בדירת ארעי. ויפים דברי רבי יעקב:
"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]
כלומר היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי להכין את הקרקע לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.
" חג הסוכות שונה מיתר החגים: והדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].
בזמן שהמקדש היה קיים היינו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם- כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם. וזאת מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים.[מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]
באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]
המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו-בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]
כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו- חג האסיף- שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות- לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות- ואנו מודים על כך לאלוקים ,מתוך שמחה ושמחה זו משותפת לכל הבריות ולכן חג הסוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל.- שמחה של היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו- ישמש חג הסוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]
כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו בלבד, ואל יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי כדי להמחיש לעצמנו: שכל חיינו כאן ארעי.
שמחת החג.
על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה- סוכה נאה!- מקושטת!
במכילתא דרבי ישמעאל – בפרשת בשלח נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]
פירוש בעל הטורים [דברים פרק ט"ז פסוק י"ג ]: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי סוכה לעטרה בשיבולים".
מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שאמר : "ריבונו של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".
בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים. ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר את הסוכה.
משמעות הישיבה בסוכה
א] אנו יושבים בסוכה לזכר ישיבתנו בסוכות - בהיותנו במדבר
כדברי הרמב"ם: "יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות, לזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה נבוכים ג', מ"ג]
הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני כבוד בסוכה" להגן עליהם"
[רמב"ן, ויקרא כ"ג, מ"ב]
כן דעתו של הרשב"ם: "למען תזכרו- כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן נחלה ובתים מלאים כל טוב" [רשב"ם, ויקרא, כ"ג, מ"ב]
רבי יצחק עראמה סבור: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר- לכסף- לכסף, ואשר לזהב- לזהב, סחורות ורוב תבואות, וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה, רק ארוחה יום ביומו, ועל הרוב- מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהוא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי, לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת ארעי"
רבינו אפרים [תלמידו של המהר"ל מפראג מתאר בספרו: "כלי יקר" ] ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה, אלא גר, על פי פרשנים אלה: המסקנה: כשם שישיבתם של ישראל בסוכות בהיותם במדבר הייתה ישיבת ארעי, כך ידע כל יהודי שגם חייו - הם משהו חולף והסוכה בה ישב במשך שבעה ימים תזכיר לו זאת.
מצאתי עוד הסבר יפה[בספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן: "על המועדים"] בהיות עם ישראל עבדים במצרים היו הם גם שבויים בתרבות המצרית שהעריצה את האומנות שלהם, פירמידות, ספינקס ואובליסקים- אשר נחשבו בעיניהם למשהו נצחי. המלכים שם נחשבו לאחר מותם לאלים. ואילו האדם לעומתם נחשב לבן מוות ולכן לא זכה ליחס האנושי הראוי לו.
תפקיד היהדות- לנפץ את התרבות המצרית –הסגידה לאלים ובנייני האבן, וזה נעשה בחג הסוכות -כאשר בני ישראל הושבו במדבר במבנים ארעיים ולא קבועים יש כאן אמירה של הקב"ה - שבני ישראל לא רק יצאו מעבדות גשמית- אלא גם מעבדות רוחנית - תרבות מצרית קלוקלת .
לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: עצם ישיבתנו בסוכה במשך שבעה ימים, היא זכר לישיבתנו בסוכות במדבר, בנוסף עלינו לזכור : כשם שישיבתנו בסוכה- בדירת עראי- כך גם חיינו הם ארעיים, ועלינו מצד אחד להודות לה' על הטוב שמעניק לנו, כל החיים, היבול בשדה ולא להתגאות במעשינו כלל, בנוסף להשריש בתוכנו: כי כל התרבות המצרית בה חיינו כעבדים מכל הבחינות- היא פסולה והכל בידי ה':
ככתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". [דברים, ד]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1049
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים