פרשת מקץ-כל עכבה לטובה סופה ברכה- האמנם?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת מקץ-כל עכבה לטובה סופה ברכה- האמנם?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 16 דצמבר 2020,14:04

פרשת מקץ -כל עכבה לטובה סופה ברכה - האמנם?
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o :o
פרשת מקץ נקראת בדרך כלל בשבת חנוכה - הפרשה מתחילה בחלומו של פרעה מלך מצרים - הנסער מאד מחלומותיו:
"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,,,,,,, בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל- חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר: אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. פַּרְעֹה, קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּיתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא: אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר- לָנוּ אֶת- חֲלֹמֹתֵינוּ: אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר" [בראשית מ"א, א- י"ג]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין חלומות פרעה לציון הזמן: "מקץ שנתיים ימים"
ב] כיצד שר המשקים שכנע את פרעה- כי יוסף מסוגל לפתור חלומות?
תשובות
הקשר בין חלומות פרעה לזמן: "מִקֵּץ שְׁנָתַיִם"
רש"י מסביר: "קץ" משמעו – לבסוף - בסוף שנתיים ימים וזהו המשך למה שנאמר בפרשת :"וישב" יוסף בקש משר המשקים ,לאחר שפתר את חלומו: "כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה. כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר". [בראשית מ, י"ד- ט"ו]
היות ויוסף בטח בשר המשקים - לכן נשאר בבית האסורים שנתיים נוספות ובתום תקופת השנתיים, פרעה חלם את החלומות.
ראיתי הסבר יפה של בעל ה"לב שמחה" [מתוך גיליון הפרשה של הרב אברהם אלימלך בידרמן]
למרות שעניין העיכוב של שנתיים ,אולי כלפי חוץ נראה עניין רע, לגבי יוסף ששר המשקים שכח להזכירו - לפני פרעה - כדי להוציאו מבית האסורים, הרי יכול היה יוסף לייסר עצמו ולחשוב: מה עשיתי ומדוע השתדלתי השתדלות יתרה, וכעת אני משלם על כך מחיר יקר.. לא כן הדבר ! שהרי הכול מתוכנן על ידי אלוקים ודווקא מעיכוב זה - יצא טוב שהרי אם היה יוסף משתחרר מבית האסורים מיד באותה שעה ,היה משתחרר לחירות ובזה היה מסתיים כל העניין. אך מכיוון שנשאר שנתיים נוספות במקום ,לכן הקב"ה מסובב כל הסיבות ויוסף הוזכר לפני פרעה, בדיוק, כאשר חיפש פותר לחלומותיו וכתוצאה מכך לא רק יצא יוסף לחירות, אלא זכה לגדולה - להתמנות - ל "משנה למלך". לכן רווח גדול היה לו בכל העיכוב הזה - של שנתיים. בבית האסורים. מכאן ניתן ללמוד שפעמים הקב"ה מסובב דבר שנראה בעיני אדם בשר ודם כדבר רע, אבל התוצאה הסופית תהיה טובה – כמו אצל יוסף שבסך הכול הרוויח בגדול מעיכוב זה.
מכאן שהכול בהשגחת הבורא ולא מקרה!
האגדה מספרת: "ויהי ככלות שתים עשרה שנה לשבת יוסף בבית הסוהר ויאמר ה': נמחו פשעי יוסף! ועתה הבה אזכרה לו את החסד הגדול אשר עשה בצאת אביו מבית לבן, כי בראותו את עשיו הולך וקרב וארבע מאות איש עמו- ויעמוד על ראשי אצבעות רגליו ויכס [כיסה] בגופו את רחל אמו מעיני עשיו באומרו: תהי יד עשיו בי ואל תהיה באמי! לכן יגדל עתה יוסף וגבה מאד ותבוא הגדולה והכבוד אשר יהיו לו וישכיחו ממנו - את כל עינוייו"

בעלי המדרש סוברים: [בראשית, רבה, פרשת פ"ט] :"זמן נתן ליוסף ,כמה שנים יעשה באפלה- בבית האסורים"
על כך אמר איוב: "קֵץ, שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב, כ"ח, ג] אך נשאלת השאלה: מדוע שנתיים דווקא? כנראה שזמן קצוב זה - מחושב על ידי הקב"ה המכיר את סיבת הדבר.
אך בעלי המדרש מציינים דבר נוסף: "בגלל המילים זכרתני והזכרתני נוספו לו שנתיים" - כל מילה מיותרת - הוסיפה ליוסף שנה ושתי מילים מיותרות - שנתיים!
"בעל תוספת ברכה" נותן הסבר מעניין: שיעור הזכירה אצל האדם הוא: שנה, כפי שכתוב במסכת ברכות נ"ח: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשרה חודש" -יוסף הזכיר פעמיים זכירתו: "זכרתני וכו' והזכרתני" והיות ושיעור של זכירה - שווה שנה, לכן משהכפיל את זכירתו - נגזרו עליו שנתיים נוספות בבית האסורים - מידה כנגד מידה.
"בית הלוי" סובר: יוסף היה כה מופלג בביטחון בה' שלעולם לא חפץ בשום השתדלות של בשר ודם, כי אם שם מבטחו בקב"ה, לפיכך הוא עצמו ראה את הדבר כחטא – לגבי ההשתדלות אצל בשר ודם ונענש על כך בשנתיים נוספות, אך בהיותו כה צדיק שהיה "גבר אשר שם ה' מבטחו" מדרגת הביטחון שלו הייתה כה גבוהה- עד שכל השתדלות קלה אצל בשר ודם נחשבה לו לחטא ועל כן נענש!
בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.
כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"
יוסף יוצא מבית האסורים - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה] לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם - הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.
שר המשקים משכנע את פרעה להבאת יוסף.
רש"י מסביר: כאשר ראה פרעה, כי דעת החרטומים בהיותם מנסים לפתור את חלומותיו - לא נראית לו כגון: שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר, הייתה לפרעה מורת רוח בפתרונותיהם.
כאשר מופיע שר המשקים לפני פרעה, הוא אינו מספר את החלום שחלם, אלא רק את פתרונו כפי שפתר לו יוסף, מוסיף רש"י ואומר: כי שר המשקים זלזל ביוסף בהיותו אומר לפרעה:
"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים.." וכאן מסתמך רש"י על דברי ב"ר.
מכאן מסיק רש"י: כי ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה! לפי ששר המשקים מזכיר את יוסף בלשון של ביזיון - כאילו יוסף הוא נער שוטה ובכלל אינו ראוי לגדולה והוא עברי - שאפילו את שפתנו אינו מכיר והוא עבד!
ומדוע הדגיש את היותו עבד? לפי שכתוב בארכיון של פרעה - על נימוסי מצרים: שאין עבד מולך ולא לובש בגדים מכובדים של שרים.
חז"ל מדייקים במילה: "נַעַר"-בגימטריא- שוטה - כאן רצה שר המשקים לבזות את פרעה, שהרי יוסף היה באותה שנה בן שלושים [פסוק מ"ו] ואילו הוא קורא לו בשם : "נער" מכאן ששר המשקים התכוון שיוסף הוא "נער" במובן השכלי עדיין לא התבגר – והוא בחזקת שוטה.
מדוע מדגיש את היותו "עברי" כי רצה להגיד שיוסף אינו מכיר במעמד העליון של השפה המצרית וזאת למרות היותו במצרים שלוש עשרה שנה [בן 17 היה כאשר נמכר] למרות זאת לא התאקלם בתרבות המצרית ונשאר עברי והרי כאשר יבוא אחר כך יוסף לפני פרעה, פרעה יגלה ששר המשקים שיקר.
יש השואלים: כיצד שר המשקים לא חשש לומר על יוסף שאינו מכיר את הלשון המצרית? נראה שהכוונה שיוסף אינו מכיר במעמדה העליון של השפה המצרית!
כמו כן , מצאנו במקום אחר שרש"י משתמש במילה: "מכיר" במשמעות זאת של הכרה בעליונות:
"בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל" [ ישעיהו מ"ה, י"ד]- הוא מפרש כאן: על שבויי אומות העולם, שהביא סנחריב לירושלים בימי חזקיהו ולאחר מפלתו עמד חזקיהו ופטר את כל השבויים ונתגיירו והכירו מלכות שמים- והיו מודים שאין אל אחר מלבד אלוקים!
גם בנוגע לאופן פתרון החלום על ידי יוסף- שר המשקים מזלזל ביוסף ואומר: "אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר". ולא אמר: "איש את חלומו פתר" והמשמעות לפי שר המשקים: כי הפתרון אומנם היה דומה וקרוב לחלום.
האגדה מתארת את מחשבותיו של שר המשקים, טרם יגלה לפרעה: על יכולת יוסף לפתור את חלומותיו:
"וירא שר המשקים את פרעה הולך קודרנית [עצוב] אמר בליבו" אם לא ייפתר חלום פרעה, ומה בצרת נפשו וקם מלך חדש, מי יודע האיטב [האם אהיה טוב] בעיני המלך החדש לשים אותי לשר המשקים? על כן, אין טוב לי, כי אם אגלה את אוזנו לאמור: יש איש היודע חלום לפתור אותו, ויבוא שר המשקים אל פרעה ואמר: יחי אדוני המלך לעולם ומושל בכול! אתה קצפת עלי ועל שר האופים ותתננו בבית הסוהר ונחלום שנינו ונתעצב על לבנו מאד. ושם בבית הסוהר היה אתנו נער נקלה [שפל] אחד מילדי העברים השונאים את בני עם ניכר, עבד מכור בעשרים שקל כסף ונגד לו את חלומותינו ויפתור לנו, ויהי כאשר פתר לנו ,כן היה, לא נפל מכל דבריו ארצה [לא היה דבר אשר לא התקיים] ועתה יסלח לי המלך את חטאי אשר חטאתי, כי התאפקתי עד היום ולא הזכרתי את הנער אל המלך המתעצב על לבו. –ושלח וקרא לעברי ההוא ופתר לו את חלומות המלך ושבה נפש אדוני המלך למנוחתה"!
לסיכום, ניתן להסיק: כי כל התרחשויות וכל הפרטים המתוארים בפרשה על גלגוליו של יוסף למצרים ויציאתו מבית האסורים – כולל העיכוב של שנתיים ! בעת שפרעה היה נרגש מחלומותיו ושר המשקים הציע את יוסף כפותר חלומות - היו בתכנון אלוקי מדויק למען קיום הבטחת ה' לאברהם:
" יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית ט"ו, י"ג]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1129
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron