פרשת תצווה ומגילת אסתר- מה הקשר?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת תצווה ומגילת אסתר- מה הקשר?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 23 פברואר 2021,14:04

פרשת תצווה ומגילת אסתר - מה הקשר ?
מאת: אהובה קליין
:o :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
פרשת תצווה פותחת בפסוקים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [שמות כ"ז, כ'- כ"א]
במגילת אסתר, מסופר על המן מזרע עמלק שרצה להשמיד את היהודים: "וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין- שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ". [מגילת אסתר-ג', ח-י]
תגובת מרדכי לגזרה:
"וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שָׂק". [אסתר, ד.א- ג]
כאשר מרדכי שלח בידי השליחים להודיע לאסתר המלכה: שעליה לגשת למלך כדי שיחוס על עם ישראל מפני רצון המן להשמידם, תשובתה לשליחים הייתה:
"....וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ--זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם" [שם, ד, י"א]
תשובת מרדכי בידי השליחים לאסתר הייתה:
"וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". [שם . ד'- י"ג- י"ד]
תגובת אסתר:
"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי. לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי. י וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צ ִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" [שם .ד, ט"ז- י"ז]
השאלות הן:
א] מה מסמל שמן זית זך כתית שנועד - להעלות נר תמיד?
ב] מה הייתה מטרת מרדכי?
ג] כיצד הגיבה אסתר?
תשובות.
סמל- שמן זית זך כתית.
במדרש רבה נאמר: "אמר הקב"ה למשה: וייקחו אליך שמן זית זך, לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי להעלות אתכם בפני כל האומות" וכשם שהשמן מאיר- באותו אופן בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר: "והלכו גויים לאורך" [ישעיהו ט]
על פי דברי חז"ל:- תפקידו של בית המקדש היה להאיר לעולם כולו ,זאת בנוסף להאיר לעם ישראל. ההוכחה לכך: שלמה המלך היה מתפלל בחנוכת המקדש : "וגם אל הנכרי...ובא והתפלל [בבית המקדש] אתה תשמע השמים.." [מלכים ח] גם בברכת השדה- זוכים אומות העולם על ידי המקדש, שהרי בחג הסוכות היו נוהגים - עם ישראל להקריב שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות העולם.
מכאן נסיק כי - לשמן הזית יש תפקיד מרכזי בבית המקדש להאיר- אורה וברכה רוחנית ואורה וברכה גשמית.
אך לאחר שבית המקדש נחרב – שמן הזית מסמל את עם ישראל–כפי שאומר הנביא ירמיהו: "זית רענן יפה- פרי תואר קרא ה' שמך" [ירמיהו י"א]
הטעם לכך:
לפי שבעוד שכל המשקים מתערבבים זה בזה, לעומתם- השמן תמיד עולה וצף מעליהם - כך גם ישראל אינם יכולים להתערבב עם הגויים.

רעיון נוסף: כשמערבבים את כל המשקים אין להבחין בסוגיהם השונים- איזה תחתון ואיזה מהם עליון- לעומתם השמן תמיד יצוף למעלה ולא יתמזג עם שאר המשקים, כך גם ישראל – בשעה שעושים רצונו של מקום הם מתעלים מעל הגויים.
עוד מסר מעניין בפי חז"ל: אמר הקב"ה אתם דומים ליונה, ההוכחה לכך: כששלח נח אל מחוץ התיבה את היונה היא שבה אליו: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.." [בראשית ח, י"א] כשם שהיונה הביאה אורה לעולם בשמן זית- אף עם ישראל המשול ליונה – מצווה להביא שמן זית ולהדליק לפני בורא עולם.
במדרש רבה נאמר: "וכי לא נקראו רק בזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים –נקרא ישראל בגפן ובתאנה, בתמר ובארז באגוז וכו"?
אלא הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואחר כך מורידין אותו וחובטים אותו, ומעלין אותו לגת וטוחנין אותו, רק אחרי כל החבטות והמכות האלו- נותן שמנו. כך ישראל, באין אומות העולם חובטין אותן ומכים אותן וחובשין וכופתין אותן בקלדין, ואחר כך עושין תשובה"
מכאן, שהשמן הזך מצד אחד יכול להאיר למרחקים ולהפיץ גם ברכות ,אך מנגד יכול לשמש מצב הפוך- חלילה- כאשר עם ישראל נוטש את התורה.
לכן, כשם שהמנורה במשכן – ייעודה להאיר לעם ולעולם- כך גם עם ישראל- באין מקדש היום:
"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" [שמות כ"ה, ח]
מרדכי היהודי ואסתר המלכה –נושאים בשליחות חשובה בזמן שהמן מזרע עמלק – שואף להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים בשושן- וזה לנסות בכל מאמציהם להציל את העם מהשמדה המונית ולהעלותו לדרגה גבוהה וזכה -בה ימלא את ייעוד האור- להאיר לגויים.
מטרת מרדכי היהודי:
על פי רש"י: נודע למרדכי על פי החלום: כי הגזירה על היהודים שהחליט עליה המן - היא בהסכמת אלוקים לפי שהיהודים השתחוו לצלם בימי נבוכדנצאר ונהנו מסעודת אחשוורוש.
בעניין אותו המשתה שהמלך ערך: מי שחושב שהקב"ה- מוותר על עוברי עבירה טועה!
שהרי אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם את יוסף אחיכם מתוך מאכל ומשתה, כך אמכור אתכם גם אני וזהו שנאמר: "והמלך והמן ישבו לשתות" ומה עבירת מכירת יוסף שנעשתה תוך כדי שאחיו ישבו ושתו בעודו מתחנן על חייו מתוך הבור- יוסף מחל להם בלב שלם- למרות זאת העניש ה' אותם, קל וחומר לעבירה שאין מוחלים עליה, שהקב"ה יעניש לבסוף, ובנימין שלא השתתף במכירת יוסף- זכה שמזרעו יעמוד גואל לעם ישראל — הלוא הוא מרדכי היהודי בכבודו ובעצמו!
מרדכי היהודי לא השתחווה להמן!
חז"ל מסבירים את הסיבה לכך: כאשר נשאל המן מדוע אינו משתחווה אליו כשאר האנשים? ענה להם: כי אני יהודי ואסור לי להשתחוות לאדם, ענו לו: הרי יעקב אבינו השתחווה לעשיו שבע פעמים לפי שנאמר:

"וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־ גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־ אָחִֽיו"׃ [בראשית ל"ג, ג] ענה להם מרדכי: באותו הזמן היה זקני- בנימין במעי אמו- והוא לא השתחווה, לכן גם אני, שבא מזרעו, לא אשתחווה!
לכן מטרת מרדכי היהודי הייתה להגן על עם היהודי שיקיים את ייעודו ויתקן את מעשיו.
במדרש רבה [אסתר ז, ז] מסופר:
"בשעה שנחתמו אותן איגרות ונתנו ביד המן, ראה מרדכי שלוש תינוקות שהיו באים מבית הספר, ורץ מרדכי אחריהם וכו', כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות, שאל לאחד מהם: פסוק לי פסוקך. אמר לו:
"אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא".[משלי ג, כ"ה]
פתח השני ואמר: אני קריתי היום וכו"
"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל." [ישעיהו ח, י]
פתח השלישי ואמר:
"וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". [ישעיהו מ"ו, ד].
כיוון ששמע מרדכי כך, שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן: מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו? אמר לו: על בשורות טובות שבישרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו וכו"
תגובת אסתר המלכה,
לאחר שמרדכי שלח לה מסר חשוב באומרו לה:
" אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶווַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר..."
תגובתה הייתה:
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי. וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר- צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר". [אסתר. ד, ט"ז-י"ז]
הסוף ידוע שהכול הסתיים בנסי נסים והתהפך לטובה לעם היהודי אשר בשושן. המן הוביל את מרדכי היהודי ברחובות העיר.
"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר. וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם".
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אסתר ומרדכי היהודי - קיימו במסירות נפש את הייעוד של העם היהודי לתקן את הדרך בה הלכו בשושן ולהשיב את האור חזרה - זאת על מנת להאיר את העולם באור המנורה שבמקדש.
זהו הקשר בין מגילת אסתר לפרשת תצווה.
ויפים דברי ישעיהו הנביא:
"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" [ישעיהו ס.א-ג]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1133
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron