שיר השירים בחג הפסח- מדוע?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

שיר השירים בחג הפסח- מדוע?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 02 אפריל 2021,14:04

שיר השירים - בחג הפסח - מדוע?
מאת: אהובה קליין .
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
בשבת חול המועד של חג הפסח - נוהגים לקרוא את שיר השירים בבית הכנסת לפני קריאת התורה.
רש"י מסביר: "ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן ולהתאונן בגלות זה כבודם הראשון ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל - העמים לאמור: "וְאָמְרָה, אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל-אִישִׁי הָרִאשׁוֹן--כִּי טוֹב לִי אָז, מֵעָתָּה"[הושע ב, ט]ויזכרו את חסדיו" וְהִתְוַודּוּ אֶת- עֲוֺנָם וְאֶת - עֲוֺן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי", [ויקרא כ"ו, מ] ואת הטובות שה' אמר לתת להם באחרית הימים ויסד ספר הזה ברוח הקודש, בלשון אישה צרורה - "וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד-יוֹם מֻתָן, אַלְמְנוּת חַיּוּת". [שמואל "ב, כ, ג] משתוקקת על בעלה מתרפקת על דודה, מזכרת אהבת נעוריה – אליו ומודה על פשעה, אף דודה צר לו בצרתה [ישעהו. ס"ג, ט] ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופייה וכישרון פעליה, אשר בהם נקשר עמה באהבה עזה, להודיע כי לא מליבו עינה [איכה ג, ל"ג] ולא שלוחיה שלוחיו [ישעיהו ג, א] כי עוד היא אשתו והוא אישה [בעלה] [הושע ב, ד] והוא עתיד לשוב אליה"
על פי רש"י - שיר השירים - הוא משל: לקשר מתמשך – לאורך הדורות בין כנסת ישראל לבין הדוד - שהוא מלך מלכי המלכים.
השאלות הן:
א] מה משמעות השם: "שיר השירים"
ב] מאין ההוכחה - שאין זה סיפור אהבה בין איש לאישה - אלא כדברי רש"י - קשר בין ה' לעם ישראל?
ג] מה פירוש הדימוי- "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַווָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"?
ד] מה הטעם לקריאת שיר השירים בשבת חול המועד של פסח?
תשובות.
"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".
חז"ל אומרים "כל שלמה האמורים בשיר השירים = קודש, מלך שהשלום שלו. שיר שהוא על כל השירים אשר נאמר להקב"ה – מאת עדתו ועמו - כנסת ישראל".
אמר רבי עקיבא: "לא היה העולם כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל- שכל הכתובים- קודש ושיר השירים קודש קודשים " [מ' ידיים ג' ה']
אמר ר' אליעזר בן עזריה: למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה חיטים ונתנה לנחתום, אמר לו: הוצא לי כך וכך סולת. כך וכך סובין, כך וכך מורסן - וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת מנופה ומעולה [מתוך תנחומא פרשת תצווה] - כך כל הכתובים - קודש ושיר השירים - קודש קודשים.
על פי דעת מקרא: "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".- פסוק זה מהווה כותרת לספר כולו וניתן לפרש אותו בכמה דרכים:
א] יש המבארים: זהו השיר המעולה ביותר - שאותו אמר שלמה המלך- לפי שנאמר על שלמה: "וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" [מלכים א, ה, י"ב].
ב] יש המפרשים: זהו שיר המחובר המלוקט - מתוך שירי שלמה [על פי רש"י בדברי המבוא]
ג] חז"ל סבורים: כי השם: שלמה המופיע בשיר השירים - קודש ולכן השם שלמה הוא כינוי לקב"ה - שהוא ידוע כמלך שהשלום שלו.
כפי שנאמר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו". [איוב כ"ה, ב'] לכן פירוש הפסוק:- השיר המעולה בשירים שאמרה: כנסת ישראל- לפני המלך שהשלום שלו.
ד] לפי דברי רבי עקיבא: אין העולם כדאי כמו היום שניתן בו שיר השירים לעם ישראל - שכל הכתובים קודש - אך לעומתם - שיר השירים - קודש קודשים.
על פי ילקו"ט מופיע בספר כיסא רחמים להחיד"א : כתב שלמה המלך את ספריו בעצמו ונגנז - עד שבאו חזקיהו ואנשיו ופרשו אותם וכתבו אותם בין הכתובים.
על פי תורה שבעל פה: מעשיו של שלמה היו משולשים: לפי שכתב שלושה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים.
לגבי סדר כתיבת ספריו - רבו המחלוקות.
ההוכחה- שיר השירים מסמל את הקשר בין ה' לעם ישראל.
דוגמאות:
א] נאמר: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה"-
[שיר השירים, א', ה']
רש"י מסביר: את המילים האלה אומרת כנסת ישראל - לאומות העולם: אני שחורה במעשים שלי - אך נאה במעשה אבותיי וגם בתוך מעשיי - ישנם דברים נאים, ואם יש בי את חטא העגל - מנגד יש לי את הזכות הנפלאה שקיבלתי את התורה וקורא לאומות - "בנות ירושלים" - על שם שהיא עתידה לשמש מטרופולין - עיר בירה - מקום מרכזי לכל האומות כפי שמנבא הנביא: יחזקאל: וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת"
ב] "לְסֻוסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי". [שם א', ט]-
על פי דעת מקרא: כמו הסוסה שפרעה מלך מצרים ,בכבודו ובעצמו רכב עליה כשרדף אחריכם - סוסה זו הייתה המשובחת שבסוסות והייתה מקושטת במיני תכשיטים וגורמת התפעלות בעיני המתבוננים בה - אני מדמה אותך - את עם ישראל.
ג] "קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת".
רמז לעם ישראל שהיה כבר נואש מלצפות לגאולה אחרי כל כך הרבה שנים- עד תום ארבע מאות שנה שנאמרו לאברהם בברית בין הבתרים:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג]
"נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים"
על מילים אלה נכתבו פירושים רבים: תורים וחרוזים הם מיני תכשיטים מביזת הים שנאספו אחר קריעת ים סוף.
הגר"א מסביר: שהקב"ה נתן לנו שני סוגי תכשיטים: "תורים" הוא תכשיט מיוחד לראש העשוי מקשה אחת, והוא כנגד התורה שהיא מקשה אחת, והגיון התורה מיוחד לאברי הראש (לְחָיַיִךְ). תורים ברבים מרמז על תורה שבכתב ותורה שבע"פ. "חרוזים" הוא תכשיט העשוי מכמה אבנים ומרגליות קטנות מקובצות יחד, והוא כנגד המצוות שכל אחת עומדת בפני עצמה, ומיוחדים לאברי הגוף (צַוָּוארֵךְ).
על פי רש"י: "נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים" שורות נזמי אוזן- עגילים ומצחת זהב.
ועל הצוואר - ענק זהב ומרגליות חרוזות בפתילי זהב של ביזת הים- לפי פירוש זה - הכוונה לעם ישראל שהתקשט בתכשיטים מביזת הים בזמן יציאתו ממצרים.
על פי דעת מקרא: הכוונה: לחייך הם נאים - והתכשיטים – מיני תכשיטים הערוכים בשורות, שורות העשויים בדמות עוף - תור ולפי זה התכשיטים של הרעיה- מדומים לרסן המקושט על פני הסוסה- כדברי ישעיהו הנביא: "עַד-צַוָּאר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם, בְּנָפַת שָׁוְא; וְרֶסֶן מַתְעֶה, עַל לְחָיֵי עַמִּים" [ישעיהו ל', כ"ח]
קריאת שיר השירים בחג הפסח.
על כך כמה טעמים מתוך רבים.:
א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק של עם ישראל - לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]
על כך אומר רש"י: ישראל נמשלה ליונה וכאן הכוונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר , הם היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות ולמה היו דומים באותה שעה? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים ושם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:
"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]
ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח חג האביב.
"הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".
[שיר השירים ב, י"ב]
ג] יש הסוברים כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק – כי : שיר השירים- הוא קודש קודשים ונכתב על ידי שלמה המלך בעצמו והמנהג לקוראו בחג הפסח - מהטעם שמרמז על יציאת מצרים ופסח - חג האביב.
יהי רצון שנזכה להתגשמות דברי הנביא מיכה במהרה בימינו:

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה. ז, ט"ו]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1129
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron