פרשת שמיני/ ייעודו של עם ישראל- מהו?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת שמיני/ ייעודו של עם ישראל- מהו?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 07 אפריל 2021,14:04

פרשת שמיני ייעודו של עם ישראל - מהו?
מאת אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
התורה מצווה אותנו להתרחק מהטומאה ולהקפיד על הטהרה: כפי שמתאר: הכתוב :
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם. דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם. מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם". [ויקרא י"א, א- ט]
כמו כן נאמר: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ, וְהַלְּטָאָה; וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשָׁמֶת. אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם, בְּכָל-הַשָּׁרֶץ; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם, יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְכֹל אֲשֶׁר- יִפֹּל- עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל-כְּלִי, אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב, וְטָהֵר. וְכָל-כְּלִי-חֶרֶשׂ--אֲשֶׁר-יִפֹּל מֵהֶם, אֶל-תּוֹכוֹ: כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא, וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ". [ויקרא, י"א כ"ט- ל"ג]
השאלות הן:
א] מה הטעם באיסור מאכלות אסורות?
ב] מה הדין המיוחד לגבי כלי חרס?
תשובות.
הטעם באיסור מאכלות אסורות.
המילה "אֲלֵהֶם"- במילה זו ישנו רמז חשוב מאד הבא למעט את כל האומות והוא כדעת רוב המפרשים: המאכלים הטמאים, למרות שיש כאלה החושבים שהם מקור בריא ותורמים לבריאות הגוף- כדאי לדעת- כי מאכלים אלה הם משקצים את הנפש הטהורה ומסלקים את רוח הקדושה והטהורה מן האדם וגורמים לאטימות השכל ונוטעים בו את תכונת האכזריות ,כך גם סוברים "בעל העקדה" ואברבנאל. [מתוך ספר "מטה שמעון"]
רש"י מביא את דברי תנחומא על ההבדל בין עם ישראל לבין אומות העולם: "רבי תנחומא בן חנילאי אומר: התיר להם [לעכו"ם] את האיסורים ואת השקצים ואת הרמשים . משל לרופא שהלך לבקר שני חולים - ראה אחד מהם שהיה בסכנה אמר לב"ב: תנו לו כל מאכל שהוא מבקש, ראה האחד שעתיד לחיות אמר לו: כך וכך מאכל יאכל, כך וכך לא יאכל, אמרו לרופא: מה זה? לזה אתה אומר: יאכל כל מאכל שהוא מבקש, ולאחר אמרת - לא יאכל?
אמר להם הרופא: לזה שהוא לחיים אמרתי לו: זה אכול וזה לא תאכל, אבל אותו שהוא למיתה אמרתי להם: כל מה שהוא מבקש, תנו לו שאינו לחיים. וכך הקב"ה התיר לעכו"ם – השקצים והרמשים, אבל ישראל שהם לחיים אמר לו:
"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" [ויקרא י"א, מ"ד]
נאמר "אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם" [שם, מ"ג] - את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו [שם] "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם" למה? שהם לחיים שנאמר: "וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם"׃[דברים ד.ד] כוונת הכתוב- שעם ישראל- מתוקף היותו קדוש יש לו חלק לעולם הבא.
לכן חשוב שיהיו טהורים ויתרחקו מהטומאה- לא כן לגבי - עובדי כוכבים שאינם זוכים לעולם הבא!
"קדושת הלוי" מבאר: באופן מעניין את הטעם להתרחק מאכילת חיות ובהמות טמאות: נאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם...." [ויקרא י"א, א]
חז"ל אמרו על דברי הפסוק: "וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִישָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד"? [שמות ב- ו]
"מלמד שהחזירתו על מצריות הרבה לינוק ולא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה"
כלומר - משה הקטן סירב לינוק מהנשים המצריות, לכן הציעה מרים לבת פרעה - להביא את משה אל אישה מינקת עברייה.
לפיכך, אסור לעם ישראל לאכול בשר בהמות וחיות טמאות- כי בעתיד השכינה תדבר עם כל אדם מתוך עם ישראל. כפי שאומר זאת יואל הנביא:
"וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם,.." [יואל ג'-א] זו הכוונה במילים: "אמור להם"- עוד יגיע העת כאשר הקב"ה עצמו יאמר להם - לבני ישראל, לפיכך יש להזהיר את העם שלא יביאו לפיהם משהו טמא.
"נתיבות שלום" מביא דעה של אחד החכמים הטוען: כי ברוב השנים - קוראים את פרשת שמיני בימי ספירת העומר - שבין פסח לחג שבועות - מתן תורה, כי בפרשה זו נאמר עניין מאכלות האסורות- ובסיומה נאמר "והתקדשתם והייתם קדושים והיות וימי הספירה משמשים הכנה לקראת מתן תורה וההכנה היא: "קדושים תהיו" כמו שנאמר: ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה, שלא רק ימנע מן האסור, אלא אפילו בהיתר –יתקדש. לכן קוראים בימי ספירת העומר- את הפרשיות בנושא: הטומאה והנגעים- מהטעם שימי הספירה מטהרים יהודי מכל הטומאות והנגעים הרעים.
ה"נתיבות שלום" מביא גם את דעת הרמב"ם: הרמב"ם כלל בספר קדושה הלכות מאכלות אסורות וכן איסורים נוספים שהם בגדר טומאה- שהם נקראים: הלכות קדושה - הכוונה שבנושאים אלה עלול היהודי ליפול לשאול תחתית כאשר עושה בחירה בבחינת "ופושעים יכשלו בם"
משפט זה לקוח מדברי הושע:
"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".[הושע, י"ד, י]
מצד שני, אם האדם עובד על מידותיו ועושה ההיפך מתאוות לבו בדברים שנפשו של אדם מחמדתן הרי – הם אצלו הלכות קדושה, הדבר נהפך אצלו למקור קדושה - מתוך כך יכול להגיע לרמת קדושה.
עוד לפני שעם ישראל קיבלו את התורה - קבע הקב"ה ייעוד לעם ישראל לחיות כעם קדוש - כפי שנאמר:
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ .." [שמות י"ט, ו] ואמרו המפרשים:
כהנים –היינו, משרתים, ומצאנו שהמלאכים שנקראים משרתים כפי שנאמר: "יוצר משרתים" [ מתוך "ברכת יוצר אור"] שם מתואר איך מתנהלת שירת המלאכים לפני ה'.
המלאכים נקראים: קדושים ולכן הקב"ה רצה להכין את עם ישראל לקראת קבלת התורה- כדי שיעשו את התיקון הגמור ויגיעו לדרגת המלאכים כפי שאומר דוד המלך:
"אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" . [תהלים פ"ב, ו] וכל זה היה קורה אילו לא חטאו בחטא העגל.
אבל , יהודי חייב לדעת שתכלית התיקון של עם ישראל להגיע לדרגת: "ממלכת כהנים וגוי קדוש"
המשמעות היא: שכל יהודי- יחיה בקדושה תמיד:
המוח יהיה קדוש - בקדושת ההשקפות והדעות,- הלב יהיה מקור קדוש -בקדושת כל התשוקות והרצונות .

גם אבריו יחיו בקדושה. וגם אם היהודי עדיין לא הגיע לכך - צריך להאמין שטמון בו הכוח להגיע לרמה כה גבוהה של קדושה.
הדין המיוחד לגבי כלי חרס שנטמא:
התורה מצווה אותנו: "וְכָל-כְּלִי-חֶרֶשׂ--אֲשֶׁר- יִפֹּל מֵהֶם, אֶל-תּוֹכוֹ: כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא, וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ".
מתברר, כי כלי חרס מטמא רק מתוכו ולא מחיצוניותו - כי החרס כשלעצמו אין לו ערך, וכל חשיבותו היא רק לגבי החלק הפנימי שבו - המשמש בית קיבול לדבר מה, לעומתו כלי מתכת שגם גופו הוא בעל ערך מטמא אפילו מגבו ,מעניין שגם האדם משול לכלי חרס: "עפר מן האדמה" אין לו כל ערך וחשיבות - אלא אם כן יש בפנימיותו –תוך של ממש [הה"ק מקוצק]
אני נזכרת בפיוט" וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" שנוהגים להתפלל - בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים:
"אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר, וְסוֹפוֹ לֶעָפָר בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר"
רש"י מסביר: כי לאחר שכלי חרס נטמא מהשרץ שהיה באווירו - הוא מטמא את כל מה שנמצא באווירו ואפילו שלא נוגע בדפנותיו הכלי נהיה ראשון לטומאה [כי השרץ אב הטומאה] לכן הוא מטמא מה שנמצא בתוך הכלי בדרגת שני לטומאה. ועל כך נאמר בתורת כוהנים:
"ואותו תשברו"- מלמד שאין לו אלא שבירתו" ועוד נאמר:
"כל הכלים שנטמאו- יש להן טהרה במקווה- חוץ מכלי חרס..... כלי חרס נאמר בו:" ואותו תשברו, אין לו טהרה- אלא שבירה" [רמב"ם מקוואות פ"א ה"ג]
לסיכום, לאור האמור לעיל- מתוך פרשת שמיני- ניתן ללמוד: כי הייעוד של עם ישראל הוא: להיות קדוש ולהידמות למידותיו של הקב"ה ולזכור את כל הנסים שעשה לנו בהוציאנו מארץ מצרים מעבדות לחירות:
"כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת- נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" [ויקרא, י"א, מ"ד-]
כדברי ישעיהו הנביא::

"וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" [ישעיהו מ"ט ,ו]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1134
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד