פרשת: תזריע- מצורע- הקשר לספירת העומר?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת: תזריע- מצורע- הקשר לספירת העומר?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 14 אפריל 2021,14:04

פרשת תזריע מצורע - הקשר לספירת העומר?
מאת אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
רוב הפרשנים סוברים כי הצרעת באה על האדם –בעוון - חטא לשון הרע. ישנם סוגים שונים של צרעת אחד מהם: צרעת בקירות הבית.
כדברי הכתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר-לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא, כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת. וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן-הַקִּיר. וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן-הַבַּיִת, אֶל-פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת-הַבַּיִת, שִׁבְעַת יָמִים וְשָׁב הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת. וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְחִלְּצוּ אֶת-הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא. וְאֶת-הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ, אֶת-הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ, אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא. וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, וְהֵבִיאוּ אֶל-תַּחַת הָאֲבָנִים; וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת-הַבָּיִת". [ויקרא י"ד ,ל"ג, מ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע לשון הרע – עוון גדול מאוד הוא ?
ב] צרעת בקירות הבית - עבור מה ? ומה הדין?
ג] מה הקשר בין ספירת העומר לחטא לשון הרע?
תשובות.
עוון לשון הרע.
נאמר בויקרא רבא ,ט"ז, ו]
"זאת תהיה תורת המצורע - המוציא שם רע - ללמדך, שכל המדבר לשון הרע - עובר על חמשת חומשי תורה- לפיכך משה מזהיר את ישראל, זאת תהיה תורת המצורע"
בגמרא נאמר: "אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך טובתו בא לידי רעתו [ב"ב קס"ד, ב]
פירוש: כשרוצה לומר לשון הרע על חברו אומר: ' באמת יש לו השבח וממילא משמע שהנשאר הוא לגנאי, זהו שאמרו: "אל יספר אדם בשבחו של חברו"- כי באותו שבח יכול שיבוא מתוכו לידי גנותו.
הכוונה: שישבח את חברו - אך ירמוז על גנאי - כגון יגיד עליו: הוא אומנם אדם חביב... אבל ... או ,שאם ידבר דברי שבח על מישהו - עלול לעורר את חברו
שיגיד: דברי גנאי דווקא - מתוך קנאה, או מתוך שאינו אוהבו: [על פי ליקוטי תורה להגר"א [ הגאון רבי אליהו מווילנא]
אך בניגוד לכך , אם בכל זאת ישנו אדם שהוא מפורסם במידות טובות – דווקא רצוי לשבחו - כי במצב זה אין העניין שייך שמתוך השבח יבאו לגנותו - שהרי הכול משבחים אותו ואם בכל זאת מישהו יאמר עליו דבר של גנאי - לא יאמינו לדבריו. [מגילה כ"ה. ב]
נאמר: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע-הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת" [דברים כ"ד, ח]
חז"ל אומרים על כך: כי נגע הצרעת בא כעונש על עוון לשון הרע.
ה"ספרי" מבאר: כי פירוש הפסוק הוא - שעלינו לזכור תמיד להימנע מלעסוק בלשון הרע - כדי שלא תבוא עלינו מחלת הצרעת.
בגמרא מתואר אירוע מעניין:
"מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי - עבדו: צא וקנה לנו חתיכה טובה [בשר טוב] מן השוק. יצא טבי עבדו והביא לו לשון. לאחר ימים אמר לו רבן גמליאל: צא וקנה לנו חתיכה רעה מן השוק, הביא לו לשון, אמר לו רבן גמליאל: כשאמרתי לך: צא וקנה לי חתיכה טובה מן השוק הבאת לשון, וכשאמרתי צא וקנה לנו חתיכה רעה מן השוק - הלכת והבאת לנו גם לשון? אמר לו טבי: אדוני, הלשון - ממנו הטוב וממנו הרע, כשהוא טוב- אין טוב ממנו, כשהוא רע- אין רע ממנו" [פסחים ע"ד]
הצרעת בבית.
ה"נתיבות שלום" מפרש:- הרי נאמר בספר משלי: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ";[משלי ג, י"א] - מכאן, צריך אדם להבין: שכל דבר הקורה לו אינו עונש, אלא קריאת ה' אליו וכל קריאה - באיזו צורה שהיא - ידע שזה דבר ה' המדבר אליו. כמו שנאמר: "ויקרא אל משה וידבר אליו"
המילה:" ויקרא אליו"- זה בלשון נסתר - לפי שלא נאמר: מי הקורא יהודי חייב לדעת שזה מאת: ה' והכל בחזקת: "וידבר ה' אליו"
מעשה בגוי שנסע בעגלה ולפתע נפל משא כבד ארצה, ביקש הגוי מהיהודי להרים לו את המשא, ענה לו היהודי: שאין בכוחו להרים את המשא.
ענה לו הנוכרי: יכול אתה, אלא שאינך רוצה להרים! אותו יהודי התעורר לעבוד את ה' ,לפי שהבין שאותו נוכרי היה שליח ה' וזו הייתה אליו קריאה משמים שאין דבר שיהודי אינו יכול לעשות. לכן עניין נגעי הבתים היה רק כאשר בני ישראל היו על אדמת ארץ ישראל. רק אז זכו לגילוי של הנגעים.
כל זה נבע מאהבת ה' את עמו - כי את אשר יאהב אותו יוכיח.
ה"נתיבות שלום" מבאר: קיים מצב שיהודי התרחק מה' ואז הוא במצב שהוא מושלך מפני ה' – לפיכך - דוד המלך מתפלל אל ה' ואומר:
"אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" [תהלים נ"א, י"ג]
הכוונה: אלוקים אל תשליך אותי ותרחיק אותי ממך וגם אל תיקח את רוח הקודש ממני. כאשר יהודי נמצא במצב של השלכה - מיד באה אליו קריאה מה' על ידי רוח הטומאה של הנגע - כדי שירגיש היטב בהשלכתו ויחליט לשוב להתחבר אל בוראו.
מטעם זה, התורה מקדימה להזכיר תחילה את הנגעים בגוף - הבאים על הדברים הגרועים ביותר ,במצב שהפגם הוא על פנימיות הנפש ואילו נגעים המופיעים על בגדים-הם תוצאה של פגם חיצוני יותר ונגעים על הבית- הם פגם עוד יותר חיצוני אצל האדם.
אך בפועל –ישנה הדרגתיות ,קודם הנגעים מתחילים בביתו של האדם ואם לא הבין שזו קריאה מן השמים לחזור להתקרב לבוראו ולתקן את מעשיו ,רק אז יבואו הנגעים –על בגדיו – ולבסוף- על גופו. אך עם כל זה - הנגעים באים להזכיר ליהודי: לא רק כי עליו להיענש ,אלא הוא חביב אצל בוראו שכאשר הוא עדיין במדרגה ראויה והשכינה עדיין שורה עליו- הוא מקבל קריאה מן השמים ומובא לכהן אשר מסייע לו לשוב אל מקומו ולהתחבר אל ה'.
הרמב"ן מסביר :כי הצרעת פוגעת בעם ישראל -נבחר ה' היושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה'.
ואלו הם דבריו: "זה העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם ,וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"
עונש זה של נגעים בבית נוהג אך ורק בארץ ישראל-מהטעם : "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ":[דברים י"א, י"ב]
כלומר-ארץ ישראל היא קדושה, לכן אם האדם היושב בה חוטא - באים עליו הנגעים.

הקשר בין ספירת העומר לחטא לשון הרע.

ידוע – כי את ספירת העומר נוהגים לספור חמישים יום מיום המחרת של חג הפסח - כפי שנאמר:
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה". [שם כ"ג, ט"ו]
יוצא אפוא - כי התורה מתייחסת לימים אלה כהמשך לחג הפסח - עד חג השבועות- הוא חג מתן תורה - עלינו להתחבר לקדושת חג הפסח –להמשיכה לעלות ולהתעלות ברוחניות . ואם בליל הסדר הדגש הוא על שתי מצוות עיקריות:
א] "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם". [שמות י"ג, ח] כנגד מצווה זו ,בימי ספירת העומר- אנו קוראים את פרשיות: תזריע מצורע- בה אנו מצווים על קדושת הדיבור והתרחקות מדברי לשון הרע ורכילות.
ב] אכילת מצה "שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת"; [שם י"ג, י]
כנגד זה אנו קוראים בימי ספירת העומר- את פרשת שמיני- העוסקת באיסור מאכלות אסורות , ומצווה עלינו להתרחק מכך ולהקפיד על כשרות המזון. נאמר: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ...". [תהלים קי"ח, כ"ז] ומכאן לומדים - שאנו צריכים לקשור אלינו את היו"ט- ולהתחבר אליו. [על פי דברי ה"פני מנחם"]
ה"שפת אמת" מסביר רעיון זה באופן מעניין ושואל: מדוע כאשר ראה משה את הסנה בוער באש שואל את ה':
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה--אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה?" הרי הוא הבין שהוא רואה אש רוחנית ולכן אש זו אינה שורפת ומבערת את הסנה שהוא גשמי? וידוע שגם במשכן ואחר כך בבית המקדש - האש על המזבח לא כובתה מעולם גם בעונת הגשמים- ולכן הגשמים לא כיבו את עצי המערכה על המזבח. כיצד יתכן שהסנה אינו בוער נשרף בתוך האש?
במילים אחרות- כיצד יתכן שהסנה יישאר אחרי אירוע האש- סנה ולא "יבער" אל ה'? והתשובה מופיעה בפסוק:
"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ". [תהלים ל"ב, ו'] המסר בתפילה זו: שכל חסיד מתפלל לקב"ה: שהקדושה שדבקה בו בחג – תמשיך להתלוות אליו כל הזמן ולא תתנתק ממנו. [ מתוך החוברת של רבי אלימלך בידרמן]
לסיכום, לאור האמור לעיל- ניתן להסיק: כי היהודי חייב להידבק בקדושת אלוקים לאורך כל חייו - כפי שהכתוב מצווה:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". (דברים י, י"ב)
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1203
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים