פרשת מטות- מסעי, מדוע פונה משה לראשי המטות?/אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת מטות- מסעי, מדוע פונה משה לראשי המטות?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 08 יולי 2021,14:04

פרשת מטות – מסעי מדוע פונה משה תחילה לראשי - המטות?
מאת: אהובה קליין .
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
פרשת מטות פותחת –בנושא: דיני נדר ושבועה: "..וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. אִישׁ כִּי- יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל- הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה. [במדבר ל', ב-ד]
השאלות הן:
א] מדוע מוסר משה את נושא הנדרים תחילה לראשי המטות - הנשיאים?
ב] מה הטעם ,שדווקא בפרשה זו נאמרו פרטים רבים בנושא - נדר ושבועה?
ג] הקשר בין פרשת מסעי ליְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים?
תשובות
משה מוסר את עניין הנדרים תחילה לראשי המטות [הנשיאים]
רש"י מסביר: משה חילק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה ורק אחר כך לעם ישראל.
ומאין שגם בשאר הדיברות נהג כך משה? התשובה : ההוכחה לכך במה שנאמר:
"וַיְהִי, בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד-מֹשֶׁה, בְּרִדְתּוֹ מִן-הָהָר..... וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-מֹשֶׁה, וְהִנֵּה קָרַן, עוֹר פָּנָיו; וַיִּירְאוּ, מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה, וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל-הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה; וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֲלֵיהֶם. וְאַחֲרֵי-כֵן נִגְּשׁוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות ל"ד, כ"ט- ל"ב]
מדוע בחרה התורה במצווה זו של הפרת נדרים לציין את העניין שקודם משה פונה לנשיאים?
התשובה לכך: ההתייחסות הנפרדת לנשיאים באה ללמד: כי דיניהם נפרדים מכל ישראל מפני שהם הנשיאים - מפירים כשהם יחידים, אבל אנשים רגילים יכולים להפר רק בשלושה.
החת"ם סופר נותן תשובה מעניינת : בדרך כלל "ראשי המטות " המנהיגים והעסקנים השונים - נוהגים לנדור ולהבטיח להמוני העם הבטחות שונות ויש אפילו כאלה , אשר נשבעים על קיום הבטחותיהם בעתיד - אך לאחר שנבחרו להיות מנהיגים - שוכחים לקיים את הבטחותיהם לעם ואף מסוגלים לבצע תכניות מנוגדות להבטחותיהם - טרם נבחרו . זוהי מציאות עגומה מאד - שדווקא נבחרי ציבור החייבים לשמש דוגמא להתנהגותם בפועל – מוכנים להפר את הבטחותיהם שניתנו בנדר ובשבועה – לציבור, מטעם זה קוראת התורה אל כל "ראשי המטות" לא לעבור על מצוות לא תעשה המופיעה בכתובים: "אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁו
לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ כְּכָל- הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה"!
על פי דברי האדמו"ר רבי אהרון מצ'רנוביל, לשון הכתוב המזכיר את "ראשי המטות" בראש הפרשה - הוא במטרה: לאותת לנבחרי הציבור- ומנהיגי העם להקשיב לרחשי ההמון ולהבין מהם דרישותיהם ומה הם הצרכים המידיים העומדים על הפרק ונחוצים להם - ועל פי הקשבה זו ידעו לכלכל את מעשיהם כדי להיטיב עימם.
"מטות" עולה בגמטריא- 455 = "בידך אפקיד רוחי" וכן "עם הספר"- והכוונה: עם ספר הספרים - מפקיד רוחו ביד הקב"ה כמו שכתוב:
"וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם". [ויקרא כ"ו, י"ב] [ על פי "ספר התמצית" למאיר ינאי].
בפרשה זו נאמר: נושא נדר ושבועה.
הרשב"ם רואה המשכיות מהפרשה הקודמת - פרשת פנחס שהיא מסתיימת במילים:
"אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה, בְּמוֹעֲדֵיכֶם--לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם".[במדבר כ"ט, ל"ט]
הדין הוא: אדם הנודר קורבן - חייב לשלמו באחד משלושת הרגלים ויקפיד לא לאחר למלא את נדרו, כאן בפרשתנו אומר משה לראשי המטות:
"אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה"- הכוונה לנדר קורבן. ובמילים:
"אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ": ישנו ציווי שלא יאחר מלשלם את נדרו - מלשון יחל ישראל אל ה' ואם נשבע - חייב למלא את השבועה -
"כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה". יקיים את דבריו בפועל ומכאן המסקנה: כי תחילת פרשת מטות מקושרת לסוף פרשת פנחס.
ספורנו סובר: פרשתינו סומכת על הנאמר בהר סיני:
"וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה]" ויקרא י"ט, י"ב]
מטרת ציווי זה: האיש הנודר, או נשבע ,לא יחל דברו - כי בחללו את דברו- הוא למעשה מחלל את שם ה'!
אברבנאל נותן הסבר מעניין: הרי – כל פרשה ניתנה במקומה. הכול לפי סדר הפרשיות - לפי שנאמר בפרשת פנחס הציווי למשה לעלות להר העברים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ".[במדבר כ"ז, י"ב- י"ג] - משה מבין כי יום מותו קרב - לכן הוא ממהר ללמד את ראשי המטות את נושא: פרשת נדרים היות וראשי המטות- מומחים להתיר נדרים כי עד עכשיו היה משה, בכבודו ובעצמו מתיר נדרים- לכן מעתה הסמכות הזאת עוברת לנשיאים.
החת"ם סופר- אומר:
א] פרשה זו היא רק שייכת לראשי המטות ולא לאחרים - ה' מזהיר את הנשיאים כי עליהם להיזהר לא לחלל שבועתם, אם נשבעו עניין מסוים לעם אחר- דוגמת המקרה עם אנשי גבעון בספר יהושע- במקרה כזה ,עליהם לקיים את הבטחתם בכל מצב ולהיזהר מחילול ה' .
ב] דבר נוסף כפשוטו: הקב"ה מודיע לנשיאים: במידה וינדרו נדר- הם חייבים לקיים זאת- הלכה ולמעשה ולא יתירו אותו- כן אין מישהו גדול מהם שיתיר להם אותו ולא מישהו קטן שיתיר להם את הנדר.
ידוע דברי חז"ל על המקרה העצוב של יפתח- שלאחר שנדר- הקריב את בתו- כי לא רצה לבוא אל פנחס כדי שיתיר לו את הנדר - על כן הדין הוא בנשיאים, שכל היוצא מפיו יעשה"
ראיתי בספר: "מטה שמעון" [ר' שמעון אפרתי]: הסבר יפה:
"אמר להם הקב"ה לישראל: הוו זהירין בגדרים, אל תפרצו בהם- שכל הפורץ בהם- סופו למעול בשבועות, המועל בשבועות- כופר בקב"ה, אין לו מחילה בעולם, שנאמר:
[שמות א] "כי לא ינקה ה' אשר יישא את שמו לשווא " [מדרש תנחומא]
"אמר הקב"ה לישראל: לא תהיו סבורין שהותר להישבע בשמי אפילו באמת, אין אתם רשאים להישבע בשמי, אלא אם יש בכם כל המידות האלו שנאמר: אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ..." [דברים י' כ']
אם יש לך את כל המידות האלו- אתה רשאי להישבע ואם לא, אין אתה רשאי להישבע!
"מעשה בינאי המלך שהיו לו שני אלפים עיירות וכולם נחרבו על שבועת אמת [שם] כיצד? אומר אדם לחברו בשבועה: שאני הולך ואוכל במקום פלוני, היו מהלכין ומקיימין שבועתן ונחרבו, מה הנשבע באמת כך! הנשבע בשקר- על אחת כמה וכמה! [מדרש רבה]
במילים אחרות אין אפשרות להישבע בשם ה' אפילו על דבר אמת- קל וחומר שאסור להישבע על שקר!
פרשת מסעי נקראת ביְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים.
חז"ל מדגישים שפרשת "מסעי" נקראת תמיד ביְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים. -[בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב] וזאת במטרה לעודד את עם ישראל בתקופת האבלות על החורבן והגלות שהרי בפרשת "מסעי" מסופר גם על חלוקת ארץ ישראל לשבטים ובכך ישנו רמז לעם ישראל - כי בתום ימי החורבן והגלות - יבואו עוד ימים טובים - בהם יזכה העם לשבת בביטחון בארץ ישראל.
רמז יפה מוצאים חז"ל במילים-באמצעות ראשי תיבות:
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"- והוא: ארבעת הגלויות שעתידים עם ישראל לעבור-אחרי יציאת מצרים: אדום- כינוי לרומי ,מדי- היא פרס, בבל, יוון.
שתי הפרשיות: מטות ומסעי נקראות בשבת הקרובה במחובר ובכך נועלים את קריאת חומש במדבר.
לסיכום, לאור האמור לעיל: בפרשה זו - כמו לאורך התורה כולה, מתגלה משה כמנהיג משכמו ומעלה - מנהיג המשמש דוגמא לכל הדורות - במסירות נפש לעם ישראל ובאמונה מתמדת בקב"ה, לאורך כל הדרך הוא נלחם למען טובת העם.
כעת כאשר הוא מבין כי אלה ימים אחרונים בחייו , לפי שהקב"ה ציווה עליו לעלות להר העברים ולהשקיף על ארץ ישראל - היות ולא יזכה לעלות לארץ המובטחת יחד עם אהרון אחיו.
משה מכין את הקרקע לקראת ימי ההנהגה שיבואו אחריו- לכן פונה אל ראשי המטות להעביר להם את נושא הנדרים - ויש בכך מסר לכל המנהיגים - לא להפר הבטחות שמבטיחים מראש - כי על ידי כך הם חלילה גורמים לחילול ה'
כמו שנאמר: "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם."[תהלים קכ"ה ,ג]
הפירוש: שלטון של רשע- לא יאריך ימים - למען הצדיקים – כדי שלא ילמדו ממעשיהם.
וכמה יפים דברי דוד המלך:
"חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ"
.[תהלים פ"ה, י"א]
על כך אומר המלבי"ם:
כאשר החסד והאמת ילכו יחדיו כשני רעים, האמת תעלה מן הארץ וכנגדה ירד החסד מן השמים - זוהי הישועה הגדולה והתוצאה תהיה "צדק ושלום
"
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1571
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים

cron