פרשת דברים- בכיים שלישראל ושבת חזון/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת דברים- בכיים שלישראל ושבת חזון/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 15 יולי 2021,14:04

פרשת דברים - בכיים של ישראל ושבת חזון.
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
פרשת דברים - הפותחת את חומש דברים - הנקרא גם בשם: "משנה תורה" בפי הקדמונים - [מפני שמופיעים עניינים שכבר תוארו בספרי התורה הקודמים] משה מתאר את האירועים אשר התרחשו במדבר ובתוכם גם את מעשה המרגלים ואת התוצאות העגומות- העונש הקשה של החוטאים אשר לא זכו להיכנס לארץ המובטחת, וגם הגזרה הקשה על משה-בכבודו ובעצמו – שלא זכה להיכנס לארץ ישראל- ומנגד את השכר של כלב בן יפונה ויהושע בן- נון שיזכו להיכנס לשם - יחד עם הדור החדש הצעיר -אשר לא לקח חלק בעוון הקשה של הוצאת הדיבה על הארץ הקדושה..
בהמשך משה מדווח על רצון העם לתקן את חטאם ורצונם לעלות לארץ ולכבוש אותה , על אף שה' אוסר עליהם לעלות להר ולהילחם נגד האויב! העם מסרב להקשיב והתוצאות קשות מנשוא.
כך התורה מתארת את האירוע המצער: "וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר- צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם. וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי יְהוָה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה. וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה. וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא-שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם". [דברים א, מ"א- מ"ו]
השאלות הן
א] במה שונה חומש דברים מיתר חומשי התורה-ומהם רמזיו?
ב] המסקנה ממעשה המרגלים?
ג[ מה תחושתם של ישראל בסוף המלחמה?
ד] הפטרת חזון- כנגד מה?
תשובות.
חומש דברים בהשוואה ליתר ארבעת הספרים - והרמזים בו.
בעוד שארבעת החומשים הקודמים נמסרו לעם ישראל על ידי משה כשליח ה', הרי ספר דברים ,החומש האחרון ,נמסר מפי משה בכבודו ובעצמו ,חומש דברים נחשב לספר התיקונים והתוכחה - בו האדם מתבקש מהטעויות שנעשו בעבר-על ידי העם- להסיק מסקנות להבא וקיים את צוויי התורה –הלכה ולמעשה שניתנו למענו וטובתו - כדי שישוב ויתחבר לשורשיו ובכך יצליח לעלות ולהתעלות הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. ונכון הדבר גם בימינו שהבטחת דברי עם ישראל יתממשו בפועל:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה". [ שמות כ"ד, ג]
הקב"ה מנהיג את העולם בשלושה אופנים: חסד, דין ורחמים. כפי שנאמר במסכת אבות [ א', י"ז]
"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם":
את פרשת דברים קוראים בשבת חזון - סמוך לתשעה באב. וזאת כדי שכל אדם יראה בחזונו את הטוב המוחלט בראייה ריאלית ,היינו, את כל הטוב שצופן לנו העתיד:
תקופת בין המצרים וכל העצבות שבה - היא איננה המציאות האמיתית בהשוואה לכל הטוב שמצפה לנו בגאולה.
יש לנו אמונה שכל החוטאים והחטאים ייעלמו מן העולם כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". [במדבר י"ד, כ]
חורבן בתי המקדש הראשון, והשני ושנאת חינם בין האחים אשר בתוך העם - מתוך כל זה עלינו לעלות ולהתעלות אל קירבת ה', לצאת מאי הוודאות ולהידבק בוודאות האמתית המתבטאת בדברי הנביא:
"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ג] ובסופו של דבר המטרה: שאדם יתחבר באמצעות התורה ומצוותיה אל ה'.
המילה: "דברים= בגימטרייא- 256- שווה "לעולם ועד".
"אלה הדברים"- 297= שווה :"דרך חיים"- כלומר- התורה באה להורות לנו כיצד לחיות נכון את חיינו באופן נכון ומועיל. [על פי ספר "התמצית: מאיר ינאי]
חז"ל מסבירים: כי פרשת דברים נקראת מידי שנה סמוך לתשעה באב: כי בתחילת הפרשה ישנו תיאור של חטא המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ובכך המיטו אסון כבד מאד על דור יוצאי מצרים ,ועל כך אמרו חז"ל: כי הגזרה שה' גזר עליהם שימצאו את מותם במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ המובטחת- ארעה בליל תשעה באב דבר זה מצוין במסכת תענית[ כ"ט, ע"א]- שם נאמר
על הפסוק: "וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא". [במדבר י"ד, א]
אותו לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[בכיית שווא בזמן שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה] וכך הוכחתם שאינכם בוטחים די בהבטחתו של ה' להוריש לכם את ארץ כנען. לכן אני קובע לכם: בכייה של דורות –כלומר: מידי שנה בליל תשעה באב- בו עתידים ישראל להתאבל על חורבן בית המקדש.
המסקנה ממעשיהם של המרגלים:
הרלב"ג [ רבי לוי גרשון] אומר על דברי העם למשה:
"וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ.." ועל תשובת משה לעם :
"אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם"
ראוי לאדם לקבל את הטוב ואת המזומן לו מהשמיים בעת רצון- שאם לא ינצל הזדמנות זו באותו זמן ,אולי הוא יחמיץ את הדבר ודווקא שיחפוץ בכך לא תהא ידו משגת בכך.
הרלב"ג מביא דוגמא לדבריו: "צא וראה שיוצאי מצרים מנעו מעצמם לעלות לארץ חמדה טובה בגלל דיבת המרגלים - בשעה שהייתה מאת ה' שעת רצון ועת עלייה. וכאשר התחרטו ורצו לקבל את הטוב שהועיד להם הבורא- שוב לא עלה הדבר בידם. ומכאן המסקנה לגבי פרשת המרגלים: כי כאשר מופיעה שעת רצון - היא מופיעה לזמן מוגבל מראש ויש לנצל את ההזדמנות הזאת מן השמים.
תחושתם של ישראל בסוף המלחמה נגד האמורי.
הרב סולוביצ'יק מסביר את התנהגות האמורי שנלחם כנגד ישראל: כאשר רואים שאחד מכה את השני והשני אינו מחזיר לו מכה, לא נראה כל כך שנאת המכה - עד כמה היא גדולה, אך כשהשני מחזיר לו מכה שהיא מנה אחת אפיים ואף שהראשון יודע שהשני יחזיר לו עוד פעם כפליים, ובכל זאת הוא ממשיך להכותו - מהמקרה הזה ניתן לראות את גודל שנאתו של הראשון כלפי השני. למרות שיודע מראש שיסבול פצע וחבורה ומכה טרייה מאת השני- בכל זאת ממשיך להכותו. זהו גם לגבי האמורים שידעו שהם מיד מתים לאחר שפוגעים בישראל - כפי שהתורה מציינת זאת:
"וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה" [כמו שהדבורה מתה אחרי עקיצתה]
בכל זאת רדפו אחרי ישראל - כי שנאתם הייתה כה גדולה, למרות שידעו שייהרגו במלחמה ברודפם אחר ישראל- היה כדאי להם לרדוף ולהכות את עם ישראל.
תגובת ישראל ותגובת ה' - לתבוסת ישראל.
דעת מקרא מסביר: כאשר שבו בני ישראל הנותרים ממלחמת האמורי , זו הייתה תבוסה גדולה – הם שבו אל המחנה בקדש ששם היה ארון ברית ה' ומשה והעם - אשר לא משו מקרב המחנה ,עם ישראל -ישב ובכה בקדש על המפלה כמתלוננים: למה ה' עשה להם זאת?
על פי המילים: "וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה" הכוונה: שהעם שב למנהגו לבכות כפי שבכו במדבר על הבשר וגם שם נאמר: "וישובו ויבכו" אבל ה' לא קיבל את תפילתם!
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] סובר: ה' לא שמע בקול ישראל כאשר בכו על אובדנם, זוהי תמיד המשמעות: "שמע בקול" – למלא בקשה, או דרישה, כך גם במקום שה' שומע תפילה, כגון:
"וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה". [במדבר כ"א, ג]
"וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים, בְּקוֹל מָנוֹחַ; וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל-הָאִשָּׁה, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה, וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ, אֵין עִמָּהּ". [שופטים י"ג, ט]
אבל במקרה של עם ישראל שחטאו לה', ה' לא הקשיב להם כלל והתעלם מבכייתם ולכן אף לא הקל בעונשם!
הפטרת חזון.
השבת הסמוכה לתשעה באב- נקראת: "שבת חזון" על שם ההפטרה – בישעיהו:
דברי הנביא מביעים כעס על העם שחטא לה':
"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה. שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר". בהפטרה זו מסיימים את -"תלתא דפורענותא" – את שלושת ההפטרות של הפורענות.
הפטרת הפורענות הראשונה הופיעה – אחרי פרשת פנחס [או מטות]-
"דברי ירמיהו"
הפטרת הפורענות השנייה: היא של פרשת מסעי [או מטות- מסעי]- "שמעו דבר ה' " [ירמיהו ב.ד]
ההפטרה השלישית היא של פרשת דברים: "חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ". מעניין לציין כי לכל הפטרה - משמעות שונה:
הראשונה -"דברי ירמיהו"- מלשון דיבור- כנגד: הפה.
השנייה: "שמעו"- כנגד: האוזן.
השלישית- "חֲזוֹן"- מלשון לחזות- כנגד העין. שלושת ההפטרות רומזות: לשלוש עבירות קשות שחטאו ישראל והם אשר גרמו לחורבן:
עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. על פי חז"ל - העבירה החמורה ביותר היא : על שמאסו בתורה לכן נאמר:
"מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ". [ירמיהו ט, י"א- י"ב]
בהפטרה כאן נאמר: "אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם"- מדוע הוזכר יהודה ? כי יהודה - רמז לשבט יהודה, הרי נחשון בן עמינדב - היה משבט יהודה- ודווקא הוא שקפץ ראשון לתוך ים סוף ומעז להיות ראשון בהנהגה , בזכותו נושעו ישראל ויהודה הוא הראשון שנשלח למצרים על ידי יעקב - כדי להכין מקום תורה בגלות- שואל הנביא: היכן היית בתקופה שעם ישראל התרחק מהתורה? וירושלים הייתה מקום בה ישבו הסנהדרין- והיא המקום שממנה תצא תורה! [מתוך ספר "דורש ציון" / ר' בן ציון מוצפי]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי התורה שניתנה לעם ישראל- היא תורת חיים - ויהי רצון שנשוב להידבק בתורתנו הקדושה ויתקיימו בנו דברי הנביא:

"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים." [ישעיהו י"א, ט] :bow:
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1571
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־3 אורחים

cron