פרשת עקב- הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת עקב- הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 29 יולי 2021,14:04

פרשת עקב - הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו.
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :o
הפרשה פותחת בחשיבות שמירת התורה ומצוותיה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים...": [דברים ז, י"ב- ט"ו]
בהמשך התורה מתארת את ייחודה של הארץ המובטחת-לעם ישראל:
הנה כמה דוגמאות:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.." [דברים, ח, ז-ח]
"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ. כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, ח ח-י"ג]
יחד עם זאת, התורה מצווה אותנו להיאחז בשורשי אבות ,לזכור את כל הנסים והנפלאות שה' עשה לנו במדבר - כולל מתן תורה.
בפרשה זו: התורה מזכירה לנו - להיות נאמנים לה' מתוך אהבה - בלב ובנפש ומופיע חלק שני של "קריאת שמע" , בעוד שחלקו הראשון הופיע בפרשת -ואתחנן: " וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, .........וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".[י"א י"ג- כ"ב]
ההפטרה בשבת- היא גם אחת מהפטרות: "שבע דנחמתא"- מתוך ספר ישעיהו [מ"ט, י"ד- נ"א, ג].
הנה קטע קטן מתוך ההפטרה:
"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד. מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה. כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ: כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ. עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ: צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה. וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם".
"כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".[ישעיהו מ"ט, י"ד- כ"ד]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של המילים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"?
ב] כיצד קשורה ארץ ישראל לתורה הקדושה?
ג] מהו המכנה המשותף של פרשת: "עקב"- להפטרה - דברי ישעיהו הנביא?
תשובות.
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"
"נתיבות שלום "מביא את דברי רש"י: אם המצוות הקלות - שאדם דש בעקביו- שומר אותן - לעומת אחרים – הדורכים עליהן ומזלזלים בהן - אזי יזכה שה' ייטיב עמו בברכות המפורטות בפרשה.
דוד המלך אמר: "לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע-- עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"- הכוונה: שהיה דוד המלך חושש מיום הדין ואומר: ריבונו של עולם אינני מתיירא ממצוות חמורות שבתורה - אלא אני מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם משליכים אותן מתחת עקביהם. יש לשאול: מהן המצוות הקלות שאדם דש בעקביו-כלומר מזלזל בהן- מדוע נכתבו מצוות אלה בלשון עקב?
עוד יש לברר את משמעות הברכה:" וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ" השכר: אהבת ה' את עמו- שכר רוחני ולא שכר גשמי..
מוסיף ואומר:"נתיבות שלום"
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן..."- "והיה"- לשון שמחה וראשי תיבות של "והיה"- "ישמחו השמים ותגל הארץ"
המילה: "עקב" מורה על הדורות האחרונים –- של עקבתא דמשיחא"
הטעם הוא: כי נשמות ישראל הם קומה שלמה, וכשם שאצל האדם - יש ראש גוף ורגליים, כך גם בנשמות ישראל.
הראש כולל את הראיה והשמיעה השכלית - וגם המוחשית.
הגוף בו משכן הלב, שאין בו ראיה ושמיעה מוחשית, אבל יש בו ראיה ושמיעה שכלית, כמו שנאמר: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ.." [מלכים –א, ג', ט']
אך ברגליים אין ראיה ואין שמיעה - לא מוחשית ולא שכלית. כך גם בנשמות של הדורות - לפי שהדורות הקדומים היו נשמותיהם בבחינת-ראש-שכלל ראיה ושמיעה—כלומר שראו אלוקות ושמעו את דברי ה'. ואילו הדורות המאוחרים יותר - היו בבחינת הגוף - לב שומע, כבר לא היה אצלם ראיה ממש ,אבל היה בהם –בבחינת תא - ראיה ושמיעה שכלית ,לעומתם הדורות האחרונים - הם בבחינת רגליים שאינם - רואים ושומעים.- ברגליים החלק הנמוך ביותר- העקב, לפי שהם נחשבים לדורות של עקבתא דמשיחא שיש בהם הסתר כה גדול - שאינם רואים ואינם שומעים דבר.
אך מה שנשאר לדור הזה - הוא: כוח האמונה בה' וזה גורם לשמחה בעיני ה' שאפילו בדורות של קץ וסוף הגלות בתקופת עקבתא דעקבתא דמשיחא- האמונה בה' תשמור על כוחה.
על פי זה מבואר השכר של ה' :" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ..."-שהיא מידה כנגד מידה- כי דרגת האמונה בדורות האחרונים - מוכיחה את גודל אהבת עם ישראל אל האלוקים ועל ידי אהבת ה' של הדורות האחרונים -מתעוררת חזרה אהבת ה' אל עם ישראל.
הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו - היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.
לכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו ויברככם בכל הברכות.
ארץ ישראל ותורת ישראל.
הרשב"ם סובר : "כי הארץ אשר אתה בא שמה, אינה כארץ מצרים שאינה זקוקה למטר"
כי במצרים בין אם חוטאים ,או אין חוטאים - יש לכולם לחם לאכול.
ארץ ישראל - אם שומרים בה את המצוות- ניתן לפנות לרחמי שמים - כי ה' אל רחום וחנון והוא מתבונן בנו כפי שכתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ.."
בארץ ישראל ה' משגיח מראשית עד אחרית - אם עם ישראל שומר את המצוות הגשם יורד בכמות הרצויה בכל מקום בהתאם לצורך.
ראינו דוגמא מוחשית לגבי סדום שנאמר עליה: "כגן ה' בארץ מצרים היא הייתה כולה משקה". הקשר בין סדום ומעשיה והעונש - הוא אינו מקרי, הדבר מזכיר לנו את תועבת מצרים, אלא שבמצרים למרות התועבות שלהם הם נשארו בארצם , אבל בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – מקיאה את החוטאים כפי שכתוב :"ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם"
אמר רבי לוי: "אתה מוצא דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם וברר לו אחד מהם [אחד מכל סוג]: ברא שבעה ימים ובחר לו הקב"ה שבת, שנאמר:
"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.." [בראשית ב',ג']
ברא ארצות וברר[בחר] לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר:
"עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וכן הקב"ה קורא אותה "ארצי" שנאמר: "וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד, ב']

ברא אומות וברר [ובחר ] לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" [דברים י"ד, ב]
המכנה המשותף לפרשה ולדברי הנחמה של ישעיהו הנביא.
גם ההפטרה הזו היא מתוך-[ישעיהו מ"ט, י"ד- נ"א, ג] – מדברת על נושא: הגאולה - לפי שהיא אחת מהפטרות הנחמה מתוך שבע - [שבע דנחמתא ] בספר ישעיהו, הנביא מנחם את עם ישראל שנמצא בגלות - במצב של ייאוש, אינו רואה תקווה להיוושע מהמצב בו הוא נתון. הנביא מנסה לשכנע את הגולים לבל יפלו ברוחם - כי הגאולה מובטחת והיא עוד תגיע.
בראש ההפטרה הוא מציין את דברי ציון - הסבורה כי ה' שכח אותה ונטש אותה, אך זוהי טעות - כי הגאולה, בע"ה - בוא תבוא ,אלוקים עתיד ,כביכול, להרים את דגלו –כשר צבא הפוקד על חייליו לבוא - והגויים האלה יגיעו אל ציון אשר יסייעו ליהודים לצאת מהגלות ולהגיע לארץ המובטחת. והעמים יישאו את הבנים של ישראל בחוצן - בקפלי הבד של מלבושיהם. ואת הבנות על הכתפיים. ומלכי הגויים ישמשו כאומנים ויטפלו בבנים - כאומנים המטפלים בתינוקות.
מלכים אלה - בהגיעם לציון ישתחוו אפיים ויגעו בפניהם בקרקע ובשעת ההשתחוות ילכחו את עפר רגלי ירושלים. כל זה כאות להכנעה והערצה וכל המקווים לישועה לא יתאכזבו.
הקשר בין הפרשה להפטרה - לפי דברי ה"נתיבות שלום" מדובר בדור של עקבתא דמשיחא- אחת מהדורות האחרונים שנחלש בדרכו הרוחנית- אך מנגד- ממשיך להאמין באלוקים ויודע כי הגאולה- בע"ה עוד תגיע- ויפה הפסוק מבין י"ג העיקרים:

"אנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא" :bow: :bow: :bow:
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1205
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים

cron