מָשָׁל הַיּוֹנָה
מֵאֵת: אֲהוּבָה קליין ©
מַעֲשֶׂה בְּיוֹנָה צְחוֹרָה
נִלְכְּדָה לְמַלְכֹּדֶת אֲרוּרָה
נֵץ אֵימְתָנִי אוֹתָהּ הִפְתִּיעַ
מִמַּעֲבֵה הַיַּעַר הֵישֵׁר הִגִּיעַ.
נִיסְּתָה מִפָּנָיו לְהִינָּצֵל
לְתוֹךְ סֶלַע הנִיצָּב בַּצֵּל
אַךְ נִתְקְלָה בְּנָחָשׁ מְקַנֵּן
עַל חַיֶּיהָ הֵחֵל לְאַיֵּם.
לְבַעַל הַשּׁוֹבָךְ זַעְקָהּ
לְמַעַן , יָבוֹא וְיַצִּילָהּ
זֶהוּ מָשָׁל הַיּוֹנָה
לָהּ יִשְׂרָאֵל דָּמְתָה.
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם
פַּרְעֹה וְחֵילוֹ רַבּוּ כַּמַּיִם
יִשְׂרָאֵל לֶאֱלֹוקִים זוֹעֲקִים
אוֹתָם יוֹשִׁיעַ בְּנִסֵּי נִסִּים!
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: בְּשֶׁלַח [חֻמָּשׁ שְׁמוֹת]
ובהשראת: מדרש רבה - שיר השירים פרשה ב'