מאת: אהובה קליין .
היום השביעי של חג הפסח הוא בעל חשיבות מיוחדת ונעלה. השנה שביעי של פסח ושבת חופפים זה לזה – דבר המעניק עוצמה רוחנית כפולה ומכופלת לכל עם ישראל - לפי שהשבת היא מקור הברכה ושביעי של פסח אוגר בתוכו עוצמה רוחנית – פלאית-
שביעי של פסח מכונה בפי הראשונים: "חג האמונה"
ביום זה - האחרון לחג הפסח: קוראים בתורה: את תחילת פרשת: "בשלח" {מפרק י"ד עד פרק ט"ו, כ"ז}
מפטירים [בספר שמואל ב' , כ"ב] שירת דוד. ונוהגים גם לקרוא את שיר השירים.
נאמר:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם: לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם. וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר. וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן" [שמות י"ד, א- ה'].
השאלות הן:
א] מה היה המבחן הראשון של בני ישראל ביציאתם ממצרים?
ב] בזכות מה נסוג הים?
ג] עוצמת השירה - כיצד?
תשובות.
המבחן הראשון של בני ישראל ביציאתם ממצרים.
נאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם: לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם". בני ישראל כבר יוצאים ממצרים אך הם מקבלים לפתע ציווי לסגת ולשוב אל - לפני פי החירות- מתברר שמטרת ה' - הייתה כפולה:
א] "וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל -חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן"
כלומר, המטרה:שגם המצרים הכופרים שחלקם נשארו במצרים ,או אלו הרודפים אחר עם ישראל-ידעו ויכירו את גדולת ה'!
ב] ה' העמיד את עם ישראל בניסיון האמונה - היות ולא תמיד אמונתם הייתה יציבה – לפי שהיו להם גם ספקות ובמיוחד כאשר ראו את המצרים רודפים אחריהם - ולפניהם הים - הם היו מבוהלים מהמלכודת שהיו נתונים בה כמו שנאמר:
"וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר: מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם? הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם! כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר".[להלן: י"ד, י'-י"ג]
במדרש רבה - שיר השירים פרשה ב '- ישנו משל יפה : משל היונה: "תני דבי ישמעאל [למדו בבית המדרש של רבי ישמעאל] בשעה שיצאו ישראל ממצרים – למה היו דומים? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק סלע ומצאה שם נחש מקנן , לא הייתה יכולה להיכנס שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחוריה? לא יכולה - שהנץ עומד בחוץ, מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבוא להצילה,. כך היו ישראל דומים על הים, לרדת לים – לא היו יכולים שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין שכבר פרעה הקריב, מה עשו? ויראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', מיד:"ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים"
"אור החיים" שואל : מדוע נאמר: "וּפַרְעֹה, הִקְרִיב"? ולא נאמר קרב ? תשובתו: כי על ידי זה שמלך מצרים רדף אחרי ישראל נאמר: [שמות רבה ] הוא הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. במילים אחרות. מקום זה משמש לחנייה של עם ישראל, על מנת שיתחזקו באמונתם בה' ובאמת שם צעקו אל ה', כמו שנאמר: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל..."על כך אומר רש"י: בני ישראל תפשו אומנות אבותיהם - עשו כדרך שהתפללו האבות - אל ה'
הים נסוג בזכות ארון יוסף.
נאמר:"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".[ שמות י"ג, י"ט]
התנא שמעון איש קטרון מבאר: כאשר ים סוף ראה את ארונו של יוסף יורד לתוכו- הים נס מפניו וקרע את עצמו לפני בני ישראל- לפי שהייתה כאן מידה כנגד מידה :כיצד? אצל יוסף נאמר:
שלא מילא את רצון אשת פוטיפר "וַיַּֽעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה" [בראשית ל"ט, י"ב]
ואילו על ים סוף נאמר:"הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס"
לפיכך אמר הקב"ה: "ינוס הים מפני זה שנס מעבירה"
המשמעות היא: יוסף היה בעל אמונה כה חזקה - למרות שעבר משברים רבים בחייו - אמונתו בה' הייתה תמיד יציבה!
בשעה שיוסף השביע את אחיו לפני מותו באומרו:
"....אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" [בראשית נ', כ"ד]
יתכן שראה יוסף ברוח הקודש-כי בני ישראל יתקלו בבעיות והדרדרות באמונה בזמן יציאתם ממצרים והוא שלקח על עצמו את האחריות על אחיו לירידתם למצרים - ראה כדבר הכרחי להשיבם אל ארץ ישראל - על גלי האמונה ולמנוע את התרחקותם מאלוקים .לכן שאף שארונו ילווה את עם ישראל בחצותם את ים סוף וישמש להם כסמל אמונה ותזכורת כיצד רוחו של יוסף פיעמה.- בזמנים של משבר ומצוקה. במטרה להעניק להם עידוד לשמר את אמונתם בקב"ה.
[ הסבר זה על פי ספר "על המועדים" מאת: הרב מאיר צבי גרוזמן]
עוצמתה של האמונה והשירה.
נאמר: "ּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".[שמות י", כ"ט, ל"א]
בעקבות האמונה הגדולה של עם ישראל שהאמינו בה' ומנהיגם המסור : משה , מיד הופיעה שירת הים - המביעה את השמחה הגדולה לישועה.
בהפטרה אנו קוראים את שירת דוד המלך:
"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ
מִכַּף כָּל- אֹויְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל. וַיֹּאמַר: יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי,
וּמְפַלְטִי-לִי. אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי".[שמואל -ב, כ"ב, ט'-ג]
המלבי"ם מסביר: דוד המלך היה שר את השירה הזו כמה פעמים ביום - בכל פעם שנושע!
"אמר רבי סימון כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על עוונותיו ונעשה בריה חדשה, ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה- נמחל להם עוונותיהם, שנאמר: וייסע משה את ישראל, שהסיעם עוונותיהם, וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה,.... " [מדרש תהלים י"ח, ו]
את שיר השירים השנה אנו קוראים בשביעי של פסח: "על פי מדרש שיר השירים: ניתן להבין מהי חשיבותה של מגילת שיר השירים: "שיר שהוא חביב מכל השירים - בו שבח לקב"ה: "רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז" [להלן ה, י"א'] שבח לתורה -"וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". שבח לישראל, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" [להלן ב', ב] שבח קיבוץ גלויות: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" [להלן ד'-ח']
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק מה כוחה ועוצמתה של שירה שהיא נאמרת כהודיה לה' על נסים שה' עושה ליחיד – או לרבים בתוך העם היהודי ויפים וחשובים דברי דוד המלך המבטאים, אמונה שירה ושמחה.:
"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי" [תהלים י"ג, ו']