מֵאֵת אֲהוּבָה קְליַיְן ©
מָה רַבָּה הַהִתְרַגְּשׁוּת
עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא לְחֵרוּת
הִגִּיעַ עֵת הִתְחַדְּשׁוּת
עַם סְגֻלָּה זוֹכֶה לְאַחְדוּת.
בְּתֹם שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַגְבָּלָה
עַם הַנֶּצַח עוֹלֶה לִגְדֻלָּה
מַטַּף וְעַד זָקֵן לְרַגְלֵי הָהָר
אֵירוּעַ אֱלוֹקִיִּ פּוֹתֵחַ שַׁעַר.
לֹא עוֹד עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם
אֶלָּא מַתַּן תּוֹרָה מִשָּׁמַיִם
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹלוֹת וּבְרָקִים
קוֹל שׁוֹפָר מִפְלַס דְּרָכִים.
פְּנֵיהֶם זוֹרְחוֹת כְּחַמָּה
יוֹם קָדוֹשׁ גָּדוֹל ונוֹרָא
יִיזָּכֵר לְנֶצַח נְצָחִים
בְּרִית יִשְׂרָאֵל לֶאֱלֹוקִים.
פֶּה אֶחָד הַבְטָחָה
יַחְדָּיו נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע
שְׁבוּעָה חַיָּיבִים לְקַיֵּם
עַם הֶחָפֵץ בְּאַרְצוֹ לְהִתְקַייֵּם!
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת חַג מַתַּן תּוֹרָה וּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר.[חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]