מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בשליחת מלאכים על ידי יעקב אל עשיו מתוך החשש: שמא , רודף אחריו כדי להורגו וכך נאמר בפרשה: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל־ עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי ־לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא ־ חֵן בְּעֵינֶיךָ. וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל־ יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל ־אָחִיךָ, אֶל ־עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע־ מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".[בראשית ל"ב, ד'-ח'] יעקב מבין כי סכנה מרחפת מעל ראשו ועליו להתכונן לבאות. בהמשך אף מגן על משפחתו ומעביר אותם במעבר יבוק.
השאלות הן:
א] אלו מלאכים שלח יעקב אל עשיו ומה התבקשו לבדוק?
ב] מה היו הכנותיו של יעקב לפגישה גורלית זו?
תשובות.
המלאכים ששלח יעקב ותגובתם.
על פי רש"י יעקב שלח מלאכים ממש אל עשיו ונשאלת השאלה אם כך הדבר - מאין היו ליעקב מלאכים ממש?
התשובה : " לפי שמכל מצווה ומעשה טוב שיהודי מקיים נוצר מלאך טוב והרי יעקב היה צדיק ועשה הרבה מצוות לכן נוצרו מהמעשים שעשה - מלאכים טובים רבים . אך חשוב לדעת כי מכל עבירה ועבירה נוצר קטגור.
במסכת אבות נאמר:
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר :הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד; וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד".
רש"י מסביר: פרקליט - מליץ יושר שמטה לזכות - על המעשה הטוב שהיהודי עשה. קטגור - הוא קורא תיגר - על החוטא.
גם בתנ"ך מופיעות הוכחות על מציאות מלאכים:
דוד המלך מוכיח את מציאות המלאכים ,להלן כמה דוגמאות:
א] "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ".[תהלים צ"א, י"א]
ב] "חֹנֶה מַלְאַךְ ־יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו; וַיְחַלְּצֵם".[תהלים ל"ד, ח']
בספר מלכים ב'- מתואר:
מלך ארם רדף פעמים רבות אחר מלך ישראל ורצה להילחם בעם ישראל- הנביא אלישע שלח שליחים להזהיר את מלך ישראל כי מלך ארם מנסה לפגוע בהם במקומות בהם נמצאים כל פעם מחדש. ולכן עליו להתרחק מאויב אכזר זה - ואכן מלך ישראל בדק את העניין ונוכח לדעת כי הנביא אלישע צודק ואלו מלך ארם קרא לעבדיו ושאל אותם: אם הם יודעים מי מאנשיו מגלה את הסודות לישראל ? כי לא יתכן שמלך ישראל ועמו אינם עוברים דווקא במקומות בהם מלך ארם רוצה לפגוע בהם! אחד מעבדיו אמר למלך: כי אלישע הנביא יגלה עליך כל דבר אפילו מה תגיד בחדר משכבך- כי יודע הכול ברוח הקודש. אם כך הדבר, אמר לו מלך ארם: תגלה לי היכן נמצא הנביא –נלך וניקח אותו משם – ואכן נודע לו מאחד מעבדיו- כי אלישע נמצא בדותן- מלך ארם שלח לשם צבא אדיר אשר הקיפו את העיר דותן בלילה. נערו של אלישע, גיחזי – פחד מאוד ושאל את אלישע מה יהיה עכשיו? ענה לו הנביא:
",,, אַל-תִּירָא: כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ, מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה; וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע" אלישע ביקש מה' שיפקח את עיני נערו- כדי שיראה את כל המלאכים- שהיו צבא גדול כנגד מלך ארם והצטרפו לאלישע ולנערו.. זו הוכחה אדירה למציאות מלאכים הבאים לעזור לטובים. [ספר מלכים-ב, פרק: ו', ח'- כ"ד]
מקרה דומה קרה גם ליעקב אבינו:
"מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים ריבוא מלאכי השרת ונדמו לחיילותיו של מלך - מהן לבושי ברזל, ומהן רוכבי סוסים, ומהן יושבי קרנות, פגע עשיו בלבושי הברזל ואמר להם: של מי אתם? [למי אתם שייכים?] אמרו לו - של יעקב. פגע ברוכבי סוסים, ואמר להם: של מי אתם? אמרו לו של יעקב, פגע ביושבי הקרנות, ואמר להם של מי אתם? אמרו לו: של יעקב, שנאמר:" מי לך כל המחנה אשר פגשתי? [בראשית רבה, ע"ה, י']
הכנותיו של יעקב לקראת פגישתו עם עשיו.
לאחר שהמלאכים מבשרים ליעקב כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאד איש.
תגובת יעקב: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ"; וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וַיֹּאמֶר, אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה".
מתברר כי יעקב פחד, אמר יעקב: אם הוא מתגבר עלי - יכול להרוג אותי ואם אני מתגבר עליו אני יכול להורגו. לכן כתוב: "וַיִּירָא"- בשני יודים.
חשב יעקב לעצמו כל השנים הללו הייתי מרוחק ממשפחתי ומארצי ואילו עשיו יושב בארץ ישראל ,לכן חשש יעקב כי עשיו יכול להתגבר עליו - מכוח ישיבתו בארץ ישראל ומכוח כיבוד ההורים - במילים אחרות, יעקב חשב כי התמעטו זכויותיו. [על פי בראשית רבה, ע"ו, ב']
יעקב התכונן באמצעות שלושה דברים:
א] מלחמה - יצר שתי מחנות.....
ב] תפילה : "........הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו: כִּי יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ—פֶּן ־יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".
ג] דורון- יעקב הכין לו מנחה: – עיזים תיישים......
בהמשך יעקב מפנה את משפחתו. ומעביר אותם במעבר יבוק: ככתוב:
"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת־אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת אֲשֶׁר לוֹ". [בראשית ל"ב, כ"ג- כ"ח]
על כך שאלה: היכן דינה – היא אינה מוזכרת כלל ? מתברר שהכניס יעקב את דינה לתוך תיבה - כדי שעשיו לא ייתן את עיניו בה וייקח אותה ממנו. על כך נענש יעקב שהוא מנע אותה מאחיו שמא הייתה מחזירה אותו לדרך טובה , לכן היא נפלה בידו של שכם ועל כך אמר ר' הונא בשם ר' אבא הכהן ברדלא: לא רצה לתת אותה למהול – על כן היא נישאה לערל לא ביקש להשיאה דרך היתר - הרי היא נישאה בדרך איסור. [בראשית רבה, ע"ו, ט']
התורה מתארת את יעקב נאבק עם המלאך - שרו של עשיו.
כנאמר: " וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" [להלן ,ל"ב, כ"ה] המלאך אומר לו:
".....לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם ־יִשְׂרָאֵל: כִּי ־שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל"
התוצאה:. יעקב צֹלֵעַ, עַל־ יְרֵכוֹ" וקרא למקום בשם:"פניאל" כי ראה את פני ה' פנים אל פנים וניצל.
ומאז".....לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה"
לבסוף הפגישה הגורלית בין עשיו ויעקב יוצאת לפועל: עשיו משתכנע לקחת אחרי הפצרותיו של יעקב את המנחה.
התוצאה הסופית הייתה כי נפרדו דרכיהם, עשיו הלך לשעיר ויעקב הלך לסוכות.
לסיכום, לאור האמור לעיל: חשובים דברי הרמב"ן הטוען: כי כל מה שהתרחש בין יעקב לעשיו – זו פרשה לדורות כי הציל הקב"ה את עבדו וגאל אותו מיד חזקה ממנו - הרי שלח לו מלאך והצילו ועוד נלמד מכך: כי יעקב לא בטח בצדקתו ,אלא השתדל - במירב המאמצים להינצל ויש בכך רמז לדורות : כל אשר אירע ליעקב אבינו- יארע לנו תמיד עם בני עשיו לפיכך ראוי לנו להתכונן בשלושת הדברים תמיד: תפילה, דורון ומלחמה .
בימים אלה במיוחד - דברי ה' מהדהדים לאוזננו:
"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".[דברים כ"ה, י"ז- י"ט]