כאן נעים

בהרצאה שהתקיימה השבוע, חילקתי למשתתפים את ה"סיכום" הזה

"גיזרו ושימרו" -


קומפוסט, פשוט, כמו בטבע !

• שכבה ראשונה – ענפים עד קוטר של 1 ס"מ – קצוצים ככל האפשר
• שכבה שנייה – עלים, ענפים דקים, כסחת דשא יבשה
• שכבה שלישית – חומר אורגני לח, מהמטבח או מהגינה
• שכבה רביעית – חיפוי החומר הלח – בעלים, ענפים דקים, כסחת דשא
• תוספות: זבל עופות, לשלשת יונים, זבל מחיות מחמד צמחוניות

לשמור על רוטינה קבועה !
• לחבר את הקומפוסטר/'ערימת הקומפוסט' למערכת הטפטפות.
• לקומפוסטר תספיק טפטפת אחת במרכז ובמרום הערימה
• לערימת קומפוסט גדולה – 2 מתזים
הבשלת הקומפוסט
• מפסיקים להוסיף חומר חדש ומיסדים 'ערימה' חדשה
• הופכים את הערימה, פעם בשבוע
• יוצרים 'ערימה' גבוהה ככל האפשר עם מגרפה, מסביב
• ממשיכים להרטיב את הערימה
• ניתן לכסות הערימה בניילון או יוטה, לשמירה על הלחות
• בחורף, חייבים לכסות את הערימה מפני הגשם
• שוב, זוכרים להפוך את ה'ערימה' פעם בשבוע – לשמירה על הומגניות
מתי הקומפוסט מוכן ?
• צבעו חום כהה, החומר פריך ומפורר
• ריחו כריח של אדמת יער
מה עושים עם זה?
• אפשר לסנן ואת החומר הגס להחזיר לערימה החדשה
• את הקומפוסט המסונן, ניתן ליבש יום אחד בשמש ולאחסן
• בחומר הגס, ניתן להשתמש כ'חיפוי' מסביב לצלחות העצים ובין הערוגות
• קומפוסט ביתי יכול לשמש כ'אדמת מצע גן' – מילוי לעציצים ואדניות, ללא חשש !

מה עם עציצים? איך מדשנים בקומפוסט?
(מדובר בעציצים סבוכים שלא תמיד רואים שם את האדמה)
• מכניסים קומפוסט למיכל כלשהו, מוסיפים מים ביחס של 1:10
• משאירים לעמוד 3-4 ימים ו.. קיבלנו נוזל המכיל את כל המינרלים שהיו בקומפוסט
• נבדק ואושר ע"י מעבדה חקלאית מוסמכת !


פשוט, כמו בטבע

שלום ראובן
אני מצטרפת חדשה וראשית ברצוני לברך אותך על הסבלנות והתשובות ומפורטות והמלמדות, כבר מספר שבועות שאני רוראת את הפורום, לומדת, שואבת מוטיבציה, מנביטה והשבוע יצאה לדרכה גינתי הראשונה, בחלקת אדמה קטנה בבית הוריי, ניקשתי, עדרתי, גזמתי,הכנתי מקום לערמת הקומפוסט והתחלתי לערום (לפי הוראות שמצאתי באתר לפי שיטת 10 שכבות, וכמובן שעלו המון שאלות: אז בעצם כמה שכבות 4 או 10? לוקח זמן לערום שכבות במיוחד של מזון מטבח לח, מתי מתחילים להרטיב רק שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום (?) מתי מתחילים לערבב כל שבוע שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום? כמה זמן בערך לוקח לקומפוסט? ומתי מפזרים בגינה רק לפני זריעה ושתילה או גם אחרי? ואם תוכל גם כמה מילים על הומוס, האם אפשר בלעדיו ( העיסוק בתולעים קצת קשה לי)ומה הוא נותן לאדמה שקומפוסט לא?

עוד שאלה אחרונה אם זרעתי מזרעים לא אורגנים באדמה שלא רוססה בעבר ואני מטפלת בגידולים באופן אורגני מייבשת גידול וזורעת ממנו שוב, תוך כמה מחזורי צמיחה זה יחשב אורגני ואם באמת יש חשיבות לקניית זרעים אורגנים.
אשמח לתשובותך תודה יהודית

יהודית כתב:שלום ראובן
אני מצטרפת חדשה וראשית ברצוני לברך אותך על הסבלנות והתשובות ומפורטות והמלמדות, כבר מספר שבועות שאני רוראת את הפורום, לומדת, שואבת מוטיבציה, מנביטה והשבוע יצאה לדרכה גינתי הראשונה, בחלקת אדמה קטנה בבית הוריי, ניקשתי, עדרתי, גזמתי,הכנתי מקום לערמת הקומפוסט והתחלתי לערום (לפי הוראות שמצאתי באתר לפי שיטת 10 שכבות, וכמובן שעלו המון שאלות: אז בעצם כמה שכבות 4 או 10? לוקח זמן לערום שכבות במיוחד של מזון מטבח לח, מתי מתחילים להרטיב רק שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום (?) מתי מתחילים לערבב כל שבוע שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום? כמה זמן בערך לוקח לקומפוסט? ומתי מפזרים בגינה רק לפני זריעה ושתילה או גם אחרי? ואם תוכל גם כמה מילים על הומוס, האם אפשר בלעדיו ( העיסוק בתולעים קצת קשה לי)ומה הוא נותן לאדמה שקומפוסט לא?

עוד שאלה אחרונה אם זרעתי מזרעים לא אורגנים באדמה שלא רוססה בעבר ואני מטפלת בגידולים באופן אורגני מייבשת גידול וזורעת ממנו שוב, תוך כמה מחזורי צמיחה זה יחשב אורגני ואם באמת יש חשיבות לקניית זרעים אורגנים.
אשמח לתשובותך תודה יהודית

ברוכה הבאה, יהודית

אוסיף כמה מילים על המפורט מעלה
הרעיון הכללי הוא לערום שכבה על גבי שכבה, ללא הפסק.... עד שאנו מחליטים ש.."זהו זה" אנו רוצים קומפוסט !
ואז, מפסיקים להזרים לערימה 'חומר' חדש\ אם פסולת גיזום מהגינה ואם זבל אורגני מהמטבח.
נותנים לערימה לעמוד ודואגים לתת לה צורה של "פירמידה" או חרוט גבוה ככל האפשר, כדי שתהייה לערימה, חשיפה ומגע רב ככל האפשר לאויר / חמצן.
בראש הערימה, מניחים צינור שיטפטף באיטיות רבה, למשך כמה שעות ואפילו למשך לילה שלם.
פעילות זו, כבר תגרום לערימה להתחיל 'לבעור', תוך יומיים שלושה.
לשיפור ההליך, אפשר לכסות את הערימה ב'ניילון' או בשק יוטא, כדי לשמור על הערימה מהתיבשות והתאדות המים.
לאחר שבוע, להפוך את הערימה, ראשה על כרעיה.. ושוב ליצור ערימה גבוהה. ע"י ערבוב זה, אנו הופכים את הערימה מ'מצבור של שכבות סרוגין' לערימה מעורבבת והומוגנית והתהליך יואץ עוד יותר
המיומנות מגיעה עם הזמן. הערימה צריכה להיות לחה כל הזמן. אם היא מונחת על פני האדמה, אין סיכוי שייוצר מצב של "הצפה" וקבלת סביבה 'אנ-אוריבית' חומצית ומסריחה - עודפי הנוזלים, אם יהיו כאלה, ייספגו ע"י האדמה. אפרופו, זו הזדמנות נפלאה לחסוך במים ולמחזר מים מכיורים, מדיחי כלים ומקלחות, אם יש אפשרות טכנית סבירה, להביא מים אלו לערימת הקומפוסט ולהרטיבה במים אלו.

הקומפוסט מוכן כשהו הופך לחומר כהה, פריך ועם ריח של אדמת יער עשירה

מתי לפזר?!
אם צמדובר בגינה חדשה, הרי שיש לבצע הליך של 'הכשרת הגינה' והפיכתה לגינה אורגנית ע"י הפיכת האדמה בעזרת קילשון, הוצאת האבנים וצמחי הבר ופיזור קומפוסט על הרגבים במינון של כ20 ליטר למ"ר ואז.. להפוך שוב את האדמה ב'מתחחת' או קילשון, כדי להצניע את הקומפוסט בתוך האדמה. כך תהפוך 'אדמת החמרה החולית' שבגינה, לאדמה אחרת לחלוטין - אדמה עם 'נפח טכני' מעולה היודעת לחלחל מים וגם להחזיקם בתוכה ו...הכי חשוב, היא תהיה מלאה בחומר אורגני החביב על היצורים הסימביוטיים של הגינה שיסייעו לשורשים לקלוט חנקן ושאר מינרלים.

בהמשך, יש לשמור על רוטינה של החזרת החומר האורגני לאדמה ופיזור הקומפוסט שלנו על האדמה, בין גידול לגידול. כך נשמור על חיוניות האדמה וגם נשביח אותה, כי איננו רק מחזירים את החומר לאדמה, אלא גם מוסיפים לאדמה חומר מירקות שנקנו והפכו לקומפוסט בערימה שלנו.

לגבי 'הומוס' - מדובר בחומר שהינו יותר זמין לצמחים מאשר הקומפוסט - הוא עבר פירוק משני - תולעים ושאר יצורים, אוכלים חומר אורגני חצי רקוב או קומפוסט ומפרישים הומוס. המצטיינות ה"ייצור" של חומר זה, ההומוס, הן התולעים האדומות הניזונות מקומפוסט ושארייות אורגנייות מהמטבח, ופולטות הומוס.
לא כולם "בנויים" לעיסוק בתולעים אלו ולא כולם אוהבים את העיסוק הזה, במיוחד כשמגיעה העת להפריד אותן, מההומוס ולהעבירן למקומן החדש וכו'

אודה על האמת.. איני יודע מהם "זרעים אורגניים" !
אני מתייחס יותר לצמחים וגידולים אורגניים.
זרע מכיל בתוכו את מחסני המזון לנבט הצעיר, ועם יציאת העלים הראשונים שלאחר העלים הפסיגיים, הצמח ניזון מהאדמה שלך ועל כן הוא אורגני לחלוטין.

על כן, אם אין לי זרעים של ירק מסויים ואיני מצליח להשיג מחברים, אני פשוט קונה אותם בכל מרכול, משתלה או חנות גינון ודואג שהצמחים יהיו אורגניים. במשך הזמן, אני שומר על 'מחזור זרעים' משלי.. אבל ממש לא יודע מה הייחוד של "זרעים אורגניים".

תודה רבה , ערימת הקומפוסט הראשונה שלי נערמת, עידכונים בהמשך

היום עירבבתי את ערמת הקומפוסט שלי וגיליתי שם עולם שלם של חרקים- ג'וקים, צרצרים, "אורי כדורי", נמלים וכדו'.
הערמה במרכזה היתה שחורה/חומה ורטובה , אך לא חמה בכלל.
האם תקין העיניין???

כן
התהליך מתבצע, בצורה טבעית ואיטית, כמו בטבע, באדמת יער

בערימת קומפוסט שאני מלמד לעשות, אנו מנסים לתת את התנאים הכי טובים לערימה שלנו, כדי להחיש את התהליך ובנוסף לגרום למצב החשוב של 'בעירה' שבה יושמדו כל הזרעים שנכנסו לערימה, בצורה זו או אחרת

על כן, לדעתי, עליך לשמור על פחות לחות בערימה ולאוורר אותה ע"י ערבוב ולהערימה בצורת חרוט, גבוה ככל האפשר וכך היא תתחיל לבעור ממש

לחות גבוהה מדי, לא תאפשר היווצרות של סביבה אירובית מושלמת ולא תתאפשר אותה בעירה

תודה!

ראובן, שלום,
יש לי קומפוסטר שרכשתי דרך המועצה. חשבתי שזה יקל על הביצוע, אולם בחורף הלחות גבוהה בקומפוסטר ובכל פעם שאני פותח כדי לערבב, ישנם מעין ברחשים שיוצאים ממנו, איך אני פותר את הבעייה הזו?
תודה, אהרן

רציתי גם לבדוק מדוע קראתי היכן שהוא שלא לשים פרי הדר בקומפוסטר-יש סיבה לכך?.תודה

dolphin45 כתב:ראובן, שלום,
יש לי קומפוסטר שרכשתי דרך המועצה. חשבתי שזה יקל על הביצוע, אולם בחורף הלחות גבוהה בקומפוסטר ובכל פעם שאני פותח כדי לערבב, ישנם מעין ברחשים שיוצאים ממנו, איך אני פותר את הבעייה הזו?
תודה, אהרן

רציתי גם לבדוק מדוע קראתי היכן שהוא שלא לשים פרי הדר בקומפוסטר-יש סיבה לכך?.תודה

א. קומפוסטרים "של המועצה" - צריך לקחת בחשבון ש..אולי זה נראה יותר אסטתי (לדעתי האורגנית, ממש לא!) אך כמובן שזו לא הדרך הקלאסית והטבעית ליצירת 'ערימת קומפוסט'. הדרך הקלאסית והמהירה ביותר היא ערימה חרוטית וגבוהה ככל האפשר - כך יהיה מגע ישיר ורב יותר עם האויר / חמצן והתהליך יהיה כמוהן, יותר מהיר
בנוסף, בקומפוסטר הכי משוכלל, לא ניתן לבצע ערבוב והפיכה של החומר כדי להופכו להומוגני. השיטה עליה ממליצים ספקי הקומפוסטרים היא, להוציא חומר ישן מתחתי הקומפוסטר ולהעבירו לחלק העליון של הקומפוסטר ברוטינה .
לדעתי, השיטה בקומפוסטרים צריכה להיות אחרת - ממלאים את הקומפוסטר בשכבות, שכבה לחה ועליה שכבה יבשה, לסרוגין. כשהקומפוסטר מלא לחלוטין, מרימים אותו (יש לו, לצורך זה, צורה חרוטית או פירמידית ועל כן קל לבצע מהלך זה. ו..מעבירים אותו למקום אחר, להתחלה של ערימה חדשה. את הערימה הישנה, אפשר כעת להפוף ולערבב ביתר קלות ועל כן התהליך יהיה יותר מהיר. הקומפוסט יבשיל תוך חודש עד חודשיים ולא תוך חצי שנה, כמו בקומפוסטרים של המועצה

ברחשים יופיעו כי נעים וחם שם וגם מאחר ולא כיסית את הפירות בחומר יבש כל שהו - קר להם והם רעבים, אז מצאו מקום מתאים

בערימה רגילה, מומלץ בחורף, לכסות את הערימה בניילון או כל אמצעי אחר, כדי למנוע מהגשם להרטיב את הערימה יותר מדי.

לגבי פרי הדר - אין כל בעייה, אלא אם כן, פתחתם 'קו ייצור' של מיץ תפוזים וסחטתם הרבה מאוד תפוזים והכנסתם לקומפוסטר 'מנה' גדולה של קליפות שמעלה את החומציות שם לערכים גבוהים ומשמידה חלק מהיצורים שבפנמים. עדיף להכניסם בכמויות קטנות וכמובן, להוסיף בהתאם, חומר יבש כלשהו - עלי שלכת או כסחת דשא וכדומה.

בעירמה שכבר 'עובדת', כל כמות שתיכנס, תוך כ 3 ימים, לא יישאר כל זכר לקליפה כלשהי, הכל מתפרק


שבוע טוב

הי,

לפני כחצי שנה התחלתי לזרוק כל דבר ירוק לקומפוסטר.

שמתי לב לעובדה כי ככל שהזמן חולף החומרים הקיימים מתפרקים כמובן - אך יותר מכך החומרים החדשים שאני שם מתפרקים בפחות זמן.

כיום אני לא זורק שום דבר לפח הזבל שהינו ירוק - החל מנייר - אותו אני גורס - ועד קליפות ביצים.

הבעיה היחידה שיש לי זה אותם זבובים קטנים המסתובבים ליד הקומפוסטר - למרות שאין דברים לחים בקומפוסט.

אשמח לפיתרון - למרות שזה אינו בעיה גדולה מדי.

דרך אגב את הקומפוסטר בניתי בעצמי לפי הרעיון הבא:

ברוך הבא, נועם

א. כבד אותנו בתמונה / תמונות מהקומפוסטר שלך

ב. כדי לזרז את ייסות המושבה של המיקרוארגניזמים המפרקים ב'ערימת הקומפוסט' שלך, כדי להוסיף לערימה גללים או לשלשת של יצור צמחוני - לשלשת של תרנגולים, תוכים, יונים או ארנבונים, עיזים, סוסים, חמורים או פרות. פשוט ה'זבל' שלהם מכיל חיידקים ובקטריות מפרקי תאית וברגע שהם יכנסו ל'ערימה' שלך, הם יתחילו לעבוד ויתרבו ותראה פעילות מוגברת ומהירה מאוד בערימה.

ג. חשוב לזכור כי הערימה חייבת להיות מצד אחד מאווררת כדי שמאכסימום חמצן יגיע לכל השכבות ואז תתמשך הפעילות האירובית של הפירוק ולא תתרחש פעילות אנ-אירובית שמאפייניה הם הריחות החמוצים של ערימת זבל..

ד. הערימה חייבת להיות גם לחה ועל כן, חייבים לשמור על עיקרון ה'ערום בשכבות סרוגין' - שכבה של 'חומר לח' - זבל מהמטבח ועליה, שכבה של 'חומר יבש' - עלי שלכת, כסחת דשא, "קש" וכדומה

ה. הכן לך, ליד הקומפוסטר שלך, מקום בו תמיד תהיה ערימה של 'חומר יבש' לכיסוי של כל 'משלוח טרי' מהמטבח. כיסוי של הערימה ב'חומר יבש', ימנע מה'ברחשים' לרחף מעל הערימה.

ו, בנוסף, אתה יכול לכסות את הערימה ביריעת ניילון, פלסטיק, שק יוטה או כל אמצעי אחר. זה רק יגביר ויזרז את התהליך כולו וימנע מהברחשים להגיע


בהצלחה,

שלום ראובן,

התחלתי ערמת קומפוסט לפני בערך חודשיים לפי ההמלצות שלך ונדמה לי שהיא כבר בתהליכי סיום.
רציתי לדעת כל כמה זמן מומלץ ליסד ערמה חדשה? הגובה של הערמה הנוכחית היא בערך חצי מטר. האם זה מספיק בשביל להגיע לרמת חום מספקת ולייסד ערמה חדשה?

תודה.

ראובן כתב:שלום ראובן,

התחלתי ערמת קומפוסט לפני בערך חודשיים לפי ההמלצות שלך ונדמה לי שהיא כבר בתהליכי סיום.
רציתי לדעת כל כמה זמן מומלץ ליסד ערמה חדשה? הגובה של הערמה הנוכחית היא בערך חצי מטר. האם זה מספיק בשביל להגיע לרמת חום מספקת ולייסד ערמה חדשה?

תודה.

ערב טוב
הפעם הראשונה, היא הכי איטית ועל כן אני ממליץ להכניס פנימה כל מיני 'קטליזטורים' - החל בזבל/פרש של בע"ח צמחוניים ועד לקומפוסט קנוי מזבל בקר.. כל זאת כדי ליסד 'מושבה' של מיקרואוגניזמים ושאר רמשים שיעסקו בפרוק החומר האורגני

ברגע שנוסדה ה'מושבה' וערימת הקומפוסט הראשונה, מוכנה או חצי מוכנה, אני ממליץ שלא להשתמש בכל הקומפוסט הזה לפיזור בגינה, אלא לשמור אותו לייסוד של ערימה חדשה או ערימות חדשות, כל ערימה חדשה, תקבל קצת קומפוסט מקו הייצתור שלך - כמו שמכינים 'שאור' לבצק, במקום שימוש בשמרים..
לא, לא משנה גובה הערימה, העיקר שהיא עובדת

אם יש לך מספיק מקום בגינה, עשה לך מספר ערימות.. וכך תמיד תהיה לך ערימה אחת מוכנה - הערימה הותיקה יותר ובצד השני, ערימה 'ירוקה' בתחילת פירוקה.

בעבר, לפני כ 12 שנים, גרתי בבית עם גינה מאוד גדולה ועם שטח גדול שלא היה מה לשתול בו, מאחר והוא נמצא תחת הצל של עץ מנדרינה ענק. לאורך חומת האבן העתיקה, הערמתי כ6 או 8 ערימות בגובה של 1 מטר. פשוט הייתי גורף את עלי השלכת של המנדרינה ומצרף אליהם את כל השארייות מהמטבח והגינה, מעצב עם המגרפה, צורת חרוט הכי גבוה שניתן לעצב ורק מעביר צינור מטפטף באיטיות, מערימה לערימה. כל ערימה, קיבלה פעם בשבוע, טיפטוף של כ שעתיים

הייתה שם 'חגיגה' רצינית - מראה מקסים של 5 או 6 ערימות 'מעשנות' בו זמנית

זה באמת לא קשה ולא מסובך, פשוט לערבב, פעם בשבוע ולגרוף לערימה שבוהה, את כל השאר, עושה הטבע לבד

תודה על העזרה.

לפי מה שכתבת האם הגיע הזמן להתחיל ערמה חדשה? לגבי הערמה הנוכחית יש לי שם כבר "גן חיות" קטן שכולל שבלולים, חלזונות, חיפושיות, נמלים, מרבי רגליים, עכבישים, תולעים וכו' ומדי פעם אני מוצא יצור חדש שלא פגשתי לפני כן (הבולטים בעיקר הם הנמלים שנמצאים שם בהמוניהם). כך שנראה לי שאני "מכוסה" מהבחינה הזאת.

ראובן כתב:תודה על העזרה.

לפי מה שכתבת האם הגיע הזמן להתחיל ערמה חדשה? לגבי הערמה הנוכחית יש לי שם כבר "גן חיות" קטן שכולל שבלולים, חלזונות, חיפושיות, נמלים, מרבי רגליים, עכבישים, תולעים וכו' ומדי פעם אני מוצא יצור חדש שלא פגשתי לפני כן (הבולטים בעיקר הם הנמלים שנמצאים שם בהמוניהם). כך שנראה לי שאני "מכוסה" מהבחינה הזאת.

לא קל לי לאבחן את מצב הערימה, מרחוק ולפי תיאורים בלבד
צריך למשש
צריך להריח
צריך לראות..
אתן לך כמה סימנים מזהים :
בערימה לא צריך להיות דבר וחצי דבר שנראה כצמח, קליפה או משהו דומה
הכל צריך להיות 'משהו' חום/שחור - כהה ופריך עם ריח של אדמת יער

איני יודע (או זוכר.., אם סיפרת..) באם הערימה שלך כבר 'בערה'

שוב, מרחוק, אני מציע לך לסנן את הערימה מעל לפח גדול, או שק או יריעת פוליאתילן הפרושה על הרצפה - הסינון עם 'כברה' שאפשר לבנות בקלות (יש תמונות בפורום) ממסגרת עץ + רשת עם חורים של 10 מ"מ או פחות). כל מהשיעבור את המסננת, זה קומפוסט
מה שלא עובר - חוזר לערימה החדשה
את ערימת הקומפוסט שסיננת, ערום לערימה חרוטית, גבוהה ככל שתצליח ותן לה לעמוד כשבוע בשמש. היא תצמצם נפח, תאדה את הנוזלים שבה והמוצר הסופי יהיה קומפוסט יבש הניתן לאיחסון לזמן בלתי מוגבל

כל החומר הגס שלא עבר ב'כברה', ישמש לייסוד של ערימה חדשה

שוב, יש שירשור של תמונות של כל התהליך עצמו
אני מסביר שם שמאחר ואנו לא 'מפעל תעשייתי' לייצור קומפוסט, איננו יוצרים, בבת אחת, ערימה ענקית ונותנים לה לעבור את כל התהליך, ללא הפרעה. בגינה שלנו, התהליך הוא איטי ומתמשך, כי אנו מוסיפים כל יום או כל יומיים, עוד קצת חומר מהגינה ועוד קצת חומר מהמטבח וכו'
תחילת התהליך האמיתי, הוא עם קבלת ההחלטה -" זהו! אני לא מוסיף יותר כלום לערימה ו..נותן לה לעבוד" - ואז העסק מתחיל לעבוד באמת ותוך כשבועיים, אפשר לקבל ערימה כהה ופריכה עם ריח של.... משהו משהו..

לראובן וכל גולשי הפורום שלום

גם אני, סוף סוף, עברתי לבית עם חצר ענקית (אפשר להשוויץ ? יש דונם וחצי) והחלומות להפוך ירוק יותר יוצאים לפועל !
יש כבר 2 ערמות בתהליך "עישון" כרגע מכול הגזם והפירות שנשרו מהעצים (רימונים, הדרים ושסק) וערמה שלישית בבניה...
הכול מקריאה בפורום, ועל כן תודה רבה על ההסברים המפורטים. ראובן, כל הכבוד על הסבלנות !
שאלתי היא בעניין הגזם שבתחתית הערמה. במידה ואין לי איך לגרוס ענפים עבים יותר, האם תהליך הפירוק שלהם יקח הרבה יותר זמן - באופן משמעותי - או שבתהליך הסינון פשוט אצטרך להעביר אותם שוב ושוב לערמה חדשה עד שיתפרקו ?
שאלה נוספת, ולא ממש קשורה, האם למישהו יש מושג לגבי קורסים ב"פיקוח מזיקים בחקלאות " ? אני מכיר את "ביו-בי" שמעברים קורסים שכאלו, אך הם נוגעים רק בגידול ירקות בלבד.

תודה מראש לכולם
שתהיה נירוונה בגינה
אודי

צהרים טובים אודי

מזל טוב... מכל הלב ! נשמע אחלה שטח
(אךךךךך.... מה הייתי עושה עם שטח כזה.. חבל"ז.. מקנא בך בכיף..!)

יופי, נשמע מצויין - כשיוצרים כמה ערימות ונותנים להן לעבוד בלי להפריע להן ולהוסיף או חומר.. זה המצב הקלאסי, למי שיש משאבי שטח כמובן
(תכניס תמונות.. שנהנה גם מהמראה ולא רק מהתאורים)

כן, אתה צודק בהלך המחשבה שלך !
כתבתי גם למעלה כי מבחינת עריכת השכבות סירוגין בערימה, כדאי להתחיל עם שכבה ראשונה של 'חומר גס' שיקלוט ויספוג את עודפי המיצים וכך גם יתחיל להתפרק לאיטו

כן, זה בדיוק מה שאני עושה, בכל 'נגלה' - מסנן את הקומפוסט ואת החומרים הגסים, מחזיר לתחתית הערימה החדשה או....שמפזר אותם בתור 'חיפוי' מסביב לעצים, בתוך ה'צלחות' שלהם

לגבי קורסים ב'פיקוח מזיקים' - לא, אין לי מידע לגבי קורסים כאלו
את הקורסים שלי אני עובר בגינה, על הברכיים או במבט מקרוב
בגינה אורגנית, יש 'בקרת מזיקים קלאסית' - יש מזיקים אך הם 'מטופלים' ע"י אוייביהם מהטבע - ציפורים, מושייות, גמלי שלמה, שממיות, זיקיות ועוד רבים וטובים..

כל הרעיון של 'גינה אורגנית - טבעית' הוא ... לא להשתמש בחומרי הדברה - אורגניים או שלא אורגניים - לתת לטבע לעבוד ! ואת זה הוא יודע לעשות מצויין, רק אסור להפריע לו

חומרי הדברה ויהיו האורגניים שבעולם, הורגים את כל היצורים, כולל היצורים הסימביוטיים - החברים שלנו
כמובן שרצוי גם ליצור סביבה החביבה על ציפורים - מתקני שתייה גבוהים ורחוקים מחתולים, ואותו כנ"ל גם לגבי 'קערת שיכשוך' וקערת האכלה

כל השאר, ינוהל בצורה הטובה ביותר ע"י הטבע, בכבודו ובעצמו

הי ראובן
1. אין לי מקום לקומפוסט לא קנוי ולא כמו שאצלך בגינה מה אני יכול לעשות כדי להשתמש בפסולת מהגינה ובפסולת האורגנית שבבית, האם לשים בשק לתת לו להתבשל ולפזר?
2. יש לי משאבת דישון - ברור לי שאתה חושב שזה מיותר, השאלה אם אפשר לשים דשן אורגני נוזלי או פשוט לבטל אותה לצערי יש לי אדמת קבלן אני גר בבנימינה
3. האם אפשר לשים מסביב עצים ושיחים חיפוי "טרי"?

bmshlomo כתב:הי ראובן
1. אין לי מקום לקומפוסט לא קנוי ולא כמו שאצלך בגינה מה אני יכול לעשות כדי להשתמש בפסולת מהגינה ובפסולת האורגנית שבבית, האם לשים בשק לתת לו להתבשל ולפזר?
2. יש לי משאבת דישון - ברור לי שאתה חושב שזה מיותר, השאלה אם אפשר לשים דשן אורגני נוזלי או פשוט לבטל אותה לצערי יש לי אדמת קבלן אני גר בבנימינה
3. האם אפשר לשים מסביב עצים ושיחים חיפוי "טרי"?

לגבי 1 ו 3
קשה לי להאמין כי אין לך שטח פנוי של 1 או 2 מ"ר בגינה. ערימת הקומפוסט היא הדבר החשוב ביותר בגינה אורגנית...

בכל מקרה, כן, במקום 'ערימת קומפוסט' ניתן להוסיף את כל הפסולת האורגנית מסביב לעצים כ'חיפוי'. גם את החומר הטרי מהמטבח, ניתן להניח בהיקף העצים ולכסות אותו בחומר יבש - כסחת דשא, עלים ושאר שארייות. החומר יהפוך לקומפוסט בתהליך טבעי רגיל, כמו בתחתית אדמת היער וכל פעם תוכל להוסיף שכבה נוספת. את התוצאות המופלאות, תראה במצבם המשגשג של העצים

לגבי משאבת הדישון ודשן נוזלי. אני חוזר ומסביר וטוען, כי אין כל צורך להוסיף כל דשן נוזלי, כימי או אורגני, אם לא בוצעה דיאגנוזה מקצועית לאדמת הגינה. גנן או "אדריכל נוף", לא מסוגל לבדוק אדמה ומרכיביה ולהחליט בעבורך על הוספת מינרלים. לאחר שהופכים את האדמה לאורגנית, אין יותר מה להוסיף לה דבר, לעולם, מלבד להחזיר לה את כל החלקים מהעץ שאיננו אוכלים
פשוט כמו בטבע

כל 'אדמת קבלן', יכולה להפוך לאדמה אורגנית מעולה, אך ורק ע"י החזרת החומרים הצמחיים לאדמה עם מעט עזרה, בהתחלה, של הצנעת קומפוסט לתוכה

גם אצלי הייתה אדמת "חמרה חולית" או מין תערובת שעליה החליט הקבלן ובמשך השנים היא נהפכה לאדמה של ממש