יהודית כתב:שלום ראובן
אני מצטרפת חדשה וראשית ברצוני לברך אותך על הסבלנות והתשובות ומפורטות והמלמדות, כבר מספר שבועות שאני רוראת את הפורום, לומדת, שואבת מוטיבציה, מנביטה והשבוע יצאה לדרכה גינתי הראשונה, בחלקת אדמה קטנה בבית הוריי, ניקשתי, עדרתי, גזמתי,הכנתי מקום לערמת הקומפוסט והתחלתי לערום (לפי הוראות שמצאתי באתר לפי שיטת 10 שכבות, וכמובן שעלו המון שאלות: אז בעצם כמה שכבות 4 או 10? לוקח זמן לערום שכבות במיוחד של מזון מטבח לח, מתי מתחילים להרטיב רק שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום (?) מתי מתחילים לערבב כל שבוע שכל הערימה מוכנה או לאורך כל תהליך הערום? כמה זמן בערך לוקח לקומפוסט? ומתי מפזרים בגינה רק לפני זריעה ושתילה או גם אחרי? ואם תוכל גם כמה מילים על הומוס, האם אפשר בלעדיו ( העיסוק בתולעים קצת קשה לי)ומה הוא נותן לאדמה שקומפוסט לא?
עוד שאלה אחרונה אם זרעתי מזרעים לא אורגנים באדמה שלא רוססה בעבר ואני מטפלת בגידולים באופן אורגני מייבשת גידול וזורעת ממנו שוב, תוך כמה מחזורי צמיחה זה יחשב אורגני ואם באמת יש חשיבות לקניית זרעים אורגנים.
אשמח לתשובותך תודה יהודית
ברוכה הבאה, יהודית
אוסיף כמה מילים על המפורט מעלה
הרעיון הכללי הוא לערום שכבה על גבי שכבה, ללא הפסק.... עד שאנו מחליטים ש.."זהו זה" אנו רוצים קומפוסט !
ואז, מפסיקים להזרים לערימה 'חומר' חדש\ אם פסולת גיזום מהגינה ואם זבל אורגני מהמטבח.
נותנים לערימה לעמוד ודואגים לתת לה צורה של "פירמידה" או חרוט גבוה ככל האפשר, כדי שתהייה לערימה, חשיפה ומגע רב ככל האפשר לאויר / חמצן.
בראש הערימה, מניחים צינור שיטפטף באיטיות רבה, למשך כמה שעות ואפילו למשך לילה שלם.
פעילות זו, כבר תגרום לערימה להתחיל 'לבעור', תוך יומיים שלושה.
לשיפור ההליך, אפשר לכסות את הערימה ב'ניילון' או בשק יוטא, כדי לשמור על הערימה מהתיבשות והתאדות המים.
לאחר שבוע, להפוך את הערימה, ראשה על כרעיה.. ושוב ליצור ערימה גבוהה. ע"י ערבוב זה, אנו הופכים את הערימה מ'מצבור של שכבות סרוגין' לערימה מעורבבת והומוגנית והתהליך יואץ עוד יותר
המיומנות מגיעה עם הזמן. הערימה צריכה להיות לחה כל הזמן. אם היא מונחת על פני האדמה, אין סיכוי שייוצר מצב של "הצפה" וקבלת סביבה 'אנ-אוריבית' חומצית ומסריחה - עודפי הנוזלים, אם יהיו כאלה, ייספגו ע"י האדמה. אפרופו, זו הזדמנות נפלאה לחסוך במים ולמחזר מים מכיורים, מדיחי כלים ומקלחות, אם יש אפשרות טכנית סבירה, להביא מים אלו לערימת הקומפוסט ולהרטיבה במים אלו.
הקומפוסט מוכן כשהו הופך לחומר כהה, פריך ועם ריח של אדמת יער עשירה
מתי לפזר?!
אם צמדובר בגינה חדשה, הרי שיש לבצע הליך של 'הכשרת הגינה' והפיכתה לגינה אורגנית ע"י הפיכת האדמה בעזרת קילשון, הוצאת האבנים וצמחי הבר ופיזור קומפוסט על הרגבים במינון של כ20 ליטר למ"ר ואז.. להפוך שוב את האדמה ב'מתחחת' או קילשון, כדי להצניע את הקומפוסט בתוך האדמה. כך תהפוך 'אדמת החמרה החולית' שבגינה, לאדמה אחרת לחלוטין - אדמה עם 'נפח טכני' מעולה היודעת לחלחל מים וגם להחזיקם בתוכה ו...הכי חשוב, היא תהיה מלאה בחומר אורגני החביב על היצורים הסימביוטיים של הגינה שיסייעו לשורשים לקלוט חנקן ושאר מינרלים.
בהמשך, יש לשמור על רוטינה של החזרת החומר האורגני לאדמה ופיזור הקומפוסט שלנו על האדמה, בין גידול לגידול. כך נשמור על חיוניות האדמה וגם נשביח אותה, כי איננו רק מחזירים את החומר לאדמה, אלא גם מוסיפים לאדמה חומר מירקות שנקנו והפכו לקומפוסט בערימה שלנו.
לגבי 'הומוס' - מדובר בחומר שהינו יותר זמין לצמחים מאשר הקומפוסט - הוא עבר פירוק משני - תולעים ושאר יצורים, אוכלים חומר אורגני חצי רקוב או קומפוסט ומפרישים הומוס. המצטיינות ה"ייצור" של חומר זה, ההומוס, הן התולעים האדומות הניזונות מקומפוסט ושארייות אורגנייות מהמטבח, ופולטות הומוס.
לא כולם "בנויים" לעיסוק בתולעים אלו ולא כולם אוהבים את העיסוק הזה, במיוחד כשמגיעה העת להפריד אותן, מההומוס ולהעבירן למקומן החדש וכו'
אודה על האמת.. איני יודע מהם "זרעים אורגניים" !
אני מתייחס יותר לצמחים וגידולים אורגניים.
זרע מכיל בתוכו את מחסני המזון לנבט הצעיר, ועם יציאת העלים הראשונים שלאחר העלים הפסיגיים, הצמח ניזון מהאדמה שלך ועל כן הוא אורגני לחלוטין.
על כן, אם אין לי זרעים של ירק מסויים ואיני מצליח להשיג מחברים, אני פשוט קונה אותם בכל מרכול, משתלה או חנות גינון ודואג שהצמחים יהיו אורגניים. במשך הזמן, אני שומר על 'מחזור זרעים' משלי.. אבל ממש לא יודע מה הייחוד של "זרעים אורגניים".
