כאן נעים

ברוך הבא... 'קידום'

אכן, תפקיד שורשי צמחי הגדה הוא גם לחמצן את הסביבה כדי לאפשר לבקטריות והחיידקים האירובים המתפקדים כ 'סנן ביולוגי' לחיות ולהתרבות.

אבל, חלקם החשוב ביותר בתהליך הוא פעילותם כ'אגן ירוק' - בדרך כל שהי, הם גם מפרקים חומרי סבון - דטרגנטים' ומטהרים ממש את המים ואת החלקים האורגניים, מפרקים האורגניזמים שבשכבת ה'סנן הביולוגי'.

בנוסף, מומלץ מאוד להכניס לעומק המיכל צינור אחד או שניים שיגיעו עד לשכבת הסנן (אצלך - ה'פיברגלס') ויאפשרו לאותו אזור "לנשום" ולקבל כמה שיותר אוויר לצוך פעילות המיקרואורגניזמים שם

הבאתי תרשים + תמונות של ה'נשם' הזה, במערכת שהתקנתי אצלי

נשמח כולנו לקבל עוד הרחבה לגבי הפיברגלאס (כמו שביקש 'צביקה' וכן, תוכל להכניס לכאן תמונות מהמערכת שלך..

זה הפייברגלאס שהשתמשתי בו
http://img201.imageshack.us/my.php?imag ... 004qt0.jpg
זה היה פשוט גליל פייברגלאס שהאח שלי מצא זרוק ולא ידענו מה לעשות איתו אז חשבתי לנסות להשתמש בו למערכת שלי

תמונה מבחוץ
http://img186.imageshack.us/my.php?imag ... 005vf7.jpg

המיכל מצד ימין זה המסנן שיש בו את הפייברגלאס, והמיכל מצד שמאל זה מיכל איסוף שמתי את הצמחי שפה שם כדי לראות איך הם מתמודדים עם המים שטוהרו, וגם שיוכלו להיות עוד שלב במערכת הקיימת. המערכת הבאה שלי תתחיל מלמטה למעלה כך שהצמחים שלי יקבלו הכי פחות כימיכלים מאחר שאני מתכנן להשתמש במטהר לטהר את המים האפורים שיוצאים ממכונת הכביסה שלי.

תמונה מבתוך המערכת
http://img509.imageshack.us/my.php?imag ... 006aw0.jpg
הצינות ששם זה הצינור כניסה
משום מה גדלים שם סוג של זבוב שזה הנקודות שאתם רואים.

תמונה של שק רשת עם הפייברגלאס
http://img525.imageshack.us/img525/9019/p3020008go9.jpg

תמונה של המים שיוצאים
http://img110.imageshack.us/img110/6537/p3020011bw4.jpg
משום מה המים נראים עכורים בתמונה אבל הם שקופים לגמרי

הרעיון מאחורי הסיבי פייברגלאס הוא כדי שיהיה הרבה שטח מגע בשביל הבקטריה כדי שיוכל לחיות עליו.
שמתי את הפייברגלאס בתוך שקי רשת כדי שיהיה יותר נוח לנקות אותו (נראה לי שאצתרך לנקות את המטהר מתי שהוא אז החלטתי לתכנן לזה)

תרשים של המטהר
http://img504.imageshack.us/my.php?image=67226231.jpg

יפה.. תודה על השיתוף והתמונות

כמה הערות
א. איכות המים (בבקבוק) אכן יפה ומרשימה

ב. לגבי הזבובים - או שתאלתר איזה פטנט של שכבה עליונה, מעל לשקי הפיברגלאס עם משהו בלתי חדיר לזבובים, או שתמתח רשת דקה על המיכל או משהו כזה.. כי בקרוב, יתחילו לקנן שם יתושים (יתושות !) ותיכנס לצרה רצינית איתם..

ג. כללית - אינך צריך לטרוח ולהעלות תמונות לשרת של imageshack.. כבר עלינו כיתה עם שידרוג הפורום ולמטה, בתחתית המסך של התגובה שלך, יש לשונית להכנסת / צרוף קובץ / תמונה. פשוט וקל !

הנה, כאן, משמאל ל'אפשרויות'..



כשלוחצים על הלשונית, מקבלים את זה




קלי קלות..

תודה

תודה לא שמתי לב לזה פעם הבא אני אשתמש בזה זה הרבה יותר פשוט.

א.
המערכת שאני בונה הוא מבוסס על מערכת שמשתמשים בו באגמי נוי גדולים (הם לא משתמשים בפייברגלאס אלא סיבים פלסטיק שנראה כמו ספוג) וממה שאני קראתי מן התיאורים של המערכות האלו הם צריכים ניקוי פעם בשנה-שלוש שנים תלוי במצב המים שמסננים, כדי להוציא את הגורמים הזרים. מאחר שבאגמי נוי המערכות לא רק מתפקדות כמטהרי מים אלא גם כמסנן של המים כלומר המערכות שלהם מסננים בוץ וחלקיקים במים שיכולים לגרום לסתימה של המערכת, אז כדי למנוע סתימה הם מנקים אותו. בתיאור שלהם הם מסבירים שצריכים להזהר עם השקים כדי לא להרוג יותר מידי חיידקים, הם מוציאים את השקים בזהירות ומתיזים עליהם זרם נמוך של מים נקיים כדי להוציא את החלקיקים הזרים והבוץ. ושהם מנקים את החבית שהשקים נמצאים בו. הם מסבירים שכל פעם שמנקים התפוקה של המערכת תירד אבל תוך שבוע שבועיים הוא יחזור לתפוקה נורמאלית מאחר שלא הרגנו את כל החיידקים.
לדעתי המערכות שלנו לא יצתרכו ניקוי כל שנה מאחר שכמות הגורמים זרים הרבה פחות משיש באגמי נוי שנמצאים בשטח, אבל לא יכאב לתכנן שיהיה יותר קל לניקוי אם צריכים.

אז לדעתי במערכת הבאה שאני אבנה יהיה מסנן ראשוני שתסנן את חלקיקים הזרים שאני לא ארצה שיכנסו למערכת. אני מתכנן שיהיה בחבית הראשונה הקטנה שקולטת את המים לפני החבית הטיהור כדי שיהיה יותר קל לנקות.

ב.
המפלס המים הם לא תמיד באותו גובה, לפי התכנון של החבית המסננת אף פעם לא תתרוקן ז"א מפלס המים לא יכול לרדת פחות מגובה מסויים (אלא אם אני פותח את השסתום שבתחתית החבית כדי לרוקן אותו שאני אעשה רק לניקוי), כדי שכל המושבות של החיידקים תמיד יהיו עם מגע עם המים ולא ימותו . לעומת זאת החבית השנייה (האוגרת) יכולה להתמלות ולהתרוקן מבלי לגרום לשינוי במפלס של החבית הראשונה (המסנן)

לאחר שכל המערכת עובדת (אני די קרוב לשלב הזה...) הגיע הזמן להשקות את הגינה...
אני מתכנן לשתול דשא, איך אפשר להשקות אותו? הבנתי שיש מה שנקרא צינור נבטי (צינור מחורר) שמטמינים באדמה, האם הדשא/אדמה לא יסתמו אותו?
אני מעדיף לא להשתמש בממטרות...
יש רעיונות למישהו?

בוקר טוב

תמחק מהזיכרון את נושא ה..'טפטפות טמונות' - לא שימושי, לא פרקטי ובעייתי
שורשי הצמחים בכלל ושורשי הדשא האגרסיביים והחודרניים, בפרט, מתעללים בצנרת הזו, חודרים אליה, סותמום אותה.. והפתרונות לכך הן ע"י שימוש ב'משאבת דישון' המחוברת לקו הטפטפות ודרכה חייבים להזרים חומר 'הורג שורשים' בצורה קוטינית..
יש עוד "פתרונות" של 'צינור בתוך צינור.." וגם זה לא עובד..
שכבת הקרקע בה נמצאים צינורות אלו חייבת להיות 'אקוויפרית' (חצץ, טוף וכדומה..)
השימוש הכי מתאים לצנרת כזו הוא שימוש 'חד-פעמי', כמו בשילוט ירוק בכניסה לערים עם חלקת דשא משופעת ועוד מקומות מיוחדים. לאחר שהדשא 'תפס', מנתקים את המערכת ומשאירים אותה באדמה וממשיכים להשקות כרגיל

אז איך תשקה?! עוד סנן כלשהו להסרת 'מרחפים' וחלקיקים מהמים ואז.. משאבה חשמלית המזרימה מים בלחץ לממטרת גיזרה וזהו

מדוע לא בממטרות?! אלו מים שממוחזרים ואין ביזבוז של מים יקרים והשקייה בהמטרה היא השקייה שהכי דומה להשקייה טבעית - גשם

נדמה לי שקראתי שעדיף לא להשקות בהמטרה מים אפורים מטוהרים...
מה עם ילדים/תינוקות שמשחקים בחצר? אין סיכון?

מדוע לא?!
אין כל סיבה הגיונית ונורמאלית לאסור דבר כזה

רד לעמק.. ותראה קווי השקייה עם צינורות סגולים - סגול זה מים מטוהרים - מים שפירים ברמה שלישונית המתאימים להשקיחיה אך לא לשתייה. טפטפות וממטרות חופשי...

בעיר 'יבנה' הגינון הציבורי כבר עם 'קוים סגולים' - מים ממוחזרים

מה הבעייה עם תינוקות וילדים?! הם נמצאים בחוץ כשהממטרות עובדות?!

מים מטוהרים הם ללא ריח ובריכות כמעט של מי שתייה

אז היכן החשש ?!

החשש פשוט מאוד, ברור לכולם שבמים אפורים, גם כאלה שעברו טיהור יש עדיין חיידקים פתוגניים(אחרת לא הייתה מגבלה של 24 עד ההשקייה)

האם חבית טיהור ביתית מביאה את המים לרמת טיהור שלישונית? האם זה נבדק במעבדה?
יש לי ילד בן שנתיים וחצי ועוד אחת בדרך, ואם יש סיכוי שחיידקים שעלולים להזיק יישארו על הדשא אז אני בבעיה...
בקיצור האם אתה יכול להפנות אותי למחקר או לבדיקות מעבדה של מערכת ביתית שכזו?

מצטער על הטירחה

א. כל הרעיון של שימוש במיכל שבו מופעלות 2 שיטות טהור במקביל (בעצם.. שלוש !), הוא לקבלת מים ברמה שלישונית ואולי גם ..שלישונית ++
המים האפורים מחלחלים דרך שכבות האגרגטים השונות - סינון ראשון
שורשי צמחי הגדה, סופחים ומפרקים כימיקלים וגם מכניסים חמצן למערכת - סינון שני
שכבת ה'סנן הביאולוגי' מכילה בתוכה מושבות של חיידקים ובקטריות אירוביים המפרקים חומרים אורגניים - סינון שלישי
המהדרין יכולים ומוסיפים גם 'אגן ירוק' - בריכת צמחי מים המקבלת את המים השפירים לאחר הסינון ושם הם מטופלים עוד יותר טוב. דגים החיים בבריכה כזו, מוכיחים למעשה את איכות המים (אם הם נשארים בחיים, כמובן.. )


מחקר או בדיקות מעבדה ?! של איזה מתקן טיהור? "שלי", "שלו" או "שלהם" ?!

באתר של אחת החברות המשווקות מתקני טיהור כאלו, הם מספרים שמצאו נוכחות של חיידקים פאתוגניים במים שהם לכאורה מטוהרים, במערכות טיהור של מתחרים

עם זאת, הם מציינים שם נקודה מעניינת. כמות החיידקים הפאתוגניים ב'דלוחין' המגיעים מאמבטיות, כירוים ומקלחות וכן מכונת כביסה, מכילים כמות קטנה מאוד של חיידקים פאתוגניים, יחסית ל'מים שחורים' המגיעים מהאסלות. נשמע ברור מאליו.. כמובן. אך הכוונה שלהם היא לעובדה שאנו שוטפים את האסלות עם מים טהורים - מי שתייה ממש וזה גורם להתפתחות מואצת של החיידקים באזור האסלה - יש להם תנאים טובים !
אם האסלות היו נשטפות עם מים המכילים סבון - מים ממכונת כביסה לדוגמא, ברור שזה היה עושה לחיידקים, חיים קשים הרבה יותר.

שוב, הרעיון של הסנן הביולוגי במתקן הטיהור, הוא לחסל את החיידקים הפתוגניים ע"י סביבה מחומצנת/אירובית

איכות הטיהור של כל אחד במתקנו הפרטי, דורשת אולי בדיקה תקופתית.. ועל כך יחליט כל אחד לעצמו, מעבר לבדיקה ולתוצאות שמרצות אותו - מים צלולים, לא מסריחים וכו'..

עם זאת, גם באתר שהבאתי כדוגמא, מצויין באותיות אדומות כי ע"פ החוק הישראלי (הלא מתוקן עדיין !) אסור השימוש במים כאלו.. וכעו'.. וכו'..

הנה הכתובת של האתר הזה http://www.hametaher.co.il/content/view/14/57/

ויש עוד חברות שסגנון דבריהם דומה
הבאתי אתר זה בצורה אקראית לחלוטין - אין לי 'עסקים' איתם מלבד השליפה שעשיתי מגוגל..

חחחחחח... עיצבנו אותך.. מה?!

רוב בריאות.. איש אהבתי את התגובה

איך אומרים ב"אידיש"?! "החיפזון מהשטן"... חחחחחח

ליל מנוחה

לידיעתכם, מבחינת ההנחיות של משרד הבריאות

מים שניוניים, מתאימים להשקייה של עצים, אך לא להשקיית ירקות.

מים שלישוניים, מתאימים להשקייה של ירקות וגם ל...שתייה !

מים היוצאים מחבית טיהור עם 'סנן ביולוגי' - הם מים ברמה שלישונית !
מים כאלו, מתאימים גם להשקייה של מדשאות
כמובן שמי שרוצה ומקפיד, יכול להזמין ולבצע בדיקת מעבדה למים היוצאים אצלו ממערכת הסינון, כדי להיות רגוע

אם המים מטוהרים ברמה שלישונית, כמה זמן הם יכולים ל"עמוד" לפני שמשתמשים בהם?
אני חושש שאם אני אשקה את הדשא והעצים בכל יום הם לא יטרחו להעמיק את השורשים...

אני בתהליך בניה.
תשתית צנרת למים אפורים הככנתי,
בכוונתי לאגור גם מי גשם יחד עם מים אפורים. האם אפשרי???
מבדיקה בנושא יעצו להשקות ישר עם מים אפורים. חלק מתנגדים לשימוש ישיר מטענות שונות אחת מהן זה שהטפטפות יסתמו מהסבון האם זה נכון?
את החביות אני אשים בתוך האדמה ובדקתי לגבי העובי דופן שלהם דק, האם כשלא יהיו מים בחביות הן עלולות להמעך בשל לחץ של האדמה שסביבם?
אני לא מעוניין שיראו את פתח החביות אלא לכסות אותם בקרקע כ 10 ס"מ מעל ולגרוף את הקרקע לצד ברגע שצריך להגיע אל החבית לצורך טיפול.
האם ניתן לעשות מערכת סינון ביולוגית עם התנאים שציינתי?

עשיתי ניסון בקטן של סינון עם צמר סלעים כפי שהוצע לי ועדיין נישאר סבון במיים.
יש באפשרותי לבצע סינון בכמה דרגות דהיינו כמה שכבות עם רווחים, הכוללים חול ורשת בכל שיכבה.

איזה צפיפות של רשת דרושה לי כלומר איזה מספר נפה לסינון אני נידרש כדי שהחול לא יחלחל לתחתית?
האם אני יכול לוותר לגמרי על מיני הצמחים שהציעו אותם כאן בפורום? והאם יש משהו אחר במקום זאת כדי שלא יראו את הצמחים.

ורד ומאיר כתב:אני בתהליך בניה.
תשתית צנרת למים אפורים הככנתי,
בכוונתי לאגור גם מי גשם יחד עם מים אפורים. האם אפשרי???
מבדיקה בנושא יעצו להשקות ישר עם מים אפורים. חלק מתנגדים לשימוש ישיר מטענות שונות אחת מהן זה שהטפטפות יסתמו מהסבון האם זה נכון?
את החביות אני אשים בתוך האדמה ובדקתי לגבי העובי דופן שלהם דק, האם כשלא יהיו מים בחביות הן עלולות להמעך בשל לחץ של האדמה שסביבם?
אני לא מעוניין שיראו את פתח החביות אלא לכסות אותם בקרקע כ 10 ס"מ מעל ולגרוף את הקרקע לצד ברגע שצריך להגיע אל החבית לצורך טיפול.
האם ניתן לעשות מערכת סינון ביולוגית עם התנאים שציינתי?

עשיתי ניסון בקטן של סינון עם צמר סלעים כפי שהוצע לי ועדיין נישאר סבון במיים.
יש באפשרותי לבצע סינון בכמה דרגות דהיינו כמה שכבות עם רווחים, הכוללים חול ורשת בכל שיכבה.

איזה צפיפות של רשת דרושה לי כלומר איזה מספר נפה לסינון אני נידרש כדי שהחול לא יחלחל לתחתית?
האם אני יכול לוותר לגמרי על מיני הצמחים שהציעו אותם כאן בפורום? והאם יש משהו אחר במקום זאת כדי שלא יראו את הצמחים.

אוסיף כמה מילים בהמשך לתשובה המלאה של צביקה

כל יועצי טיהור 'מים אפורים', ממליצים להזרים למערכת גם 'מי מזגנים' וגם כמות של מי גשמים. זה רק משפר את איכות המים במערכת, מוהל את החומרים שבמים האפורים ונותן סביבה יותר טובה לחיידקים והבקטריות המפרקים וכן לצמחי הגדה שבחבית הסינון.

כמות מי הגשם הניתנים לאגירה היא רבה מאוד ואם אפשר, אז לאגור אותם במיכלים נפרדים ובכמויות גדולות.

ולגבי הסנן הביולוגי. שים לב ! מדובר בסנן ביולוגי ולא סנן טכני ! כל הרעיון הוא פירוק הדטרגנטים ושאר הסבונים והכימיקלים ע"י שורשי הצמחים מחד וע"י חיידקים ובקטריות אירוביים, מאידך. אין כאן פעילות של סינון אלא של 'פירוק'. התהליך הולך ומשתבח עם הזמן, עם התרבות והתרחבות המושבות של החיידקים והבקטריות. וכמובן שחשוב לתת להם תנאים מיטביים - שכבה של אגרגט גס או 'רב פנים ושכבות (טוף גס או חתיכות פלסטיק או צמר פלסטי או צמר סלעים

zvika כתב:תודה על התשובה המפורטת.

מה שבעצם רציתי לודא ששתי החביות (לא המים) נמצאות באותו מפלס, ושצינור שמחובר בתחתית החבית הראשונה (המסנן) מתחבר בצידו השני לחלקה העליון של החבית השנייה, כך שהחבית השנייה תהיה מלאה רק כאשר החבית הראשונה תהיה מלאה. האם אני צודק?

נכון אתה צודק

עשיתי ניסון בקטן של סינון עם צמר סלעים כפי שהוצע לי ועדיין נישאר סבון במיים.

האם השתמשתה במשאבת אוויר כדי להכניס חמצן למים? כי המערכת שלי משתמשת במשאבת אוויר וכשהוא מכובה המערכת מפסיקה לעבוד (לא מטהר מים) וגם לוקח קצת זמן עד שהמערכת תעבוד בתפוקה מלאה. המערכת הבאה שלי תשתמש בצמחי גדה כדי להחדיר את החמצן למים במקום המשאבת אוויר כדי שלא אהיה תלוי במשאבה, אני מקווה שזה יעבוד.