אני כבר יודע, להביא דוגמאות מארצות עשירות , מכעיס מעט אחרים, מה לעשות, וחוויתי גם חיים אחרים אשר לעיתים מהווים כקו מחשבתי מוליך לנורמה אליה אני שואף להעביר לכאן?, לידיעת כל זה או זו אשר יהיו מעוניינים לשמוע: עצם העובדה כי מספר מאוד גדול של ישראלים מבלים את חופשתם בחו"ל, הביאה להרמת סף הדרישות בהרבה נושאים, קולינריים למשל, אז מה רע בכך, כלום כאשר המאמץ קטן, קצת יותר קשה כאשר יש נימה של ביקורת ברצון לעשייה.בימים האחרונים, נושא המים עלה מעצמו בכל מיני פוסטים ושרשורים בפורום זה, טיהור מים אפורים, כביסה בחומץ , מסננים מהטבע ועוד, דבר אשר רק מעודד ומעלה את החשק לבדוק כל דבר אפשרי על מנת להציל עוד כמה טיפות מים אשר הרשויות לא כל-כך ממהרות לעשות ולא נותנות דוגמא.
לפניכם סיפור הצלחה מארץ אחרת:
ג'נבה , שוויץ , אמצע שנות השבעים- הדגה באגם הולכת ומתמעטת, האצות הכחולות הולכות ומתרבות , מתחילים באיסור הטבילה באגם אבל במקביל מתחילים בצורה ממשים לעשות שינוי חשיבה. מאחר והאגם מחולק בין הרשויות השווצריות מחד ומצד שני הרשויות הצרפתיות, מקימים וועדה משותפת אשר יושבת יום-יום ובוחנת את כל הסיבות להיתדרדרות מצבו של האגם היפה ובמקביל בודקים מה אפשר לעשות על מנת להצילו ומציבים מטרות , מבוססות מדעית , ולוח זמנים לביצועם.
מצאו שני גורמים עיקריים למצוקת האגם:
1. כל החקלאות והיא מרובה, סביב הגם משתמשת בדשנים כימיים , כאשר האגם מוקף כולו במורדות של ההרים, דבר אשר גורם לשטיפת העודפים על פני השטח ישירות לתוך מימיי האגם, וכל מקורות המים אשר זורמים אליו מזוהמים דרך מי התהום אליהם מחלחל אותו דשן. ממצא זה הביא מיידית לאיסור מוחלט על השימוש בדשנים אלו כמו גם בכל הרעלים אשר שימשו להדברת מזיקים ועשבים וזאת, גם בצד השוויצרי וגם בצד הצרפתי,
2. השימוש חומרי כביסה מבוססי פוספטים גם הוא הביא לאגם "דשן" מיותר גם לאחר טיהור המים במיתקני חימצון, הרשויות הוציאו צו האוסר על מכירת אבקות כביסה מסוג זה ומאחר והיה צורך לפתח סוג אחר של אבקות, נתנו לתהליך זה שלש שנים עם תאריך יעד בלתי חוזר, הליך זה כבש בסופו של דבר את כל אירופה המערבית!!! בארצות האיחוד יש איסור על מכירת חומרי כביסה המכילים פוספטים, גבדר אשר לא הופך אותם למוצרים אקולוגיים , אך מצמצמים גידול אצה כחולה אשר חונקת את מי האגם. תהליך זה הביא למודעות ציבורים מאו גדולה לנושא האקולוגי באזור כי הוא נגע בכל בית אב..
3. נהר הרון RHON, אשר משמש כמוביל המים העיקרי אשר מזין את האגם וגם חוצה אותו לאורכו , כמו גם את אגם לה בורג'ה ועוד הרבה מקווי מים חשובים בדרכו אל הים התיכון, התגלה כמפרנס רעלים עצום מאחר והוא עובר ליד מיפעלים רבים במעלה קנטון הוואליס כאשר ייצור האלומיניום הגדול בעולם שופך אליו מתכות ומינרלים רעילים. גם כאן (כבר פרצנו מתחומי האגם לאיזורים די נרחבים אחרים) החלו בתיקון המעוות תוך הצבת תנאים וזמני יעד ללא פשרות לכל המזהמים לאורך הנהר כולל הרחבת איסור הדישון הכימי והשימוש בחומרי כביסה לעוד שני קנטונים!!
בשנת 2005 היינו חחיבים , רעייתי ואני לשהות שישה שבועות בז'נבה על מנת לסעוד את חמי, היינו רוב הזמן ספונים בביתו כאשר הרדיו והטלוויזה מזינים אותנו מהחיים בחוץ, כך עליתי , במקרה לגבי, על שידור מיוחד אשר נעשה לרגל חנוכת תחנת שאיבת המים החדשה לעיר ג'נבה- אשר עד עתה שאבה את מימיה משני מקורות תת קרקעיים ובעלויות מאד גבוהות- ישר מתחתית מי האגם, שאיבה זולה ואשר התאפשרה לאחר ורמת התקינות של מי האגם חזר לרמת 96% !!! מי שתייה לכל דבר, תחנת השאיבה תוארה כפשוטה ביותר עם מסננים לגופים גסים ומיקרוניים ומשאבת כלור אוטומתית , חומר מחייב על מנת למור על תקינות מעכת מים עירונית מהתרבות חיידקים , בייחוד בחיבורי הצנרת.
החגיגה הייתה גדולה ומאוג עממית מהסיבה ובאמת רוב התושבים העידו כי הם חשים שותפות למאבק.
לסיכום, המאמץ להחזרת מי האגם לתקינות מוחלטה לא הייתה כל-כך קשה טכנית כמו מחשבתית, המחשבה והצבת יעד ללא פשרות , זה הקושי העיקרי, רק צריך להאמין בו.
ניסיון זה הועבר במהרה גם לאגם ציריך אשר נחשב כמת קלינית והיום מתחילים החיים לחזור אליו וגם לאגם קונסטנט שם הנזק יה הרבה יותר גדול וכבר מדברים על חזרתו לתקינות סבירה.
מים ואוויר הם המקור לחיים !!!
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%9D_%D7%96%27%D7%A0%D7%91%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9F