שלומי קאפח כתב:תמיר הנה הציטוט שלך ולא תוכל להתכחש לעניין.
הצעת ייעול: מה דעתך למקם את הערימה הרטובה עם התולעים קרוב או אפילו מעל מעל לפתח הנוזלים
תביעתי בעינה עומדת
מחכה לתאריך שימוע מבית הדין היושב בהרי זכרון שמשום מה מגיב באיטיות בזמן האחרון
אין מקום לפשרות ואל תנסה לפתות אותי במוצרים אורגניים.
בכבוד רב שלומי
תשובתי לעתירה:
ראשית, רק היום ראיתי את העתירה מאחר ולא שלחת אותה בדואר רשום נראה לי שכל העתירה בטלה ומבוטלת. עם זאת...
עם עובדות לא מתווכחים... מה שכן עושים זה מסיחים את הדעת בכל מיני דרכים:
א. תוקפים את (או מאיימים על) היריב

מה שנקרא "Argumentum Ad Baculum"
[ממליץ לקרוא במבטא מקסיקני (מאיזה מערבון ספגטי כמדומני)]:
I kill men for two Pesos, but you are a friend so I kill you for nothing...
ב. התפלספות וליגאליסטיות, אם היא מספיק ארוכה וחסרת הגיון תוציא את היריב מדעתו

או לפחות תרדים אותו

:
התובע הנכבד מבלבל בין מה שנכתב ע"י הנתבע לבין הצורה בה הוא קורא את הטקסט. הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט כתב כבר לפני למעלה ממאתיים שנה ש:
"יש הבדלה בין עולם כפי שהוא נתפס בתבונתנו (מכונה גם "עולם התופעות") לבין הדבר-כשהוא-לעצמו. בעוד שעולם התופעות הוא העולם אותו אנו חווים, באמצעות חושינו, אל הדבר-כשהוא-לעצמו אין לנו גישה ישירה, ואין דרך לחקור אותו באופן ישיר. עם זאת, עולם התופעות אינו מנותק מהדבר-כשהוא-לעצמו, אלא יש ביניהם קשר. הדבר-כשהוא-לעצמו מתבטא בעולם התופעות בגילויים השונים של חושינו. הדבר-כשהוא-לעצמו הוא דבר שאין אנו יכולים לתפוס בשכלנו (כפי שהציעו אפלטון, שפינוזה ולייבניץ), אך הוא עדיין קיים ומהווה המקור לעולם התופעות. גבול המחקר שלנו נמצא בעולם התופעות בלבד. אנו יכולים באמצעות המתודה המדעית לחקור את המסגרת בה פועל עולם התופעות. אנו יכולים לדון בקטגוריות שתבונתנו מניחה מראש על עולם התופעות כאילו היו מהותו, אך אין אנו יכולים לחקור באופן מהותי את הדבר-כשהוא-לעצמו."
ברוח דבריו העמוקים של 'הר' עמנואל קאנט, ניתן להבין בצורה שונה את דברי הנתבע, קרי: שיש למקם את הערמה "קרוב או אפילו מעל לפתח הנוזלים". מאחר והמילה "קרוב" מופיעה ראשונה ברור שהכוונה היתה ל "קרוב" ולא ל"מעל". בנוסף, שורש המילה "אפילו" הוא מ"אף אילו", ושורש של "אילו" בא מ"אי לו" כאשר "אי" זה קידומת שלילה למה שבא אחריה. יוצא מזה שהנתבע לא רק שהמליץ לשים את הערימה קרוב לפתח אלא שאף התריע
שלא לשים אותה על הפתח. חוסר האחריות של התובע, בכך שהבין את המשפט כפשוטו ולא נקט בצעדים הדרושים להגן על בנות חסותו היא, לדעת הנתבע ועל פי חוק יסוד: "כבוד התולעת וזכויותיה" הוכחה שהתובע אינו אחראי ואינו יכול לתבוע אפוטרופסות על בנות חסותו.
ג. "Argumentum Ad Hominem" או תקיפת אמינותו ויושרו של היריב:
כאשר כתבת "אל תנסה לפתות אותי במוצרים אורגניים" יש רמז לכך שאתה (א) צרכן של מוצרים
לא אורגאניים (פטרוכימיקלים, חומרים מסוכנים תוצרת האדם וכד') ו(ב) שאתה נוטע בי רעיונות שלא עלו על דעתי לפני שציינת אותן: לפתות אותך (ברוח של "כשאת אומרת 'לא' למה את מתכוונת"). אי לכך, חברותך בפורום האורגאני הנכבד הזה עומדת בסתירה לגישתך האנטי-אורגאנית בחייך הפרטיים ולערמומיות שהפגנת, דבר המעיד על חוסר יושרה ואפילו על הונאת הרבים.
אם כל השיטות שלעיל לא הועילו, תמיד אפשר לטעון לאי-שפיות זמנית

איכשהו בישראל זה עובד גם במקרים קשים יותר מאשר פגיעה בתולעים בשגגה.

נ.ב. לבורר: כתבתי במפורש שהצעתי היא רק אם יש רשת צפופה בדיוק בגלל דאגתי היתרה לתולעות חסרות הישע הסמוכות על שולחנו (חביתו) של התובע...