צברי נוגן כתב:דווקא הפוך, לדעתי בתקופה הקדומה בה כמעט כל האוכלוסייה האזרחית הייתה חקלאית
[....]
כמעט ולא היו בעלי מטעים של עצים מסוגים אחרים [.....]
את כל הגידולים שציינתי לעיל ניתן לשמור ולאגור למשך שנים רבות, בספר בראשית קראנו על שנות הרעב במצרים
שם איחסנו בעיקר דגנים וקטניות למשך שבע שנות הרעב (ואם נחשב שהתחילו לאגור עוד בתחילת שנות השובע יוצא לנו
שחלק מהתבואה נשמרה 14 שנה! )
במצדה מצאו זרעים חיוניים של חיטים וקטניות מלפני למעלה מ-1900 שנה!!
צברי נוגן כתב:לכן לומר שאי אפשר לעבור את השמיטה בתקופה שלהם דווקא הייתי אומר שהפוך, אצלנו יותר קשה מכיוון
שעגבניות/מלפפונים/פלפלים ועוד שאר ירקות יותר מסובך לשמור
צברי נוגן כתב:אחת הסיבות שחז"ל אסרו את הספיחין היא מהסיבה הזאת שרבו עוברי עבירה ואנשים זרעו בשמיטה ולא הייתה אפשרות לאכוף את
ההלכה אז הם גזרו שכל הספיחין אסורים, כך לעוברי העבירה אין אינטרס לזרוע בשמיטה.
צברי נוגן כתב:בכל אופן אני מקווה שנגיע למצב בו נשמור שמיטה כהלכתה כעם ולא כבודד וכך נזכה לראות את כל ההבטחות שהקב"ה הבטיח לנו.
צברי נוגן כתב:שחיין ברוכים השבים
1. מניסיון של חקלאים שומרי שמיטה, הם לא נפגעו בזירה הבינלאומית, להפך המותג שלהם (במידה והוא מוצלח)
קיבל ביקוש רב יותר אחרי השמיטה.
צברי נוגן כתב:2. זרעים יכולים להישמר שנים רבות ולשמור על פוריות, הצליחו להנביט לא מעט צמחים
מזרעים שנמצאו באתרי עתיקות שונים, על אחת כמה וכמה אם מדובר על זרע בן שנה, שנתיים או שלוש.
צברי נוגן כתב:3. אמנם בתקופתנו ישנה אפשרות של מצעים מנותקים, אך זאת הוצאה גדולה שלא משתלמת לכל חקלאי להשקיע
בה בשביל שנה אחת, חוץ מזה שהיא לא מתאימה לכל גידול (דגניים וקטניות קשה לגדל בצורה כזאת).
צברי נוגן כתב:4. היו עוברי עבירה כמו בכל דבר בעולם, איפה שלא רואים יותר נופלים-זה קורה גם היום לצערנו בלא מעט מקרים!
אם חז"ל היו חושבים שזה קשה מידי הם היו חושבים על התרים כאלו ואחרים בשביל למנוע את זה (עיין פרוזבול של הלל)
אם לא תיקנו כנראה שזה היה אפשרי.
צברי נוגן כתב:5. כיום בכל מקרה השמיטה היא דרבנן ולא דאורייתא כי לא רוב ישראל יושבים בארצם, על אחת כמה וכמה בתקופת העלייות
השונות שהיו בארץ אחוזים בודדים מכלל עם ישראל. אני לא בטוח שאם הרב קוק היה חי היום הוא היה ממשיך להמליץ על היתר
מכירה.
צברי נוגן כתב:......................==
ישנה בעיה הלכתית עם אוצר בית דין/הארץ (לפחות לחלק מהשיטות) בכל הנוגע לירקות.
בנוגע לפירות העניין פשוט יותר-אך ברגע שאותר בית דין מוכר את הפירות במחיר גבוה
ממחיר גידולם אתה נכנס לאיסור של סחירה בפירות שביעית-לכן החרדים לא סומכים על זה
(ואני איתם) ומעדיפים לצאת ידי חובת כל הדעות ולרכוש יבול נוכרי/חו"ל.
בנוגע לציבור מסורתי/חילוני זאת אחת הסיבות שרבנים רבים מתירים כיום את היתר המכירה
(בעיקר מקרב הכיפות הסרוגות למרות שראיתי גם סרטון של הרב עובדיה יוסף זצ"ל שמתיר)
וזאת בשביל למנוע מציבור שלם לעבור על איסורי שביעית בשוגג.
שחיין כתב:
1. כמדומני שהבעיה יכולה להיות רק לפי הרמב"ם וכבר אמרנו שלא פסקו כמוהו.
אז אולי חלק מהתימנים לא יוכלו לאכול אוצר בית דין אבל רוב החרדים [אשכנזים כספרדים] יוכלו.
2. בנוגע לפירות, עליך לדעת שגידול הפירות לפי כללי הלכות שמיטה הוא מסובך הרבה יותר מגידול רגיל ולכן גם המחיר גבוה יותר. [שמעתי הרצאה מרב המנהל אוצר בית דין, מה הם הקשיים בגידול כרם יין לפי הלכות שמיטה. עבודה קשה עשרות מונים!! והחקלאי מקבל ממילא את מה שסוכם עליו מראש כך שמי שיכול להפסיד זה רק בית הדין, כפי שקרה לתנובה עם עשרות טונות של גזר קדוש בקדושת שביעית שלא היו לו קונים.]
לבית הדין המפעיל את האוצר יש יותר הוצאות וסיכונים - ולכן המחיר גבוהה יותר.
לגבי יינות [כגון היינות המובחרים של יקבי גולן] - משלמים שם על המומחיות שלייצור היין ולא על מחיר הענבים. [עלות הענבים לבקבוק היא משהו באיזור 2-3 שקלים בסה"כ.]
3. לרב עובדיה יש קונטרס שלם בו הוא מתיר את היתר המכירה.
צברי נוגן כתב:שחיין כתב:
1. כמדומני שהבעיה יכולה להיות רק לפי הרמב"ם וכבר אמרנו שלא פסקו כמוהו.
אז אולי חלק מהתימנים לא יוכלו לאכול אוצר בית דין אבל רוב החרדים [אשכנזים כספרדים] יוכלו.
2. בנוגע לפירות, עליך לדעת שגידול הפירות לפי כללי הלכות שמיטה הוא מסובך הרבה יותר מגידול רגיל ולכן גם המחיר גבוה יותר. [שמעתי הרצאה מרב המנהל אוצר בית דין, מה הם הקשיים בגידול כרם יין לפי הלכות שמיטה. עבודה קשה עשרות מונים!! והחקלאי מקבל ממילא את מה שסוכם עליו מראש כך שמי שיכול להפסיד זה רק בית הדין, כפי שקרה לתנובה עם עשרות טונות של גזר קדוש בקדושת שביעית שלא היו לו קונים.]
לבית הדין המפעיל את האוצר יש יותר הוצאות וסיכונים - ולכן המחיר גבוהה יותר.
לגבי יינות [כגון היינות המובחרים של יקבי גולן] - משלמים שם על המומחיות שלייצור היין ולא על מחיר הענבים. [עלות הענבים לבקבוק היא משהו באיזור 2-3 שקלים בסה"כ.]
3. לרב עובדיה יש קונטרס שלם בו הוא מתיר את היתר המכירה.
1. בוא נלך על הדעה שמתירה ירקות שגודלו לפני השמיטה ונקטפו בשמיטה, אוצר בית דין יוכל להתקיים רק עד אמצע החורף, רוב הירקות (אני לא מדבר על עליים שלהם כבר
מזמן יש פתרון של מצעים מנותקים עם חממות נגד חרקים) הם קייצים ובחורף בגידול רגיל בשדה רובם ימותו מהקור.
מאיפה יגיעו שאר הירקות של אותם הסומכים על אוצר בית דין? חוץ מהיתר מכירה (שעל היתר זה החרדים - בעיקר האשכנזים אבל לא רק- לא סומכים)
שוב עם אוצר בית דין של ימינו יש הרבה בעיות ובלי קשר אחת הסיבות שהוא נוחל הפסדים ברוב הפעמים זה מכיוון שאין מודעות לציבור בעניין
ובגלל היתר המכירה שהיום רוב הסחורה בשוק היא מהיתר מכירה.
היום עם כל התחרות בשוק לחקלאי כבר עדיף ללכת לאחד משתי הקצוות או לעשות היתר מכירה או לקחת שנת שבתון ולא לעבוד.
2. היום יש לנו בעיה בגידול המטעים/פרדסים/כרמים שהוא הרבה יותר תעשייתי ושונה ממה שהיה בעבר.
חקלאים היום כמעט תמיד מפסידים, גם אם הם סיכמו על מחירים מראש!
היום אנחנו מחפשים שכל פרי יהיה מיליון דולר, אני לא מודע ומעולם לא התעניינתי מה ההפרש במחיר בין שנה רגילה לשנת שמיטה.
אך מידע פשוט נראה לי שדווקא בשנת שמיטה הגידול אמור להיות יותר זול מכיוון שמשקים,מדשנים,מזבלים,חורשים,גוזמים פחות
וכך יש צורך פחות בכוח אדם (למעט בעונת הקטיף).
בנוגע ליינות הסיפור מורכב אבל כידוע לך ולי ולכל אחד אחר, אמנם ענף הגפן תופס מקום מכובד בחקלאות אבל שאר הענפים (פרדסנות, נשירים, סוב טרופיים ועוד)
תופסים נתח הרבה יותר גדול.
3. אני מכיר את הקונטרס של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך מכיוון שכמו שציינת לעייל אני הולך לפי שיטתו של הרמב"ם אני לא יכול
לסמוך על היתר מכירה וקונה יבול נוכרי/חו"ל (למרות שרואים את ההבדל באיכות :/).
שחיין כתב:1. אתה מעלה כאן טיעון אחר ממה שטענת קודם. נושא אחר.
עגבניות יכולות להחזיק מעמד בחממה, בעיקר בדרום הארץ. מדלים אותן עולה ויורד ומושכים את הגידול למשך חודשים. איני יודע כמה.
על כל פנים, עכשיו כבר חורף ויש עגבניות ומלפפונים בקדושת שביעית.
אוצר בית דין לא מפסיד בגלל שיש היתר מכירה אלא בגלל שציבור שיכול להשתמש בו [ולקיים את מצוות השמיטה - רק כך מקיימים אותה!!] לא נענה לאתגר שבחיזוק המצווה והולך על פתרונות נוחים יותר שאין בהם שום כלום ממצוות השמיטה [יבול נוכרי].
אני לא מצפה ממסורתי או חילוני לדעת איך להתנהג עם ירקות בקדושת שביעית. אני כן מצפה מאדם שטוען שהוא חרד לדבר ה', להיות באמת חרד לדברו ולתמוך בקיום מצוות השמיטה באופן המהודר ביותר, גם אם זה אומר טירכה מסויימת בהכנת המזון וכו'. אנו עושים דברים קשים יותר בשביל קיום מצוות ופתאום פה; קשה, לא נח, אפשר להיכשל ושאר טענות היצר הרע.
2. בגידול דרך אוצר בית דין שמשמעותו טיפול בעץ כדי לספק לבית הדין יבול למען הציבור, יש יותר טירחה.
אמנם לנו נראה שלא, אבל כשמדברים עם אדם המכיר את התחום מקרוב מבינים עד כמה זה מורכב יותר ומסובך יותר וקשה יותר.
אין לי אפשרות לפרט זאת כרגע.
3. ציינתי את הקונטרס, כניגוד למה שכתבת שראית סירטון בנושא.......
שחיין כתב:אענה תשובה כללית.
לאור האמור, אתה למד שאי התפתחות אוצר בית דין קשורה לאידאולוגיה חרדית מתפתחת מחד והיצמדות להיתר המכירה מצד שני.
זה לא שא"א לספק סחורה למשך תקופה ארוכה מאוצר בית דין.
אגב, עדיין יש תפו"א שישית!
גזר, עגבניה, מלפפון, גמבות ובננות - כל אלו מסופקים מאוצר בית דין לכל המעוניין. ואם יהיה יותר ביקוש תהיה גם יותר אספקה ותתרחב קיומה של מצוות שמיטה!!! [ואני שב ומדגיש שלקנות מגוי זה לא שמיטה !!!! אין כל קשר בין זה למצווה !! ולכן, זו טעות הלכתית חמורה וביזוי של התורה וההלכה לקרוא לצעד זה "שמיטה לחומרה".]
כמובן שבשלב כל שהוא יצטרכו גם באוצר הארץ ליבא חלק מהסחורה
אבל עד אז אפשר לקבל סחורה מיהודים המגדלים בארץ.
שחיין כתב:איני מקבל את הקביעה הלכתית שבערבה אין דיני שביעית [אך זה נושא אחר שלא כאן מקומו].
שחיין כתב:לגבי הקשיים בעצי פרי.
זה לא עניין של דינים יחודיים אלא של דרכי הגידול [גיזום, דילול פרי וכו'].
עץ אפרסק למשל, מוציא המון פירות ואם לא מתבצע דילול הרי שהפרי המתקבל הוא קטן כמו עינב בודד. אתה תקנה את זה?? אתה רוצה פרי גדול ובשרני כמו כל שנה.
אני לא מכיר מקרוב את תחום רק משתף במה שקראתי.
שחיין כתב:אמת שהרמב"ם הוא היחידי שכתב את כל הלכות שמיטה ולמעשה כל החיבורים הראשוניים כמו פאת השולחן ושבת הארץ הם למעשה הערות על הרמב"ם, אך לא בכל דבר פוסקים כמוהו וספיחין הוא דוגמא לכך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־8 אורחים