בהמשך לדיון שהיה ביני לבין שחיין בנוגע לגבולות בהם חלה קדושת שביעית,
אני מצרף תשובה שקיבלתי מהרב רצון ערוסי, רבה של העיר קרית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית
ומרצה למשפט העברי באוניברסיטת בר אילן.
שאלה:
שלום מארי,
במקומות רבים מוזכרים ההבדלים בדיני השביעית בין גבולות עולי מצרים
לבין גבולות עולי בבל, כאשר האזורים שעולי בבל לא כבשו לא נתקדשו
(גוש קטיף, הערבה הדרומית ועוד).
שאלתי היא, האם היום לאחר שעם ישראל חזר לארצו ויש לנו ריבונות יהודית
בארצנו, האין זה מחובתינו לקדש את כל השטחים שבשליטה ובריבונות יהודית?
האם עליית עזרא ונחמיה הייתה יותר מפוארת מהעליות של קום המדינה?
הרי ידוע שאותם עולים ששבו לארץ בעליית עזרא ונחמיה היו מדלת העם ומבחינה רוחנית לא היו
בפסגה (עד כדי כך שהיו צריכים לגרש את נשותיהם הנכריות), וידוע גם שבית המקדש לא קם מיד לאחר מכן
ויתר על כן השלטון היהודי היה תחת שלטון גדול יותר (פרסים, יוונים, רומאים)
האם לא נכון שנקדש את אותם אדמות? הרי היום יש לנו שלטון יהודי עצמאי וברוך ה' יש לנו
עולם תורה והלכה ענף מאוד עם רבבות תלמידים ורבנים.
רבנו הביא בהלכה שעולי בבל קדשו לדורות ועולי מצרים קדשו לשעה, מדוע?
מה ההבדל בין שתי העלייות?
ושוב מדוע אנו לא מכילים את קדושת הארץ על אותם שטחים?
בתודה ובברכת התורה
נוגן צברי
שלח שאלה אל:
הרב ד"ר רצון ערוסי
תשובה:
עליך לדעת, שאע"פ שאנו שמחים ומודים לה', שהשיב אותנו לארצנו, וסייע ומסייע בידינו לנצח את אויבינו, ולשכון בארצנו, ולייסד את מדינתנו, עדיין אין אנו מתנהלים כעם ששב לארצו, כדי לגאול את ארצו, ולחיות בה כעם ה', בארץ ה', עפ"י תורת ה'. אלא שיבתנו לארצנו, הובלה בעיקרה, ע"י מנהגים שאינם מחוברים לתורת ה', ויש מי מהם, שאפילו מנוכרים ממנה, והציונות לדידם, היא בעיקרה הקמת מדינת מקלט לעם ישראל, אמנם בארצנו ההיסטורית, אבל אין מנהיגים אלו רואים את מפעל הציונות ושיבת עמנו לארץ הקודש, וייסוד המדינה בתהליך הגשמת חזון נביאי ישראל, בשונה מעולי בית שני, הללו, לפי הנהגת מנהיגיהם המדיניים והרוחניים, ובראשם עזרא ונחמיה, ראו בתהליך השיבה הגשמת חזון הנביאים, ושמו להם כיעד לבנות בית שני, ובנו אותו.
ואילו בימינו, אף שב"ה זכינו ושבו מיליוני יהודים לארץ הקודש, נהפוך הוא. הס מלהזכיר, ולא רק בגלל הקושי המעשי, הבינלאומי, אלא בגלל שטרם השלימו מנהיגי המדינה עם החזון שתקום בארץ הקודש מדינת ישראל עפ"י התורה.
ולכן אפילו במלחמותינו בימינו מלחמת השחרור, מלחמת סיני, ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, ועוד מלחמות עד אין מספר, אין אף אחת מהן מלחמת כיבוש לגאולת ארצנו, אלא רק מלחמת מגן. ואדרבה, מתנהל מאבק פנימי עז מאוד, להשיב את יהודה והשומרון והגולן, לאויבים.
בנסיבות כאלה לא שייך לקדש את שטחי ארצנו, שה' סייענו, לגאול אותם וצריכים אנו להתפלל לה' שיערה עלינו רוחו ממרומים, באופן שעמנו, ומנהיגים ישובו אל כור מחצבתם, ויבינו, שהם אינם ככל העמים, אלא ייחודם וייעודם להיות עם ה', שאמור להיות בארץ ה', ולהתנהל עפ"י תורת ה', ולשאוף ע"י סיעתא דשמיא, להגיע לימות המשיח, ולראות בבניין בית שלישי שלא ייחרב לעולם.
אז, וכנראה רק אז, תחזור ותתקדש כל ארץ ישראל כארץ הקודש, ואפילו מעבר לגבולות שהיו בעבר, אלא כגבולות שהובטחו לנו ע"י אבינו שבשמים, לימות המשיח.
http://net-sah.org/faq/23264