עמוד 1 מתוך 16

'תה סירפד' - 'תה קומפוסט'

הודעהפורסם: 05 נובמבר 2006,14:04
על ידי ראובן אורן
משיגים מיכל גדול של 20 ליטר לפחות
אפשר גם חבית כלשהי. אם מדובר בחבית פלסטיק, קל מאוד להתקין בתחתיתה ברז למזיגת הנוזל (בפורום מופיעה כתבה עם תמונות לגבי איסוף מי גשם לחבית שכזו)

ניתן גם, כפי שרואים בתמונה המצורפת, להשתמש במיכל/בקבוק גדול, גם מבלי להתקין בו ברז, אלא ע"י הכנסת צינור גמיש כלשהו, לתוך המיכל. מוזגים מהצינור את התמיסה ובסיום, תולים את פיית הצינור על שפת הבקבוק.
חשוב שהמכסה לא יהיה אטום לאויר, אך עם רשת כלשהי, למניעת קינון ודגירה של יתושות, המחבבות כל מקוה מים עומדים.

תמונה



מה מכניסים פנימה, לבקבוק/מיכל/חבית ?!

סוג העלים הראשוני והמומלץ ביותר, הוא עלי סרפד
בהמשך, עלים מכל צמח בעל עלים גדולים - עדיפות ראשונה, צמחי בר. בהמשך, עלים ירוקים מהגינה שלך - כמו שארייות מירקות - עלי סלק, עלי בזיליקום, עלי עגבנייה וכדומה

מדוע עדיפות ראשונה, צמחי בר ?
את צמחי הבר, מאפיין 'שורש יתדי' עמוק, העובר את השכבה העליונה (כ 30 עד 40 ס"מ) ומגיע לשכבות העמוקות המכילות מינרלים, ולמעשה, משמש כ"מעלית מינרלים" ע"י כך שהוא שואב אותם מהעומק, מעלה אותם מעל לקרקע, לעלים שלו, וכאשר הצמח נרקב, החומרים נשארים מעל הקרקע ומעשירים את השכבה העליונה. השימוש בצמחי בר מהגינה שלך, הפיכתם ל'תה קומפובט' והשקיית הגינה בחומר זה, תגרום ל'איזון אורגני' של האדמה ו..הפלא ופלא..!!! כמות צמחי הבר תלך ותמעט ולא תמצאו אותם יותר בגינה (על אף שממשיכים להגיע זרעים עם הרוח, ציפורים וכו') .
צמחי הבר משמשים כ'מצביעים' על איכותה האורגנית של האדמה ועל עושרה המינרלי - בשכבה העליונה.

ממלאים את המיכל בעלים ומשלימים במים.
לגבי מים, רצוי, וכך אני נוהג, להשתמש ב'מי גשם' או ב'מי מזגן' שאינם מכילים מלחים, כמו 'מי ברז'.

החומר הצמחי מתחיל להתפרק במיכל ומתחיל תהליך של 'תסיסה' ופרוק של החומר הירוק שבפנים. השלב הראשון הוא די 'ריחני'. בקיץ ההתפרקות יותר מהירה ואחרי שבוע, החומר מוכן לשימוש וריחו הולך ויורד. בחורף כשקר, התהליך יותר איטי ונמשך כשבועיים.

מה עושים עם זה ?
במשך הזמן תוכלו ללמוד ולהחליט לבד על ריכוז החומר שאצלכם וכמה למהול אותו במים לפני ההשקייה. בכל מקרה, החומר אינו מסוכן לאדמה או לצמחים כמו 'דשן' אחר ולא יכול "להרעיל" צמחים עקב 'מינון גבוה'.

העדיפות הראשונה היא להשקייה של עציצים, אדנייות וכל מיכל המנותק מהקרקע.
עדיפות שנייה לצמחים / שתילים צעירים.

השקייה בחומר הזה, גורמת לאדמה להתכסות במעטה ירקרק החודר גם לתוך האדמה ומזרז היווצרות של 'סביבה אורגנית' אופטימלית. בין שורשי הצמחים מתפתחת תופעה הנקראת 'מיִקוֹרִיזָה' - שהיא למעשה, סימביוזה מיוחדת בין קורי פטרייה החיה בקרקע, לבין שורשי הצמח. צורת חיים זו הדומה ל'פטריית עובש' נראית כמו 'קורים לבנים' המתרכזים סביב לשורשים. ב'מיקוריזה', קורי הפטריה יודעים לקשור חנקן מסביבת האדמה ולהפכו לתרכובת זמינה לשורשים. מחקרים גילו כי שורשי הצמחים יודעים גם לספוג את קורי ה'מיקוריזה' עצמה.
בקיצור, הסביבה האופטימלית לכל צמח ועץ.

הודעהפורסם: 29 מרץ 2007,14:04
על ידי אמיר
רעיון נורא מעניין, נראה לי שאני אלך על זה.
האם מומלץ ספציפית להשתמש רק בעלים או שפשוט אפשר להשתמש בכל הצמח מהשורש?
וגם, יש סרפדים שמכילים רעלים מסויימים, האם הם יגרמו לנזק?


תודה וחג שמח!

הבהרות

הודעהפורסם: 29 מרץ 2007,14:04
על ידי ראובן אורן
העדיפות היא לעלים המכילים הרבה כלורופיל, סוכרים עמילנים ומינרלים

גם גוף הצמחים יתפרק בהמשך, אך יותר לאט מאחר ומדובר ב"מבנה טכני" הנועד לתת לעלים אפשרות להגיע לגובה במאבק על השמש. על כן ה"גזע" מכיל כמות גבוהה מאוד של סיבים צמחיים המשמשים באותו תפריש של עמודים או קורות ברזל במגדלים בנויים

סרפד אורגינלי הוא בריא מאוד ואוכלים אותו בסלטים ומבשלים אותו במרקים וחולטים ממנו 'מירתח' המשמש להשתנה מוגברת במיקרה של אבנים בכליות או בדרכי השתן והוא אפשטיבי ועובד ומומלץ ע"י רופאים.

נכון, העלים צורבים, כי זו שיטת ההתגוננות של הסירפד מפני אוכלי צמחים. העלים מלאים במזרקים מיקרוסקופיים מזכוכית ! הנראים כמו 'אמפולות' של תרופות ומלאים בחומרים 'היסטמינים' הגורמים לאלרגייה , גירודים ודלקות.
מי שמשתמש בסירפדים למטבח, יודע להשתמש בכפפות גומי ולשטוף אותם בדלי מים, לצורך היפטרות מהחומרים ההמגרים הללו. שטיפה במים עם "עיסוי של העלים" והם מוכנים למטבח.

הסירפד הוא הטוב ביותר ל'תה סירפדים' ועוצמתו רבה ביותר

כל עציץ עם אדמה שישקה בחומר זה, הזרעים והשתילים ישגשגו במהירות, לא יותקפו ע"י מזיקים וכל ייחור יצליח במהירות ללא כל הורמוני השרשה.

פשוט עובד

הודעהפורסם: 30 מרץ 2007,14:04
על ידי אמיר
השאלה היא האם חומרי ההגנה ישפיעו על בריאות ואיכות הגידולים?

הודעהפורסם: 30 מרץ 2007,14:04
על ידי ראובן אורן
ברור שלא
שוב, מדובר בחומרים אלרגניים - היסטנימיים שכל עוצמתם היא בהזרקתם ע"י הסירפד אל מתחת לעור שלנו.
לאחר שהעלים נשטפים במים או מבושלים במים או מוכנסים למיכל ה"תה סירפדים" לתסיסה, הם 'בטלים בשישים'. גם אינם מורגשים או מפריעים לנו, למי שאוכל אותם כסלט או מרק וכמובל שלא מפריעים לצמחים לאחר כל תהליך ההתפרקות.

ועוד משהו. אצלי בגינה גדלו פעם סרפדים ושאר מיני צמחי בר. כל שנה, כשאיכותה האורגנית של האדמה (שהייתה בהתחתה 'חמרה חולית' שהניח שם הקבלן), הלכו והתמעטו הסרפדים ושאר צמחי הבר, עד שנעלמו לחלוטין.
כשהאדמה מאוזנת, הם אינם בגינה, כי מילאו את תפקידם כ'מעלית מינרלים'. החזרתם לאדמה כקומפוסט, חיפוי, 'דשן ירוק' או 'תה סירפדים', כאילו מודיע לאדמה - מה לא צריך לגדול כאן יותר.

על כן, במשך כמה שנים, ניסיתי את שאר סוגי צמחי הבר וכן את הירקות השונים שבגינה, לגבי איכות ה'תה קומפוסט' המופק מהם, ואכן התוצאות מעולות ואין כל צורך מבחינתי, לצאת לשטחי הבר ולהביא משם סירפדים, אלא להשתמש בכל העלים הרחבים שצומחים אצלי בגינה וכך אני גם מחזיר את המינרלים לאדמה, וגם שומרה עליה 'ירוקה' ובריאה.

תה סרפד

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2007,14:04
על ידי סמדר
שאלות בנוגע להכנת תה הסירפד:
- בקיץ, כשאין סירפדים - האם אפשר לבסס את התה רק על עלי בזיליקום, שיש לי בשפע?
- האם הבקבוק חייב להיות פתוח, ללא פקק? למה בעצם לא לסגור אותו?
- איפה אפשר להשיג זרעי סרפד, או שתילים, נראה לי שאין כאלה הגדלים באופן טבעי בסביבתי

תודה

Re: תה סרפד

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2007,14:04
על ידי ראובן אורן
סמדר כתב:שאלות בנוגע להכנת תה הסירפד:
- בקיץ, כשאין סירפדים - האם אפשר לבסס את התה רק על עלי בזיליקום, שיש לי בשפע?
- האם הבקבוק חייב להיות פתוח, ללא פקק? למה בעצם לא לסגור אותו?
- איפה אפשר להשיג זרעי סרפד, או שתילים, נראה לי שאין כאלה הגדלים באופן טבעי בסביבתי

תודה


גם בסביבתי כבר אין סירפדים וכמובן שלא בגינתי.
כשגינה הופכת להיות אורגנית ומאוזנת מבחינת מינרלים, מפסיקים להופיע בה 'צמחי בר' וסרפדים.
על כן, עשיתי הרבה ניסויים בעניין ומצאתי כי כל צמח בר בעל עלים רחבים - חוביזה או 'כף אווז', או 'סולנום שחור' ודומיהם, מתאימים ל'תה קומפוסט' / 'תה סירפדים'.

גם עלים של חצילים, עגבניות, מלפפונים ופלפלים יתאימו מאוד

כן, גם שאריות של בזיליקום.. גם עלים וגם גבעולים. לגבעולים, המכילים כמוןת גדולה יותר של חומר סיבי, ייקח יותר זמן להתפרק, אך הם יתפרקו גם הם.

בעבר, כדי להכין את ה"תה" הייתי משתמש גם ב"שקית" מציפית ישנה או שק או רשת מחומר פלסטי בלתי 'פריק' וכשהחומר הירוק היה מתפרק, הייתי מוציא את ה'שקית תה' ומעביר את החומר הסיבי, לערימת הקומפוסט. בהמשך, למדתי כי זו שאלה של זמן וגם החומר הסיבי, אם הוכנס, יתפרק לבסוף.

הבקבוק / מיכל לא חייב להיות סגור הרמטי ! אני ממליץ לכסות או לסגור אותו ב'מכסה נושם' כלשהו - רשת או בד - כדי שלא לאפשר דגירה של יתושים, דבר שקרה אצלי בעבר.

בתחילת התהליך בו אני דוחס 'חומר ירוק' עד ל 3/4 מנפח הבקבוק ווומלא אותו במים, אני משתדל לאטום אותו, מטעמי ריח ! מתחילה תסיסה ריחנית מאוד. בקיץ, התהליך מהיר - כשבוע עד 10 ימים - עד שמסתיים ההליך הריחני הזה, בהשפעת החום וקרינת השמש. בחורף ההליך יותר איטי

בתחילת החורף והגשמים, יתחילו זרעי הסירפדים לנבוט בשדות ואז ניתן ללקט מהם, אם לשתילה ואם כ'חומר' לבקבוק.

כעת, הסירפדים יבשים ומפילים את זרעיהם לאחר הפריחה.

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2007,14:04
על ידי סמדר
תודה על תשובתך המהירה והמקיפה.

אני פועלת "בקטנה", כך:
בבקבוקי מים מינרליים שהתרוקנו, של ליטר וחצי (כמה שיש, כל המרבה הרי זה משובח) - אני ממלאה עלים וגבעולים של בזיליקום, למעשה את כל מה שאני גוזמת באופן שוטף לצרכי הסתעפות של צמחי האם. ממלאה את הבקבוקים במים (מהברז, בעוונותי) עד שפתם, וחותמת בפקקים שלהם. מניחה בחוץ, בצד הבית, במקום שיש בו כשעתיים שמש ישירה בצהרים ובשאר הזמן צל.
מדי פעם אני מנערת אותם, זה עוזר לעלים להתפורר בפנוכו. לאחר כשבועיים, המים נהיים חומים ונראה שרוב העלים התפרקו בתוכם. אז אני ממוזגת מהם למשפך, מדללת במים נוספים בכמות של 1:1 בערך, ומשקה את העציצים שאני חפצה בייקרם.
עלים של צמחי בר רחבים - גם הם בדרך כלל חורפיים. בחורף הכל יהיה קל יותר, אני מאמינה, גם לצמחים וגם לאדם. בנתיים משתמשים במה שיש.

שאלתי הספציפית, כדי שניישר קו: האם לאחר כשבועיים, כשהעלים כבר התפרקו ב"תה" (שוקלת להציע את המרשם ל"יפאורה"... סתאאאאם! (-: ) - האם להסיר את המכסים האוטמים ולשמור את זה פתוח, או עם רשת? אני שואלת כי פשוט יותר נוח לשמור סגור, מכל בחינה (למניעת הישפכות, למניעת דגירת יתושים, למניעת מפגעי ריח). השאלה היא אם דרושה כניסת חמצן לשמירת רמת פעילות טובה של הדשן?

ושוב תודה

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2007,14:04
על ידי ראובן אורן
כל הכבוד ! ברצינות

עם זאת, כדי להקל עלייך, מציע ש'תאמצי' בהזדמנות הראשונה, אחד מהמיכלים הגדולים הללו. יותר נוח והכמות גדולה יותר.

בכל חנות לחומרי בניין, ניתן לרכוש בכ 10 -15 ש"ח משאבת נוזלים ידנית, בעזרתה ניתן לשאוב את הנוזל לפי צריכה.

גם אני ממלא חצי משפך, מוסיף מים עד הסוף ומשקה כל צמח שדורש 'טיפול מיוחד' כמו צמחלים צעירים, ייחורים, השרשות, או צמחי גדה וג'ונגל האוהבים תמיסה זו, עד מאוד

שוב, כל העניין של סגירה עם מכסה היא רק מטעמים של 'ריח' או יתושים. יותר טוב להשאיר פתוח ואז הפעילות הופכת ליותר אירובית, עם חמצן וכמובן מואץ הפרוק ופוחת הסירחון.

כשהבקבוקים סגורים, גם החיידקים האנ-אירוביים מפסיקים את חייהם לאחר כמה 'ניעורים' והסירחון כמובן מפסיק.

במיכל הגדול הזה, של המים המינרלים, תקעתי צינור שרשורי - שארית ממכונת כביסה ישנה, עליה השלום. הצינור, מצידו האחד מגיע לקרקעית הבקבוק ולא נתקל בחומר הסיבי, הצף בד"כ למעלה. הוא תקוע דרך הפקק הכחול של הבקבוק העשוי מפלסטיק רך וכך אין כניסה של יתושים.
צידו השני של הצינור, מחובר לצוואר הבקבוק וכך אין זרימה של הנוזל החוצה. כשרוצים למזוג נוזל, מורידים את הצד השני של הצינור, מתחת למפלס הבקבוק והנוזל זורם חופשי - 'כלים שלובים', עד ש... מרימים אותו חזרה.

כך אני גם מוסים מים למיכל הזה. מצמיד את 'אקדח ההשקייה' לצינור ו..מתיז את המים לתוך הצינור והבקבוק מתמלא וגם אויר נכנס.. יופי..

נ.ב., אם יש לך 'בריכת צמחי מים / דגים.. יש פינה בבריכה שלי, המקבלת כעת, בקיץ, שמש, ועל כן מתפתחת שם 'אצה חוטית'. מדי פעם, אנו "קוצר" אותה ו...או שמניח אותה באחד העציצים, או שמכניס למיכל של ה'תה קומפוסט'. מתפרק יופי טופי...

גם עם זבל עופות ?

הודעהפורסם: 17 מרץ 2008,14:04
על ידי אודי דגן
לפני כמה שנים המליץ לי חבר גנן לקחת דלי נקי של צבע (דליי טמבור גדולים 18 ליטר) לחורר את המכסה ולמלא עד חציו זבל עופות והשאר מים. אחרי תקופה של בערך שבועיים שלושה לנקז את הנוזל ולהשקות במינונים נמוכים את העציצים ב"מיץ" (המסריח) שנוצר.
את כל השלבים ביצעתי מלבד ההוספה לעציצים. אשתי הריחה מקילומטר את הדלי, והטילה וטו !
האם השיטה עובדת טוב יותר מ"התה הירוק" ? האם החומר מלשלשת העופות לא חומצי מדי ?

Re: גם עם זבל עופות ?

הודעהפורסם: 17 מרץ 2008,14:04
על ידי ראובן אורן
אודי דגן כתב:לפני כמה שנים המליץ לי חבר גנן לקחת דלי נקי של צבע (דליי טמבור גדולים 18 ליטר) לחורר את המכסה ולמלא עד חציו זבל עופות והשאר מים. אחרי תקופה של בערך שבועיים שלושה לנקז את הנוזל ולהשקות במינונים נמוכים את העציצים ב"מיץ" (המסריח) שנוצר.
את כל השלבים ביצעתי מלבד ההוספה לעציצים. אשתי הריחה מקילומטר את הדלי, והטילה וטו !
האם השיטה עובדת טוב יותר מ"התה הירוק" ? האם החומר מלשלשת העופות לא חומצי מדי ?


כן, כתבתי על כך בפורום ב"איזה מקום"...
אבל, השיטה בה אתה נוקט, בטעות יסודה

אפשר, לצורך זיבול ודישון של עציצים סבוכים בהם לא רואים אדמה, להשתמש בקומפוסט נוזלי, אותו מכינים ע"י השריית קומפוסט מכל סוג שהו במים ביחס של 30% קומפוסט והשאר מים, למשך 3-4 ימים. מעבדה חקלאית ('שלף') בדקה זאת עבורי עם מיגוון סוגים של קומפוסט והתוצאה הייתה חד-משמעית, הנוזל הכיחל את כל המינרלים שיש בקומפוסט ומתאים להשקייה ודישון
כאמור, זה מצויין למקרה של עציצים או אדנייות בהם לא ניתן לפזר קומפוסט עקב האדמה המוסתרת

לגבי הכנת "תה" מזבל עופות - הטעות שלך היא ב"ניקוז הנוזלים" ! כל המינרלים שנמצאים בזבל העופות, עוברים לנוזלנים ואם אתה שופך אותם - הפסדת אותם.

עושים את זה בחבית של לפחות 100 ליטר ומכניסים 1/3 כמות של זבל עופות
יש לערבב את החומר פעם ביום או יומיים כדי לזרז את ה"הבשלה" - התהליך מאוד 'ריחני' - לא לעשות זאת בחדר סגור אלא בקצה הגינה, עם כיוון הרוח.
בסיום התהליך, החומר 'נרגע' והריח מתחיל להיעלם. את הנוזל הכהה שהצטבר שם, צריך למהול בכמות גדולה של מים, כי מדובר בחומר חזק מאוד! המהילה עד לקבלת שקיפות מינימאלית וראשונית.

תה עופות

הודעהפורסם: 17 מרץ 2008,14:04
על ידי אודי דגן
היי ראובן
תודה על שתי התגובות.
כוונתי ב "לנקז" הייתה שהעברתי את הנוזל החום המרוכז למיכל אחר ואכן דיללתי אותו בעוד מים, אבל הריח עדיין היה חזק מדי בשביל להוסיף את הנוזל לעציצים סביב הבית.

בעניין "פיקוח המזיקים" זהו מקצוע שאני שוקל ללמוד ברצינות, על מנת לשלב הדברה ביולוגית בעזרת מדבירים טבעיים, בדיוק כפי שהסברת.
בכל מקרה, מעולם (בעשרים שנה האחרונות, ליתר דיוק) לא השתמשתי בשום חומר כימי בגינה ואני לא מתכנן להתחיל עכשיו.
כמושבניק, אני מודע להיקף השימוש בחומרים כימיים למיניהם להדברה, ואולי על ידי עיסוק בנושא אוכל להמשיך את השינוי אותו מובילים "ביו-בי" בהדברה ביולוגית ומשולבת. אמן.
למתעניינים, האתר שווה ביקור : http://www.bio-bee.com

שנזכה להנות מהגינות
אודי

הודעהפורסם: 17 מרץ 2008,14:04
על ידי ראובן אורן
טוב מאוד..., נרגעתי

שוב מזכיר, החומר חזק מאוד ויש לדלל אותו הרבה מאוד פעמים
המידה הכי מדוייקת שהגעתי אליה (מישהו אחר הכין את ה"קוקה קולה" הזה, לא אני)היא לפי מידת השקיפות. כשהחומר מתחיל להיות מעט שקוף, ניתן להשתמש בו
כשהחומר מפסיק 'לעבוד' הוא גם מפסיק להסריח ! די הגיוני ! מסתיימת הפעילות החיידקית ואין יותר גזים

מומלץ מאוד ליישום בשתילה של עצים צעירים, עציצים ומיכלים שאינם מחוברים ל'אמא אדמה'. מעבר למינרלים שהוא מכיל, הוא יוצר סביבה נעימה להתפתחות 'מיקוריזה' והצמחים והעצים ושאר המיקרואורגניזמים, ששים ושמחים.

שיהיה לך בהצלחה רבה !

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי sigalimotek
הי ראובן
הכנתי לפי הוראותיך מיכל של 10 ליטר עם עלים ומים, הפתח מכוסה ברשת ויש כניסה של אויר מחמישה חורים שקדחתי במכסה.
חלפו כשלושה שבועות ועדיין הריח כמו של תעלת ביוב.
האם אפשר כבר להשתמש בתה או אם יש לך רעיונות לגבי מה עשיתי לא נכון...
תודה, סיגל

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי ראובן אורן
sigalimotek כתב:הי ראובן
הכנתי לפי הוראותיך מיכל של 10 ליטר עם עלים ומים, הפתח מכוסה ברשת ויש כניסה של אויר מחמישה חורים שקדחתי במכסה.
חלפו כשלושה שבועות ועדיין הריח כמו של תעלת ביוב.
האם אפשר כבר להשתמש בתה או אם יש לך רעיונות לגבי מה עשיתי לא נכון...
תודה, סיגל


חחחחחחחח... אכן.."תעלת ביוב"..

כדי לזרז את ההליך,
אפשר שהמיכל יהיה בשמש
לערבב את החומר עם איזה מקל..

כנראה שהכנסת הרבה 'חומר טוב' וחזק

כן, את יכולה להתחיל להשתמש בזה, על אף שזה מסריח - זהירות ! הריח לא יורד מהר מהידיים !

לפני השימוש - השקיית צמחים, תמהלי את הנוזל המרוכז במים - 30% "מיץ" 70% מים
ואחר כך, הוסיפי מים למיכל הגדול

אם יש איזושהי 'מחלה' על עץ או צמח כלשהו - כנימות או 'עש המנהרות' וכדומה, נסי לרסס את העץ בתמיסה שהכנת - תראי נפלאות
לפני ההכנסה למיכל ריסוס, יש לסנן את התמיסה מכל התרחיפים שבנוזל כדי שהמשאבה לא תיסתם. לוקחים משפך גדול, מקפלים נייר מגבת ל 4, פותחים את אחד מה'כיסים', מכניסים למשפך ו..יש לך מסנן מעבדתי ברמה גבוהה

בארגז הנבטה, אני משקה פעם אחת את האדמה בנוזל מרוכז, על האדמה המתוחחת. האדמה הופכת לירוקה והכל שם נובט וצומח במהירות אדירה

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי sigalimotek
תודה ראובן
באמת יש לי כמה עצים צעירים להציל ואעשה זאת.
רק חבל שהחזרתי את ערכת המגן...הריח... :twisted:

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי ראובן אורן
sigalimotek כתב:תודה ראובן
באמת יש לי כמה עצים צעירים להציל ואעשה זאת.
רק חבל שהחזרתי את ערכת המגן...הריח... :twisted:


גם אני לא מצליח להתרגל...

משהו מוזר..! שקרה אצלי כבר בפעם השלישית..

החתול שעמד לידי, מיהר ללקק את ה'מיץ' המסריח לאחר שהשקיתי צמח מסויים

מאוד מוזר

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי אבי אלימלך
מה דעתך על עלי גפן כחומר גלם?

הודעהפורסם: 15 אוגוסט 2008,14:04
על ידי ראובן אורן
בהחלט !
כולל ענפים דקים..

מניסיון, גם העלים וגם הענפים הדקים, מתפרקים במהירות

שוב, העדיפות היא לסרפדים, אחריהם צמחי בר רחבי עלים - 'כף אווז', 'טבק השיח' ושרא צמחי בר עוניתיים. אחריהם, עלים של ירקות מהגינה, במיוחד סולניים, כמו עלי עגבנייה, עלי מלפפום, קישוא חציל, דלעת אבטיח מלון...

הודעהפורסם: 27 אוגוסט 2008,14:04
על ידי tomas6565
אז ככה :P הכנתי תה סירפדים בלי יותר
מידי שאלות... לקחתי הרבה צמחי בר
חתכתי אותם קצוץ קצוץ הכנסתי לבקבוק
ליטר וחצי סגרתי בפקק מילאתי במים פושרים
והנחתי אותו להתבשל בשמש 8)

עכשיו לנוזל יש צבע חום ונשארו
כמה צמחים בודדים שאיך שהוא ניתן לזהות אותם...
ולשאלה: האם זה מוכן ??? חחחחח :lol: