עוד ניסוי ממושך שעשיתי עם תה הסירפדים ועבר בהצלחה !
מדובר בחבית של 100 ליטר עם ברז בתחתיתה. בסוף הקיץ, מילאתי אותה בכמות נכבדה של סירפדים ממש.
החבית בשימוש רוטיני, ללא הפסקה. החומר הולך ומתפרק לאיטו - קודם העלים ואח"כ, בצורה איטית יותר, הגבעולים.
(שלומי! הגבעולים שלא מתפרקים במהירות, צפים למעלה ועל כן לא סותמים את הצינור של הברז)
החומר בפנים די רגוע, עד שאני מכניס צמח בר כלשהו שגיליתי בגינה ונתתי לו לצמוח עד לתחילת הפריחה.
את שארייות הירקות - בד"כ ענפונים של עגבניות, הנותקים מקטיף עגבניות, אני משליך על האדמה, בין שתילי העגבנייות. עם סיום חייו של צמח עגבנייה, אעביר אותו ל'מיכל הסירפדים'.
לפני כחצי שנה, החלטתי לנסות משהו..
שאבתי מבריכת הדגים וצמחי המים, ספל מלא ב'עדשת המים' שצפה שם ויצקתי לחבית הסירפדים.. שיהיה..
בד"כ, אני מדלל את ה'עדשת המים' ומעביר מסננת מלאה, לאחד מהעציצים התורניים - הם אוהבים את זה
טוב, לאחר חצי שנה, עליתי להציץ לחבית הסירפדים וזה המראה שנגלה לעיני..
- שכבה עבה של 'עדשת המים' שצפה על 'תה הסירפדים'
ומדובר בשכבה די עבה של 'עדשת המים' שמרגישה שם טוב, יוצרת שכבה אטומה ובלי חדירה לכל מיני מרחפים! מאז שהיא נמצאת שם, אני לא רואה שום 'מרחפים' מעל לחבית, על אף שיש על הפתח רשת דקה (מאיזה וילון ישן.. + רשת עגולה של מאוורר - למניעת 'שקיעה' של חתולים לתוך הג'יפה!).
מעריך שהעדשה לא רק משגשגת שם, אלא גם מבצעת פעילות אירובית ומסייעת בהפחתת הסירחון והבשלת מיץ הסירפדים. כאמור, אני מוסיף, מדי פעם, מים לחבית (כשהמפלס יורד) בסילון צר וחזק, כדי להכניס אוויר למים. עם זאת, נראה שהעדשה, עושה שם רק דברים טובים !
בטוח ששום יתושה, לא מסוגלת להטיל פנימה, דרך השכבה העבה של העדשה, שנראית כמו 'קרם ירוק' הצף על המים.