מאמר מרוכז - הכל על תולעים אדומות
פורסם: 11 ינואר 2007,14:04'תולעים אדומות' - וורמיקומפוסטציה
לתמונות של התולעים המדוברות, הכנסו לקישור הבא, ל'גוגל' - הרבה תמוונות ואתרים בנושא
http://images.google.co.il/images?q=Eisenia+fetida&hl=iw&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
קודם כל אספר כי שמי הוא אשד, תושב גן יבנה, בן 33 ונחשפתי לנושא לפני כשנה, תחילה מעט נגעלתי, אך לאחר שאשתי הביעה תמיכה, ולעסק הזה חשובה התמיכה המשפחתית, ולאחר מספר ימים נוספים - נדלקתי.
ברצוני לציין שיש המון מאמרים באינטרנט הן בעברית והן בלעז אודות התולעים ואני למעשה רכשתי באופן עצמאי את הידע שלי משם ולא ממקור מוסמך כלשהו, כמו כן הידע שלי נובע בחלקו הרב מניסוי וטעייה בעת הגידול.
ובכן... וורמיקומפוסטציה (וורמי = תולעת, לטינית) הנה מחזור פסולת אורגנית באמצעות תולעי קומפוסט. זהו תהליך אשר בו תולעי הקומפוסט האדומות (Eisenia fetida) פועלות לצד מיקרואורגניזמים רבים בפירוק פסולת אורגנית.
באמצעות מיכל תולעים ביתי אנו יכולים למחזר את הפסולת האורגנית שלנו ולהחזיר את היסודות מהן היא מורכבת בחזרה לאדמה. באמצעות יישום השיטה, הפסולת האורגנית תסיים את דרכה לא כמפגע סביבתי, אלא תהפוך לחומר אורגני משובח ביותר כמזון ודשן אורגני לאדמה.
עם הזמן גיליתי שאין אמת אחת התולעים הן סתגלניות ולא בררניות באשר לבית הגידול שלהן, למרות הטמפרטורה המוצהרת הן שרדו אצלי את הקיץ (למעלה מ- 40 מעלות) ובימים אלה שורדים את הקור היורד מ- 10 מעלות,
כיצד מגדלים תולעים אדומות
כיצד מתחילים?
1. ההתחלה הינה על ידי רכישה של מספר תולעים, אל דאגה התולעים עסוקות במהלך חייהם בשני דברים- אוכל ורביה, כך שתוך זמן קצר הכמות גדלה וגדלה. החישוב הוא כי האוכלוסייה מכפילה עצמה ותנאים אידיאלים אף משלשת בכל חודשיים -שלושה.
2. המיכל - יש המגדלים את התולעים בפח קטן מתחת לכיור לצד הפח "הרגיל", אצלי בבית אין אישור לכך מצדה של אשתי ולכן התולעים מגודלות בגינה בתוך בגיגית אותה מצאתי, יש העושים ערימה (וואל) ויש המגדלים בתוך עציץ גדול או קטן. יש כאלה אשר שמו את התולעים בסתם קופסא. ראיתי מגדלים שעשו סתם מסגרת מקרשים ותחתית של יריעת פי וי סי. בנוסף יש בשוק מיכלים מיוחדים בעלי מספר שלבים, לא ראיתי כאלה בארץ. מה שחשוב שיהיו חורים למטה לעודפי המים וכן שהמיכל יהיה מחומר לא מתכלה (כמו קרטון).
3. התולעים אוהבות חושך ולכן לפחות להתחלה מומלץ לפזר חתיכות עיתון (רצועות) אשר ישמשו הן כמזון והן מקום מסתור מהאור.
4. לחות - התולעים חיות בתנאי לחות גבוהים ולכן על הערימה להיות לחה, בקיץ זה אומר הרטבה יומיומית כמעט. כאן המקום לציין שעודף מים עלול לגרום להטבעת התולעים והמתתן.
5. מזון - פסולת אורגנית, יש השמים גם ביצים, קרטונים, עיתונים, כסחת דשא. הווניל של התולעים זה צואת סוסים (בתנאי שלא קיבלו תרופות נגד תולעי מעיים) וכן צואת בעלי חיים צמחוניים.
6. אור - התולעים סולדות מאור ופעילות בחושך, מומלץ לכסות את המיכל על מנת לשמור על חושך תמידי וכן להימנע מהצבת המיכל בשמש ישירה.
7. טמפרטורה - על פי נסיוני, בניגוד למרווח הטמפרטורות הפורמאלי (15-30 מעלות) הן חיות הן בטמפרטורות נמוכות והן בגבוהות מזה, אם כי ככל הנראה התהליכים בטמפרטורות קיצון מאטים אותן.
עד כאן, פשוט וקל והכי חשוב - ידידותי מאין כמוהו לסביבה,
הפרדת ההומוס מהתולעים
ראשית אציין כי למיטב ידיעתי בקיבוץ דוברת ובמקומות העוסקים בתחום בסדר גודל שכזה ישנה טכנולוגיה אשר מפרידה את התולעים מההומוס.
בגינה האורגנית שלנו ובסדר גודל הביתי ישנם פתרונות אחרים.
מספר שיטות להפרדה לכל אחת יתרונות וחסרונות:
1. שיטה הראשונה מנצלת את העובדה שהתולעים מאד לא אוהבות אור, ברגע שהוחלט להפריד את התולעים מהחומר המוכן, חושפים את המיכל לאור, התולעים ממהרות להתחפר ומה שנותר לנו ממעל זה ערימה נטולת תולעים.
החסרונות העיקריים - אם לא כל הערימה מוכנה אזי ההומוס המוכן נמצא בתחתית הערימה ולא בקומה העליונה, אנו אוספים גם ביצים שהן הרי תולעים לעתיד ויתפתחו לכדי תולעים בערימה המוכנה.
2. שיטה שנייה שלמדתי עליה מידידי אלכס קצ'אן היא שיטה המכונה בפיו - פירמידה - שיטה דומה לזו הקודמת אבל מחלקים את הערימה המוכנה לפירמידות כאשר לאחר זמן מה כפי שרשמתי קודם התולעים מתחפרות והחלק העליון קל לאיסוף.
החסרונות בשיטה הן זהות והיתרונות הן הקלות באיסוף, למעשה השיטה דומה רק מבנה הערימה שונה.
3. שיטת ההפרדה הידנית - יום משפחתי ליד ערימת התולעים - כל משפחה מפרידה יחדיו תולעת תולעת מתוך הערימה - חוויה מהנה לכל המשפחה מתוך ניסיון
החיסרון הוא הפסד התולעים שפספסנו וכמובן הביצים שטרם בקעו.
4. השיטה הנראית לי הכי מקצועית היא לחכות שכל הערימה תהיה מוכנה, מומלץ לידה ובצמוד לה להתחיל בערימה חדשה של פסולת אורגנית.
התולעים עם הזמן ימצו את המזון המסופק להן ויעברו באופן אוטומטי לערימה שליד, אם נמתין עוד כחודש ימים יבקעו גם הביצים וגם התולעים הצעירות יעברו לבד לשם.
ואריאציה על שיטה זו היא בתוך המיכל המוכן לשים באחת הפינות זבל אורגני טרי ולהמתין כחודש, התולעים יתמקדו באוכל ששמנו להן וההומוס המוכן יהיה נקי מתולעים.
* מגדל מקצועי שלא אנקוב בשמו אמר לי שהוא לוקח בחשבון שכאשר הוא מפיק הומוס ואף מיבש אותו אז הוא לוקח בחשבון שכ- 10% מהתולעים בערימה מתייבשות גם כן יחד עם ההומוס המוכן.
באופן אישי אני חושב שאם נמתין את החודש הזה בסובלנות אז כמות התולעים שנקריב על מזבח ההומוס יהיה אפסי או לפחות הרבה יותר קטן.
בעבר מניתי מספר שיטות לבצע הפרדה זו
מודה, לא הייתי שלם עמן מאחר ומניסיוני מספר שתיוותר ביצת תולעים אחת על מנת להתחיל שוב מחזור שלום.
כמו כן לא פעם לאחר הפרדה טובה ובחלקה ידנית מצאתי את ערימת ההומוס המוכן כאשר נותרה בו לחות והוא חיכה לשימוש, עמוסה בתולעים למרות ההפרדה.
חשבתי על פיתרון נוסף ואני רוצה לשתף אתכם. פיתרון זה משלב מספר תכונות של התולעים ומכאן יעילותו.
אני ממליץ לצד ההומוס המוכן לשים זבל אורגני המחכה לתולעים שיעכלו אותו - עד כאן אין שינוי.
אבל בנוסף אני חושף את ההומוס המוכן לאור ונותן לו להתייבש. שיטת הייבוש
הייבוש אינו מוחלט מאחר ומיד לחות נחוצה כדי לשמר את כל החברים החיוניים שהצטברו בו.
אבל יחד עם זה הסביבה אינה עוד אופטימאלית והלחות אינה מספקת.
אט אט התולעים ישמחו לעזוב את הערימה אותה ייבשנו וילכו לעבר המקום הלח המתאים להן.
אני ממליץ לחכות מספר שבועות במצב זה כדי שגם תולעים חדשות שבוקעות יוכלו לנדוד למשכן החדש.
מקווה שהועלתי - אשמח לתגובות
אשד נבו
לפרטים, הדרכות, מכירה של תולעים וכד' צרו קשר איתי
אשד, בטלפון 054-6878818
לתמונות של התולעים המדוברות, הכנסו לקישור הבא, ל'גוגל' - הרבה תמוונות ואתרים בנושא
http://images.google.co.il/images?q=Eisenia+fetida&hl=iw&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
קודם כל אספר כי שמי הוא אשד, תושב גן יבנה, בן 33 ונחשפתי לנושא לפני כשנה, תחילה מעט נגעלתי, אך לאחר שאשתי הביעה תמיכה, ולעסק הזה חשובה התמיכה המשפחתית, ולאחר מספר ימים נוספים - נדלקתי.
ברצוני לציין שיש המון מאמרים באינטרנט הן בעברית והן בלעז אודות התולעים ואני למעשה רכשתי באופן עצמאי את הידע שלי משם ולא ממקור מוסמך כלשהו, כמו כן הידע שלי נובע בחלקו הרב מניסוי וטעייה בעת הגידול.
ובכן... וורמיקומפוסטציה (וורמי = תולעת, לטינית) הנה מחזור פסולת אורגנית באמצעות תולעי קומפוסט. זהו תהליך אשר בו תולעי הקומפוסט האדומות (Eisenia fetida) פועלות לצד מיקרואורגניזמים רבים בפירוק פסולת אורגנית.
באמצעות מיכל תולעים ביתי אנו יכולים למחזר את הפסולת האורגנית שלנו ולהחזיר את היסודות מהן היא מורכבת בחזרה לאדמה. באמצעות יישום השיטה, הפסולת האורגנית תסיים את דרכה לא כמפגע סביבתי, אלא תהפוך לחומר אורגני משובח ביותר כמזון ודשן אורגני לאדמה.
עם הזמן גיליתי שאין אמת אחת התולעים הן סתגלניות ולא בררניות באשר לבית הגידול שלהן, למרות הטמפרטורה המוצהרת הן שרדו אצלי את הקיץ (למעלה מ- 40 מעלות) ובימים אלה שורדים את הקור היורד מ- 10 מעלות,
כיצד מגדלים תולעים אדומות
כיצד מתחילים?
1. ההתחלה הינה על ידי רכישה של מספר תולעים, אל דאגה התולעים עסוקות במהלך חייהם בשני דברים- אוכל ורביה, כך שתוך זמן קצר הכמות גדלה וגדלה. החישוב הוא כי האוכלוסייה מכפילה עצמה ותנאים אידיאלים אף משלשת בכל חודשיים -שלושה.
2. המיכל - יש המגדלים את התולעים בפח קטן מתחת לכיור לצד הפח "הרגיל", אצלי בבית אין אישור לכך מצדה של אשתי ולכן התולעים מגודלות בגינה בתוך בגיגית אותה מצאתי, יש העושים ערימה (וואל) ויש המגדלים בתוך עציץ גדול או קטן. יש כאלה אשר שמו את התולעים בסתם קופסא. ראיתי מגדלים שעשו סתם מסגרת מקרשים ותחתית של יריעת פי וי סי. בנוסף יש בשוק מיכלים מיוחדים בעלי מספר שלבים, לא ראיתי כאלה בארץ. מה שחשוב שיהיו חורים למטה לעודפי המים וכן שהמיכל יהיה מחומר לא מתכלה (כמו קרטון).
3. התולעים אוהבות חושך ולכן לפחות להתחלה מומלץ לפזר חתיכות עיתון (רצועות) אשר ישמשו הן כמזון והן מקום מסתור מהאור.
4. לחות - התולעים חיות בתנאי לחות גבוהים ולכן על הערימה להיות לחה, בקיץ זה אומר הרטבה יומיומית כמעט. כאן המקום לציין שעודף מים עלול לגרום להטבעת התולעים והמתתן.
5. מזון - פסולת אורגנית, יש השמים גם ביצים, קרטונים, עיתונים, כסחת דשא. הווניל של התולעים זה צואת סוסים (בתנאי שלא קיבלו תרופות נגד תולעי מעיים) וכן צואת בעלי חיים צמחוניים.
6. אור - התולעים סולדות מאור ופעילות בחושך, מומלץ לכסות את המיכל על מנת לשמור על חושך תמידי וכן להימנע מהצבת המיכל בשמש ישירה.
7. טמפרטורה - על פי נסיוני, בניגוד למרווח הטמפרטורות הפורמאלי (15-30 מעלות) הן חיות הן בטמפרטורות נמוכות והן בגבוהות מזה, אם כי ככל הנראה התהליכים בטמפרטורות קיצון מאטים אותן.
עד כאן, פשוט וקל והכי חשוב - ידידותי מאין כמוהו לסביבה,
הפרדת ההומוס מהתולעים
ראשית אציין כי למיטב ידיעתי בקיבוץ דוברת ובמקומות העוסקים בתחום בסדר גודל שכזה ישנה טכנולוגיה אשר מפרידה את התולעים מההומוס.
בגינה האורגנית שלנו ובסדר גודל הביתי ישנם פתרונות אחרים.
מספר שיטות להפרדה לכל אחת יתרונות וחסרונות:
1. שיטה הראשונה מנצלת את העובדה שהתולעים מאד לא אוהבות אור, ברגע שהוחלט להפריד את התולעים מהחומר המוכן, חושפים את המיכל לאור, התולעים ממהרות להתחפר ומה שנותר לנו ממעל זה ערימה נטולת תולעים.
החסרונות העיקריים - אם לא כל הערימה מוכנה אזי ההומוס המוכן נמצא בתחתית הערימה ולא בקומה העליונה, אנו אוספים גם ביצים שהן הרי תולעים לעתיד ויתפתחו לכדי תולעים בערימה המוכנה.
2. שיטה שנייה שלמדתי עליה מידידי אלכס קצ'אן היא שיטה המכונה בפיו - פירמידה - שיטה דומה לזו הקודמת אבל מחלקים את הערימה המוכנה לפירמידות כאשר לאחר זמן מה כפי שרשמתי קודם התולעים מתחפרות והחלק העליון קל לאיסוף.
החסרונות בשיטה הן זהות והיתרונות הן הקלות באיסוף, למעשה השיטה דומה רק מבנה הערימה שונה.
3. שיטת ההפרדה הידנית - יום משפחתי ליד ערימת התולעים - כל משפחה מפרידה יחדיו תולעת תולעת מתוך הערימה - חוויה מהנה לכל המשפחה מתוך ניסיון
החיסרון הוא הפסד התולעים שפספסנו וכמובן הביצים שטרם בקעו.
4. השיטה הנראית לי הכי מקצועית היא לחכות שכל הערימה תהיה מוכנה, מומלץ לידה ובצמוד לה להתחיל בערימה חדשה של פסולת אורגנית.
התולעים עם הזמן ימצו את המזון המסופק להן ויעברו באופן אוטומטי לערימה שליד, אם נמתין עוד כחודש ימים יבקעו גם הביצים וגם התולעים הצעירות יעברו לבד לשם.
ואריאציה על שיטה זו היא בתוך המיכל המוכן לשים באחת הפינות זבל אורגני טרי ולהמתין כחודש, התולעים יתמקדו באוכל ששמנו להן וההומוס המוכן יהיה נקי מתולעים.
* מגדל מקצועי שלא אנקוב בשמו אמר לי שהוא לוקח בחשבון שכאשר הוא מפיק הומוס ואף מיבש אותו אז הוא לוקח בחשבון שכ- 10% מהתולעים בערימה מתייבשות גם כן יחד עם ההומוס המוכן.
באופן אישי אני חושב שאם נמתין את החודש הזה בסובלנות אז כמות התולעים שנקריב על מזבח ההומוס יהיה אפסי או לפחות הרבה יותר קטן.
בעבר מניתי מספר שיטות לבצע הפרדה זו
מודה, לא הייתי שלם עמן מאחר ומניסיוני מספר שתיוותר ביצת תולעים אחת על מנת להתחיל שוב מחזור שלום.
כמו כן לא פעם לאחר הפרדה טובה ובחלקה ידנית מצאתי את ערימת ההומוס המוכן כאשר נותרה בו לחות והוא חיכה לשימוש, עמוסה בתולעים למרות ההפרדה.
חשבתי על פיתרון נוסף ואני רוצה לשתף אתכם. פיתרון זה משלב מספר תכונות של התולעים ומכאן יעילותו.
אני ממליץ לצד ההומוס המוכן לשים זבל אורגני המחכה לתולעים שיעכלו אותו - עד כאן אין שינוי.
אבל בנוסף אני חושף את ההומוס המוכן לאור ונותן לו להתייבש. שיטת הייבוש
הייבוש אינו מוחלט מאחר ומיד לחות נחוצה כדי לשמר את כל החברים החיוניים שהצטברו בו.
אבל יחד עם זה הסביבה אינה עוד אופטימאלית והלחות אינה מספקת.
אט אט התולעים ישמחו לעזוב את הערימה אותה ייבשנו וילכו לעבר המקום הלח המתאים להן.
אני ממליץ לחכות מספר שבועות במצב זה כדי שגם תולעים חדשות שבוקעות יוכלו לנדוד למשכן החדש.
מקווה שהועלתי - אשמח לתגובות
אשד נבו
לפרטים, הדרכות, מכירה של תולעים וכד' צרו קשר איתי
אשד, בטלפון 054-6878818
