הדליית ירקות

[ראובן אורן]

למעשה, הסיפור מתחלק ל 2 חלקים עיקריים:
א. צמחים היודעים להדלות את עצמם
ב. צמחים שלא יודעים - אין להם את האמצעים, להדלות את עצמם

וקצת הרחבה
א. צמחים היודעים להדלות את עצמם
מיני קטניות - שעועית ואפונה...
דלועיים - מלפפונים, קישואים, דלעות, ליפה
'מטפסים' כמו גפן, 'כובע הנזיר' - וזה כמובן לא "ירקות"
(ואיני נכנס לנושא של 'שורשי אויר' ו'שורשי הידבקות' המאפשרים לצמחים שונים לבצע מעללים שונים של 'טיפוס על קירות' וכדומה)
כל אלה שהוזכרו כאן, יודעים לגדל 'שריגים', 'קנוקנות', אותן שלוחות דקות היוצאות מהענפים כמו "יד" או אצבע ארוכה ומגששת, 'רואות' ענף, עמוד, גדר או קיר מחוספס.. מגיעות אליו, נכרכות עליו וממשיכות לגדול בצורה סלילית כמו 'פתיל טלפון ולאחר שנתפסו בו היטב, הצמח נותן את הפקודה המתאימה, ע"י הורמונים מתאימים, הסליל מבצע "היפוך" - כמו ה'היפוך המעצבן' בסליל של הטלפון, ואז מפסיק להזרים לשם מים ומיבש את השריג. עובדה זו גורמת למשיכת הצמח כולו אל האובייקט שעליו נכרך השריג, מתוך ההתכווצות של ה"קפיץ" הזה והצמח זוכה לתמיכה וייצוב וממשיך הלאה, לאובייקט הבא.
כל מה שיש לנו לעשות במקרים שכאלו, זה.. או לכוון אותו לרצוננו ע"י גיזום 'ענפים סוררים, או להכין לצמח מראש 'מתקני הדלייה' כמו 'סוכה' לגפן או עמודים, רשת וכיוצא בזה, כדי שיגדל כפי שאנו רוצים ולא יסתיר את אור השמש לצמחים אחרים

דוגמא לצורה אחרת של הדלייה, אפשר לראות בצמח 'כובע הנזיר' - אין לו 'שריגים ' או 'קנוקנות' אך הוא מחוכם מאוד. כשהוא רואה לדוגמא, שיח ענף הגדל בסביבה, הוא שולח גבעול ארוך עם עלים בעלי קוטר קטן מאוד, החודרים מבעד לענפי השיח, עוברים אותו לצד השני ואז.. ניתנת הפקודה לעלים להתפתח והם גדלים, כמו 'פטרייה' מצידו השני של השיח וכך נתפסים בשיח ואחרי כן, מתבצע גם אותו הליך מתוחכם של 'יצירת'סליל' בגבעול עם סיבוב אחד או שניים + ייבוש של הגבעול וכך הצמח מקבל יציבות על חשבון השיח וממשיך לטפס הלאה לכיוון האור והשמש.

ב. צמחים שלא יודעים להדלות את עצמם - כמו 'עגבנייה', פלפל או חציל. צמח העגבנייה אוהב ודורש הרבה שמש לצורך גידולו וגידול הפרי. עלים שלא יקבלו מספיק שמש, לא יזכו לחיים ארוכים, כי הם לא מביאים תועלת - לא יודעים לקלוט אור שמש ולקיים פוטוסינתזה, ועל כן הצמח ישלח להם פקודת התנוונות והם יצהיבו וימותו. כדי להשיג צמח חזק שייתן לנו הרבה עגבניות, אנו צריכים לתת לו מגע וחשיפה רבה, ככל האפשר, לשמש. על כן, נשתמש בכל מיני 'פטנטים' כדי לסייע לו לעלות גבוה ולקלוט שמש.
ליד כל שתיל, ניתן לתקוע 'מוט תמיכה'- אפשר 'קנה', או שאריות מנגריה. כאמור, העגבנייה לא יודעת לפתח 'שריגים/קנוקנות' מלבד הזווית הישרה של הענפים היוצאים מהצמח. על כן, נעזור לה להדלות את עצמה ע"י קשירת הגבעול הראשי לעמוד התמיכה, עם 'חוט הדלייה' שיהיה קשור ב 2 כריכות ולא 'יחנוק' את הצמח בעת גידולו. אפשר עם 'מנקי מקטרות', אפשר עם סרטי בד או עם טבעות פלסטיק קפיציות ומיוחדות הנמכרות בחנויות לצרכי גננות.
* אני משתמש ב'חוט בנאים' לבן הנמכר בסליל ארוך ועולה כמה שקלים. לאחר עונה של שמש, הוא מתפרק מהקרינה ומתכלה לבד.

שירשור שלבים של הדלייה ע"י 'חוט בנאים' ל'קנה' התקוע באדמה




אפשרות אחרת להדליה - אם מדובר בערוגה ארוכה - למתוח לאורכה, מצד לצד חבל חזק בגובה של 2-2.5 מטר וממנו להוריד מעל כל צמח, 'חוט הדלייה' שייקשר ב 2 כריכות לכל צמח.

ערוגה עם עגבניות 'תמר' מודלות על חוטים



אפשרות נוספת - 'רשת הדלייה' - רשת עם חורים גדולים שתימתח לאורך הערוגה ובה ייתפס הצמח, גם אם מדובר במטפס וגם אם מדובר בצמח שצריך לעזור לו, כמו עגבנייה. רשתות כאלו ניתן לקנות כרשת מחוטי ברזל המשמשת לגידור, או רשת משאריות של מפעלי פלסטיק - רואים אותן בשימוש כ"גידור זמני' במקומות בהם משפצים דרכים וכבישים וכמובן שניתן לקנות רשתות פלסטיק מיוחדות, בחנויות לצרכי גינון.

רשת הדלייה מחוט ברזל מגולבן - שהוצמדה לקיר



שוב, הרעיון של ההדליה, לגבי 2 סוגי הצמחים, הוא לתת לצמחים כיוון כדי שלא יאבקו האחד עם השני, על השמש ויפריעו האחד לגידולו של השני. כל זאת, ע"י כיוונם בעזרת 'הדלייה מתוכננת'.

כך אפשר להגיע למצב של גידול צמחי עגבנייה לאורך של 5 - 8 וגם 12 מטר אורך של צמח - כן ! כך זה מתנהל בחממות של מגדלי עגבניות עם צמח העולה למעלה ו'רץ' לאורך החממה. צריך להיות עם עין פקוחה, לגזום כל ענף שלא מביא תועלת וכן כל ענף שכבר הוציא עגבניות וכך מושכים את גידולו של הצמח, עמוק לתוך החורף גם בגינה ולא רק בחממות.

[מיתר]

שאלות לי:
ראיתי מלפפונים גדלים על גבי רשת מתכת הפרוסה כגג מעל בגובה של מטר בערך. האם אתה ממליץ על שיטה זו והאם היא מתאימה לעגבניות. איזו שיטה מומלצת להדליה של דלעת, כשלוקחים בחשבון את גודלו למשקלו של הפרי.
לגבי האפונה שאני מגדל כרגע - הצמחים לא ממש ממהרים ללפות את השלוחות כלעומת היתדות, האם יש צורך לסייע להם על ידי קשירה?
ואחרון - לגבי המטר המרובע של עגבניות התמר - אם תוכל להנחות בהוראות שתילה - הכנת הקרקע, מרחק בין השתילים והוראות השקיה - כבר הבנתי שצריך להשקות בטיפטוף ולא בהמטרה.
לבסוף - שאלה בנוגע לחסה קייצית - ראיתי שאפשר לגדל חסות מתחת לעצי ההדר (המצלים) אך רצוי להמתיר על החסות ולא להשקותן בטיפטוף - האומנם?
תודה מראש!
דוד ממיתר

[ראובן אורן]

תשובות לי (תודה לאל!)
מלפפונים ועגבניות - כפי שראית בתמונה, הפכתי את סוכת הגפן, המשמשת לנו לישיבה בכיף, בקיץ, לערוגה זמנית לעגבניות. העגבניות טיפסו כמובן גבוה וכיסו את הסוכה ואני קטפתי עגבניות מלמעלה, מגובה של 2 מטר, בדיוק כמו שקוטפים ענבים. בערוגה שליד, צמחו 2 שתילי מלפפון שכיוונתי אותם לכיוון הקיר החזיתי של הסוכה שעליו מתחתי חבלים ושני השתילים הללו יצרו "קיר" של מלפפונים וגם צל למי שישב שם. המלפפונים מאוד אהבו את הואריאציה הזו ו"קצרתי" מהם יבול נאה מאוד - אותם מלפפונים שמן הסתם ראית את תמונתם - מלפפונים מהזן הרגיל, אך באורך של 30 ס"מ ובמשקל של 1 קילו וטעימים מאוד מאוד
מאחר וגינתי מאוד קטנה, אני מנצל כל "סנטימטר" פנוי.. אז אני לא מבין מדוע לעשות "סוכה" בגובה של 1 מטר.. מה יהיה למטה?! לא חבל על המקום?! אבל אם אתה מתכוון לגדל שם, למטה, חסה או "ירקות חורף".. זה מצויין. כי אני חושב מהכיוון הפרקטי והניצולי..
אז, מקווה שתשובה זו, ענתה לך על השאלה.

לגבי דלעות - שוב מניסיון - זה לא כל כך נעים כשצמח דלעת אימתני, מטפס מהגינה לקומה השנייה של הבית, מאיים לפלוש לחדר השינה ו..מצמיח 3 דלעות במשקל 40 קילו כל אחת, התלויות מעל הראש שלך, בפינת הקפה והמרגוע - אתה כל הזמן בלחץ.. לצמח עצמו אין עם זה בעייה מיוחדת, הוא הדלה את עצמו, נאחז באיזה חוט ונדבק לקיר והחזיק את עצמו ואת הדלעות בקלות.. לא היה קל לתלוש אותו משם. אבל, עדיף לגדל דלעת בשיטה של החקלאים. זורעים/שותלים את הדלעת, ועם גידולה, מתחילים לכוון אותה לגידול בצורת ספיראלה - מבפנים החוצה. כך יש צמיחה צפופה וסיכויי הפרייה גדולים יותר, עקב הקירבה של הפרחים הזכריים לנקביים. זכור כי צמח אחד, בטיפול טוב, הצמיח אצלי 19 דלעות במשקל שבין 10 ל 40 ק"ג... לא קל להיפטר מכל הכמות הזו.. אז שתול 2 שתילים ואם אחד יקרה לו משהו.. יש לך גיבוי.. יותר שתילים.. זה כבר מתחיל להפחיד...


אפונה - לא, לא צריך לעזור לה, רק לתת לה אמצעים לטיפוס.. את העבודה היא יודעת לעשות לבד.. רק סבלנות

עגבניות תמר - לתחח את האדמה לעומק כ 30 ס"מ, עם קילשון. לפזר עליה קומפוסט ביחס של כ 20 ליטר למ"ר.. שזה משהו כמו שכבה של 2 ס"מ על פני השטח. לתחח שוב - עם מתחחת - 'תלת שן' כדי להצניע את הקומפוסט באדמה. לישר ולהחליק את האדמה, להשקות אותה כדי 'להרביץ" אותה. לסמו מרחקי שתילה של 30 ס"מ לכל כיוון. לשתול ולהכין 'אמצעי הדלייה' - מוטות או חבלים התלויים מלמעלה.
לגבי השקיה - חשוב לזכור - עגבנייה היא "צמח מדברי" אם תשקה אותו יותר מדי, העגבנייות יתפחו ממים ולא מסוכרים, ואז, יתחילו להתפוצץ, כי הצימוח לא עולה ביחס שווה להתנפחות של הפרי ממים. אפשר להשקות חופשי, כל עוד הצמחים גדלים אך עוד לא הוציאו עגבנייות, אך עם תחילת הופעת העגבניות, יש להוריד את כמות ההשקייה ולהתחיל "לקרוא את שפת הגוף" של הצמחים, כי אין כאן טבלאות מדוייקות, כי כל אזור בארץ, יש לו את התנאים השונים של האדמה, האקלים וכו'
כשהצמחים צעירים - השורשים קצרים.. על כן אם תשקה הרבה, רק תעשיר את מי התהום ואת אקויפר החוף. המים יחלחלו והשורשים לא יגיעו אליהם. אז הכי הכי טוב, בייחוד אם יש מחשב השקייה, לתת להם "לנשנש" מים - כך הם אוהבים. דהיינו, 2 או 3 מנות טיפטוף ביום, כל אחת למשך 5 דקות וזהו ! ואני מדבר על ימים חמים ! פעם בבוקר, עוד פעם בצהריים (בטיפטוף בלבד) ופעם נוספת, אחר הצהריים, אף פעם לא בערב או בלילה.
כשהצמחים החלו להניב פרי, עבור להשקייה אחת של 5 דקות, בבוקר מוקדם. אפשר בטיפטף ואפשר גם בהמטרה, אם זה נעשה בבוקר מוקדם. כך המים שניתזים על העלים, יתיבשו בצורה הדרגתית עם עליית השמש ויתיבשו. גם האדמה תתיבש בשכבתה העליונה על אף שהשורשים מקבלים מים, וזה מצויין ! כי הרבה מזיקים מאוד לא אוהבים אדמה יבשה שקשה להתחפר בה - ערצבים, זחלי פרודניה ודרני חיפושיות. ( אותו דבר גם לגבי דשא !!!)

לגבי החסה - גם אותו דבר. תשקה איך שבא לך, בטיפטף או בהמטרה, אבל רק בבוקר מוקדם, מאותם סיבות.


החלק המהנה ביותר שלי, הוא ב"בוקר טוב" שאני אומר בבוקר לגינה. אומר לצמחים 'בוקר טוב' עם צינור ביד וכך, רואה את כל הגינה.. עוצר לשנייה, תוקע אצבע באדמה, מרגיש אם האדמה יבשה או לא ומחליט אם להשקות.

את ערוגות הצנון, אני משקה בשיטה עתיקה - הצנונים שתולים בערוגות וביניהם "תעלות". אני משקה את התעלה המרכזית המאונכת לערוגות, וכך המים זורמים בין הערוגות. דרך אגב, זו שיטה מעולה לגידול ירקות - לבנות ערוגות טרפזיות, גבוהות ככל שניתן, ובראשן לשתול את הירקות. שורשי הירקות צומחים בזוית המתאימה ל'שוקיים' של הטרפז וזה הכי הכי קלאסי לגידול ירקות "מפלצתיים".
הצנונים גדלים מאחורי עץ הקלמנטינה שכעת מלבלב. בהמשך, הוא יעשה יותר צל, וזה יתאים ל'אוירה החורפית' שחשובה לצנונים. בנוסף, שתלתי בין הצנונים לשמש, שורה של סלרי שבקרוב יתפוס גובה ויעשה עוד צל..

[may]

פעם ראשונה שאני הולכת לבצע הדליה, אז שאלות של מתחילים:

אני מתכננת לבנות סוכת הדליה מעל הערוגות
שתלתי מלפפונים ועגבניות - השתילים בגילאים שבין חודש לשלושה חודשים
מתי מתחילים להדלות ואיך?
האם קשירה של הצמח כבר עכשיו? (הגובה לא יותא משלושים סמ') וכל פעם צריך להתיר ולקשור מחדש? להוסיף קשירות וחוטים כל פעם? בקיצור אשמח לפירוט כיצד זה עובד.

תודה!

[ראובן אורן]

פעם ראשונה שאני הולכת לבצע הדליה, אז שאלות של מתחילים:

אני מתכננת לבנות סוכת הדליה מעל הערוגות
שתלתי מלפפונים ועגבניות - השתילים בגילאים שבין חודש לשלושה חודשים
מתי מתחילים להדלות ואיך?
האם קשירה של הצמח כבר עכשיו? (הגובה לא יותא משלושים סמ') וכל פעם צריך להתיר ולקשור מחדש? להוסיף קשירות וחוטים כל פעם? בקיצור אשמח לפירוט כיצד זה עובד.

תודה!

יש להבדיל בין עגבניות למלפפונים.
המלפפונים כבנים למשפחה המפוארת - 'משפחת הדלועיים', יודעים להדלות את עצמם לבד, רק נדרשים ל'אמצעי הדלייה' קרי, רשת, מוטות תקועים או צמח אחר. המלפפונים מגדלים 'שריגים' כמו גפן, שולחים "אצבעות" לכיוון כל אמצעי הדלייה הנמצא בסביבתם, נכרכים עליו חזק ואז, הצמח מבצע 2 פעולות, האחת, מסובב את ה"קפיץ", כמו אותו 'סיבוב מרגיז' בפתיל הטלפון שלנו וגם, מתחיל לייבש את השריג הזה. כך הוא גורם לכיווץ של השריג בכוח רב ו..הצמדתו לתמיכה שאליה נצמד. ה'קשר' הוא חזק מאוד ולא ניתן להתירו. אז על המלפפונים, את יכולה לסמוך, הם יסתדרו לבד, רק תני להם 'אמצעי' מתאים. זה יכול להיות, חבל התלוי מלמעלה, מוט התקוע באדמה בסמוך לצמח, או שארייות של גדר שישמשו כ'סולם'.. בקיצור, כיד האילתור שלך..

העגבניות, לא יודעות להדלות את עצמן ועלינו לסייע להן ע"י תמיכה וקשירה ל'רשת הדלייה' (שוב, תלוי בכושר האילתור של כל אחד ואחת) או למוט גבוה התקוע באדמה, או .. חוטים היורדים מלמעלה ונקשרים בקשר רופף עם סיבוב כפול סביב הסתעפות ענפים, כדי שלא "לחנוק" את הצמח עם התפתחותו והתרחבותו. ההדלייה,בעגבניות, ממשיכה כל הזמן - יש לבצעה קשירה לתמיכה, כל כ 40 ס"מ. כל זאת כדי לסייע לעגבנייה במאבקייה להשגת כמות מקסימאלית של שמש, כמו שהיא אוהבת.
פטנטים מקובלים להדלייה :
'מנקי מקטרות' - ניתן לרוכשם בכל חנות יצירה - מאוד נוחים לשימוש
'קליפסים' מיוחדים לכך, מפלסטיק - נמכרים בחנויות גינון
וכמובן, כל חוט או חבל שמסתובב בבית, העיקר שלא יהיה דק מדי, כדי שלא יפצע את ה"גזע". אם החוט דק, יש לקשור אותו ב 2 כריכות רפויות.
אני משתמש בד"כ ב'חוט בנאים' - חוט לבן הנמכר בחנויות לחומרי בניין, עשוי מבד ונוח מאוד.
החומר הוא אקולוגי ו"נמס" ומתפרק בשמש, תוך כחצי שנה.

[גילה]

שלום,
משום מה, איני רואה התפתחות של הדליה בשתילי הקישואים, שכבר החלו להניב פירות. שתלתי מלפפונים וקישואים באותו יום, המלפפונים פיתחו שריגים להדליה עצמית, ואילו הקישואים צומחים כשיח נמוך. לשניהם עמודי הדליה בהתאם להנחיותך.
שאלה נוספת לי - יש לי שתילי פלפל ירוק, אני מאוד מקפידה על תנאי גידול ניאותים. אתמול זיהיתי פלפלון קטן (5 סמ" גובה)עם כתם ריקבון עליו. האם התופעה מוכרת לך?
המון תודה
גילה

[ראובן אורן]

שלום,
משום מה, איני רואה התפתחות של הדליה בשתילי הקישואים, שכבר החלו להניב פירות. שתלתי מלפפונים וקישואים באותו יום, המלפפונים פיתחו שריגים להדליה עצמית, ואילו הקישואים צומחים כשיח נמוך. לשניהם עמודי הדליה בהתאם להנחיותך.
שאלה נוספת לי - יש לי שתילי פלפל ירוק, אני מאוד מקפידה על תנאי גידול ניאותים. אתמול זיהיתי פלפלון קטן (5 סמ" גובה)עם כתם ריקבון עליו. האם התופעה מוכרת לך?
המון תודה
גילה

קישואים - ידוע לי שבארץ מוכרים 2 סוגים של קישואים. האחד עם נטייה להשתרע, כמו אביטחים, מלונים ודלעות והשני הגדל זקוף.
בכל מקרה, לגבי שני הסוגים, כדאי מאוד להדלות אותם ואף לסייע להם ע"י קשירה בחוטים / סרטים למוטות או לחוטים היורדים מלמעלה, כמו אצלך.
המלפפונים, יותר "משתפים פעולה" ומטפסים לבד על כל אמצעי שנשים להם.

לגבי ה'כתם' על הפלפל, אני נוטה לשייך זאת ל'חשופית' או חילזון כלשהו, המחפש לו 'חומר אורגני רקוב' לאכול, כי זה מה שהוא אוהב. מאחר ואולי לא מצא, הוא 'טיפל' בפלפל שלך, גרד לו את הקליפה כדי שירקב ויהיה מזון טעים מבחינתו.

כתבתי כאן, בפורום, אם אני זוכר נכון, לגבי צמחי עגבנייה, ש..לקטום ולגזום את הענפים התחתונים עד לגובה של כ 30 ס"מ כדי שלא ישמשו כ'מעלית/מדרגות' ליצורים מזיקים, שישמחו לטפס על הצמח. ענף המלא בעגבנייות או פלפלים, יתכופף מהמשקל העצמי ו..יגע בקרקע וכך, החשופיות/שבלולים/חלזונות, יכולים להגיע אליו


בנוסף, ביצוע של 'חיפוי' מסביב לצמחים, יסייע גם הוא מכיוון זה. למזיקים יהיה מספיק 'חומר חצי רקוב' לאכול, הם יעדיפו אותו על פני הירקות שלך ובהמשך, החומר וההפרשות שלהם, יזינו את האדמה בקומפוסט / הומוס משובח.

החיפוי יכל שארייות של צמחי הירקות

[גילה]

תודה רבה על ההתיחסות המפורטת.
האם התכוונת גם לכתוב שהחיפוי יכול להכיל גם שאריות ירקות? קליפות וכדומה?
כיום יש לי חיפוי שעשוי מגזם דשא.

[ראובן אורן]

תודה רבה על ההתיחסות המפורטת.
האם התכוונת גם לכתוב שהחיפוי יכול להכיל גם שאריות ירקות? קליפות וכדומה?
כיום יש לי חיפוי שעשוי מגזם דשא.

כן, בהחלט ובמיוחד, שארייות ענפים מצמחי הגינה - זה הקלאסי ! כך אנו משיבים לאדמה את המינרלים שהצמח 'לקח בהשאלה' לצורך בניית ה'שלד' שלו במאבקו על האור והשמש.

הוספה של 'חומר שלא מן הגינה', קרי - שאריות מהמטבח, תשביח את האדמה ע"י תוספת מינרלים לאדמה, תוך התפרקות איטית של הקליפות והשארייות. חשוב שחומר זה יהיה מכוסה בשארייות גזם או כסחת דשא וכדומה, בדומה ל'שכבות' שבערימת הקומפוסט.

כתב כאן אחד מהמבקרים, כי הוא עושה החל לעשות זאת באופן תדיר בכל הצלחות שמסביב לעציםפ בגינתו. מכניס את השארייות מהמטבח, לצלחות, ומכסה. דיווח על שיפור משמעותי ומיידי בתגובה של עצי הפרי לכך.

[גילה]

מצד שני, שאריות מזון, קליפות ירקות יכולים למשוך בעלי חיים מסוגים שונים לגינה?
מכרסמים וכדומה?

[ראובן אורן]

מצד שני, שאריות מזון, קליפות ירקות יכולים למשוך בעלי חיים מסוגים שונים לגינה?
מכרסמים וכדומה?

"למשוך" לא בדיוק ! הם נמצאים בגינה שלך ושלי ושל האחרים. הרוב קוראים להם 'מזיקים' ואני מתכוון ליצורים כמו 'חשופיות', שבלולים, חלזונות וכדומה..

שוב, הם מעדיפים את המזון האהוב עליהם והוא - חומר אורגני חצי רקוב

אם אין להם אותו, בהישג יד, הם יפגעו בצמחים ירוקים, ובירקות שלנו. יפגעו בפלפל, עגבנייה או עלה של חסה, ידרמו להם להתקלקל ולהירקב וכך יבטיחו את מזונם - חומר אורגני חצי רקוב

בגינה בה יש 'ערימת קומפוסט' או 'חיפוי' משארייות של חומר אורגני, כולל קליפות מירקות ושאר תוצרי המטבח, היצורים הללו לא יהיו מזיקים אלא 'יצורים מועילים שיאכלו את כל החומר האורגני ויפרקו אותו לקומפוסט - תהליך טבעי הקיים בטבע - טבעי וקלאסי

בגינה בה יש ערימת קומפוסט ו/או חיפוי מחומר אורגני, לא תראי שבלולים, חלזונות וחשופיות, היוצאים לטיולי לילה על המרצפות, הקירות והחלונות או בקערות האוכל של הכלבים והחתולים. הם יעדיפו את המזון בשפע ואת הלחות והחמימות שבערימת הקומפוסט או מתחת לחיפוי שמסביב לעצים והצמחים

ריבונו של עולם, ברא את כל היצורים הללו בתוך הרמונייה אדירה ונפלאה. אם אנו לא מתערבים ולא מפרים את ההרמוניה הזו (ע"י ריסוס בחומרים רעילים וכדומה..), נחיה בעולם יפה ומקסים ובריא, עם כל היצורים, כולל הג'וקים - תיקנים אמריקאים, שיעדיפו את ערימת הקומפוסט על פני הפינות החשוכות שבמטבח שלנו

[גילה]

אני מאוד מעריכה את התשובות המפורטות ומשוכנעת שבבוא היום תצליח במשימה שלך - הרמוניזציה בין האנושות לטבע!! (לפחות באופן חלקי).
דרך אגב - שתילי הקישואים בגינתי דומים לשתילים אותם תוכל לראות בשדה על כביש 4, בין בית חנניה לצומת ברניצקי - ראייתי למרחוק אינה מצטיינת אך אני די בטוחה שמדובר באותו זן- שיחים של קישואים שאינם מפתחים הדלייה.
סוף שבוע מבורך
גילה

[רויטל]

אני מנקשת עשבים שוטים בגינה באופן קבוע. האם אפשר להשתמש בהם כחיפוי מתחת לשיחי הירקות? האם הם לא ישרישו שם ויפריעו לירקות? החצילים שלי (חלק) והפלפלים (כולם) גדלים ממש על הרצפה. האם צריך להעלות אותם? בחציל אחד מצאתא חורים כאילו ציפור נגסה בו והפלפלים בסדר ברוב המקרים, אבל היו לי גם כאלה עם חורים קטנים. האם הפלפלים הירוקים יהפכו לאדומים או שזה זן ירוק? (קניתי שתילי ירקות של חישתיל).

[ראובן אורן]

אני מנקשת עשבים שוטים בגינה באופן קבוע. האם אפשר להשתמש בהם כחיפוי מתחת לשיחי הירקות? האם הם לא ישרישו שם ויפריעו לירקות? החצילים שלי (חלק) והפלפלים (כולם) גדלים ממש על הרצפה. האם צריך להעלות אותם? בחציל אחד מצאתא חורים כאילו ציפור נגסה בו והפלפלים בסדר ברוב המקרים, אבל היו לי גם כאלה עם חורים קטנים. האם הפלפלים הירוקים יהפכו לאדומים או שזה זן ירוק? (קניתי שתילי ירקות של חישתיל).

כבר כתבתי כאן, מספר פעמים, עי ל"עשבים השוטים' יש תפקיד בטבע, ובייחוד לעשבים המקומיים.
הדשא, לסוגיו השונים, שיובא מחו"ל כ'עשב הומוגני', יכול יותר להזיק לצמחים שלנו, אם לא נשמור עליו - כבר מצאתי, לא אחת, שורש של דשא שפלש לערוגת הירקות או ל'סלעיית הסוקולנטים' שלי, תקע שורש לתוך הצמח (הוא מסוגל לחדור גם לסלעים.. חופשי..), ניקב אותו, ינק ממנו מים והרג אותו. על כן, שורשי דשא פולשניים, עם כושר חיות פנומינלי, אני מותיר להתיבש יחד עם כסחת הדשא, בשמש, לכמה ימים לפני שאני מעביר אותו ל'ערימת הקומפוסט', כדי שימות ויאבד את כושר החיות שלו, לגמרי. גם כשעוברים עם 'חרמש' ומנקים את ה'קנטים' מפלישות של דשא, יש להקפיד שצורת העבודה תהיה כזו שהדשא המקוצץ, יועף לכיוון חלקת הדשא ולא לכיוון הערוגות או ה'צלחות' שמסביב לעצים, כי כל חלק זעיר ממנו, מתחיל לחנבוט בקלות.
וחזרה לעשבים השוטים והעשבונים למיניהם - הטבע יצר אותם ונתן להם תפקיד מעניין. יש להם שורשים עמוקים והם משמשים כ'מעלית מינרלים'. שורשיהם העמוקים מגיעים לעומק של יותר מ 30 או 40 ס"מ, מתחת לשכבת האדמה הפוריה בו גדלים הירקות שלנו. הם יונקים מינרלים עמוקים אלו וגופם מלא בהם. עם התיבשותם והתפרקותם על פני האדמה, הם מסיימים את תפקידם כ'מעלית מינרלים' והמינרלים 'עלו קומה' ונותרים על פני שכבת הקרקע העליונה, לטובת הירקות שלנו והאדמה ההולכת ומשתבחת. על כן אני נותן להם לצמוח עד לשלב הפריחה ועוקר אותם, לפני שהם מיצרים פרחים וזרעים וכמובן, משיב אותם לאדמה, כ'חיפוי'.

ולגבי הירקות הנפגעים - גם בעגבניות, מלפפונים וחצילים, אני מקפיד לקטום ענפים מתחת לגובה של 30 ס"מ. כשענפים אלו נושאיםפ פרי, משקלם העצמי גדל והם כורעים והפרי נוגע באדמה ועל כן זמין לכל מיני יצורים המטיילים על האדמה ונוגסים בהם. שימי לב שה"גזע" של שיח עגבנייה או שיח מלפפון, הוא קוצני ולא מאפשר ליצורים לטפס עליו. על כן, אם הירקות לא נוגעים באדמה, הם לא יפגעו ממזיקים חובבי ירקות - חשופיות, חלזונות ושאר חובבי ירקות.
כאמור, רוב ה'מזיקים' הללו, חובבים ומעדיפים חומר אורגני 'חצי רקוב' ואם בגינה יש 'ערימת קומפוסט' או שיש חיפוי קבוע, על האדמה, הם יעדיפו את החומר החצי רקוב הזה, על פני הירקות שלנו

ולגבי הפלפלים ממליץ לקטוף אותם כשהם מתחילים להאדים - זה השלב בו הם בשלים בצורה המקסימאלית. כך אני קוטף את הפלפלים המתוקים וגם את הפלפלים החריפים.
הפרי מכריז על בשלותו המלאה, כאשר הכלורופיל הירוק נסוג אחורה והצבע האדום מתחיל להיראות.

על כן אנו קוטפים, בגינה שדלנו את העגבנייות כשהן אדומות. זה השלב שבו הן מלאות בסוכרים לאחר שהכלורופיל סיים את עבודתו ונסוג אחורה לצמח. זאת, להבדיל מאותן עגבניות הנקנות במרכולים ובשוק, עגבנייות הנקטפות ירוקות, כדי לשמור על 'חיי מדף ארוכים' והן מאדימות אצלנו בבית, מתוך "גסיסה" ולא מתוך האדמה ואיסוף סוכריםן מהשמש, ועל כן, הטעם השונה בין עגבניות מהגינה לעגבניות מהסופר. כך גם עם פלפלים 'ירוקים'

[שמחתשמח]

אין חובה להדלות קישואים.

במיוחד אם השיח לא מעוניין לעלות...

חקלאים המגדלים בשדה פתוח בעונה זו לא מדלים קישואים