כאן נעים

כפי שנכתב כבר מספר רב של פעמים, מאחר ובד"כ איסוף וריכוז החומרים האורגנים בערימת הקומפוסט שלנו היא הליך מתמשך של 'עוד דלי מהמטבח' ועוד כסחת דשא ועוד קצת שארייות של צמחים מהגינה.. הרי שלמעשה, איננו מגיעים למצב בו אנו מערימים ערימה גדולה ו...נותנים לה לעבוד ולעבור את כל התהליך מראשיתו ועד סופו. על כן, בסיום 'עונה', יש לנו ערימה יפה המכילה הרבה קומפוסט אך גם כמות של חומר גס - ענפים, עלים, קלחי תירס, חרצנים של פירות.. שלא סיימו את התהליך לגמרי

במחזור החדש שיתחיל עם החורף, תהיה לנו כמות גדולה יותר של חומר בקרומפוסטר וזאת עקב ה'שלכת' של רוב העצים שבגינתנו שתתן לנו הרבה חומר לקומפוסטר ואז התהליך יהיה כמובן, יותר קלאסי

על כן, בסיום התהליך אני נוהג לסנן את הקומפוסט ולהפריד בינו לבין כל החומרים הגסים שלא סיימו את התהליך

לצורך זה, אני משתמש ב'כברה' - רשת מתוחה על מסגרת עץ. רשת מגוולבנת (נמכרת לפי 'מטר רץ' בחנויות לחומרי בניין). את הרשת אני מניל על 2 פסי עץ שעליהם היא מחליקה כשאני מניע אותה הלוך ושוב.

השנה שיכללתי קצת את התהליך והשתמשתי במסגרת של שולחן מתקפל. במקום ה'פלטה' של השולחן חיברתי 2 בולי עץ ועליהם 2 "פסים" שבתוכם ועליהם נעה המסננת, הכברה. מתחת לשולחן נמצא כבר שק גדול - 'באלה' שאליו נשפך הקומפוסט המסונן.

ו..לתמונות..

ערימת הקומפוסט המוכנה. ניתן לראות עד כמה היא 'מגוונת'




המסננת על השולחן - נעה קדימה ואחורה והקומפוסט המסונן נשפך לשק שנמצא מתחת




כמה נענועים, קדימה ואחורה..




וזה מה שנשאר..




מרוקנים לארגז הנמצא בצד - לצורך עיבוד נוסף, כמובן




והשק שלמטה מתחיל להתמלא בקומפוסט מסונן, נקי וריחני

ראובן החמוד גם אני סיננתי את הקומפוסט שלי אך לצערי אצלי 97% מהקומפוסט נשאר מעל הרשת,כי אצלי כנראה לא סיים את התהליך, למעשה כזכור לא הייתה התחממות של ממש!! הריח והמראה אכן נראה גמור אבל הגושים ענקיים.השאלה שאני שואל אם אפשר לשתול בקומפוסט עם הגושים הגדולים או לערבבו באדמת חמרה כמו שהוא???
הנה זה כל מה שיצא לי מחבית שלמה

והינה מה שלא עבר ברשת!


כאן הכנסתי לבנה כדי לכטוש את הקומפוסט בסיבוב החבית אך לא עוזר ממש

טיבי
בהמשך למה שכתבתי למעלה על הכמות ועל התהליך הארוך יחסית בגלל שאנו מוסיפים כל הזמן חומר.. שמור את החומר הגס שלא עבר במסננת ותתחיל איתו מחזור חדש. הפעם תראה שהתהליך יהיה יותר מהיר, גם בגלל הניסיון שלך וגם בגלל כל ה"מיקרובים" שספוגים בחומר הגס - הם הבסיס לתהליך הבא

לא עקבתי במיוחד אחרי הערימה שלי.. אבל בטוח שהיא לא "בערה" כמו במקרים שבהם אני מעמיס כמות גדולה במכה אחת של עלי שלכת או שארייות מה'סכך' של סוכות

ברור שהבעירה הייתה והייתה איטית וממושכת כי מדובר בחומר שנכנס לערימה במשך ...ש נ ה שלמה ! כן.. כמעט הכל זה חומר מהמטבח שלנו + כמות קטנה של כסחת דשא... כי בשנת השמיטה שהתחילה בראש השנה שעבר, לא גזמתי עצים(רק ענפים מסוכנים מהבוגונביליה) ואת הדשא כיסחתי רק פעמיים בלבד והוא שימש לי לכיסוי של החומר הטרי. בהמשך, השתמשתי בקומפוסט 'חצי מוכן' לכיסוי של חומר חדש מהמטבח.
הערימה שעשיתי השנה, שונה מערימה רגילה מהסיבות שהוזכרו למעלה - כמעט כולה מזבל מהמטבח !

אתה לא צריך לטרוח בריסוק של הגושים. פשוט תמשיך להכניס חומר ולערבב כמה שיותר וה'נס' יקרה בקלות רבה יותר בסיבוב השני והשלישי..

הי,

אני מצאתי שהרבה פעמים בקומפוסט אני מוצא גושים - גושים אלא מלאכותיים ונוצרים עקב פעילות של תולעים (אדומות), נמלים וחיפושיות זבל (השחורות הגדולות הללו) שפשוט בונים להם את הבית על ידי ריכוז חומר קומפוסטי ביחד לגוש

הגוש בדרך כלל לח עד רטוב וניסיון של הפירוק שלו בעזרת מיים זורמים מגלה את מי בנה אותו - על ידי הוצאת התולעת משם או הנמלים

אני לא נוטה לפרק אותם אלה פשוט מחזיר אותם חזרה לאדמה כי הם מהווים את הבסיס להמשך הפעילות של הקומפוסט

אני מסכים עם כי, כי חשוב לסיים את הסבב של הקומפוסט ולא להמשיכו לנצח כי:
1) זה עם הזמן תופס מקום
2) בקרוב צריך להשתמש בקומפוסט לצורכי הגינה
3) קומפוסט המתחיל מאפס - או קרוב לאפס - עובד מהר יותר על חומר טרי

בהצלחה

לא מבכים אתך, לגבי סעיף 3

השאריות שנותרות ממחזור אחד, נושאות בתוכן את הגרעין למושבה החדשה של המיקוראורגנזמים השונים - חיידקים + פטריות שיעסקו בפירוק של הערימה החדשה, הבאה בתור.

ערימה ראשונה היא איטית אך ערימה שנייה, שלישית והלאה, הן מהירות הרבה יותר, רק בגלל השאריות שנותרו במקום

אין כל צורך להביא ולהכניס כל 'סטארטרלזרוז הקומפוסטציה - המיטב כבר נמצא אצלך

הכוונה שלי בסעיף 3 זה כשמתחילים את התהליך מאפס - ולא מוסיפים חומר חדש למאגר ישן - התהליך עובד מהר יותר - כי החברה "רעבים" ותוקפים את מה שיש

ככל שכמות החומר גדולה יותר - מתחילה להאגר - יש יותר חומר לכמות די קבוע של חברה מפרקים - לכן לכל חלקיק אוכל יש פחות קופצים

זאת היתה הכוונה

או. קיי. הבנתי אותך ! צודק !

הכוונה הייתה כמובן לרוטינה של הוספת חומר ישן לערימה החדשה, כמו שעושים בבצק, מוסיפים לו 'שאור' מהעיסה הקודמת..

כעת אני לא מסכים ל "כמות קבועה של מפרקים" - הם מתרבים ועל כן, גם כשהערימה תופחת וגדלה, הערימה נשארת עם אותו מספר 'מפרקים' לשטח נתון. כמו כל החיים בטבע המתנהלים על פי טריטוריות ומצב המזון בשטח. כשאין אוכל, פסיקה ההתרבות וכשיש מספיק אוכל, כולם פרים ורבים בהמוניהם. כך ביבשה, כך במים עם כל בעלי החיים, מחיידקים ועד לפילים

לפני כמה ימים הוספתי לערימת הקומפוסט כסחת דשא טרייה ואתמול בלילה לשמחתי הרבה בפעם הראשונה ראיתי את הערימה בוערת פשוט עולה באש איזה כיף.

עוד 2 תמונות כדי לשתף אתכם בחוויה

לאחר הסינון, התקבלה כמות של כ ½ באלה של חומר נפלא, שחור, דק ופריך ו...יבש

חבל שלא ניתן להעביר בפורום את תחושת המירקם הדק שלו ואת הריח הנפלא
אני מתגאה בקומפוסט הזה במיוחד, מאחר והוא באמת מיוחד

הקומפוסט הזה נוצר ברוב רובו משארייות מטבח ! קליפות ירקות ושארייות פרי
כי, מאחר ושמרתי על שנת שמיטה, לא נכנסו לערימת הקומפוסט כמעט שום ענפים או עלים מהגינה, למעט פרחי בוגונוויליהשנושרים כל הזמן וגם כמה ענפים שנאלצתי לגזום כי גדלו בצורה מסוכנת וקוציהם איימו על מי שהסתובב בגינה ו..מעט כסחת דשא

בקיצור, חומר דק ונפלא

הנה 2 תמונות שאולי יעבירו לכם את האיכות של החומר..

וואלא מעורר תאבון- רק אצלי אין שום בערה

בקר טוב ראובן היקר!!!
ביום שישי האחרון עברתי לקחת זבל עופות,מערימה ישנה ויבשה ,אך לצערי לא היו בה שום חברים מפרקים ,כמו בפעם הקודמת שלקחתי משם זבל שהיה מלא בהם!!
השאלה שלי : חשבתי על רעיון האם כדאי לי לקחת את החבית של הקומפוסט זה שמלא בכדורים לא מפוררים ולשים אותה אצל בן דודי ליד הרפת כדי שיכנסו לשם כל החברה טבחיות ,חיפושיות זבל וכל החברים הטובים. אולי הם שיפרקו לי את הקומפוסט הלא גמור שלי הינה תמונה מקרוב:

שתי התמונות הן אותו חומר פשוט אחת עם פלש והשניה לא
או שאולי אפשר לשטוף אותו ביחס של 1:10 אחוז מים כמו שהיצעתה באחד השרשורים ולהשקות את העציצים במים הנ"ל?

אני חושב שיספיק אם תגרום לו להתיבש קצת ותמשיך לערבב אותו, החומר כבר יתפרק לבד.
פשוט תוסיף לו עוד מעט חומר יבש כי לפי הריח שלו, הוא מאוד חזק ומרוכז.. אבל יש לך קומפוסט ברמה גבוהה מאוד

כמובן שאתה יכול לקחת כמה גושים כאלה ולערבב אותם במים ולאחר שלושה ימים, לסנן את זה ולהשקות עציצים. את החומר שנשאר, להחזיר לחבית הקומפוסט בתור 'חומר יבש'.

לא, אני לא חושב שאתה צריך להכניס לשם 'יצורים' מבחוץ. עצם העובדה שנוצר אצלך קומפוסט איכותי, מראה שיש פעילות של חיידקים ובקטריות מפרקי תאית וזה מצב מעולה

יופי תודה רבה ראובן היקר! דרך אגב שבוע שעבר שאלתי שאלה על עצי הדר אם לא קשה לך להגיב על זה תודה רבה מראש הינה השירשור:
viewtopic.php?t=2467

tibi כתב:יופי תודה רבה ראובן היקר! דרך אגב שבוע שעבר שאלתי שאלה על עצי הדר אם לא קשה לך להגיב על זה תודה רבה מראש הינה השירשור:
viewtopic.php?t=2467

מצטער, לא ראיתי את זה

עוד מעט אתייחס בפרוט..

תודה! תודה! תודה!רבה

מה עושים עם כמות גדולה של פרי הדר ? נראה לי שלא רצוי להכניס הכל לקומפוסטר כי זה יעלה מאד את החומציות.

זכורה לי שאלה כזו בעבר, גם אני שאלתי את אותה שאלה. ראובן השיב בכך שמכניסים כמות קטנה בכל פעם, כל שבוע דלי (דלי רגיל של 8 -10 ליטר). אל תשכח לקצוץ את הפרי בשביל להגדיל את שטח הפנים שלו.

אכן, צודק מנשה בהחלט

אבל לא לשכוח שאצלך לא מדובר ב'ערימה' גדולה, אלא בחסית קומפוסט הנמצאת על המרפסת המפורסמת שלך.. וכמות הקומפוסט ששם, לא גדולה ומאחר והערימה לא נמצאת על האדמה ממש, הפעילות הבקטריאלית אצלך, נמוכה יותר מאשר בערימה גדולה הנמצאת על האדמה..

אז לדעתי.. כדאי לך להימנע מהכנסת כמות של קליפות הדר לחבית שלך ! זה רק יעצור את הפעילות שם

אם מדובר ב2-3 לימונים או תפוזים, זה נורמאלי. אבל לא יותר מזה... בחבית

מנשה כתב:זכורה לי שאלה כזו בעבר, גם אני שאלתי את אותה שאלה. ראובן השיב בכך שמכניסים כמות קטנה בכל פעם, כל שבוע דלי (דלי רגיל של 8 -10 ליטר). אל תשכח לקצוץ את הפרי בשביל להגדיל את שטח הפנים שלו.

זה כמובן תלו בגודל הערימה. אצלי כמעט כל יום דלי קליפות הדר והערימה אכלה הכל כולל גלעיני אבוקדו.
אחרי הגשם הנוכחי נחכה כמה ימים נהפוך נבעיר ולדעתי עוד מעט תהיה מוכנה.
הערימה היא מתחת עץ תפוזים לא מצטיין. וכנראה שהנגר שלה השביח אותו והשנה פעם ראשונה התפוזים מתוקים ולא חמצמצים.
את הערימה הבאה אני כבר בונה ליד עץ אחר שצריך פינוק.

שלום
גיזמתי את שיח הרוזמרין שלי
ורציתי לשאול האם אפשר להוסיף לקומפוסט כמות גדולה של רוזמרין
לפי מה שזכור לי קראתי פעם שעדיף לא להוסיף רוזמרין לקומפוסט לא זוכר למה ואם זה נכון
תודה