כאן נעים

מדינה ירוקה


משרד החקלאות: במאי, יכנס לתוקף חוק האוסר כריתת עצים בוגרים



משרד החקלאות עורך מדי שנה, קורסים שכותרתם "גוזם מומחה" במטרה ללמד את הגוזמים כיצד לגזום נכון. תעודת הגוזם המומחה, מהווה כרטיס כניסה לגוזמים לביצוע פרויקטים במגזר הציבורי ◄ כ-50 אלף דונם שטחי יער בצפון, יוכרזו כשמורות יער
מאת: משה נעים, Kan-Naim.co.il



בחודש מאי 2009, צפוי להיכנס לתוקף חוק שיזם ח"כ אופיר פינס- פז, האוסר כריתת עצים בוגרים שהגדרתם על פי החוק עץ שגובהו עולה על 2 מטר וקוטר גזעו מעל 10 ס"מ. החוק של ח"כ אופיר פינס-פז, מהווה תיקון בחוק התכנון והבנייה, וקובע, כי לא יאשר מוסד תכנון תכנית בנייה אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה על העצים במסגרת מכלול השיקולים תכנוניים ולאחר שהתייעץ עם פקיד היערות.

שלום שמחון שר החקלאות, הממונה על פקידי היערות, אמר היום (שני) בטקס לרגל ט"ו בשבט, כי בפועל יצטרפו העצים הבוגרים לרשימת 68 העצים המוגדרים כיום כמוגנים.

השר שמחון, הוסיף, כי לאחרונה גיבש משרד החקלאות נוהל עבור פקידי היערות של קק"ל הקובע כללים ברורים לשימור עצים דבר שיפחית את כמות הכריתות המאושרות כיום ויביא לשימור כלל העצים הבוגרים בנוסף למוגנים.


הנוהל החדש, מגדיר מהו גיזום מותר ומהו גיזום שפוגע בעץ ומהווה בפועל כריתה.

משרד החקלאות עורך מדי שנה, קורסים שכותרתם; "גוזם מומחה" במטרה ללמד את הגוזמים כיצד לגזום נכון. תעודת "הגוזם המומחה", מהווה כרטיס כניסה לגוזמים לביצוע פרויקטים במגזר הציבורי.

שמחון, הודיע עוד, כי בחודש הקרוב, יוכרזו כשמורות יער כ- 50 אלף דונם שטחי יער בצפון הארץ.

מתוך http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=13785&cid=

עדכון אחרון: 09.02.09 , 16:38

משמח לשמוע חדשות מסוג זה.

לצערי יש עצים רבים שחוק זה כבר לא יעזור להם.
בשנה האחרונה נכרתו עשרות עצים בני 50-60 שנה בשטח
שבו אמורה להבנות "השכונה הירוקה" בכפר סבא.
עציי ברוש ואקליפטוס נדירים ביופיים ובגילם המתקדם נכרתו ללא רחמים מן היסוד.
כל זאת בעיר המכריז על עצמה "העיר הירוקה".

חבל שאינטרסים כלכליים בלבד מניעים את המושכים בחוטים...

נקווה שהשינוי יגיע ביום מן הימים.

אכן, חוק זה חוק אך הפיקוח והאכיפה של החוק, יותר חשובים מהחקיקה עצמה ולצערנו הם די חלשים

התכתבתי כרגע עם 'בר סמכא' בנושאי אקולוגיה ומשפט וכך הוא כתב לי:

"..החוק לא ממש אוסר כריתה, כפי הכותרת הסנסציונית של המאמר [מאמרים מחפשים רייטינג].
החוק מקשה על כריתה של עצים גדולים, בכך שמאלץ לעבור דרך בחינת נחיצות הכריתה, והתייעצות עם פקיד היערות [דעתו אינה קובעת. הוא רק מייעץ].

בכל מקרה, זה יותר טוב מכלום..."

בהמשך, הכנסתי כרגע את דבר החוק בכל הנוגע ל "צו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים)" וכן על "פקודת היערות"
שווה קריאה ! יש הרבה שלא יודעים כי דבר החוק מכוון גם לעצים הגדלים בחצרות הפרטיות שלכם !

כדאי לקרוא ולהכיר את החוק מקרוב

צו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים) (מס' 2), התשנ"ז-1997
............

צו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים) (מס'2 ), התשנ"ז- 1997

בתוקף סמכותי לפי סעיף14 לפקודת היערות 1 , ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף48 (א) לחוק-יסוד:הממשלה 2 , וסעיף2 (ב) לחוק העונשין , התשל"ז-1977 3 , אני מצווה לאמור;

1 . אילנות מוגנים
האילנות הנקובים בתוספת מוגנים בכל שטח מדינת ישראל, במשך עשרים שנים מיום תחילתו של צו זה.
תוספת
(סעיף1 )

אגס סורי Pyurs syriaca
אדר Acer spp
אולמוס קטן עלים Ulmus parvifolia
אולמוס שעיר Ulmus canescens
אורן . Pinus spp
אלביציה ורודה Albizziajulibrissin
אלביציה צהובה Albizzia lebbeck
אלה (למעט אלת מסטיק ואלה טרבינת) . Pistacia spp
אלון . Quercus spp
אקליפטוס . Eucalyptus spp
אראוקריה . Araucaria spp
ארז . Cedrus sp
אשל . Tamarix spp
בר זיתבינוני Phillyrea latifolia
ברוש (למעט ברוש לימוני) . Cupressus spp
ברכיביטון . Brachychiton spp
גינקו דו אונתי Ginkgoblloba


גרוילאה חסונה Grevillea rorbusta
דולב (למעט דולב מערבי) . Platanus spp
דום מצרי Hyphaene thebaica
הדס מצוי Myrtus communis
ז'קרנדה חדת עלים(סיגלון) Jacaranda acutifolia
חוזרר החורש Eriolobus trilobatus
טבבויה איפה Tabebuia ipe
טטרקליניס מפריק Tetraclinis articulata
טקסדיון דו טורי Taxodium distichum
ינבוט . Prosopis spp
כוריסיה בקבוקית Chorisia insignis
כוריסיה הדורה Chorisia speciosa
כליל החורש Cercis siliquastrum
כרבל לביד Alectryon tomentosum
לבנה רפואי Styrax officinalis
ליקוידמבר ליבני Liquidambar styraciflua
ליקוידמבר מפואר Liquidambar formosana
מגנוליה גדולת פרחים Magnolia grandiflora
מורינגה רותמית Moringa peregrina
מורן חורש Vibrunum tinus
מילה . Fraxinus spp
מיש . Celtis spp
ספיון השעווה Sapium sebiefrum
סקוויה נאה Sequoia sempervirens
סקוויון ענק Sequoiadendron giganteum
עוזרר . Crataegus spp
ער אציל Laurus nobilis
ערבה . Salix spp
............
קובץ תקנות תשנ"ז פורסם ב 11.2.97 עמ' 418


ערער ארצישראלי (עצים בלבד) . Juniperus spp
פודוקרפוס . Podocarpus spp
פיקוס בנגלי Ficus bengalensis
פיקוס השדרות Ficus retusa
פיקוס השיקמה Ficus sycomorus
פיקוס התאנה Ficus carica


פיקוס קדוש Ficus religiosa
צאלון נאה Delonix regia
צפצפה . Populus spp
קזוארינה . Casuarina spp
קטלב מצוי Arbutus andrachne
קטלב משונן Arbutus unedo
קליטריס . Calitris spp
שזיף הדב Prunus ursina
שיזף (עצים בלבד) . Ziziphus spp
שיטה מלבינה Acacia albida
שיטה סלילנית Acacia raddiana
שיטת הנגב Acacia gerrardii
שיטת הסוכך Accacia tortilis
שקד(למעט במטעים נטועים ובשטח מגורים בנוי) . Amygdalus spp
תמר מצוי (למעט במטעים נטועים) Phoenix dactylifera

כ"ז בשבט התשנ"ז (4 בפברואר1997 )
(חמ3-2743 )

רפאל איתן
שר החקלאות ופיתוח הכפר



............
קובץ תקנות תשנ"ז פורסם ב 11.2.97 עמ' 419

. ע"פ 798/79 - יוסף כהן נ' מדינת ישראל
........

ע"פ 798/79

יוסף כהן

נגד
מדינת ישראל

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
[24.2.80]

לפני השופטים מ' שמגר, מ' בן-פורת, א' ברק


א' פרידמן, ו' יהודאי, א' כרמי) מיום12.7.1979 בתיק ע"פ110/79 .


א' בן-שלמה - בשם המערער ;
ד' שפי עוזר לפרקליט המדינה - בשם המדינה.

פסק-דין

השופט שמגר
ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה שדחה את ערעורו של המערער נגד הרשעתו בבית-משפט השלום בחדרה בעבירה על סעיפים15 ו-17 לפקודת היערות . העונש כפי שהועמד על-ידי בית-המשפט המחוזי הוא קנס של750 ל"י או חודש מאסר תמורתו.
הערעור שלפנינו מופנה נגד ההרשעה בדין, וטענת סניגורו המלומד של המערער, עורך-דין אליעזר בן-שלמה, היא כי המעשה שיוחס למרשו, היינו כריתת עצי אקליפטוס שצומחים על מקרקעין שהם בבעלות הפרט (קיבוץ עין-שמר) אינו נכנס לגדר עבירה על סעיף15 לפקודת היערות . לדעת הסניגור המלומד יש ללמוד מנוסחם של סעיפים14 ו-15 לפקודה הנ"ל ומן ההקשר הכללי, ככל שהדבר נוגע ליתר הוראותיה של הפקודה הנ"ל, כי סעיף15 מתיחס רק למעשים המבוצעים ברשות הרבים להבדיל מרשות היחיד.

........
פורסם בפ"ד, כרך לד, חלק שלישי, תש"מ/תשמ"א 1980 עמ' 10/11

פקודת היערות דנה, כפי ששמה מעיד עליה, באדמת יער המוגדרת בפקודה, בסעיף2 . ככל אדמה הנטועה אילנות, אחד הגדלים בדרך הטבע ואחד הנטועים בידי אדם. אם נפנה לגוף הוראותיה של הפקודה, הרי נוכחים לדעת כי היא דנה באזורים השמורים ליערות ובהנהלתם, ומתירה בין היתר, הכרזתם של אזורי יער סגורים. יתירה מזאת, לפי האמור בסעיף16 לפקודה יכול שר החקלאות להטיל פיקוח על אדמות יער שהן קנין הפרט, כאשר נראה לו שהשמדת העצים באותן אדמות מפחיתה או עלולה להפחית את הספקת המים או שהיא מזיקה למצב החקלאי של הקרקעות הסמוכות או שהיא מסכנת את ההספקה המתמדת של תוצרת היער כאמור שם.
סעיפים14 ו-15 מרוכזים בחלק ה של החוק, הנושא את הכותרת "הגנת אילנות", וזה נוסחם של הסעיפים האמורים:
.14" יכול שר החקלאות להכריז בצו שאילנות המפורטים בו בצו יהיו מוגנים בכל ישראל או בכל מחוז או חלק של מחוז לתקופה שתפורט בו בצו, ומשיצא הצו הזה יהא אסור לכל אדם לכרות אילנות כאלה או להעתיק את עציהם של אותם אילנות אלא על פי רשיון שינתן על פי סעיף15 .
15. לא יכרות אדם עץ-זית או עץ-חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ"י סעיף14 מפקודה זו, בכל מקום שהם גדלים, ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות אלא אם קבל תחילה רשיון לכך בטופס הקבוע מפקיד היערות ."
הנה כי כן עולה מנוסחו של סעיף14 כי הסמכות להכריז על אילנות כאילנות מוגנים - ולענין זה יש להבדיל בין אילן ובין יער - משתרעת על פני כל שטח המדינה. אם השר ימצא זאת לנכון, יכול השר, כמצוטט לעיל, לצמצם את הצו לאזורים מוגדרים בלבד.
טוען מר בן-שלמה כי המונח "בכל ישראל" אינו צריך להתפרש כפשוטו, אלא יש ליחסו רק לכל מקום בישראל אשר המקרקעין שבו הם בגדר קנין הרבים להבדיל מקנין הפרט.
לא מצאנו יסוד לאימוצו של סייג כמוצע לנו על-ידי הסניגור המלומד שאינו מוצא ביטויו בנוסחו של החוק. לדעתנו אין ללמוד מנוסחם של סעיפים14 ו-15 אלא זאת שנוסף על הגנת היערות גם ראה המחוקק צורך לפרוש הגנתו על אילנות מוגדרים ויהיה זה בשל פגיעותם, עתיקותם או חשיבותם מבחינה אחרת כלשהי, ואין הוא חייב לפרש. בסעיף15 נאסרה כריתה או נטילת עציהם של עץ הזית או עץ החרוב המאוזכרים מפורשוח בחוק ונפתח הפתח להוספתם של אילנות נוספים בדרך של חקיקת משנה וגם שם מדובר על אילנות "בכל מקום שהם גדלים'. ואף ביטוי זה יש לפרשו כפשוטו.

........
פורסם בפ"ד, כרך לד, חלק שלישי, תש"מ/תשמ"א 1980 עמ' 11/12

הסניגור המלומד הצביע על אי סבירותו של פירוש כאמור מאחר שיש בו למנוע מאדם כריתת אילנות הגדלים בחצרו הוא כאוות נפשו. לא ראינו מקום להסכים עמו בענין זה. הקשיים האוביקטיביים הכרוכים בגידולו של אילן בארצנו שאיננה ברוכת מים יש בהם כדי להסביר את הצורך בהגנה המיוחדת על אילנות מסוגים מוגדרים בין אם הם נטועים או גדלים ברשות הפרט ובין אם הם גדלים ברשות הרבים. למותר להוסיף, כי האיסורים שבפקודה אינם החלטיים מאחר שיש פעולות לגביהן ניתן להעניק רשיון ואין לנו אלא לפנות בענין זה לאמור בסיפא של סעיף15 . יש באמור שם כדי לאפשר לרשות המופקדת על כך שיקול דעת עניני מה להתיר ומה לשמר, והדברים מובנים.
סיכומו של דבר, לא מצאנו יסוד לטענה כי יש לפרש הוראותיהם של סעיפים14 ו-15 לפקודה כאילו אינם מתיחסים לאילנות מוגנים הגדלים על מקרקעין ברכוש הפרט.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ז באדר תש"ם (24.2.1980 ).


........
פורסם בפ"ד, כרך לד, חלק שלישי, תש"מ/תשמ"א 1980 עמ' 12/13

פקודת היערות, 1936 ^1^

פקודה הבאה להגן על היערות וליצור ולנהל מקומות מיוחדים ליערות
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת היערות.

חלק א' הקדמה

2. פירוש
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב
פירוש אחר -
"בקר" פירושו פר, שור, פרה, עגל, תאו, סוס, סיח, פרד, חמור, אתון, גמל,
כבש, עז, חזיר, הם וולדותיהם;
"אדמת יער" - פירושה כל אדמה הנטועה אילנות, אחד הגדלים בדרך הטבע ואחד
הנטועים בידי אדם;
"פקיד היערות" - פירושו כל פקיד שיתמנה מזמן לזמן מטעם שר החקלאות להוציא
לפועל כל מטרה ממטרות פקודה זו אם על ידי שיכנוהו בשמו או בשם מישרתו;
"תוצרת-יער" - פירושה הדברים דלקמן כשהם נמצאים באדמת-יער או כשהם מובאים
משם - קורות-עץ, פחם-עץ, שרף, נטף, גוטפרשה, שמן-עצים, משחה טבעית, עשבים,
מטפסים, עצי-סכך, עלים, פירות, זרעים, שרשים, קליפת-עץ, ליפים, קנים וכל
חלקים אחרים או תוצרת מן האילנות והצמחים, כבול, שכבת האדמה העליונה
ומחצבים, פרט למחצבים בגדר כל פקודה המסדירה את ענין ניצולם של מחצבים;
"עץ פרי" פירושו כל עץ נושא פרי שמגדלים אותו לצרכי בית וכל עץ שנוהגים
להרכיב אותו;
"אדם" כולל חברה, התאגדות או אגודה או כל עדת-כפר או עדות-כפר;
"ליטול", בקשר עם תוצרת-יערות, כולל כריתת קורות-עץ או נטילתן וקיצוצה,
צבירתה, לקיטתה והעברתה של כל תוצרת-יער אחרת;
"קורות עץ" כוללות אילנות שנפלו או שנכרתו וכל עץ בין שגזרוהו או הקציעוהו
לאיזה דבר ובין שלא גזרוהו או הקציעוהו לאיזה דבר;
"אילן" פירושו אילנות בכל פרקי-גידולם, דקלים, חזרן, שיחים, זרדים וגזעים.

חלק ב': אזורים שמורים ליערות

3. הגדרת אזורים שמורים ליערות
יכול שר החקלאות, באכרזה שתפורסם ברשומות, להעמיד כל אדמות-יער שאינן רכוש
פרטי להשגחתה ולהנהלתה של הממשלה כאזורים שמורים ליער, ומשנתפרסמה אכרזה
כזו תחולנה הוראות פקודה זו על כל אדמות-היער המפורטות בה.
4. אין להעביר כל זכות מבלי אישור
(1) שום זכות באזור שמור ליער או על אזור כזה, שנהנו ממנה בפעם הראשונה
מאז חודש יולי 1920 ואילך, או שייהנו ממנה מכאן ולהבא, אין לראותה כזכות
שנרכשה כהלכה אלא אם כן נרכשה במתנה מאת הממשלה או עפ"י חוזה שנחתם על ידה
או בשמה.
(2) אסור להעביר שום זכות באזור שמור ליער או על אזור כזה בדרך מתנה,
חכירה, משכנתא או בדרך-העברה אחרת מבלי אישור מאת שר החקלאות:
בתנאי שאם היתה זכות כזאת מחוברת לקרקע או לבנין אפשר למכרה או להעבירה
בדרך אחרת יחד עם אותו בנין או אותה קרקע מבלי אישור כזה.

חלק ג': הנהלת אזורים שמורים ליער

5. מעשים שאסור לעשותם באזורים שמורים ליער
לא יעשה אדם בעצמו ולא יגרום לאחר שיעשה ולא ירשה ביודעין לכל אדם שיעשה את
אחד המעשים דלקמן בכל אזור שמור ליער אלא בהתאם לתנאי רשיון שניתן עפ"י
פקודה זו או בתוקף הוראות סעיף 6, דהיינו -
(א) ליטול תוצרת-יער;
(ב) לעקור אילן משרשו, לשרפו, להסיר את קליפתו או את עליו או להשחיתו בדרך
אחרת;
(ג) להבעיר כל עשב או דשא או להבעיר אש מבלי לנקוט באמצעי-זהירות מספיקים
כדי למנוע את התפשטותה;
(ד) להעלות עשן, או להבעיר אש בכל חלק מחלקי האזור השמור ליער שהעשן או
הבערת-האש אסורים בו עפ"י צו מאת שר החקלאות, או בזמן שהעישון או הבערת-האש
אסורים בהם;
(ה) לרעות בקר או לתת להן להיכנס לגבול האזור השמור ליער;
(ו) לחפור או להבקיע או לחרוש את האדמה;
(ז) להיכנס לגבול כל חלק של אזור השמור ליער כשכניסה זו אסורה עפ"י צו מאת
שר החקלאות או שהיא אסורה למשך איזו תקופה המפורטת בצו מאת שר החקלאות;
(ח) לבנות כל סכר על פני כל נהר או לעצור באופן אחר את זרמו של כל נהר או
נחל; או
(ט) לגור בכל אזור המיוחד ליער או להקים בו כל בנין.
6. צבירת עצי בערה מותרת
שום דבר האמור בסעיף 5 לא יאסור את צבירתם והעברתם של עצים ושיחים יבשים
מאזורים שמורים ליער, פרט לאזורי- יער סגורים, על מנת שאותם עצים ושיחים
ישמשו כעצי- בערה בלבד לתושבי כפרים שהסכינו לספק לעצמם צרכם זה מן היערות
הסמוכים לכפרם, ובלבד שאותם תושבים לא יעבירו משם שרשים או גזעים ולא יכרתו
עצים מחוברים לקרקע ולא יקצצו ענפים.
7. כפרים הזקוקים לתוצרת יער, פרט לעצי בערה, יפנו בבקשה כמותנה בפקודה
תושבי כפרים שקיבלו עד עתה תוצרת-יער, פרט לעצים ושיחים מתים ויבשים שנצברו
בהתאם לסעיף הקודם, בתוקף כל זכות חוקית או מנהג, מאזורים השמורים ליער
בתוך תחומי כפרם או סמוך לו לצרכי בנין בתים ולצרכי בית וחקלאות, יוכלו
להוסיף ולהשתמש באותם זכויות או מנהגים, בכפיפות לתנאים הבאים -
(א) עליהם להגיש לפקיד היערות בקשה בכתב בדבר מתן רשות לצבור תוצרת-יער
כזאת, והבקשה תהא נתמכת בהצהרה מאת המוכתר האומרת שהבקשה היא הוגנת.
(ב) הבקשה תכיל את הפרטים הבאים -
(I) כמות תוצרת-היער הדרושה, מינה ומהותה;
(II) לצורך מה היא דרושה;
(III) מהיכן רוצים לקבלה; וגם
(IV) כמה זמן דרוש כדי להעבירה ממקומה;
(ג) לאחר שתיערך חקירה ודרישה כהלכה ותובא בחשבון שאלת קיומו של היער,
ייענה פקיד היערות לבקשה או ידחנה, כולה או מקצתה, ואם נענה לה, יתן רשיון
בטופס הקבוע;
(ד) על בעל הרשיון להראות את רשיונו לביקורת מדי הידרשו בכך ע"י שוטר או
פקיד- יערות או פקיד מינהלתי;
(ה) אם אין בעל רשיון ממלא אחרי התנאים שנקבעו או אם אינו עושה כל מעשה
שנקבע ברשיון, יכול פקיד-יערות לבטל את רשיונו ואפשר להחרים מידיו את
תוצרת-היער שביחס אליה לא מילא את התנאים או לא עשה את המעשה;
(ו) יכול פקיד-יער למכור כל תוצרת שהוחרמה עפ"י סעיף זה ודמי-מכירתה
ייזקפו לזכות הממשלה.
8. מיצוי תוצרת יער ע"י אנשים אחרים ולמטרות אחרות
פקיד-יערות יכול לתת רשיון בו ירשה להוציא תוצרת-יער שלא ע"י האנשים או שלא
לצורך המטרות המפורטות בסעיף 6 ו-7, ולפי התנאים אשר יפורטו באותו רשיון.
9. מי חייב לסייע בכיבוי דליקות
כל הנהנה מאיזו זכות שהיא באזור השמור ליער שפרצה בו אש, ותושבי כל הכפרים
בגבול חמישה קילומטרים ממקום האש, חייבים לסייע בכיבוייה.
10. הוראות בנוגע לזכויות מרעה
למרות כל האמור בפקודה זו, יכול פקיד-יערות לתת רשיון להרשות בו את תושבי
הכפרים או את בני השבטים הסמוכים לאזורים השמורים ליער לרעות בהם את בקרם
בתנאים אלה -
(א) בכל שנה ושנה לא יאוחר מיום ידוע שיפורסם במקום ע"י פקיד-היערות, יהא
על מוכתר כל כפר או על שיך של שבט הרוצים לרעות את בקרם, להגיש
לפקיד-היערות הודעה בכתב המתארת את מספרו וטיבו של הבקר, והמקום בו הם
רוצים לרעותו, ואם יש שטחים מתאימים, יוכל פקיד-היערות ליתן רשיון בטופס
הקבוע אשר יתאר את השטחים שמותר לרעות בהם את הבקר ולקבוע את הזמן שבו
יוכלו הבקר לרעות;
(ב) בקר השייך לתושבי איזה כפר או שבט יעמוד להשגחתו של רועה אשר ישא אתו
תמיד את הרשיון הנוגע לאותו בקר, ועליו להראותו כשיידרש בכך ע"י פקיד-יערות
או שוטר או פקיד מינהלתי.
11. הוראות בנוגע למרעה בקר של זרים
יכול פקיד-יערות עפ"י הכרעת-דעתו ליתן רשיונות לאנשים, מלבד לאלה הנזכרים
בסעיף הקודם, לרעות בקר באזור השמור ליער ובלבד שישלמו את המסים הקבועים
וימלאו אחרי התנאים שיפורטו ברשיון.
12. תוצרת יער שהוכחה עליה זכות בעלות פרטית
כל מקום שהוכחה תביעה לבעלות על אדמת-יער שהיתה נתונה להשגחתה ולהנהלתה של
הממשלה כאזור שמור ליער, הרי כל הכנסה שנתקבלה מתוצרת-היער של האדמה לפני
שנקבעה הבעלות אין לגבותה חזרה מאת הממשלה.

חלק ד': אזורי יער סגורים

13. אזורי יער סגורים
אם נראה כי רצוי לאסור על הקהל להיכנס לאזור השמור ליער או לחלק הימנו,
לצורך שמירה מעולה יותר על קיומו של היער או לשם הגנה על העצים הרכים או
לכל מטרה אחרת, יכול שר החקלאות בצו להכריז את היער, שמקומו ותחומיו יתוארו
באותו צו, או כל חלק הימנו, כאזור יער סגור, ואם אותו יער או חלק הימנו
נמצאים בתחומי אדמת-כפר, צריך להדביק מיד בכפר העתק מן הצו.

חלק ה': הגנת אילנות

14. הסמכות להכריז אילנות כאילנות מוגנים
יכול שר החקלאות להכריז בצו שאילנות המפורטים בו בצו יהיו מוגנים בכל ישראל
או בכל מחוז או חלק של מחוז לתקופה שתפורט בו בצו, ומשיצא הצו הזה יהא אסור
לכל אדם לכרות אילנות כאלה או להעתיק את עציהם של אותם אילנות אלא על
פי רשיון שיינתן על פי סעיף 15.
15. אסור לכרות אילנות מוגנים וכו' אלא עפ"י רשיון
לא יכרות אדם עץ-זית או עץ-חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ"י
סעיף 14 מפקודה זו, בכל מקום שהם גדלים, ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות
אלא אם קיבל תחילה רשיון לכך בטופס הקבוע מפקיד-היערות.

חלק ו': הפיקוח על אדמת-יער פרטית

16. הגנה על אדמות יער פרטיות למטרות מיוחדות
(1) יכול שר החקלאות, כשהוא מוצא זאת לראוי לטובת הציבור, להרשות בצו לפקיד
- יערות להעמיד להגנתו אדמות-יער שהן קנין פרטי, כשנראה שהשמדת העצים באותן
אדמות מפחיתה או עלולה להפחית את הספקת המים או שהיא מזיקה למצב החקלאי של
הקרקעות הסמוכות או שהיא מסכנת את ההספקה המתמדת של תוצרת-היער לבני הכפרים
הנמצאים בשכנות לאותן אדמות.
(2) כל הפעולות הדרושות להגנת אדמות-יער כאלה, ואשר תיקבענה ע"י
פקיד-היערות שהחלטתו תהא החלטת-גמר, יוצאו לפועל ע"י בעל אדמת-היער או על
חשבונו, והלה ישלם חזרה לממשלה את כל ההוצאות ההוגנות שהוציאה לצורך זה.
(3) כל עוד אדמת-יער נתונה להגנתה של הממשלה, יהא דינה כדין מקום שמור
ליער בגדר כל הוראה מהוראות פקודה זאת.

חלק ז': עבירות, עונשין ופרוצידורה

17. עבירות (תיקון: 1937)
(1) כל העובר על הוראה מהוראות סעיף 5 יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנים -
עשר חודש או לקנס של מאה לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו
לצוות עליו לשלם אותם תשלומי-נזק, ככל שיורה בית-המשפט.
(2) כל הקונה תוצרת-יער כשהוא יודע, או כשיש לו יסוד להאמין שאותה תוצרת -
יער לוקחה מאזור השמור ליער בניגוד להוראות פקודה זו, יאשם בעבירה ויהא צפוי
לאותם העונשין שנקבעו בסעיף-קטן (1).
(3) כל המסרב לסייע בכיבוי-דליקה באזור שמור ליער, כדרוש
בסעיף 9, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ארבעה-עשר יום או לקנס של חמש לירות
או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לשלול ממנו את זכותו באזור המיוחד
ליער למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.
(4) נמצאו בקר באזור השמור ליער כשלא ניתן ביחס אליהן רשיון עפ"י סעיף 11,
או כשלא היו נתונות להשגחת רועה, או שמציאותן באזור השמור ליער היא בניגוד
לתנאי הרשיון, יאשם בעל הבקר בעבירה והיא צפוי לקנס של חמישים פרוטה לכל
ראש-בקר ונוסף על כך יהא אפשר לצוות עליו לשלם תשלומי-נזק ככל שיורה בית -
המשפט.
(5) פרצה דליקה באזור השמור ליער והוכח שהיא פרצה מחמת רשלנותו של איזה
רועה, יאשם הרועה בעבירה יהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס של עשר לירות
או לשני העונשין כאחד; ויהא אפשר לצוות על אנשי הכפר או על אנשי השבט או
על האנשים שהעבידו את הרועה, הכל לפי הענין, לשלם אותם תשלומי-נזק בעד
ההיזק שנגרם ע"י האש, ככל אשר יורה בית-המשפט.
(6) כל הנכנס שלא כדין לגבולו של אזור יער סגור, וכל הרועה בו בקר או נותן
לבקר לרעות בו לאחר התפרסם הצו שעפ"י סעיף 13, ולאחר הדבקת הצו עפ"י אותו
הסעיף, כשהדבקת הצו נחוצה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף- קטן
(1).
(7) כל הכורת עץ-זית או עץ-חרוב או כל עץ מוגן אחר או מעביר ממקומו כל עץ
של אילן כזה שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד-יערות, יאשם בעבירה ויהא צפוי
למאסר ששה חדשים או לקנס של חמישים לירה או לשני העונשין כאחד.
(8) (בוטל).
(9) כל המרשה מתוך רשלנות לבהמות לגרום נזק לאילן, יאשם בעבירה ויהא צפוי
למאסר חמישה-עשר יום או לקנס של חמש לירות או לשני העונשין כאחד, ויהא אפשר
לצוות על בעל הבהמות לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ככל אשר יורה
בית-המשפט, ואם היו הבהמות שייכות לבעלים שונים יהא אפשר לצוות על כל
הבעלים, כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו, לשלם תשלומי-נזק בעד ההיזק
שנגרם ע"י אותן בהמות.
(10) כל העובר על תקנה שהתקינוה עפ"י פקודה זאת, יאשם בעבירה ויהא צפוי
למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירה או לשני העונשין כאחד.
18. תפיסת תוצרת יער חשודה וכו'
יכול פקיד-יערות וכל שוטר לתפוס כל תוצרת-יער, מכשיר או אמצעי-הובלה כשיש לו
לפקיד או לשוטר יסוד מספיק להאמין שנעשתה בהם או כלפיהם עבירה עפ"י פקודת
היערות, ויוכלו לעכב את הנ"ל אצלם עד שבית-המשפט או פקיד המוסמך להמיר עונש
בכופר-כסף בגלל עבירה עפ"י פקודה זאת יורו כדת מה לעשות בדברים הללו.
19. הפקעת תוצרת יער וכו' והפקעת הרשיון או תעודת ההיתר
נוסף על כל קנס או תקופת-מאסר שיוטלו עפ"י פקודה זאת, יכול בית-המשפט לצוות
להפקיע את תוצרת-היער, המכשיר או את אמצעי-ההובלה; ויכול הוא לצוות עוד
להפקיע את הרשיון או את תעודת-ההיתר מדי האדם החייב בדין שהחזיק בהם עפ"י
פקודה זאת.
20. מאסר אנשים חשודים (תיקון: תשכ"ד)
מותר לו לכל פקיד-יערות לאסור בלא צו-מאסר כל אדם שיש יסוד מספיק לחשוד בו
שהיה מעורב באיזו עבירה עפ"י פקודה זאת, כשאותו אדם מסרב לגלות את שמו ואת
מענו או שהוא מוסר שם או מען שלדעת פקיד-היערות הם כוזבים או כשיש יסוד
להאמין שהוא יימלט: בתנאי שכל שנאסר כאמור לעיל יובא בלא דחיות יתרות לפני
שופט של בית-משפט שלום או לתחנת-המשטרה הקרובה ביותר.
21. על מי הראיה בנוגע להחזקת תוצרת יער
מי שנמצא ברשותו תוצרת-יער, עליו הראיה שהתוצרת לא ניטלה בניגוד לפקודה זאת.
22. דו"ח כתוב יקובל כחומר עדות
לכשיובא אדם במשפט עפ"י פקודה זאת יהא מותר לקבל כעדות כל דו"ח חתום ע"י
פקיד-יערות, חוץ אם רוצה הנאשם שהפקיד יופיע כעד במשפט או אם בית-המשפט רואה
צורך בהופעתו לפניו.
23. הסמכות להמיר עונש עבירה בכופר-כסף
יכול מנהל משרד החקלאות או כל פקיד-יערות שאינו למטה מדרגת משנה-למפקח, ששר
החקלאות ייפה את כוחו לכך, לקבל מכל אדם שיש לו יסוד מספיק לחשדו בעבירה
עפ"י פקודה זאת סכום כסף בתורת דמי-פיצוי בשל העבירה שהוא חשוד בה, ואם
נתפסו תוצרת-יער, מכשיר או אמצעי-הובלה שהעבירה נעשתה בהם או כלפיהם, יהא
רשאי להחרים את התוצרת, המכשיר או את אמצעי-ההובלה, או לשחרר את הנ"ל לאחר
תשלום שוויים כפי שיוערך ע"י הפקיד או לאחר תשלום סכום פחות מזה או ללא כל
תשלום; ומשנפרע תשלום כזה יפסיקו כל פעולות משפטיות נגד הנאשם בשל אותה
עבירה, ואם היה נתון במשמר, ישוחרר.
24. סמכותו של בית משפט לצוות לשלם פרס
אם הוטל קנס על עבירה עפ"י פקודה זאת, יוכל בית-המשפט המטיל את הקנס לקצוב
חלק הימנו, ולא יותר ממחציתו, בתורת פרס לאדם שעל יסוד הידיעות שמסר נתחייב
העבריין בדין.

חלק ח': שונות

25. קביעת תחנה לתוצרת יער
(1) יכול שר החקלאות בצו לקבוע מקומות שיוגדרו באותו צו כתחנות שאליהן תובא
כל תוצרת מאדמת-יער לצרכי-מסחר.
(2) הממשלה לא תהא אחראית לשום הפסד או נזק שייגרמו לתוצרת-יער כשהיא נמצאת
באותן תחנות.
26. תקנות
יכול שר החקלאות להתקין תקנות לשם ההוצאה לפועל של מטרות הפקודה הזאת
ותכליותיה, ובפרט לשם -
(א) מינוי פקידי-יערות שיהא כוחם יפה ליתן רשיונות עפ"י פקודה זאת ולבטלם,
לקביעת טופס הרשיונות, מועדם ותנאיהם;
(ב) קביעת השיטות למיצוי תוצרת-יער, השימוש בה והעתקתה מן המקומות השמורים
ליער ומיערות השייכים לבעלים פרטיים;
(ג) איסור מכירתה, קנייתה והוצאתה לחו"ל של תוצרת-יער או של מין מסויים
מתוצרת-יער ע"י אדם שאין לו רשיון או תעודת-היתר הניתנים עפ"י פקודה זאת;
(ד) קביעת האופן בו תוגשנה בקשות למתן רשיונות ותעודות-היתר למכירת
תוצרת-יער, קנייתה והוצאתה לחו"ל, וקביעת האנשים שאליהם תוגשנה אותן בקשות;
(ה) קביעת האגרות שתשולמנה בשעת הגשת הבקשה לרשיונות ובשעת נתינתם;
(ו) קביעת האגרות שתשולמנה בעד תוצרת-יער מאזורים השמורים ליער או בעד
תוצרת-יער שמיצו אותה מיערות פרטיים, לצרכי מסחר;
(ז) דרישה מאת בעלי הרשיונות להמציא רשימות וחשבונות ולהגיש את פנקסיהם
לביקורת;
(ח) קביעת הוראות בדבר הנהלתם של אזורים השמורים ליער וההגנה עליהם;
(ט) הסדרת המעבר של כל תוצרת-יער לתחנה קבועה וקביעת הוראות בדבר בדיקתה
וסימונה של תוצרת-יער כשהיא במעבר;
(י) הסדרת סימונם של קורות-עץ וייצורם, שימושם והחזקתם של מכשירי-הסימון.
27. הוראה בנוגע לתקפם של אכרזות עפ"י סעיף 3 וצווים עפ"י סעיף 13 (תיקון:
1942)
כל אכרזה המכריזה על קרקע כעל מקום השמור ליער, שניתנה עפ"י סעיף 3, בין
לפני תאריך תקפו של סעיף זה ובין לאחר מכן, וכל צו עפ"י סעיף 13 המכריז על
מקום השמור ליער כעל אזור יער סגור, בין שניתן הצו לפני התאריך הנ"ל ובין
שניתן לאחריו, רואים אותם כאילו ניתנו כדין ולפי החוק וכל תנאים שקדמו לאותה
אכרזה או לאותו צו רואים אותם כאילו מילאו אחריהם, עד שלא יוכח ההיפך מזה
ע"י כל אדם הבא בטענה כזאת.


-------------------------------------------------------------------------
^1^ חא"י, כרך א', (ע) 690, (א) 710; ע"ר, 1937, תוס' 1, (ע) 1, (א) 1;
1942, תוס' 1, (ע) 31, (א) 40; ס"ח תשכ"ד, 140.