כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הגעגועים ל"ירוק" על כל היבטיו, כבר הפכו לעובדה. האנשים רוצים ירוק ליד הבית במקום מפלצות הבטון, האנשים רוצים להתחבר לטבע. לבריאות. לריח הירק של פעם, כן, כן, תתפלאו פעם (עד לפני עשרות בודדות של שנים) היה ריח לצנון לעגבנייה לגזר, לשסק, לשזיף ולרימון, שלא לדבר על הטעם הנפלא של פעם. עכשיו, אנו מביאים לכם במה/פורום לגינון האורגני, ובה כל מה שרציתם לדעת על גינה אורגנית המשלבת עצי פרי, פרחים, צמחי תבלין וירקות. והכי חשוןב, איך להעיר את האדמה מהבחינה האורגנית, איך לחיות בהרמוניה עם האדמה, ללא מזיקים וללא מחלות.

כיצד מגדלים באופן אורגני? כאן תקבלו מידע מקיף מטובי המומחים. תוכלו גם להיעזר בכתבות בפורטל כאן נעים – בקטגוריה החדשה; גינון אורגני.
http://www.kan-naim.co.il/naim.asp?cid=531


כתובת ' ירוק נעים - גינון אורגני, אקולוגי, סביבה' בפייסבוק;
http://www.facebook.com/pages/%D7%99%D7 ... 56?sk=wall

כתובתנו: kan-naim@bezeqint.net
gardennaim@gmail.com

גלישה נעימה.

כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי אודי דגן » 06 אוקטובר 2009,14:04

כתבה מצויינת שנלקחה מאתר "גינת נוי" העוסק בגינון אורגני :
הגנת צומח אורגנית







בטבע קיים איזון, המתבטא בשיווי-משקל ביולוגי. אם מסיבה כלשהי מופר איזון זה, יתוקן הנזק במרוצת

הזמן, עד ששיווי-המשקל ישוב לקדמותו. תהליך זה עשוי להימשך לפעמים זמן רב, מעבר לתוחלת חיי אדם. המושגים "מזיק", "מחלה", "עשב שוטה" נוצרו על-ידי האדם, כי בטבע יש לכל יצור מקום ותפקיד, ורק בעינינו הוא חיובי או שלילי, משום שאנו רואים את עצמנו ואת צרכינו במרכז הבריאה; כל יצור המתחרה בנו על המשאבים , הופך מזיק שעלינו להשמידו וכל צמח שגדל בגינה שלא על פי רצוננו, מכונה "עשב שוטה" שיש להדבירו; ואילו אותן פטריות, שתפקידן בטבע כנראה לפרק את הרקמות שסיימו את ייעודן, הן בעינינו מחוללות מחלות ...





המתבונן בטבע ייווכח לדעת, ששיווי-המשקל הביולוגי פועל בגלים ומווסת את היחס בין טורפים לנטרפים. לדוגמה: היחס הכמותי בין כנימות-עלה לבין פרות משה רבנו: כשיש כנימות רבות, קיים מזון בשפע לאויב הטבעי, לפרת משה רבנו. זחל אחד של פרת משה רבנו מסוגל לטרוף 30 כנימות-עלה ביום; מספר פרות משה רבנו הולך ורב ועמן פוחת והולך מספר הכנימות; מצטמצמים תנאיי המחיה לטורפיהן - פוחת מספרם, ושוב נוצרים התנאים להתרבות הנטרפים וחוזר חלילה. דוגמה נוספת: היחס בין נברנים לבין תנשמות. התנשמת היא האויב הטבעי של הנברנים, והיא מתרבה בשנות שפע לנברנים. אז היא דוגרת פעמים אחדות בשנה ומצליחה להגדיל את אוכלוסייתה באופן ניכר. כשאין מזון בשפע, היא דוגרת

רק פעם אחת בשנה, ואוכלוסיית הנברנים שוב גדלה. לכן אמר גטה כבר לפני מאתיים שנה:

"תנו להם לחיות, בין כה וכה טורף האחד את האחר".



האיזון הטבעי, שהושג בדרך זו, הוא עדין ביותר. מספר הנטרפים עולה תמיד בהרבה על מספר הטורפים. האדם מפר איזון זה על-ידי מלחמתו הכוללת במזיקים ובמחלות, בעיקר באמצעים כימיים, שכן הוא פוגע במזיק וגם באויבו הטבעי, אשר יושמד לבטח, שכן אוכלוסייתו קטנה יותר. בין הנטרפים יישארו פרטים שיצליחו להתחמק מאמצעי והדברה, ואלה יתרבו ללא הפרעה. כך משיגים בדיוק את ההפך מן הרצוי: האויב הטבעי הושמד, ול"מזיק" שדה פעולה חופשי.



אנו מניחים שהיום כבר ברור לקהל הרחב, מה הן הסכנות העצומות לבריאות האדם – אף לדורות הבאים - הגלומות בשימוש בלתי מבוקר ומוגזם בחומרי הדברה כימיים. לכן יש לצמצם עד למינימום התערבות כלשהי העלולה להפר את האיזון הטבעי, ולעומת זאת עדיף לחפש אמצעים לעידוד שיווי-המשקל הביולוגי על-ידי יצירת תנאים להתפתחות ביוטופ עשיר ומגוון לחי ולצומח גם יחד. בגינות הנוי אין למעשה צורך להשתמש בחומרי הדברה ("שב ואל תעשה")! עם זאת, ברור שבגידול מסחרי של פרחים, ירקות ופירות, חייבים למצוא דרכים המותאמות להגנת צומח אורגנית.



מניעה עדיפה על ריפוי

גנן ותיק העובד בשיטה האורגנית אמר לי פעם: "אם תפסת את סוד פוריות הקרקע, פתרת ב-80

אחוז את בעיית המחלות והמזיקים". לי לקח זמן רב להגיע למלוא הבנת סוד זה: צמח נכון

במקום הנכון, הגדל בעונה המתאימה ובקרקע פורייה, יהיה מסוגל לפתח חוסן טבעי. בשנים

האחרונות התגלה, כי בקומפוסט נוצרים חומרים אנטיביוטיים, הנספגים, על-ידי השורשים

בצמח, ופעולתם דומה למנות חיסון מזעריות.



הרכב חומרי המזון בקרקע חייב גם הוא להיות מאוזן. ידוע שעודף חנקן גורם אמנם לצמיחה

נמרצת, אך מחליש עמידותו של הצמח למחלות. זני הצמחים שפותחו בתקופתנו במגמה של השגת

יבולים מקסימליים, אינם מסוגלים להתקיים ללא תשומות גדולות של דשנים וחומרי הדברה

למיניהם. אך סבורני, שבגינה הקטנה, היבול האופטימלי חשוב יותר מן היבול המקסימלי.

מכאן החשיבות להשתמש בזנים עמידים מטבעם. לדוגמה: אפשר להשיג זנים מסוימים של

ורדים, תפוחי-עץ, גפנים, עגבניות ומלפפונים, העמידים בפני התקפות של מחלות

פטרייתיות, ואין צורך בחומרי הדברה. כל אימת שמתעוררת בעיה התובעת התערבות באמצעות

הדברה, חייב הגנן העובד לפי השיטה האורגנית, לשקול היטב מה תהיינה תוצאות התערבותו

לטווח הארוך לעומת הטווח הקצר, שבו הבעיה נראית חריפה בעיניו. ההדברה, ואפילו הדברה

באמצעים אורגניים, תהיה המוצא האחרון, וזאת בהכוונה סלקטיבית חמורה. בשנים האחרונות

מפתח המחקר דרכים נוספות למלחמה במזיקים, במחלות ובעשבים. לא נוכל לדון בנושא זה,

הואיל ותחום זה תובע מומחיות ספציפית. כיום כבר קיים גידול והפצה של חרקים טורפים,

כמו האקרית הטורפת נגד האקרית האדומה, או צרעות נגד כנימות-מגן. פותחו גם חיידקים

ווירוסים למלחמה ביולוגית, כדוגמת בצילוס תורינגנסיס נגד הפרודניה ופרפרים אחרים.



חוסן טבעי

עלינו ליצור אפוא צמח חסון ועמיד, שיש לו התנגדות טבעית למחלות ומזיקים. כיצד נשיג זאת?

א. על-ידי גידול סוגים ומינים רבים ככל האפשר של צמחים בגן, לשם יצירת השפעות גומלין

ביניהם במינימום התערבות האדם.

ב. על-ידי שימוש בקומפוסט, בחיפוי ובתמציות צמחים כחומרי דישון.

ג. בגידול ירקות, פרחים ועצי פרי נשים את הדגש על חוסן, ונעדיף את הטיפוסים העמידים

על פני אחרים, אפילו על חשבון המראה החיצוני וגודל היבול.

ד. יש ליצור בגן ביוטופ עשיר ומגוון, המאפשר קיום לטורפים רבים, החל מיצורים

מיקרוסקופיים ועד לציפורים אוכלות חרקים, ואפילו יונקים שונים.

ייתכן שגישה זו תיראה תמוהה בעיני אנשים רבים, שהתרגלו לשימוש בלעדי במאבק ובמרסס,

ומחסן הרעלים הוא אצלם אבזר חיוני לשמירה על בריאות הגן, אך אנו בטוחים, שאם נאמץ

השקפה זו ונממש אותה הלכה למעשה - בתוך זמן קצר לא נוכל לנהוג אחרת, ונלמד להבין את

סודות שיווי-המשקל הטבעי.



צמחים לעזרת צמחים

המתבונן בגינה יכול להבחין בצמחים מסוימים שאינם מתכסים כמעט בחרקים, לעומת אחרים

השורצים חרקים, עד שאין רואים את הצמח. לדוגמה: חרצית השיח ואפרסק - החרצית נקייה

והאפרסק רגיש מאוד. אותו הדין לגבי חרצית עטורה לעומת סולנום שחור ("ענבי שועל").

בתקופה שקדמה לעידן הטכנו-כימי של החברה התעשייתית התבססו החקלאים על הידע המעשי,

שבא מהתבוננות במתרחש בטבע, לשם הפחתת נזקי מזיקים ומחלות פטרייתיות. הם נוכחו

לדעת, שחלקי ירקות, שיחים ועצים שהכינו מהם תמציות, יכולים לספק לא חומרי הגנה

בלבד, אלא גם חומרי דישון ומזרזי גדילה. יתרון השימוש בחומרים שנוצרו ממקור צמחי

הוא בכך, שכולם מתפרקים בזמן סביר - אפילו הרעילים שבהם - ואין הם מותירים משקעים

לא רצויים על הצמחים או בקרקע.



ניתן להשתמש בחומרים צמחיים להדברה ולדישון בצורות שונות: מבדילים בין משרה מותססת,

א מותססת,שבה החומר הצמחי עבר תסיסה לאחר השריה במים במשך כשבועיים - לבין משרה

שמשתמשים בה כעבור כיומיים, עוד לפני תחילת תהליך התסיסה; "תה" (תמצית), הנוצר

על-ידי יציקת מים רותחים על חלקי צמחים; "מרק", שהוא תוצר של רתיחה במשך זמן מסוים.

בנוסף לכך, אפשר להכין אבקות מחלקי צמחים מיובשים וטחונים. להכנת התמיסות מומלץ

להשתמש במי גשם ולא במי ברז, שיש בהם חומרים כימיים מזיקים, כמו כלור.

כיצד פועלים חומרי ההגנה הצמחיים?

מבחינים בין החומרים בהתאם לאופן פעולתם:

1. דוחי חרקים הפועלים על-ידי השמנים האתריים החזקים שלהם, שבכוחם לדחות מזיקים.

משתמשים בצמחים ממשפחת השפתניים, ענפי עגבניות, צמחים בעלי ריח חריף כמו שום, בצל,

בבונג.

2. צמחים קוטלי חרקים, בעלי תכונות אנטיספטיות, כגון בצל, שום, כובע הנזיר, בבונג,

מרוות שונות.

3. מעכבי ריבוי פטריות. אלה צמחים ממשפחת המצליבים, המכילים שמן חרדל וגופרית. עליהם

נמנים חרדל, חזרת, כמו גם פרחים של בבונג ואכיליאה, בני משפחת המרכבים.

4. מרעילי מזיקים. הפעולה נעשית על-ידי רעלי מגע. מייצרים אותם בדרך-כלל בעיבוד

תעשייתי מצמחי חרצית אדומה או כסיה, אך אלה אינם מבדילים בהדברה בין המזיק לבין

אויבו הטבעי. לכן יש להשתמש בהם רק כשיש התקפה חזקה מאוד של חרקים מוצצים. זהו,

למעשה, קו ההגנה האחרון של הגנן האורגני.

5. מחזקי רקמות הצמח. השימוש בתמיסות מצמחים המכילים כמות גדולה של צורן, מחזק ומקשה

את רקמות הצמחים. תמיסות מצמחי שבטבט וסרפד חודרות דרך העלים ודרך השורשים לתוך

הצמח ומחזקות אותו. לפטריות טפיליות קשה יותר לתקוף צמחים אלה, ואף חרקים מכרסמים

יעדיפו בדרך-כלל צמחים בעלי רקמות רכות יותר.



הכנת החומרים

משרה מותססת: צורה זו מתאימה גם להגנת הצומח וגם לדישון. אופן ההכנה: 1 ק"ג צמחים

טריים או 200 גר' צמחים מיובשים קצוצים, מושרים ב -10 ליטרים מים קרים. תהליך

התסיסה יתחיל כעבור ימים אחדים, והוא יסתיים עם היעלמות הקצף. התמיסה בעלת ריח

חריף, המזכיר זבל נוזלי. במשך תהליך התסיסה רצוי לבחוש פעמיים ביום, כדי להוסיף

חמצן ולעודד את התסיסה. מומלץ להוסיף חופן קמח סלעים של פוספט גולמי או קמח בזלת,

כדי להחליש את הריח ולהעשיר את התמיסה במיקרו-אלמנטים. המשרה המותססת מרוכזת ויש

צורך לדלל אותה: לריסוס מדללים בשיעור 1:50 או אפילו ;1:70 לדישון הקרקע מדללים

1:20, ולהכנת קומפוסט 1:5 או 1:10.



הכלים להכנת המשרה: רצוי להשתמש בחביות עץ, במכלי חימר או זכוכית. השימוש בכלי מתכת

אסור. גם בכלי קיימת סכנה להשפעת גומלין בין החומרים. חייבים לכסות את הכלי ברשת,

כדי למנוע כניסת זבובים ויתושים. ניתן לשמר את המשרה המותססת במשך כמה חודשים. לפני

הריסוס מסננים את התמיסה דרך בד, כדי למנוע סתימת פומיות המרסס. הריסוס מתבצע בשעות

המוקדמות של הבוקר או בשעות הערב. במשרה של סרפד, שתססה שלושה ימים, אפשר לרסס

חרקים מוצצים בדילול של 50 : 1



"מרקים": "מרקים" מכינים מצמחים מושרים במים קרים במשך 42 שעות, ומרתיחים אותם בין

20 ל-30 דקות בכלי מכוסה. אחרי הקירור מסננים ומשתמשים בתמיסה. ה"מרק" עמיד לימים

אחדים בלבד. לאחר זמן מה הוא מחמיץ והופך למשרה מותססת. הכלים להכנת "מרק" - כמו

במשרה מותססת.

במרקים משתמשים בדרך-כלל למניעת מחלות ולחיזוק הצמח בדילול 1: 10 עד 1: 20



סננים."תה" (תמצית): מכינים על-ידי יציקת מים רותחים על צמחים מקוצצים, מקררים ו

ב"תה" משתמשים ללא דילול. בצורה זו מכינים תמיסות צמחים, שהחומר הפעיל שלהן אינו

משתחרר במים קרים. השימוש הוא להגנה מפני מזיקים.

בשאריות הצמחים מכל אופני ההכנה וכן בנוזל המיותר משתמשים בערימת הקומפוסט לזירוז

תהליכי הפירוק בתוכה.



מרקחת צמחים למען צמחים:

הרשימה שלהלן לקוחה מניסיון אירופי ואמריקני, כפי שהוא מופיע בספרות

הכנת תערובות

א. תערובת - יסוד לדישון, לחיזוק הצמחים ולמניעת פגיעות של מזיקים ומחלות פטרייתיות.

הצמחים: שבטבט, סרפד, סינפיטון, אכיליאה, ציפורני תתול.

ב. תערובת נגד מחלות פטרייתיות. הצמחים: שבטבט, חזרת, אכיליאה, בצל, סרפד, שום.

ג. תערובת נגד חרקים מוצצים. הצמחים: לענות, אזוביון, כובע הנזיר, מרוות, סרפד, שום.

ד. תערובת נגד חרקים מכרסמים. הצמחים: לענות שונות ועגבניות.

ה. תערובת נגד חלזונות. הצמחים: עגבניות ו"מרק חלזונות" מחלזונות מתים.

ו. תערובת לחיטוי זרעים. הצמחים: בבונג (שעתיים בתוך אמבט), ולריאנה

(15 דקות) לסולניים ; לשושניים - ולריאנה עם שבטבט או בבונג עם שבטבט,

למצליבים - בבונג עם שבטבט.

בריסוס, יש להוסיף לתערובת משחת סבון (לא סינתטי) או סבון תוצרת בית, בכמות 0.3

אחוז כחומר משטח.



כאמור, רשימת צמחים זו מתבססת על ידע עממי של איכרים אירופיים לדורותיהם. ללא ספק,

נמצאים בין צמחי הארץ מינים רבים שטרם נוצלו להכנת חומרי הגנה על הצומח. לפי

הבנתנו, באים בחשבון כל אותם צמחים שאינם מתכסים במזיקים, או מינים עשירים בצורן,

ים אתריים כמו צמחים מקומיים ממשפחות השפתניים, המורכבים, הסולניים,בגופרית ובשמ

ההדסיים השושניים. גם בין צמחי הגינה נוכל למצוא כאלה שעונים על הדרישות, כגון

חרצית השיח, מיני ערער ורבים אחרים. רצון, עין בוחנת ועניין בעריכת ניסויים דרושים

לגנן לפריצת דרכים חדשות ביישום השיטה האורגנית.

לדוגמה נביא כאן אפשרות של ניצול צמחי השבטבט הגדלים בר בארץ:

שבטבט ענף ושבטבט גדול חשובים לריפוי צמחים ולחיזוקם. בעונה זו ניתן להעביר קנה שורש

של השבטבט מן הטבע לגינה. עלינו לשתול אותו בבית-גידול לח. השבטבט עשיר במינרלים,

במיוחד בצורן (16-3 אחוזים). השם הגרמני - Zinnkraut עשב הבדיל, בא משימושו לניקוי

כלים מצופי בדיל. גם בשמות לועזיים אחרים יש רמז לתכונה, שניתן להשתמש בו לניקוי

כלים על-ידי שפשוף. תכונה זו מקורה בתכולה רבה של צורן. השבטבט מכיל גם גופרית.

תמציות למניעת מחלותבגלל עושרו בצורן נחשב השבטבט למינהו לצמח מועיל ביותר להפקת

פטרייתיות של צמחים. תרסיס התמצית נספג דרך העלים לגוף הצמח ומחזק אותו. לדאבוננו,

עדיין אין להשיג שתילי שבטבט בשום משתלה בארץ, ולכן עלינו למצוא אותם בטבע,

בבתי-גידול לחים, על גדות נחלים ובביצות (לפי המגדיר, תפוצתו בארץ: השפלה, השרון,

דן העליון והתחתון, עמק יזרעאל, הגליל העליון, מפברואר עדעמק עכו, עמק הי

אוקטובר). אין זה צמח מוגן, ומותר להעביר קנה שורש מן הטבע לגינתנו. נבטיח לו

בית-גידול לח גם בגינה.





את המאמר כתב שלמה אילן אשר עסק בגננות, ייעור, פיתוח מרעה טבעי ושימור הקרקע. היה

מחלוצי הגישה האקולוגית והשיטה האורגנית בגננות ובחקלאות.
אודי חופר בידיים
אודי דגן
גנן עם עתיד
 
הודעות: 395
הצטרף: 10 מרץ 2008,14:04
מיקום: הבונים

Re: כתבה מעולה "משרה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 06 אוקטובר 2009,14:04

תודה אודי !

מאמר חשוב מאוד !
יישמר לעד כ'מסמך' חשוב בפורום הזה !

שימו לב לקטע..
מניעה עדיפה על ריפוי
גנן ותיק העובד בשיטה האורגנית אמר לי פעם: "אם תפסת את סוד פוריות הקרקע, פתרת ב-80 אחוז את בעיית המחלות והמזיקים". לי לקח זמן רב להגיע למלוא הבנת סוד זה: צמח נכון במקום הנכון, הגדל בעונה המתאימה ובקרקע פורייה, יהיה מסוגל לפתח חוסן טבעי. בשנים האחרונות התגלה, כי בקומפוסט נוצרים חומרים אנטיביוטיים, הנספגים, על-ידי השורשים בצמח, ופעולתם דומה למנות חיסון מזעריות.
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 30100
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי ארץ הצבי » 06 אוקטובר 2009,14:04

נראה יופי , אקרא אחרי מפגש :P
העולם הולך ונכחד, רק אנו יכולים להצילו!!!
סמל אישי של המשתמש
ארץ הצבי
גנן מתקדם
 
הודעות: 1271
הצטרף: 05 יוני 2009,14:04

Re: כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי סער » 06 אוקטובר 2009,14:04

מסמך מעולה אני רואה שהסרפד מכבב בו :D

מישהו מגדל את שבטבט?
סמל אישי של המשתמש
סער
גנן אורגני
 
הודעות: 1674
הצטרף: 01 מאי 2008,14:04
מיקום: קרית חיים

Re: כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 06 אוקטובר 2009,14:04

סער כתב:מסמך מעולה אני רואה שהסרפד מכבב בו :D

מישהו מגדל את שבטבט?


הדברים של אילן ז"ל, נכתבו לפני הרבה שנים
בינתיים ניתן להשיג שבטבט בכל משתלה
צמח יפה שמאוד מתאים לסביבה של 'מים' - בריכות דגים, צמחי מים ואווירה של ג'ונגל
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 30100
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: כתבה מעולה "מִשרָה, מרק ותה צמחים"

הודעהעל ידי ארז » 11 אוקטובר 2009,14:04

אכן כתבה מעולה ומחכימה
אין שכל אין דאגות
רק הגוף צועק והחברה סובלת
ארז
גנן מתקדם
 
הודעות: 814
הצטרף: 02 מאי 2009,14:04
מיקום: עפולה


חזור אל גינון אורגני ואקולוגי - של פורטל 'כאן נעים'

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־11 אורחים