שידרוג מערכת הטיהור

[תמיר אילן]

אני חיפשתי מסוט למערכת טיהוא המים שלי ולא מצאתי ולכן פשוט השתמשתי בשני ברזים...
כשאני רוצה לנתב את המים אני פותח אחד וסוגר את השני....
קצת יותר מאמץ אבל לא באמת משהו רציני...

מצאת ברזים לצנרת 50 מ"מ???

[ראובן אורן]

אני חיפשתי מסוט למערכת טיהוא המים שלי ולא מצאתי ולכן פשוט השתמשתי בשני ברזים...
כשאני רוצה לנתב את המים אני פותח אחד וסוגר את השני....
קצת יותר מאמץ אבל לא באמת משהו רציני...

מצאת ברזים לצנרת 50 מ"מ???

בקטלוג של 'פלסאון' יש ברזים לצנרת קוטר 50 מ"מ וגם.. 63 מ"מ ועוד..
ראה כאן ב ר ז י ם

[גולן ע]

כמה מחשבות בנושא
למעשה, התהליך שאנו רוצים לבצע, מוגדר כ..'התפלה' - התפלת מים. והמים שאנו מדברים עליהם, הם בגדר 'מים מליחים' שאליהם מתייחסים קצת אחרת מאשר 'מי ים' - יותר זול להתפיל אותם....

לבצע 'התפלה' במים המליחים - במים האפורים שלנו, נשמע קצת מסובך מדי, לגבי כל שיטה של התפלה - הקפאה, אידוי או אוסמוזה הפוכה.

אז.. נמשיך לבדוק לגבי אפשקות של 'שיקוע' המלחים, בדרך ביתית סבירה ונורמאלית..
אנחנו הולכים 'להמציא את הגלגל' ?!

אם תמצא דרך לשקע מלחים - מה טוב. אם לא, אז צריך כנראה להפריד. לרובכם, עם גישה לביוב עירוני, הפתרון המסתמן זה כיור כפול במטבח. לא בשרי/חלבי, אלא מי השקיה/מי ביוב. כיור השקיה יהיה לשטיפת פירות וירקות, כוסות, וכלים עם מעט שאריות (לא מלוחות - צריך ללקק את הצלחת כדי להחליט לאן לשים אותה ) כיור שני זה לשטיפת סירים מחבתות תבניות עם הרבה שומנים ומלחים. מים אלה ילכו יחד עם מי המדיח לביוב, לצערנו. לדתיים הבעיה מסתבכת כי צריך 3 כיורים...

כדי לחסוך כיור צריך למצוא/לפתח מסוט לצנרת האפורה של המטבח - מסוט שבעזרת לחיצה על דוושה, מתג, ידית, או משהו דומה, תסיט את המים מהכיור הבודד לביוב או להשקיה.

מחכה להצעות (שיקוע מלח/מסוט)

זה יפתור אולי את בעית המלח מכיורי המטבח, אבל לא יפתור את בעית
המלח ממכונת הכביסה...
השאלה מה עושים איתם?
(כמובן, זה במידה ולא הולכים להחליף את אבקת הכביסה, או שהמים
מגיעים ממקום שאין לנו שליטה על מרכיבי המים, לדוגמה מים ממכונת כביסה
מדירה שאתה משכיר לאחרים...)
יש רעיונות?
אין צמחים סופחי מלח?
דקלים נדמה לי אוהבים מים מליחים...

[ראובן אורן]

אין צמחים ש'אוהבים מלח'
יש צמחים שיודעים להסתדר עם מלח ואפילו הרבה מלח. צמחים הגדלים לחופי הים התיכון וגם לחופי ים המלח. רובם יודעים להפריש את המלח, על פני העלים וכך להיפטר ממנו. לנו זה לא עוזר.

השקייה ב'מים מליחים' - כתבתי על כך כבר למעלה - נהוגה בערבה ובנגב, כי יש להם שם מאגרים אדירים של 'מים מליחים' והסתבר שהשקייה כזו גם גורמת לפירות והירקות להיות יותר מתוקים, עם יותר סוכרים - שוב, מתוך תהליך התגוננות אוסמוטי של הצמחים.

גם בעזה ראיתי חקלאים שמגדלים בשטחי ה'מוואסי / מאוואסני' - שטחים הקרובים לים, אבטיחים וירקות וכולם מתוקים מאוד ! שם למדתי לאכול חציל טרי ישר מהשיח ! הוא היה ממש מתוק מתוק

[אביחי]

אני לא זוכר כמה הברזים עלו, קניתי אותם בכלבו לגן במושב נחלים (ליד פתח תקווה) אני זוכר שהם לא היו מאוד יקרים...

[ראובן אורן]

'תמיר1'

לגבי אפשרות של 'שיקוע מלחים'. התשובה היחידה שקיבלתי היא שימוש ב'כסף חנקתי' שהוא יודע לגרום לשיקוע מלחים..
אבל.. החומר יקר, ומשמש גם להכנת 'מטעני חבלה' - עוד יעצרו אותך ! ו.. הוא גם 'מלח' בפני עצמו ורעיל, לא פחות מכל מלח אחר.

נשארו השיטות להפרדה כמו ב'התפלה' - הקפאה, אידוי, אוסמוזה הפוכה...