ערימת קומפוסט - הכנת קומפוסט - תמונות והסברים

[ארץ הצבי]

גם לי זכור על הודעה בדבר כפר גלעדי ועוד איזה יישוב , מושב, בצפון, המידע שאתה מביא על ה"חיבור" עם חברת חשמל, מדאיג ומראה על הדחיפות להפריט את משק החשמל לתחרות וגם זה עניין קרטלי בארץ כמו חברות התקשורת למשל,,רע
אבל בהסתכלות רחבה יותר, כל יוזמה אשר תנצל את המשאב הטבעי הגז לייצור אנרגיה וצימצום פליטתו לאוויר החופשי, תוך השארת תפקיד זה לביצות , נחסוך פגיעה בכדור הארץ, מעשה ידי אדם.
אם יישוב כמו בנימינה או זכרון היו משקיעים בדבר, היינו מוותרים על ייצור הקומפוסט למען העניין ומקבלים אותו בחזרה ממפעל חשמל מקומי. תחשבו על זה

[ראובן אורן]

נקודה ששכחתי להתייחס אליה ושווה מחשבה ובדיקה

ואני מכוון לשארייות הזבל - זבל הבקר או 'בוצה' הנותרים בסוף תהליך הפקת המתאן.
מה ערכו ומה 'משמעותו' של החומר הנותר?
האם הוא מתאים לפיזור כ'חומר אורגני' ?
האם הוא צריך לעבור הליך של 'קומפוסטציה' לפירוק התאית?
האם הוא מכיל שארייות של מתאן היכולות להרוג את החיים בערימת קומפוסט שאליה מוסיפים את החומר הנותר?!
האם שארייות המתאן (אם יש? הגיוני שכן), לא 'ירעילו' את האדמה, או את האויר והאטמוספירה שלנו?!
יתכן והוא ראוי לשימוש רק כ'חומר נפח' לטיוב אדמות חרסיתיות מדי ?!

[תמיר אילן]

אני מאד בעד הפרטת שוק החשמל, אבל במקרה של קיבוץ כפר גילעדי אני לא בטוח שחברת החשמל "דחפה את אפה".
כל עוד לא הפריטו את השוק וכל עוד לא הפרידו בין יצרני חשמל למובילי חשמל (כפי שכבר נעשה בארה"ב), זה לא מעשי ליצרן חשמל להעביר בעצמו את החשמל לצרכנים בסביבה. היצרן הפרטי צריך את הרשת כדי למכור לשכנים. המוביל (שכיום זה חברת חשמל) צריך לתחזק ולשפר את הרשת ולכן הוא אמור לגבות דמי העברה. כמובן שיש סכנת ניגוד אינטרסים כשהיצרן הגדול במדינה הוא גם המוביל...

אגב, כל נושא הייצור הפרטי של אנרגית שמש בנוי על מכירת החשמל לחברת חשמל (במחיר גבוע פי 4 ממה שלקוחות משלמים לחברת חשמל) כאשר הייצרן הפרטי מתחבר לרשת של חברת חשמל.

[ראובן אורן]

ככל הידוע לי, כן
הצליחו לשכנע את כפר גלעדי, לאחר כינון המפעל השני, למכור את החשמל לישובים מסביב, דרכם.
'קרטליות' / 'מונופוליות' קלאסית
על כן אני מאוד תמה על כל מיני 'ירוקים' או "ירוקים" המתקינים מערכות סולאריות על גג ביתם כשהחשמל המופק זורם ל'חברת חשמל' בתעריף / קיזוז של החשמל שהם מקבלים מ'חברת חשמל' - אז..'מה הועילו חכמים בתקנתם' ?!
אצלנו יש אחד שהתקין למעלה מ 100 לוחות על גג ביתו והוא לא "חבר של חברת חשמל" ! משתמש במערכת בעיקר לשימושי הבית לאורך השבת - חשמל נאגר במערכת מצברים.. וכו'

חברת חשמל לא תוכל להמשיך עם המהלכים הללו, לאורך זמן.
תחנות דלק באזורים 'מבודדים', משתמשות בגנרטור לאספקה עצמית של חשמל, כי העלויות נמוכות יותר מהעלויות של הסכומים האדירים ש'ח"ח' דורשת רק לצורך 'סלילת קו'.
בפורום מסויים בו השתתפתי, נכח גם נציג של חברה המתקינה מערכות סולאריות והוא הראה לי תמונות וסיפר לי על תחנת דלק שהוקמה באזור השומרון' והמחיר ש'ח"ח' דרשה לסלילת קו אליהם, היה אסטרונומי ובהשקעה של שליש מהמחיר שהם רצו, בעלי התחנה התקינו מערכת סולארית מלאה לתאורה היקפית + מגרשי חנייה, התחשיב כלל עלות עתידית של החלפת מצברים, כל 4-5 שנים

עלה אצלנו, בפורום, נושא של המצאה חדשנית - שבשבת המונעת ע"י הרוח, ניצבת על דוד השמש / חשמל ומזרימה חשמל לחימום המים.. בטוח שחברת חשמל לא אוהבת את זה !

[גיא12]

עברתי לערימה טבעית...
מה שהיה קודם: ארגז (עם תחתית מחוררת), 120 על 60.
עכשיו: ערימה על האדמה, 1.5 מ"ר.

תמונות:

Picture 018 (Custom).jpg (32.05 KiB) נצפה 6867 פעמים

Picture 019 (Custom).jpg (27.57 KiB) נצפה 6866 פעמים

הערות לשיפור?

[תמיר אילן]

על כן אני מאוד תמה על כל מיני 'ירוקים' או "ירוקים" המתקינים מערכות סולאריות על גג ביתם כשהחשמל המופק זורם ל'חברת חשמל' בתעריף / קיזוז של החשמל שהם מקבלים מ'חברת חשמל' - אז..'מה הועילו חכמים בתקנתם' ?!
עלה אצלנו, בפורום, נושא של המצאה חדשנית - שבשבת המונעת ע"י הרוח, ניצבת על דוד השמש / חשמל ומזרימה חשמל לחימום המים.. בטוח שחברת חשמל לא אוהבת את זה !

לא הבנתי, ראובןעל מה אתה תמה. מי שמתקין פאנלים סולאריים, לרוב מחובר כבר לרשת. הוא מוכר את החשמל לחברת חשמל בתעריף של כמעט פי 4 מהתעריף שבו הוא קונה חשמל לצרכיו. היתרון ל"יצרן" הקטן הוא כלכלי (עם הון עצמי, אתה מחזיר את ההשקעה תוך 6-7 שנים ואז ממשיך להרויח כ-20 שנה לפחות, כשההחזר הולך ופוחת בגלל ירידה בנצילות של הפאנלים עם השנים). היתרון לחברת חשמל ולכולנו זה דחיה או מניעה של הקמת תחנת כח מזהמת נוספת. הסיבסוד גורם לזה להיות כלכלי וגורמת להזמנה של כמות גדולה של פאנלים שאמורה לדחוף את מחירי הפאנלים למטה. לדעתי זה בהחלט מגמה חיובית וירוקה (תרתי משמע ). זה גם מקטין את עומס החום בבתים ואם זה יהיה על כל גג אולי זה יקטין את התחממות כדור הארץ משני כיוונים: הקטנת ייצור חשמל מזהם, והפיכת חלק (קטן) של החום המגיע לכדור הארץ לחשמל.

[ראובן אורן]

אינשאלללה

אצייר זאת בצבעים הכי בסיסיים ונאיביים, כמו ציור של ילדים

איני רואה כל 'תבע ירוק' בעובדה שמישהו מניח קולטים סולריים על הגג ואת החשמל ה'ירוק' והנפלא שלו, הוא "מערבב" עם החשמל המזוהם שמגיע מהפחם של חדרה או מהמזוט של רידינג.
חושב שזה קצת נאיבי, לא פחות מה'ציור' שלי לחשוב על "הקטנת זיהום האויר עקב הקטנת הייצור של החשמל עקב הכנסת 'חשמל ירוק' למערכת ההזנה הראשית". מדובר בבתים פרטיים! עם שטח גג מינמלי - הרוב רוצים לעשות 'מנגל' על הגג. המקרה שסיפרתי עליו - 'למעלה מ 100 לוחות על גג אחד', זה באמת מקרה מאוד פרטי - כל גג הרעפים הענק, מכוסה בלוחות.
חברת החשמל מייצרת כמויות אדירות של חשמל לתעשייה..
כשיחקק חוק, המחייב כל מפעל לכסות את כל הגגות שלו בקולטים סולריים, אני אהיה פחות.. נאיבי או לוחמני נגד קרטל החשמל.

[ארץ הצבי]

נקודה ששכחתי להתייחס אליה ושווה מחשבה ובדיקה

ואני מכוון לשארייות הזבל - זבל הבקר או 'בוצה' הנותרים בסוף תהליך הפקת המתאן.
מה ערכו ומה 'משמעותו' של החומר הנותר?
האם הוא מתאים לפיזור כ'חומר אורגני' ?
האם הוא צריך לעבור הליך של 'קומפוסטציה' לפירוק התאית?
האם הוא מכיל שארייות של מתאן היכולות להרוג את החיים בערימת קומפוסט שאליה מוסיפים את החומר הנותר?!
האם שארייות המתאן (אם יש? הגיוני שכן), לא 'ירעילו' את האדמה, או את האויר והאטמוספירה שלנו?!
יתכן והוא ראוי לשימוש רק כ'חומר נפח' לטיוב אדמות חרסיתיות מדי ?!

לעניות דעתי אין סיבה שהחומר הנותר לא יהיה טוב לשימוש, איני יודע אם הוא עובר השבחה נוספת ע"י תולעים או התססה נוסםת, אך אין מניעה להשתמש בו, גז המטאן, קל מהאוויר ואין , ולו סיבה אחת שישאר לכוד בחומר המוצק, עצם העובדה שמפנים תוצר היוצר מתאן בכל מקרה, לשימוש אנרגטי, נראה כפעולה יותר משפויה ומאוד אקולוגית. בל נשכח התהליך , אמנם נעשה בצורה אנאירובית אך ע"י שימוש באורגניזמים מתאימים, ראובן בעצמו ציין את התהליך העובר על שארית הענבים ביקב זכרון יעקב וחבל שאת התוצר שורפים לאוויר כמו בבז"ן זה להפוך גז חממה אחד לגז חממה שני בלי לנצל את האנרגיה, מוזר...
ואחזור, מתאן אינו רעיל במשמעות רעל, הוא ידחוק, כמו גפ"מ את האוויר והחמצן ממקום סגור בו הוא ידלוף ויגרום לחנק. בכל ביצה יש הרבה מאוד סוגי חיים המסתדרים מצויין עם המתאן.

באשר לפאנלים וכל שיתוף אחר עם חברת חשמל, כמו שנאמר:" כל דבר אשר ירחיק את בניית תחנת הכוח הפחמית הבאה, יהיה יותר מטוב, וה"שיתוף עם חברת חשמל" לא מזיק כל עוד מתקיימות הסוגיות הבאות: האם ייצור הפאנלים הוא אקולוגי? ( ידוע כי לא וחיי מדף ושימוש קצרים מדי,, לעומת זאת יש כבר פיתוח של דור חדש , ירוק יותר), האם חברת חשמל תעמוד בתנאי החוזה עם היצרנים הפרטיים? יש כבר סימנים שזה מהווה בעייה לחברה והיא תשתדל לחתום מה שפחות חוזים עם מתקנים חדשים ואולי אף תרשה לעצמה להפר הסכמים. סוגיה זו חייבת מדינה מתוקנת (האם יש לנו כזו?) לחוקק בצורה חד משמעית עם תחזיות לטווח ארוך שנים....
ברוב ארצות אירופה מעודדים ייצור חשמל בכל דרך ומתקינים ללא בעות שעון חשמל היודע לספור הפוך ולשלם לצרכן יצרן אשר כיום עוברים לרכישת פנלים, שבשבות ענק וכל שיטה אחרת אשר עברה הומולוגציה ע"י המדינה

[אריה להב]

ניתן להוסיף גזם של הרדוף לערימת הקומפוסט ? זה אמור להיות צמח רעיל.

[ראובן אורן]

ניתן להוסיף גזם של הרדוף לערימת הקומפוסט ? זה אמור להיות צמח רעיל.

השאלה היא - 'רעיל למי?!'

ההרדוף לא ידוע לי כצמח המרעיל צמחים אחרים או אדמה (צמח 'אללופטי' ).
כמה מסוגי ההרדוף ידועים ברעילות קיצונית מאוד, אבל בבליעה ישירה. בקומפוסטציה, החומרים אמורים להתפרק במסגרת התהליכים המורכבים המתרחשים בערימה..

אבל, יתכן מאוד והעלים ירעילו ויחסלו את שלל האורגניזמים שבערימה

אינטואטיבית, אני לא ממליץ

[ארץ הצבי]

האם לא רוב הצמחים עם חלב לבן הם רעילים במידה זו או אחרת?

[ראובן אורן]

'חלב לבן' זה.. כוללני מדי !

ב'פיקוס הגומי' מדובר ב'חלב' שהוא... גומי !

בפיקוס אחר, שאני אוהבים מאוד - תאנה - החלב הוא תרופה מיוחדת.. ראה 'שרף התאנה'

[ארץ הצבי]

'חלב לבן' זה.. כוללני מדי !

ב'פיקוס הגומי' מדובר ב'חלב' שהוא... גומי !

בפיקוס אחר, שאני אוהבים מאוד - תאנה - החלב הוא תרופה מיוחדת.. ראה 'שרף התאנה'

לגבי תאנה, ידוע כחומר שורף יבלות, אך אוי לעין שחוטפת ממנו , הייתה לי פעם כוויה ממנו אחרי מגע עם פנים הזרוע
עדיין איני חושב שחלב לבן, גם של הרדוף יפריע לקומפוסט

[ראובן אורן]

לגבי תאנה, ידוע כחומר שורף יבלות, אך אוי לעין שחוטפת ממנו , הייתה לי פעם כוויה ממנו אחרי מגע עם פנים הזרוע
עדיין איני חושב שחלב לבן, גם של הרדוף יפריע לקומפוסט

כבר הרבה שנים, מתבצע אחת לשנה איסוף של שרף התאנה ע"י מתנדבים רבים בזכרון. שרף התאנה מכיל מרכיבים אנטי סרטניים - "שרף התאנה מכיל כ-200 חומרים פעילים, בהם חומר שאותו מכנים R-3 שהשפעתו על סרטן העור נבדקה והוכחה"
האיסוף החל בשנת 1998 , והוא נועד למרכז המפרי לרפואה ניסויית לחקר הסרטן ליד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית הדסה ירושלים


בנוסף, חלב התאנה שימש כבר בעבר כחומר מקריש חלב עדויות על כך נמצאות בהיסטוריה של יוון הקדומה וגם במקורותינו אנו, מסופר על אבותינו שנעזרו בו להכנת גבינה. ערביי הארץ משתמשים גם היום בחלב תאנים כדי להקריש את החלב



ולגבי הרדוף - מאחר והוא רעיל, הרי שאינטואטיבית נדלקת לי 'נורה אדומה', לגבי אפשרות הרעלת והשמדת האורגניזמים הנמצאים בערימת הקומפוסט

[ארץ הצבי]

לגבי תאנה, ידוע כחומר שורף יבלות, אך אוי לעין שחוטפת ממנו , הייתה לי פעם כוויה ממנו אחרי מגע עם פנים הזרוע
עדיין איני חושב שחלב לבן, גם של הרדוף יפריע לקומפוסט

כבר הרבה שנים, מתבצע אחת לשנה איסוף של שרף התאנה ע"י מתנדבים רבים בזכרון. שרף התאנה מכיל מרכיבים אנטי סרטניים - "שרף התאנה מכיל כ-200 חומרים פעילים, בהם חומר שאותו מכנים R-3 שהשפעתו על סרטן העור נבדקה והוכחה"
האיסוף החל בשנת 1998 , והוא נועד למרכז המפרי לרפואה ניסויית לחקר הסרטן ליד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית הדסה ירושלים


בנוסף, חלב התאנה שימש כבר בעבר כחומר מקריש חלב עדויות על כך נמצאות בהיסטוריה של יוון הקדומה וגם במקורותינו אנו, מסופר על אבותינו שנעזרו בו להכנת גבינה. ערביי הארץ משתמשים גם היום בחלב תאנים כדי להקריש את החלב



ולגבי הרדוף - מאחר והוא רעיל, הרי שאינטואטיבית נדלקת לי 'נורה אדומה', לגבי אפשרות הרעלת והשמדת האורגניזמים הנמצאים בערימת הקומפוסט

מידע מאוד מעניין, שווה בדיקה בנושא הגבן, לגבי האיסוף בזכרון, רעיון מבריק, תודה על המידע הזה, אוהב דברים חיוביים

[ארץ הצבי]

לגבי תאנה, ידוע כחומר שורף יבלות, אך אוי לעין שחוטפת ממנו , הייתה לי פעם כוויה ממנו אחרי מגע עם פנים הזרוע
עדיין איני חושב שחלב לבן, גם של הרדוף יפריע לקומפוסט

כבר הרבה שנים, מתבצע אחת לשנה איסוף של שרף התאנה ע"י מתנדבים רבים בזכרון. שרף התאנה מכיל מרכיבים אנטי סרטניים - "שרף התאנה מכיל כ-200 חומרים פעילים, בהם חומר שאותו מכנים R-3 שהשפעתו על סרטן העור נבדקה והוכחה"
האיסוף החל בשנת 1998 , והוא נועד למרכז המפרי לרפואה ניסויית לחקר הסרטן ליד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית הדסה ירושלים


בנוסף, חלב התאנה שימש כבר בעבר כחומר מקריש חלב עדויות על כך נמצאות בהיסטוריה של יוון הקדומה וגם במקורותינו אנו, מסופר על אבותינו שנעזרו בו להכנת גבינה. ערביי הארץ משתמשים גם היום בחלב תאנים כדי להקריש את החלב



ולגבי הרדוף - מאחר והוא רעיל, הרי שאינטואטיבית נדלקת לי 'נורה אדומה', לגבי אפשרות הרעלת והשמדת האורגניזמים הנמצאים בערימת הקומפוסט

מידע מאוד מעניין, שווה בדיקה בנושא הגבן, לגבי האיסוף בזכרון, רעיון מבריק, תודה על המידע הזה, אוהב דברים חיוביים

[גיא12]

היי..
שאלה קטנה בנוגע לערימת הקומפוסט שלי:

בצד אחד של המסגרת יש ערימה, שאליה הוספתי עד עכשיו חומר מהמטבח, וכעט הפסקתי להוסיף כי אני צריך קומפוסט - כיסיתי בברזנט שחור.
בצד השני התחלתי ערימה חדשה, ואליה אני מוסיף חומר מהמטבח, על כל חומר מהמטבח אני מוסיף טיפה קומפוסט מסחרי ואת זה אני מכסה עם חומר יבש...

עשיתי הכל כמו שצריך? איך אני ממשיך עם זה?

ועוד משהו: אפשר להשתמש בגזרי עיתון בתור חומר יבש? כי עלים אין לי, ועיתונים יש בשפע...

תודה!

[ארץ הצבי]

לא יכול להתייחס לחלק הראשון של השאלה,
לא עתונים!!! הדיו רעיל לקומפוסט, בייחוד עיתוניםעם תמונות צבע. לעומת זאת קרטונים של ביצים , גלילי נייר טואלט נייר מטבח וממחטות, נכון לעיתים זה חומרים ממוחזרים מעיתונים אך חלק גדול מהדיו נשטף ממנו,

[ראובן אורן]

היי..
שאלה קטנה בנוגע לערימת הקומפוסט שלי:

בצד אחד של המסגרת יש ערימה, שאליה הוספתי עד עכשיו חומר מהמטבח, וכעט הפסקתי להוסיף כי אני צריך קומפוסט - כיסיתי בברזנט שחור.
בצד השני התחלתי ערימה חדשה, ואליה אני מוסיף חומר מהמטבח, על כל חומר מהמטבח אני מוסיף טיפה קומפוסט מסחרי ואת זה אני מכסה עם חומר יבש...
עשיתי הכל כמו שצריך? איך אני ממשיך עם זה?
תודה!

א. אם הערימה 'עובדת' וותיקה - לא צריך להוסיף יותר 'קומפוסט תעשייתי' - חבל על הכסף . הקומפוסט התעשייתי, מעבר להיותו 'סטארטר', גם משמש כ'חומר יבש' לכיסוי

למעשה, לכולנו יש ...'ערימה מתמשכת' - לא ערימה שהערמנו ונותנים לה לסיים את התהליך בלי להוסיף לה חומר חדש, אלא ערימה שאנו ממשיכים להוסיף לה, כל יום, עוד ועוד חומר.
במקרה כזה, אני פשוט משתמש בחומר הישן, לכיסוי החומר החדש.
הערימה נמצאת אצלי בתוך 'מסגרת' במימדים של כ 1.5 על 1.5 מטר
את החומר החדש מהמטבח אני משליך בפינה אחת ומכסה במעט חומר ותיק. כשכל החומר התרכז בפינה הימנית ושאר הפינות ריקות, אני ממתין יום יומיים והופך את הערימה ומערבב אותה ו.. מרכז אותה בפינה אחת ושוב.. ברוטינה

רוצה קומפוסט?! מפסיק להוסיף לה חומר חדש, כמו שעשית. מערבב אותה, ויוצר ממנה 'הר חרוטי' גבוה ככל שתוכל
במרכז ההר תקע מקל של מטאטא כדי ליצור 'לוע' ומעל ל'לוע' שים צינור שיטפטף מאוד לאט למשך כל הלילה
הערימה תתחיל 'לבעור' - יתחיל השלב ה'תרמופילי
הבעירה תמשך כ4 ימים עד שבוע
בסופה, יש להפוך הערימה שוב, כי החלקים החיצוניים של ה'הר' לא סיימו את התהליך ה'תרמופילי' ו..לחזור שוב על התהליך ו.. יש לך ערימת קומפוסט מוכנה - קלאסית

מי שרוצה, בשלב הזה, יכול לסנן את הקומפוסט ואת החומר הגס להשיב לערימה
החומר הדק מתאים לפיזור על המדשאה, או לאיחסון
באיחסון במיכל כלשהו, החומר יעבור עוד שלב איטי שנקרא 'הבשלה' ובסופו, הוא יהפוך לחומר דק, פריך בצבע חום אפרפר

[גיא12]

תודה על התשובות...
מה אני עושה עם החומר החדש מהמטבח אחרי שהחלטתי שאני רוצה קומפוסט?
ועשיתי מה שאמרת - עירבבתי הכל, הערמתי הר חרוטי ושמתי צינור שיטפטף... (1.6 ל\ש אני חושב - הכי נמוך שמצאתי)
תמונות:

Picture 028 (Custom).jpg (39.94 KiB) נצפה 16369 פעמים

Picture 027 (Custom).jpg (33.17 KiB) נצפה 16369 פעמים