כאן נעים

טוב, האמת שעוד לא ממש ריססתי, אבל אני ממש על הקצה. אחרי שנתיים שלא ריססתי כלום בגינה.
יש לי טרסה בנויה (ערוגה מוגבהת עם סלעים בקצה) שיושבת בדיוק בקו הדשא, והדשא מטפס לו מלמטה, חודר מתחת לסלעים ומציץ בערוגה, ואח"כ משתולל בתוכה (קוקויה). כל פעם מחדש.
כמה פעמים שלא משכתי וכיסחתי, והוצאתי ועדרתי וניקשתי. כלום. כל פעם צומח מחדש.
לכאורה, האם פעם אחת של ראונדאפ, לא תהרוג אותו להרבה זמן? כמה זה כבר יכול להזיק?
מה עוד אפשר לעשות? זה מחרפן...

ועוד מאותה צרה, יש לי אזור לא קטן, מחופה בחלוקי נחל (שהאינטיליגנט שבנה את הבית שם בד גיאוטכני (שנראה כמו פליז סגול) במקום הפלריג השחור, וזה מזיז לעשבים כמו כוסות רוח למת), שגם שם הדשא מרגיש בבית. מה יכול להזיק לרסס שם קצת? שהרי לא אמור לגדול שם כלום...

תוכל להכניס תמונה של הטרסה ?!

יש מצב לביצוע של 'חיטוי תרמי' עם ניילונים שקופים ?!

רוב הדשאים וגם הקוקויו, הם קרובי משפחה של היבלית ! 'יבליתיים'. שורדים מיקצועיים ואפילו.. בגדר מזיקים ! נועצים שורשים חדים בתוך צמחים אחרים ומתעלקים עליהם.

אם אתה מצליח, לחשוף 'ענף' או שורש עבה של הקוקויו, תחתוך אותו ועל הגדם, תן נגיעה של ראונד-אפ' מרוכז. טיפה אחת עם מכחול דק. זה אמור 'לשרוף אותו לכל אורכו. תבדוק ותראה אם זה מצליח אצלך. שיטה איטית, אבל יסודית.

תודה. אעלה תמונה ביום ראשון.

אם הערוגה פנויה כרגע (אחרי שהעונתיים של הקיץ הקודם פונו) ורק הדשא מבצבץ שם, למה בעצם לא לרסס קצת ראונדפ על העלים? זה לא מבטיח הצלחה בטוחה יותר (ועדיין מוגבלת לתחומי הערוגה הזו)

עמיחי_ כתב:תודה. אעלה תמונה ביום ראשון.

אם הערוגה פנויה כרגע (אחרי שהעונתיים של הקיץ הקודם פונו) ורק הדשא מבצבץ שם, למה בעצם לא לרסס קצת ראונדפ על העלים? זה לא מבטיח הצלחה בטוחה יותר (ועדיין מוגבלת לתחומי הערוגה הזו)

השיטה שהצעתי למעלה, מרוכזת וקטלנית יותר והחומר מגיע עד לבית השורשים. במקביל, אתה יכול לבצע גם 'חיטוי תרמי' - הרטבה טובה של האדמה וכיסוי השטח המדובר בניילון שקוף למשך כמה ימים עד שבוע. שיטה נקייה - תרתי משמע. חבל שלא לנצל את הייתרונות של השמש החזקה.

הנה התמונה של הדשא. (הבטחתי בראשון.. אבל לא אמרתי איזה ראשון )

עכשיו אני צריך למצוא זמן לרסס בג'יפה הזאת. אני שונא להתעסק עם זה, כי זה מלא בלאגן לפני ואחרי. (לחטא ולשטוף את המיכל אחרי שהרעל הזה בתוכו)

עמיחי,
ראובן כבר אמר , קיקויו הוא דשא אגרסיבי מאוד עד כדי כך שאומרים לאנשים לשקול אם לשתול דשא מסוג אחר אם בשכנותם יש קיקויו, אשר יודע , מעבר להשרשה טובה , להעיף זרעים לכל עבר.
עתה צריך לדעת מה מטרתך? לשמור על הדשא בתוך המסגרת שלו, או לחסלו לגמרי., במקרה הראשון, הייתי קונה חוצץ דשא גבוה (40 ס"מ לפחות), זה פלסטיק גלי מאד חזק, איתו מתחמים לעומק את הדשא. אם זו תהיה בחירתך, אחרי יישום החוץ והפרדת השורשים, תך לאיזור בו גודל הדא המיותר לצמוח עד 15 ס"מ גובה ועם מברשת או מכחול רחב שים ראונדאפ על העלווה ואל תשקה יומיים שלשה עד שתראה כי הצח מראה סימני מצוקה, סימן שהרעל חדר לשורש בצורה סיסטמית ואין לו סיכוי לחיות שוב. גם השיטה הטרמית מצויינת ותמנע שימוש בחומרים כימיים אך התהליך ארוך יותר.
טיפול בראונדאפ עושים בימים חמים במיוחד.
מעבר לעובדה כי הקיקויו הוא דשא פראי, הוא נשאר אחד הסוגים העמידים ביותר , אוהב אוויר לח ומלוח, ואין הגבלה לדריכה עליו, גם צל חלקי לא מפריע לו.

תודה.

האמת שמי ששתל לי את הקוקויה, כנראה שעשה זאת בלי יותר מדי מחשבה, אבל בראיה לאחור, זה אולי הדבר הטוב היחיד שהוא עשה...

גם ככה קשה לדשא עם האדמה הכבדה והלא מועשרת שלי, אז לפחות הקוקויה מתמודד בכבוד...

בכל 4 הקצוות האחרים של הדשא, אכן עשיתי כהמלצתך ושמתי את החוסם, וזה אכן בינתיים עוצר אותו פחות או יותר, אבל כאן זה החזית הראשונה והישנה ביותר שטיפלתי בה, וחשבתי לתומי שהסלעים יעצרו אותו ורק אצטרך לתלוש את השלוחות שגדלות ביניהם- וכמובן שהתבדתי. הוא נכנס מלמטה וכמה שלא תלשתי הוא גדל מחדש.

בכל אופן, האם התכוונת למרוח את הראונדאפ במינון של 100% חומר על הדשא עם מברשת? (נשמע קצת כמו פצצת אטום ליתוש) או במינון הרגיל (5% כמדומני)?

אגב, האם יש תפוגה לראונדאפ (לא ראיתי תאריך על הקופסא)? יש לי מיכל מלפני כשנתיים.

אחרי הפרדה מהדשא הרצוי, כן 100%, בכמויות מזעריות, ז"א רק ללטף את העלים בלי לטפטף. אם לא תפריד , תגרום נזק לדשא הרצוי. זהירות: לא ללכת על הדא עם נעליים שנגעו בראנדאפ, לכן רצוי להתחיל מהסוף של השורה להתחלה בהליכה אחורית, ככה , גם לא תדרוך על ראונדאפ וגם לא תזהם את הדשא או צמחיה אחרת, זה נכון גם לגבי ריסוס, אך אני לא ממליץ ריסוס.
לחומר כמו ראונדאפ אין תפוגה אם נשמר במקום סגור וחשוך, הוא לא אוהב אור חזק כי יש לו השפעה פוטו.

זה לא אמור להיות מסובך כי אנחנו מדברים רק על שלוחות הדשא שצצו מעל קו האבנים התחתון ומעלה. אין הרבה מה להפריד כי האבנים כבר עושים את ההפרדה.

תודה
עמיחי

בהצלחחחה

במדשאה ששתלתי(אל טורו) יצאו ענפי דשא לגובה, בהתחלה חשבתי לתומי שזה הדשא שנקלט וממהר להוציא פריחה
לאחר עוד שבוע כשראיתי שהזרועות נמרחות על המדשאה הבנתי שזה סוג של עשב בר שגדל או מהקרקע שלי או מהמרבדים שקניתי(לא וודאי מה זה כרגע)
האם אפשר יהיה לטפל נקודתית עם ריכוז גבוהה של ראונדאפ או שזה לא מתאים לאמצע המדשאה?(כמו הקרנות לגידול בתוך הגוף...)
כי האלטרנטיבה היא רק לרדת על 4 ולתלוש אחד אחד מהשורש(כמה שניתן...)
אשמח לתשובות...
אלעד

אתה מודע לעובדה שהקרנות משמידות את הגוף כן? אתה יכול אבל זה ישמיד גם את הדשא באותה נקודה, ובכללי זה לא פיתרון אורגני ואקולוגי, אני ממליץ לרדת על הברכיים עם סכין ולעקור את העשבם מהשורש, או יותר טוב אפילו, פשוט להשאיר אותם, הדשא כבר יטפל בהם

הדשא עוד לא במצב לטפל בהם לבדו הוא עדיין בשלב של קליטה בקרקע...
בגלל זה שאלתי עד כמה השיטה עם המברשת היא נקודתית... ולא כפתרון קוקטיבי-אם המדשאה הייתה יותר וותיקה לא היינו דנים על זה בכלל(כנראה)

הדשא כבר קיים, הצמח בר שלך רק נובט, סמוך על הדשא.
אבל לדשא חדש בכלל על תחשוב על משחק ברעלים, זה רעיון רע

אלעד
לפני שחושבים על 'טיפול', יש לאבחן את המחלה

צריך לבדוק האם מדובר בנביטות מתוך המרבדים, או שמא.. נביטות מתוך האדמה שלא עברה (למיטב זכרוני..) 'חיטוי תרמי'.

צריך לבדור ריבוע אחד של דשא, להרים אותו ולראות מהיכן הם נובטים..
ואחר כך, להחליט

כן, השרשור הזה נראה כאילו אנו מעודדים שימוש בראונדאפ או חומרי הדברה אחרים, נהפוך הוא, תמיד יש זיקה למצוא פתרונות אקולוגיים בדרך האורגנית,

ראובן עד שאין אני אץ רץ לפתרונות הכימיים אבל כרגע הדברים עובדה מושרשת ואני מחפש פתרון מהיר וחד
ושייתן לדשא יכולת להיקלט יותר טוב וכמו כל דבר יש יתרון ויש חסרון 

אלעד5 כתב:ראובן עד שאין אני אץ רץ לפתרונות הכימיים אבל כרגע הדברים עובדה מושרשת ואני מחפש פתרון מהיר וחד
ושייתן לדשא יכולת להיקלט יותר טוב וכמו כל דבר יש יתרון ויש חסרון 

אלעד,, תן לאלטורו שלך להיקלט בשקט ( מקווה שלא פרסת יותר מידי שטח, זולל מים)השקה אותו רק בבקרים ובן השקייה להשקייה תן לאדמה לספוג ולהתייבש בשכבה העליונה, אל טורו רגיש מאוד לפרודניה המגיעה בעונה זו.
לגבי העשבייה, כל דשא מטופל טוב יתגבר על עשבייה בעצמו, אל טורו יעשה זאת עוד יותר טוב, זה דשא אשר צריך לתת לו מעט לצמוח לגובה, יותר מסוגים אחרים, מאחר ותכונתו העיקרית וזה מה שמיוחד בו, זה השורש אשר יוצר מעין ספירלה קפיצית הנותנת תחושה של הליכה או ישיבה על מרעה. בשל אותה תכונה , השורשים שלו ימלאו מהר מרווחים ויחנקו את העשבייה, אותה עדיף בינתיים לדכא ידנית, אם כיום אתה קוצר את הדשא שלך נמוך מידי, תראה הרבה קרחות וצורה לא יפה. קח בחשבון שבחורף האל טורו יראה מעט חולני וצהוב כי זה דשא קיץ מובהק, יש הזורעים לתוכו דשא חורף, ( 'טול פסקיו') אשר בקיץ נעלם כמעט לגמרי.

היי ארץ (אני יכול לקרוא לך ארץ? או הצבי?... )
בינתיים (ובעצתו של ראובן) אני לא קוצץ אותו בכלל (מחכה שיוציא פריחה וזרעים וישתלט על המרחב...)
מבחינת השקייה כרגע אני משקה פעם ביום ויורד שבוע הבא לפעם ביומיים(מקווה לתזמן עם התקררות מסוימת במזה"א)
כרגע מחר אני מתכוון להתחיל במבצע "קוצץ" ולהוציא עם פינצטה את הפולש(ים).
לגבי החורף - האם אתה מכיר/ממליץ על העניין של זריעת "טול פסקיו" רק כדי שיהיה ירוק בזמן החורף או שעדיף לוותר?
האם ידוע לך על בעיות מיוחדות מזריעה שכזו (להיפטר ממנו אח"כ או פגיעה באל טורו? וכו')
תודה !!!

"סליחה" שאני מתערב !

במגרת כל מיני ניסויים שעשיתי אצלי במדשאה, זרעתי גם 'טול פסקיו' וגם 'ריי גראס' ועוד כמה מינים המשמשים לשיזרוע חורף, אם ליופי ואם כמזון לבקר וכן כ'זבל ירוק'

אצלי זה היה ניסוי לצורך תכלית מסויימת, לא לצורך 'דשא ירוק בחורף' !

אל תחשוב על 'שיזרוע חורף' - אין לך 5 דונם של דשא !
כשהטולפסקיו ילך לישון בקיץ, הוא מפזר הרבה זרעים ותופס נפח של בית השורשים שלו, באדמה וזה גורם ל'אל-טורו' להיות דליל ולא מספיק צפוף כמו שאנו רוצים.

מתרגלים לעובד שבחורף אין דשא ! על אף שזה לא נכון! בייחוד בשנים האחרונות עם 'ימי קיץ מלאים' בחורף שלא נותנים ל'אל-טורו' להירדם לגמרי