ניסוי הזרעים הראשון

[שי אורה]

ראובן אני חולק עליך אני הצלחתי רק עם התערובת קוקוס ...האדמה שלי בגינה גרועה בכל מובן
דווקא לאחר עירבוב האדמה עם קוקוס רואים פריחה הפסיפלורה החלה לגדול וגם שאר הצמחים

אצלי בגינה אתה יכול להשקות כל היום האדמה נשאר קשה כמו בלוק ובלתי חדירה הסנטימטר הראשון יהיה לח ומתחתיו הכל יבש
לכן הערבוב עם הקוקס נתן לאדמה יכולת ספיגה מסויימת ועדיין לא מושלמת...אני מאמין שעם הזמן הקוקוס ירקב ובעצם יצור הזנה לצמחים
מה דעתך בנושא ?

[רפי_ק]

ראובן אני חולק עליך אני הצלחתי רק עם התערובת קוקוס ...האדמה שלי בגינה גרועה בכל מובן
דווקא לאחר עירבוב האדמה עם קוקוס רואים פריחה הפסיפלורה החלה לגדול וגם שאר הצמחים

אצלי בגינה אתה יכול להשקות כל היום האדמה נשאר קשה כמו בלוק ובלתי חדירה הסנטימטר הראשון יהיה לח ומתחתיו הכל יבש
לכן הערבוב עם הקוקס נתן לאדמה יכולת ספיגה מסויימת ועדיין לא מושלמת...אני מאמין שעם הזמן הקוקוס ירקב ובעצם יצור הזנה לצמחים
מה דעתך בנושא ?

אמנם לא ראובן,
אך אנסה להסביר זאת, האדמה אצלך כנראה חרסיתית, הערבוב עם הקוקוס שבר את המבנה הקיים שלה. ראובן ממליץ לעשות זאת בערבוב עם חול ים.
הבעיה היא שהקוקוס נרקב והאדמה חוזרת לקדמותה.
שבירת החרסיתיות חשובה, בכל אופן, דאג לקמפסט היטב ע"מ לשפא את המבנה הטכני.

[ראובן אורן]

הבנתי. האם פורמט כזה של מגשים בארון סגור בניילון (מעין חממה) מייתרים את הכיסוי בניילון של הארגז עצמו (באופציה של ארגז הקלקר) שאמורים לשמור על הלחות או שזה לא קשור?

הצעתי את זה למקרים שאין לך ארגז קלקר עם כיסוי ניילון 'תקני' וכו'

מיועד לכל הואריאציות האחרות של הניסיונות שלך - כי זו האפשרות היחידה לשמור על טמפרטורת אדמה ואויר, יציבות.

בארגז קלקר, יש בידוד מעולה היוצר 'סביבה מנותקת מהסביבה'

[סקיבה]

אמנם לא ראובן,
אך אנסה להסביר זאת, האדמה אצלך כנראה חרסיתית, הערבוב עם הקוקוס שבר את המבנה הקיים שלה. ראובן ממליץ לעשות זאת בערבוב עם חול ים.
הבעיה היא שהקוקוס נרקב והאדמה חוזרת לקדמותה.

הי רפי, הי שי,

גם אני לא ראובן...,

אך שבירת החרסיתיות היא אחד מתפקידיו המובהקים של הקומפוסט! והוספה רוטינית שלו עושה את העבודה, ויש לה ערך מוסף רב ביותר לעומת סיבי הקוקוס...

לא מומלץ לערבב קרקעות (גם לא חול ים) - זה יכול לגרום לבעיות ניקוז קשות לפתרון.

[ראובן אורן]

שבוע טוב

קצת יותר 'ראובן'
בקרקעות ממש חרסיחתיות מובהקות, כמו 'אדמת לס', מערבבים חול ים גס לצורך 'שבירת החרסיתיות'.

גם באדמות של אזורי 'מלחה' מייבאים אדמות ממקומות אחרים עם מרקם שונה + ערבוב, כדי לאפשר חילחול טוב יותר והתנהגות יותר 'חקלאית' של האדמה לצורך הגידולים.

בגינות פרטיות, אכן אפשר להסתפק ברוטינה של קומפוסט ורצוי קומפוסט מתוצרת עצמית המכיל כמובן הרבה חומר צמחי.

ברור שגם הקומפוסט מתפרק לאיטו באדמה ומפסיק לשמש כ'חומר טכני' ועל כן, מעבר לפיזור והצנעה של קומפוסט בשכבה העליונה של הקרקע, בסיום גידול והכנה לקראת גידול חדש, יש לבצע פעם בכמה שנים (כל אחד לפי אופי האדמה שלו..) תיחוח יותר עמוק (לעומק 30-40 ס"מ) ולהצניע יותר קומפוסט, כדי לחדש את משאבי האדמה. ברגע שמתחילים להפוך את האדמה ולתחח אותה, אפשר לראות מה מצבה ולהחליט כמה קומפוסט לתת לה ואם לתחח יותר לעומק. בד"כ, אין כל צורך בביצוע של 'תיחוח כפול' (לעומק 60 ס"מ), תיחוח כזה נועד לשלב ראשני של 'הכרות' עם אדמה חדשה ותחילת הטיפול בגינה חדשה או בגינה שהוזנחה זמן רב.

אצלי בגינה, אני עובר כעת 'ארוע' דומה, לאחר ש'גיליתי' שהערוגות שלי 'נכבשו' ע"י שורשי הפיקוסים של השכנים. גם תיחחתי לעומק (כ 40 ס"מ) ובמקביל, ניתקתי את השורשים שפלשו ו..שוב תיחחתי ואיווררתי את האדמה ע"י ביצוע תעלות עמוקות לאורך הערוגות ו..השקייתי די הרבה. נראה שתהליך מסויים של "קומפוסטציה" התרחש באדמה ! לאחר שקיבלה הרבה מים בכל שלב של התיחוח והיישור, האדמה התחממה מאוד ! המשכתי להשקות ו..שתלתי 2 צמחי מלפפון כדי לבחון מה מתחולל באדמה. לפי התפתחות השתילים, אדע כמה קומפוסט להוסיף. בינתיים השורשים המתים מתפרקים שם באדמה במין תהליך של 'קומפוסטציה'.. והאדמה התעוררה יפה..

[עמיחי_]

עדכון ניסוי

שבוע ויומיים לניסוי.
מתחילים להראות יותר ויותר ניצנים.

צילמתי הפעם את הקופסא עם חצובה, מקרוב. תוכלו לראות בבירור שהצד הימני עם הקוקוס מנביט יותר במהירות ורטוב יותר, הצד השמאלי לעומתו מתחיל להתייבש (השקתי שוב בעדינות היום). הנה תמונה ענקית, ממש כמו להיות בתוך הקופסא

למרות שהקופסא די סגורה (למעט החריץ הקטן שראובן אמר לי להשאיר) האדמת גן מתייבשת (לעומת הקוקוס שנשאר די רטוב). אז אני משקה בעדינות במעט מאוד מים.


ולגבי גזרת התיקתקים

בתחרות עם ובלי האבנים, מעניין שדווקא זה ששקוע במים ללא האבנים מצליח יותר. ומבין המיכלים, אלו עם התערובת גן (מהשקית) והקוקוס מובילים באופן ברור על האדמת גינה הטבעית והנפלאה שלי.

מכולם דווקא תבנית הביצים מלבלבת מכולם. משעשע לראות את הנבט הקטן שגדל על האבנים בצמוד לגלילי הטואלט…

[עמיחי_]

ראובן, האם בתוך הקופסא האדמה אמורה להיות רטובה כל הזמן? כי היא לא.
האם נכון עשיתי שהשקתי או שהרטיבות בתחתית הקופסא אמורה להספיק?
(מן הסתם אמורה להיות שם רטיבות כי אין לה כ"כ לאן להתאדות כי הקופסא סגורה למעט הס"מ רווח שפתחתי בהמלצתך)

[ראובן אורן]

בעת ההנבטה, חשוב שהאדמה תהיה רטובה כל הזמן ! זה השלב שבו חשוב לתת לזרעים לשתות כדי שיתחילו להתנפח לאחר תקופת היובש שלהם.
אם האדמה למעלה יבשה, או שהייתה לחה והתייבשה - לא תהייה נביטה טובה
משקים עד רוויה ("בוץ" !) ושומרים על זה עד לתחילת הנביטה - העיקר שהשכבה בה נתונים הזרעים תהיה לחה כל הזמן.

כשאתה משתמש במצע של חצץ, הרעיון הוא שהחצץ יהיה מלא במים - מוצף! שהמים יגעו באדמה שבעציצים המונחים על החצץ.

ברגע שהאדמה בעציצים מתייבשת, יש כאילו 'דיפוזיה' - האדמה היבשה יונקת מים כלפי מעלה. אבל זה יתאפשר, אך ורק אם החצץ מוצף לגמרי.

כשאתה מניח עציצים על חצץ מוצף, ובנוסף גם מכסה בכיסוי כמעט הרמטי (שקוף, כמובן!) המים מהחצץ מתאיידים ושומרים על לחות יחסית גבוהה.

כך מגדלים גם כמה סוגים של סחלבים/אורכידאות האוהבים לחות גבוהה. העציץ עומד על שכבת טוף מוצפת במים..

[עמיחי_]

המגשים עם החצץ ובלעדיהם שמכילים את התיקתקים אינם מכוסים ומקבלים יותר שמש, ובכל זאת (כנראה בגלל שאני מוסיף מים כל יומיים בתחתית) הם כל הזמן רטובים

לעומתם המיכל הגדול (שאינו מכיל חצץ או טוף בתחתית) מתייבש למרות שהוא כמעט סגור לגמרי.

האם זה בגלל הרווח שפתחתי? (1 ס"מ בצד אחד) האם זה בגלל שאין חצץ/טוף בתחתית? לאן המים מתאדים אם הוא סגור?

האם עודף מים או מים ישירים על הנביטות לא יכול להרוג את הנביטות הקטנות? (משום מה זכור לי שראיתי איפהשהוא שצריך להשקות מאוד בעדינות, מקום אחד המליץ על השקיה רק ממשפך ועדיף הפוך)

תודה

[עמיחי_]

אוקי, יש לי טבלת תוצאות והן אפילו די מפתיעות.

מכיון שנראה לי שאני משעמם אתכם עם הניסוי הזה (אין תגובות...), וגם ראובן לא כ"כ אוהב אותו, אז אמשיך אותו למעוניינים.
(מי שמעוניין יודע איפה לעקוב)

שבת שלום
עמיחי

[סקיבה]

אפשר הסבר לטבלה, ולמסקנותיך מהתוצאות?

בסה"כ, זה כמות הנבטים שנבטו? מתוך כמה? כי לפי הכמויות נראה שכל השיטות שניסית לא משהו..., או שזרעת מעט מדי זרעים - ואז אמינות הניסוי לא משהו...

מצפה לתגובתך בעניין,
אמיר

[עמיחי_]

בשמחה.

הסבר כללי לטבלה.
היו לנו 6 זנים של זרעים. ב-10 תנאי גידול שונים. (גלילי נייר טואלט / תבנית ביצים / תבנית אלומיניום עם אבנים - תערובת/קוקוס/אדמה / תבנית ללא אבנים - תערובת / קוקוס / אדמה)

ראשית, דווקא שמתי מס' רב של זרעים בכל אחד מהם, והראיה שמי שנבט נבט בקבוצות.
בחלק קטן מהזרעים כמו שכתבתי בפוסט הראשון של הזריעה היתה כמות מאוד נמוכה של זרעים בשקית ומכיון שחילקתי בין כמה מיכלים יצא שבחלק פיזרתי אכן מעט יותר.

א. הניסוי לא היה בתנאים אופטימליים שניתן לבחון מדעית
- רמת הרטיבות נלמדה תוך כדי תנועה ויתכן והיו חלקים יבשים שהקשו על הקליטה
- המשטחים לא ישבו על קרקע ישרה לגמרי (וכאן אכן מומלצת שיטת הארון של ראובן או לפחות לשים על משטח ישר כמו עץ וכד') וממילא זה השפיע על קליטת המים
- תנאי האור היו שונים בין מיכל למיכל (מכיון שהם ישבו מוסתרים מאחורי סלע ענק ומחופים מלמעלה), חלקם קיבלו יותר, חלקם פחות, והזזתי מעט תוך כדי תנועה להוסיף אור.

ב. אין מובהקות סטטיסטית לאף אחד מהחומרים/מיכלים, בכולם היתה נביטה כזו או אחרת.
אני מעריך שיש למין הזרע חלק משמעותי בקלות הנביטה שלו. תראו למשל את 3. הוא נבט בכולם. 2 ו-6 כמעט בכולם. אגב, חלק מהנבטים עדיין קטנטנים ונבטו רק אתמול/היום ולכן יתכן שבימים הקרובים אראה עוד נביטות, למרות שעברו שבועיים. אני מזכיר שעל השקית היה רשום שאחרי שבועיים תהיה נביטה.

ג. למרות הפערים הנמוכים יחסית, אני יכול לומר בסה"כ שגלילי הטואלט הבריקו לטובה, (4 מתוך 5 שהיו). אחריהם תערובת הגן (בתיקתקים עם או בלי אבנים) ואחריהם האדמה עם הקומפוסט. משום מה באדמה הנבטים נראים מסכנים יותר. ירוק זית כזה דהוי ולא חי כמו בחומרים האחרים.

ד. המיכל הגדול הסתבר ככשלון חרוץ. אני מאשים בעיקר את הרטיבות שלא היתה מאוזנת שם ואולי גם התאורה שלו היתה פחותה משל השאר כי היה מוגן יותר.
למרות שלא ציינתי ששתלתי בו עוד כ-10 זנים נוספים (מעבר ל-6 של הניסוי) כי היה הרבה מקום, וחלקם דווקא מצליחים יפה (אפשר לראות בחלק מהתמונות).

ה. לגבי האבנים בתחתית התבנית, לא היתה להם כל משמעות לכאן או לכאן (לפחות לא עם מובהקות סטטיסטית), מעניין אם זה היה במיכל סגור, היתה משמעות לתחתית אבנים כאלה, או שהמים בתחתית עושים את העבודה בכל מקרה.

ו. נקודה נוספת מעניינת - בהוראות על חלקם היה כתוב לכסות טיפונת, ועל חלקם לא לכסות בכלל רק להדק לקרקע. יתכן וגם עובדה זו השפיעה על קליטתם לכאן או לכן.

אם אתה שואל אותי באיזה חומר אשתול בניסוי הבא? שאלה טובה, אני מעריך שאחכה לראות איך הם מתפתחים. נראה לי שזה המבחן האמיתי של החומרים.
אני חושב שהמטרה הבאה שלי היא להצליח לייצר ארון כזה שיתפקד כמיני חממה ושם אוכל לעשות ניסוי מדוייק יותר.

מכיון שהקוקוס לא הראה יתרון משמעותי בנביטות, וכפי שראובן הסביר הוא בוודאי אמור להתקשות בהמשך חייו כי אין בו מזון, נראה לי שאוותר עליו בפעם הבאה, ואנסה אדמה מקומית מול תערובת גן שכזו, שדווקא נראה שהצליחה יפה כאן.

אם הם יגדלו ויצליחו יהיה לי הרבה שתילים לחלק לכם : ) אין לי מה לעשות עם כ"כ הרבה שתילים...

אגב, הניסוי הבא - שתילה בקרקע של כמה מהזנים שכתוב שמאפשרים את זה...

[ראובן אורן]

וגם ראובן לא כ"כ אוהב אותו, אז אמשיך אותו למעוניינים.
(מי שמעוניין יודע איפה לעקוב)

שבת שלום
עמיחי

אל תתחיל עם ' זה ' שוב.. עם 2 ה 'זה'..ים

(אני די עיייף וכשאני עייף, אני קצת מאבד את חוש ההומור..)

צא מזה !

[סקיבה]

הי עמיחי,

תודה על תגובתך.
אני למד ממנה, כי אין לך ממצאים של ממש. אבל אני שמח שאתה נהנה מהניסוי.
דרך אגב, כדאי לך להחליף את קופסת הפלסטיק בארגז קלקר - הקלקר מבודד ומנטרל את השפעות הסביבה, ויוצר אקלים מקומי יציב במיוחד...

הצלחה בהמשך,
אמיר

[עמיחי_]

הי אמיר, תודה על התיחסותך

א. אני מתחיל להתעייף קצת מהניסוי.. מתברר שזריעה זה אחד התהליכים שדורשים יותר סבלנות (שקצת קשה למופרעי קשב כמוני).... מתי אפשר כבר להעביר לאדמה?

ב. אכן קופסת קלקר כנראה היתה טובה יותר, אבל אני גם טעיתי בכמות המים שהשקתי בהתחלה ובזה שלא נתתי לאדמה זמן לשקוע ולהתייצב אחרי ההשקיה הראשונה אלא ישר זרעתי. וגם נראה לי שלא ממש שמתי מספיק מים.

ג. אני מתחיל לחשוש שחלק מהנביטות של התיתקתים בחוץ הם בכלל של עשבי בר. בכדים של היחורים שעומדים לידם (רואים בחלק מהתמונות), התחילו גם נביטות - עכשיו אחד מהשניים - או שהזרעים שלי עפו לתוכם (מה שהרבה פחות נראה לי... כי הם הונחו על קרקע רטובה ודביקה והם הרבה יותר נמוכים) או שגם שם וגם בתיקתקים שלי נובטים להם צמחי בר להנאתם...
לפחות במיכל הסגור אפשר להיות בטוח שזה לא קורה.

ד. אין ספק שבכל זאת למדתי כמה דברים ועדיין יש לי כמה דברים לא לגמרי סגורים
הבנתי שצריכה להיות רטיבות כל הזמן - אבל איך מוצאים את האיזון בין עודף רטיבות בקיצוניות אחת לבין זה שלא יתיבש בקיצוניות השניה? אין מאווררים מצד אחד אבל לא מאבדים את כל הלחות והרטיבות מצד שני? האיזון העדין פה עדיין קצת חמקמק בעיני. דווקא קופסת הפלסטיק השקופה מאפשרת לי לראות מה קורה עם הרטיבות בתחתית.
ולמדתי שצריך ליצור תנאים שווים כדי לבצע ניסוי שכזה (למשל קודם כל קרקע ישרה לחלוטין כדי לשמור על רטיבות אחידה ותנאי אור שווים).

ועוד תובנה מעניינת, זנים שונים שצומחים בתזמון קצת שונה, אולי עדיף לא לגדל באותו המיכל, כי נניח עכשיו, איך אדע מתי להפסיק להרוות במים (לנביטות החדשות) ולהשקות את השורשים שמתחילים להתהוות? אני חושש שחלק ימותו מעודף מים וחלק ימותו מחוסר בגלל אי האיזון ההתפתחותי ביניהם.


וראובן, רק אמרתי שהרגשתי שהניסוי שלי קצת טרחני פה לחבר'ה... אז אמשיך לעצמי ואם יהיה משהו ממש מעניין אעדכן.

תודה
שבוע טוב,
עמיחי.

[עמיחי_]

לפעמים השיעור הכי גדול מהניסוי הוא מה לא לעשות...

גילוי מרתק. חלק מהנביטות המעטות שהיו מסתבר שהיו נביטות בר. אמנם יש עוד כמה נביטות אבל לקח להן 3 שבועות כדי לנבוט! (שתילה: 2/9/11 עד היום - 27/9/11)

אולי זה זנים עם נביטה מעוכבת מאוד אבל עדיין נראה לי שהתנאים היו גרועים.

אתמול גם מצאתי חשופית (ימח שמה) שאוכלת את הנביטות.

גם בקופסת הפלסטיק אין הצלחה גדולה. אבל יש פטריות (קשה לראות מהתמונה אבל זה ממש פטריות שנראות כמו אלו שאוכלים... מישהו רוצה לטעום?)

הכי מפתיע שעכשיו, אחרי 3 שבועות עוד יש נביטות חדשות.

מסקנות:
1. כדאי להקשיב לראובן
2. מעניין לראות מה יקרה עם אותם זרעים בדיוק בקופסת קלקר סגורה (מאיפה משיגים?) מעניין לבדוק עד כמה הזרעים "אשמים" באיטיות
3. צריך לחשוב מה לעשות עם עודף הרטיבות הזו, לא נראה לי שהפטריות זה סימן טוב כ"כ. מעניין מה יקרה לשורשים של הנביטות במצב הזה... בינתיים הנבטים נראים סביר
4. לא להתייאש. גם אחרי כמה שבועות עוד יש נביטות.
5. הזהרו מחשופיות! הרעיון להשאיר את המגשים על הקרקע מעבר לעובדה שלא היו על מישור והשפיעה על הרטיבות, היתה גם מאוד נוחה לחשופיות המרושעות לתקוף

מתי לדעתכם אפשר כבר להוציא את הנביטות למיכלים קצת יותר גדולים ולעבור להשקיה נורמלית?

[ראובן אורן]

פטריות בד"כ גדלות במקומות שבהם יש ..צואה ! גללים של בעלי חיים כלשהם. השתמשת בזבל כלשהו של בעל חיים כלשהו ?!

חשופיות יאכלו צמחים ירוקים, רק אם אין בסביבה ...'ערימת קומפוסט' פעילה. הן מעדיפות חומר אורגני חצי רקוב, על פני צמחים טריים !

תן לנבטים הצעירים לגדול. כעת הם עם זוג עלים פסיגיים. חכה ל 2 קומות של עלים אמיתיים - הצמח יהיה בגובה של כ 10-15 ס"מ. זה הזמן להעביר אותם לאדמה או לאן שאתה רוצה.
השתמש בכף חפירה כדי לחלץ את השתילים כדי לחלץ אותם עם גוש אדמה הצמוד לשורים

[עמיחי_]

לגבי הג'יפה שמסייעת לפטריות זה התערובת גידול. אולי שמו שם גם דברים נחמדים כאלה...

לגבי הקומפוסט... אני צריך לעשות וידוי שאין לי זמן להשקיע בזה... אני מגיע לגינה במקרה הטוב פעם בשבוע (חוץ מסיבוב של כמה דקות שאני גונב כל יום להסנפה חטופה)

ומה אתה אומר לגבי זמן הנביטה, האם קלקר (מאיפה משיגים?) יהפוך את זמן הנביטה ליומיים או שיש זנים (של צמחים רב שנתיים) שלוקח להם פשוט שבועיים לא משנה באיזה תנאים. (כך אגב היה כתוב על אריזת הזרעים. המתן שבועיים לנביטה. הם לא התייחסו לתנאי הזריעה).

יש לי גם זרעים שכתוב לזרוע ישירות בקרקע (גם של רב שנתיים) האם זה הזמן לזרוע או לחכות לאביב?

תודה, שנה טובה
עמיחי

[ראובן אורן]

לגבי הג'יפה שמסייעת לפטריות זה התערובת גידול. אולי שמו שם גם דברים נחמדים כאלה...

לגבי הקומפוסט... אני צריך לעשות וידוי שאין לי זמן להשקיע בזה... אני מגיע לגינה במקרה הטוב פעם בשבוע (חוץ מסיבוב של כמה דקות שאני גונב כל יום להסנפה חטופה)

ומה אתה אומר לגבי זמן הנביטה, האם קלקר (מאיפה משיגים?) יהפוך את זמן הנביטה ליומיים או שיש זנים (של צמחים רב שנתיים) שלוקח להם פשוט שבועיים לא משנה באיזה תנאים. (כך אגב היה כתוב על אריזת הזרעים. המתן שבועיים לנביטה. הם לא התייחסו לתנאי הזריעה).

יש לי גם זרעים שכתוב לזרוע ישירות בקרקע (גם של רב שנתיים) האם זה הזמן לזרוע או לחכות לאביב?

תודה, שנה טובה
עמיחי

ח ח ח ח הוא שאמרתי לך מזמן.. חבל על הזמן היקר שלך, לבזבז אותו בניסויים
תקרא את ההוראות שבאו לאחר הרבה ניסויים ופרקטיקה רבת שנים וכך..
יהיה לך זמן לבלות בקטיף מהגינה, במקום לשחק ב'מצעי גידול'...

כל שעה בגינה, עוד חודש של חיים !

חפש מסעדות איכותיות, חנויות דגים, חברות תרופות.. הם זורקים המון ארגזים כאלו..

בארגז קלקר 'תקני' - נביטה מלאה תוך 48 שעות. נ ק ו ד ה

על האריזות כתוב כל מיני דברים.. יש גם פרסומת לקנות חזייה של טרייומף.. אז אני קונה ?!

אם כתוב לזרוע ישירות בקרקע, בטוח שכתוב מתי העונה המתאימה.

אתה באמת חושב שאת כל הזרעים זורעים כל השנה ?! תלוי באילו זריעים מדובר..

[עמיחי_]

חזיה של טריומף נשמע דווקא לא רע

בכל אופן, קראתי בעיון את מה שכתוב על האריזה של הזרעים וזה נכתב כך:

לשמור בטמ' של 65-70 מע' פרנהייט (בתרגום חופשי 18-21 עמ' צלזסיוס) - שזה נראה לי נמוך ממה שיש אצלנו ביום וגבוה ממה שיש בלילה...

נביטה תתרחש תוך 21-28 יום.

ניתן לזרוע ישירות בקרקע כשהקרקע חמה.

האם זה אומר עכשיו? או רק באביב/קיץ?

תודה.