עמוד 7 מתוך 95

Re: זן, אבנים, וגינת קדומים המתפתחת

הודעהפורסם: 23 ינואר 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
ראובן אורן כתב:כלומר.. פני הקרקע אצלך הם כ 30-50 ס"מ.. עד לשכבת הסלע המוצקה והבלתי חדירה
זה אומר שאתה צריך לבנות 'עציץ' לפחות בגובה של כ 50 ס"מ מעל פני הקרקע. כן, משכבת הסלע הטבעי, כלפי מעלה ועם ביטון.
בהמשך, אדמה טובה ועשירה עם דישון אורגני רוטיני ו.. לקוות לטוב, לגבי כל העצים.

כמובן שככל שה'עציץ' יהיה גבוה יותר מעל פני הקרקע ובהתאם, העץ יישתל במרומיו, יהיה לך יותר נפח של אדמה = יותר נפח שורשים = יותר 'תפארת ענפים' של העץ = יותר עלווה = יותר פירות


בפינה הדרומית אפילו פחות: 20 ס"מ, אך שם כנראה לא אשתול עץ. ככל שמתרחקים מפינה זאת האדמה מעמיקה. אז הבנתי שצריך כ-מטר עומק. האם הביטון לא בעייתי כי הוא ייצור אמבטיה שלא תתנקז - כמו שהיה קורא לו חצבתי בור בסלע? ואם אני משאיר חורי ניקוז (כמו בקיר תמך) אז השורשים יצאו מהחורים אל האדמה הרדודה שמסביב...

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 24 ינואר 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
על המים, אני סומך שימצאו דרכם לגלוש מהסלע אל מעמקי האדמה, כהרגלם.
אולי.. אולי.. השורשים ילוו אותם ויעמיקו תוך כדי הנטייה צפונה, לעומק.

כדי שיהיה להם 'עציץ' גדול ככל האפשר, עם כמות גדולה יותר של אדמה, הצעתי להגביה את ה'עציץ' כמה שתוכל, מעל פני האדמה, ע"י שימוש בסלעים גדולים כדפנות ל'עציץ'. הם יוכלו לשמש גם כ'פינת ישיבה'.. :?:

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 24 ינואר 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
ראובן אורן כתב:על המים, אני סומך שימצאו דרכם לגלוש מהסלע אל מעמקי האדמה, כהרגלם.
אולי.. אולי.. השורשים ילוו אותם ויעמיקו תוך כדי הנטייה צפונה, לעומק.

כדי שיהיה להם 'עציץ' גדול ככל האפשר, עם כמות גדולה יותר של אדמה, הצעתי להגביה את ה'עציץ' כמה שתוכל, מעל פני האדמה, ע"י שימוש בסלעים גדולים כדפנות ל'עציץ'. הם יוכלו לשמש גם כ'פינת ישיבה'.. :?:


כן, ברור שצריך להגביה. 50 ס"מ הגבהה, ברוב המקומות, יתן עומק של כמטר עד הסלע הרציף. פינת ישיבה יהיה הבונוס... 8)
אבל לא בטוח שהמים ימצאו דרכם דרך הסלע הרציף (בור סוד שאינו מאבד טיפה :) ) אז אולי אשאיר קטעים ללא בטון בין האבנים המונחות ושכבת הסלע הרציף כדי שהמים יוכלו לזלוג החוצה? או לשים צינורות ניקוז כמו שעושים בקיר תמך (שהרי אני בעצם בונה קיר תמך של כמטר)?

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 24 ינואר 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
לא ממהר להפיל עליך כזה 'תיק'.. של צינורות ניקוז וכו'.. מסובך מדי
הרי הסלע הולך ומשתפל לכיוון צפון.. נכון?!
אז.. לא לבטן את האבנים בקשת הצפונית ולאפשר למים לחלחל ביניהן

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 24 ינואר 2012,14:04
על ידי משולם יולזרי
האם פתרון של כיסוי הצלחת של העץ בחורף עם יריעה אטומה למים, יעזור למנוע הצפה של בית השורשים?

בנוסף הייתי מכניס לבור צינור עם חורים קטנים בתחתית. במידה ויהיו מים בתחתית הבור ,המים יכנסו לצינור ובעזרת מקל שמחובר אליו ספוג, אפשר לשאוב את המים.

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 24 ינואר 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
משולם יולזרי כתב:האם פתרון של כיסוי הצלחת של העץ בחורף עם יריעה אטומה למים, יעזור למנוע הצפה של בית השורשים?

בנוסף הייתי מכניס לבור צינור עם חורים קטנים בתחתית. במידה ויהיו מים בתחתית הבור ,המים יכנסו לצינור ובעזרת מקל שמחובר אליו ספוג, אפשר לשאוב את המים.


משולם: אני אשים כזה צינור אם אתה מתנדב לבוא אחרי כל גשם ולהוציא עם ספוג את המים...
מוקדם יותר בשרשור, כשעוד חשבתי לחצוב בור של מטר, הצעתי להכניס לבור צינור ביוב 8 צול מחורר כדי שאפשר יהיה להוריד למטה משאבה טבולה.
נראה לי שההצעה של ראובן לא לבטן בקשת הנמוכה של ה"עציץ" היא הכיוון.

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 25 ינואר 2012,14:04
על ידי משולם יולזרי
תמיר1 כתב:
משולם יולזרי כתב:האם פתרון של כיסוי הצלחת של העץ בחורף עם יריעה אטומה למים, יעזור למנוע הצפה של בית השורשים?

בנוסף הייתי מכניס לבור צינור עם חורים קטנים בתחתית. במידה ויהיו מים בתחתית הבור ,המים יכנסו לצינור ובעזרת מקל שמחובר אליו ספוג, אפשר לשאוב את המים.


משולם: אני אשים כזה צינור אם אתה מתנדב לבוא אחרי כל גשם ולהוציא עם ספוג את המים...
מוקדם יותר בשרשור, כשעוד חשבתי לחצוב בור של מטר, הצעתי להכניס לבור צינור ביוב 8 צול מחורר כדי שאפשר יהיה להוריד למטה משאבה טבולה.
נראה לי שההצעה של ראובן לא לבטן בקשת הנמוכה של ה"עציץ" היא הכיוון.

ומה אתה חושב לגבי כיסוי צלחת העץ בתקופת הגשמים ביריעה אטומה למים ?

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 25 ינואר 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
משולם יולזרי כתב:ומה אתה חושב לגבי כיסוי צלחת העץ בתקופת הגשמים ביריעה אטומה למים ?


זה פתרון שהייתי עושה בדיעבד, כי אז צריך מדי פעם להוריד את הכיסוי כדי שהעץ לא יתייבש... כלומר גם כן התעסקות.

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 06 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
בשעה טובה אני מוצא זמן להקים את האגן הירוק בבית החדש (סליחה על אורך התגובה אך יש הרבה פרטים).
קצת שינויים: במקום להשתמש ב"בריכת החניה" הארוכה והגבוהה (3 מטר אורך, ולא מאד נגישה לטיפול) אני אשתמש בה להציב שם את מפריד השומנים (כמתוכנן) ואגירת מים או איכסון. שתי הבריכות שליד המדרגות ישמשו כאגן לח (הגבוהה מהשנים, בה יהיה טוף וצמחי גדה בלי מים גלויים) ובריכת צמחי מים ודגים (הנמוכה יותר), כאשר משאבת האקואריום שקנה עבורי שלומי תסחרר מים מהבריכה חזרה לאגן הלח.

המידות של האגן הלח הוא טרפז ששטחו 1.6 מטר רבוע ועומקו כ-60 ס"מ (כלומר כמעט מטר מעוקב). הבריכה פי שניים עד שלוש יותר גדולה.
התמונות למטה מראות הנחת צינור איוורור (חלק אופקי צמוד לקרקע ומחורר וחלק אנכי שיעלה מעל לפני האגן). צינור האוורור גם "עוטף" את הצינור הניקוז הקצר (25ממ), שחודר את הבטון מהבריכה העליונה לתחתונה, וכך מונע את סתימתו.

על הצינור שפכתי כמות מכובדת של שברי רעפים ועליהם התחלתי לשפוך טוף. את הטוף קיבלתי מבחורה נחמדה מת"א שרצתה להיפטר מהטוף ששפך דייר קודם על כל הגינה (מעל יריעות פלריג שחורות) כדי למנוע גידול עשבים. לקח כמה שעות לגרד שתי באלות של טוף (כל אחת כחצי קוב להערכתי) אלא שהטוף בא עם כמות נכבדת של עלי פיקוס ואדמה שהצטברה עם השנים. לכן אני מעכב את שפיכת הטוף עד שיהיה לי זמן (אולי במשך השבוע) לסנן את הטוף מהחול והעלים. בינתיים שפכתי את כל הטוף המלוכלך לבריכה התחתונה שכרגע יבשה (מאז שהאיטום של צינור היציאה נשבר ע"י אחת הבנות המטפסות שלי :( :rock: ).
שני דליים מלאים טוף סיננתי ושפכתי פנימה כמו שרואים בתמונה השניה.

בעיה! שיטת הסינון איטית: יש לי שני דליי צבע שחתכתי להם את התחתית והכנסתי אחד בתוך השני עם רשת טייחים ביניהם. יצא מזה דלי בגודל של כ-15 ליטר עם תחתית רשת. אני שם את הדלי המרושת בתוך דלי צבע אחר המלא כמעט במים. שופך טוף מלוכלך לדלי עם הרשת ומנער. החול והליכלוכים הכבדים עוברים הרשת ושוקעים לתחתית הדלי עם המים. העלים והצמחים ושאר ליכלוכים צפים כלפי מעלה ואותם אני גורף ושם בצד (בשביל ערימת הקומפוסט). הכל טוב ויפה רק שזה ייקח המון שעות לסנן כך קוב של טוף :whew:

אלטרנטיבה מסתמנת: לתקן הדליפה בצינור היציאה של הבריכה התחתונה (ממילא צריך לעשות זאת - כנראה ברוח ההצעה של מלאכנו הנודד, שלומי, עם בטון עמיד בפני טיפוס של רגליים קטנות :wink: ) לנתב מים אפורים לבריכה התחתונה ולמלא אותה. לגרוף עם מגרפה את הטוף תחת מים רדודים ולגרום לעלים לצוף. לשלות (לקפות) את העלים הצפים, לאסוף טוף נקי ולהעבירו לאגן הלח. לחזור על פעולת הגריפה, השלייה (קיפה) והעברה עד שנגיע לשכבה התחתונה שם צריך יהיה לסנן את החול והאדמה.

אם למישהו רעיון טוב יותר אשמח לשמוע (חשבתי גם להשתמש ב-BLOWER או בשואב אבק אבל הראשון מאד מלכלך ומרעיש והשני יסתם מהר ועלול להעלות טוף...)

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 06 מאי 2012,14:04
על ידי צברי נוגן
תמיר אפשר לנסות להשכיר שואב רפש כמו של בריכות דגים
ואז הוא ישאב לך רק לכלוך הוא מיועד להתמודד אם כמות לכלוך
כזאת גדולה

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 06 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
צברי נוגן כתב:תמיר אפשר לנסות להשכיר שואב רפש כמו של בריכות דגים
ואז הוא ישאב לך רק לכלוך הוא מיועד להתמודד אם כמות לכלוך
כזאת גדולה


חושש שהוא לא יבחין בין עלים לטוף... אם הפתח מספיק גדול לעלים אז הוא יאסוף גם טוף, לא?

חוץ מזה מדובר בערימה גדולה של כ-קוב של טוף; שואב רפש יודע לנקות שטח - לא נפח (לנקות ערימה)
אצטרך לשטח הערימה ואין לי בריכה מספיק גדולה לשטח את כל הערימה. :rock:

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 06 מאי 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
מבין אותך..
עבודה 'קצת' סיזיפית..
עשיתי זאת מספר פעמים והפתרון הכי טוב שמצאתי הוא להעביר מנה אחר מנה לכלי עם רשת בגודל המתאים ו.. להציף במים.
החול והאדמה יורדים למטה והעלים והחומר האורגני, נמצאים (פחות או יותר) למעלה ואותם יש לגרוף עם 'יעה' מרשת מקופלת - "מסננת גסה'.

:(

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 06 מאי 2012,14:04
על ידי שלומי קאפח
תמיר לדעתי הפתרון היעיל והמהיר לסינון הטוף
הוא קובית 1000 ליטר כמו שאני מחלק בפורום.
יש לחתוך את החלק העליון של הקוביה
כדי שניתן יהיה גם להכניס את הטוף למיכל
וגם כדי לאסוף עם רשת עלים(נשמע לך מוכר :P )
את כל העלים והלכלוך שיצוף.

לתוך הקוביה החתוכה בחלקה העליון
תשפוך כחצי גובה הקוביה טוף.
סגור את ברז הניקוז
מלא מיים.
מה שצף לאסוף עם רשת
את הבוץ והלכלוך העדין ששקע
לרוקן דרך ברז הריקון(50 ממ)
לכיוון הגינה ולהשקות את הצמחים הצמאים.

בעיות אפשריות
דרך ברז הריקון יצא גם בוץ וגם טוף
הברז יכול להתקע אם טוף יתקע בצידו של פרפר הסגירה.

ממליץ להכניס צינור 50 מחלקה הפנימי של הקוביה
לתוך הצינור שמוביל אל ברז הניקוז.
לשים פקק על פתח הצינור.
לחורר את הצינור בחורים בקוטר 10 ממ
שרק בוץ ומים יעברו ללא הטוף.

שלומי

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 07 מאי 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
הכל טוב ויפה, רק שזה לא קרוה לבד, צריך לעמוד ליד.. ולשחרר סתימות וכו'..

אין ברירה..

* אפשר עם ...מכונת כביסה :swear:

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 07 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
ראובן,
ההצעה שלך זה בדיוק מה שעשיתי עם 2 דליי צבע. בערימה יש לדעתי...-30-40 דליים (מלאתי 2 באלות). בכלי הסינון שבניתי, כל דלי צריך לסנן ב4-5 מנות כדי שיהיה אפקטיבי. זה אומר יום עבודה...

הרעיון של שלומי דומה למה שהצעתי אלא שמחליף את בריכת הבטון הקיימת במיכל קוביה (המיכל שלי מלא מי גשמים בינתיים...). אז הטוף כבר נמצא בבריכת בטון של כ-2 קוב. נראה לי שאציף אותה ואקפה את העלים שצפים.

חשבתי הבוקר שעם מתקן סינון לקומפוסט עם רשת של 10 על 10 ממ גם אפשר להשתמש: לנער כדי שהחול והליכלוך הקטן ייפול ואז עם BLOWER (שאין לי) להזרים אויר מלמטה כדי שיעיף את העלים החוצה (לשכנים? :punch: בצחוק...). זה יאלץ אותי לבנות מתקן סינון...

Re: זן ואומנות סיתות אבנים (וחפירת בורות)

הודעהפורסם: 07 מאי 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
כן, ראיתי למעלה ועל כן הזדרזתי "לעודד" אותך
זה מה שעשיתי בעצמי, מתוך מחשבה למחזר את מי השטיפה, אבל גם זה היה מסובך, אז זזתי ממקום למקום וביצעתי את השטיפות במקמות שדרשו השקייה מוגברת.. :lol: :lol:

הבעייה העיקרית בנושא זה היא במקרה שהעלים כבר חצי רקובים.. ואז הם לא צפים ואז יש 'קיפוי לבטלה' ואין חשש 'בורר'.

גינת קדומים המתפתחת

הודעהפורסם: 09 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
מאחר והפוקוס עובר מחפירת בורות (אל דאגה; עוד יהיו תגובות על צלחות מוגבהות בעזת אבנים בסגנון באר) לשתילה החלטתי לשנות שם השירשור.
בהזדמנות אצלם מהגג להשוות מצב הגינה הקדמית כיום, למצבה כשגמרתי את הטרסות יש תמונה באחת התגובות למעלה.

רוב התמונות מאזור מרפסת השרות שם נמצא מרכז ההנבטה/ייחור והכנת שתילים

Re: זן, אבנים... וגינת קדומים המתפתחת

הודעהפורסם: 22 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
הגעתי סוף-סוף לשתול ירקות.
השטח הראשון יהיה בצד הבית הפונה דרום מערבה - שטח של כ-2 מטר על 15 מטר (למעשה 3 על 15 אבל צריך להשאיר שביל של כ-60 ס"מ ועוד רצועה לאורך הבית לשתילה עתידית -אולי ירקות רב שנתיות).
הכנתי בינתיים 2 ערוגות - אחת כבר שתולה בעגבניות שרי ששלחה לי רונית מ. כמדומני (במפגש הם היו בגודל של זרת, במגשית קלקר). ערוגה שניה גמרתי להכין הערב והיא מוכנה לקלוט שתילים בימים הקרובים. בניתי את הערוגות ברוחב של 30-40 ס"מ בחלקן העליון ובגלל טרפזיותם הבסיס הוא 50-60 ס"מ. ביניהן רווח של כ-30 ס"מ למעבר. יהיו עוד הרבה ערוגות מקבילות כאלה שאכין בשבועות הקרובים.
עכשיו לשאלות:
1. האם מידות הערוגות והמרחקים ביניהן מתאים לירקות (עגבניות, מלפפונים , פלפלים, חצילים וכו')? או שיש הצעות לשיפפור המידות?
2. האם עדיף לרכז את רוב הירקות המתוכננות יחד (לדוגמה 3 שורות של עגבניות עם 6 שתילים בשורה, ברווחים של 40 ס"מ, שורה ליד שורה) או שעדיף לשים דברים אחרים בין שורות העגבניה? למשל לעשות שורת עגבניות אחריה שורת חצילים אחר כך שוב עגבניות, אח"כ שורת מלפפונים אח"כ עגבניות ואח"כ פלפלים וכו'
3. יש ירקות שיותר אוהבות להיות קרוב או דוקא רחוק?
4. למילונים, קישואים, דלעת, ולהבדיל תותים, עדיף להכין משטחים רחבים במקום ערוגות מוגבהות?
5 הארטישוק שקיבלתי (עדיין בעציץ) נובל.למרות שהוא מושקה כמעט יום יום ונמצא בחצי צל; האם זה מאוחר בשבילו להישתל? או יותר מדי מים או פחות מדי שמש?
6. המנגולד מוציא עלים חדשים (עדיין בעציץ - גדול יותר ממה שקיבלתי אותו ובו). האם מתאים לו להשתל עדיין ? בכלל הוא ירק קיץ)?
אלה השאלות הדחופות...
תודה למגיבים :bow:

Re: זן, אבנים... וגינת קדומים המתפתחת

הודעהפורסם: 23 מאי 2012,14:04
על ידי ראובן אורן
בוקר טוב
קודם כל, צילמתי בעבורך,הבוקר, כמה תמונות של הערוגות החדשות שלי - ראה בשרשור - 'גינה בהקמה 2'. גם בשלבים ראשוניים, אבל מתקדמים והתמונות כבר יסייעו לך ברקע לתשובות
(ה'ריצוף' בפתח סוכת הענבים, גם חדש.. 8) וזה בגלל הכותרת של השרשור שלך.. :lol: :P )

1.חבל על השטח (אצלי זה ממש 'אקוטי'!). אפשר לצמצם את הרווח ביניהם בלי להתקרב ל'כלאיים'. 'שביל דריכה' של 20 ס"מ בין ה'טרפזיות' יספיק! עם השיפוע של הטרפז, ב2 הצדיים, תקבל מרחק של יותר מ 40 ס"מ בין צמח לצמח. אצלי יש רווח של 10 ס"מ - בינתיים מונחים לאורכו, קרשים ארוכים ברוחב 10 ס"מ, לדריכה יציבה יותר.
* נקודה ששווה לחשוב עליה - המפלסים השונים של הצמחים, אם הערוגות מתמשכות ממזרח למערב.., הערוגה הדרומית ביותר, תהיה עם הצמחים הנמוכים יותר, כדי שכולם יקבלו שמש בלי 'כאסח' ביניהם. דוגמא: ערוגת החצילים תהיה ראשונה ואחריה העגבניות שכמובן עולות ומטפסות על עמודי ההדליה. אם הערוגות שלך מתמשכות מדרום לצפון, (כמו אצלי) זה פחות רלוונטי.

2. לצורך הפרייה מיטבית, עדיף שהעגבניות יהיו מרוכזות בצפיפות מירבית ומיטבית וכך גם הרוח תסייע בהאבקה ולא רק ה'מעופפים המאביקים'.
* האדמה אצלך, בתחילת דרכה (לא מספיק 'שחורה', אבל העתיד בפתח.. :nod: ) ועל כן, המירווחים שעשית בין צמח לצמח, הם טובים. אצלי צופפתי אותם הרבה יותר, מתוך ידיעה כמה קומפוסט הכנסתי לתוך האדמה (המון! ראה את צבעה..) וכמובן מתוך ניסיון מצטבר. הכל שתול בצפיפות די גבוהה והם לא יריבו ביניהם כי יש מספיק אוכל לכולם. במרומי הערוגה הטרפזית, הם שתולים בצורה כזו -- _ -- _ --

3. עניין ה'שיתופיות' וה'הדדיות' הוא מורכב ומסובך ויכול רק להפריע לך בהתקדמות של הגינה הראשונה. אתה יכול, בהמשך, לזרוע / לשתול בזיליקום בין שתילי העגבניה - הם אוהבים האחד את השני, לא רק בסלטים וברוטב פסטה, גם באדמה. אבל עד כאן בנושא זה, כי הוא מתאים לשטחים הרבה יותר גדולים - גינה של 'חצי דונם' ומעלה..

4. תלוי איך אתה מתכוון לגדל אותם, לאורך בצפיפות - צמחים הצמודים האחד לשני ו'רצים' לאורך (עדיף לדעתי לגינה במימדים שלך!) או לגדל במעגל ספיראלי - מתאים למי שיש 'עודפי שטח'. אתה יכול לוותר על הערוגות הטרפזיות, במקרה של הדלועים.
* בתמונה האחרונה שהכנסתי - התמונה ה'עומדת'. גם ערוגה טרפזית (לא גמורה..) שבצידה המרוחק שתולים 2 שתילי 'מלון' והם 'ירוצו' לכל אורך הערוגה ואם לא יהיה צפופים מספיק, אולי אשתול עוד כמה שתילים. אם יהיו הרבה מלונים, אחליט בהמשך, אם לתת להם ליפול ל'שבילים' שבין הערוגות, או לתת להם לטפס ל'קומה שנייה' שאכין - "שולחנות" ארוכים מ'קנים' בגובה של כ ס" מעל לערוגה. (זו הסיבה שמצד שמאל של הערוגה הארוכה, יש ערוגה של 'סלרי' - ערוגה נמוכה יותר, כדי שהמלונים יסתירו מהסלרי את שמש הקיץ.

5. ארטישוק - תמצא לו מקום בחיים. גם עודף מים וגם מיעוט שמש. הוא צמח 'פרוע' וקשוח שאמור לגדול בשמש מלאה, כמעט ללא השקייה מלאכותית. תכין לו בור, מלא אותו בכל טוב, שתול, תשקה פעם אחת להידוק האדמה סביב שורשים וזהו! אל תשקה יותר לפחות שבוע.

6. מנגולד - להעביר לאדמה. תחשוב איפה אתה שותל אותו. זו אמורה להיות פינה די 'חורפית' ו..פינה קבועה לצמחי המנגולד. לאחר שתשתול באדמה, הוא יוציא עמודי פריחה עם המון זרעים ואז תחליט אם אתה נותן לו להשלים את תכליתו - להבשיל זרעים ולפזר אותם מסביבו, או שתקטום את עמודי הפריחה ואת הצמח בגובה של כ 10 ס"מ מעל האדמה והוא ימשיך להוציא לך עלים מההתפצלויות של ה'גזע'. כמובן שהוא 'ירק חורף', אבל.. אם תזרע / תשתול ערוגה שלמה של מנגולד, כעת, באדמה 'שחורה', הצמחים יגדלו ויהיו לך הרבה עלים למטבח - לא גדולים כמו בחורף (העלים הם 'קולטני שמש'..!), הרבה יותר קטנים, אבל מתאימים לשימושי המטבח. (יש לי כעת 2 ערוגות מלאות במנגולד צעיר ו'קייצי'). ייקח זמן עד שהם יתבססו חזק באדמה ויחשבו על הוצאת תפרחות ובינתיים יגדלו וגטטיבית בגלל התנאים הטובים של ההשקייה והדישון ויתנו לך הרבה עלים. אפשר לעשות ככה גם עם חסה ועוד 'ירקות חורף'

זהו, פחות או יותר

Re: זן, אבנים... וגינת קדומים המתפתחת

הודעהפורסם: 24 מאי 2012,14:04
על ידי תמיר אילן
תודה, ראובן על התשובות המפורטות :bow: .
הצילומים עזרו להבנה (רק לא מבין איך אתה עושה שיווי משקל על 10 ס"מ... :o )

"אזיז" את הערוגה השניה ואקטין את רוחבה כדי שתהיה קרובה יותר לראשונה (כרגע היא במרחק שחיתות של מטר + :wink: ).
את הערוגות הבאות אעשה לפי הספציפיקציות שלך (עם 20 ס"מ מעבר... כי אני לא רזה כמוך :) )

אצמיד את כל העגבניות יחד

אכין שטח לדלועים ולתותים עם הרבה שמש ואוסיף את הארטישוק (אם יתאושש).

לגבי השקיה, אני יצרתי שקערורית בשיא הטרפז כדי להשקות שם ושהמים קצת יקוו ויחלחלו. האם זה נכון?
אם אשקה את המרווח בין הערוגות,לפחות בשלב הראשוני כשהשורשים קצרים, הצמח לא כל כך יקבל את המים...

מה דעתך על ספירלה מרובעת למי שאין הרבה שטח אך בכל זאת רוצה ללפף את הצמח סביב עצמו?