לא שמעתי ולא ראיתי או נתקלתי בינתיים ב'מכונה לזריעת גזר'. ייתכן שאף אחד לא 'השקיע' בנושא, כי העלות של פיתוח מכי=ונה כזו, יקר יחסית לכוח עבודה זול של 'תאילנדים' ההעוברים על הערוגות עם פינצטות ומדללים את השתילים הצפופים מדי.
כמה הצעות למי שממש רוצה לגדל גזר בכמות יפה ואיכותית לזריעה ביתית
א. כדאי ורצוי לבנות 'ערוגה' מוגבהת מארגז עץ גדול, על איזו קונסטרוקציה / 'שולחן' - לא 'שוברים את הגב' והכל יותר קל ונוח.
ב. מספיק עומק של כ 25 ס"מ של אדמה
ג. האדמה חייבת להיות מסוננת וקלה - תערובת של אדמה מקומית עם קומפוסט בשיעור יחס של כ 50% קומפוסט, אם מדובר בקומפוסט מייצור עצמי (חומר צמחי טהור) או ביחס של עד 30% אם מדובר בקומפוסט קנוי איכותי (מזבל בקר).
ד. רעיון שחשבתי עליו ואולי אנסה אותו, מתישהו.., נשמע לי מאוד יעיל ומתוחכם.
אז ככה:
משטח ארוך - השיש של המטבח יכול להתאים לכך !!
להרטיב קלות את השיש, כדי שיהיה לח מעט
לפרוס לאורכו גליל של נייר טואלט שיידבק לשיש הלח
לקחת את הזרעים של הגזר ולפזר אותם, ידנית או עם פינצטה, לאורך פס הנייר, באמצע
לתקן ולשפר ולשמור על מירווח אחיד בין הזרעים של כ 6 ס"מ בין זרע לזרע
כעת, לקפל את השולים של הנייר לאמצע, כדי לכסות את הזרעים שלא יזוזו
אם צריך, אז לרסס מעט מים כדי שהנייר יתהדק ונקבל 'שרוול' נייר צר וארוך המכיל זרעים במירווחים קבועים.
לאחר שעה שעתיים, הנייר יתייבש ויש לנו על השיש, ''שרוול זרעים' צר וארוך.
את השרוול הזה מתחילים לגלול או מקפלים.. איך שיותר נוח לכם.
אפשר לשמור אותו או מייד לעבור לזריעה.
לצורך זריעה - יוצרים בערוגה חריץ בעומק של כ 2 ס"מ מאכסימום ולתוכו מכניסים את 'שרוול הזרעים' שהכנו.
את העודף גוזרים ו.. לחריץ הבא !
לאחר הטמנת השרוול, מכסים באדמה מהשוליים, עד שלא רואים את הנייר.
משקים.. וזהו
בלי ששמתי לב..
